ת"א נקייה מחרדים

האם המהלך של סער יאפשר להחזיר את הציבור הדתי-חרדי לת"א?

חרדים / צלם: רויטרס
חרדים / צלם: רויטרס

בשנים האחרונות נשמעו טענות וביקורות על הציבור החרדי שבחר להתבדל בדל"ת אמות ולחיות בשכונות ובערים משלו. שר השיכון הקודם, איש ש"ס אריאל אטיאס, חטף קיתונות של רותחים לאחר שחזר ואמר כי "חרדים וחילונים צריכים לגור בנפרד ולא בשכונות מעורבות". בינתיים גם תוכננה עיר חרדית חדשה ליד ערד, ושכונות חדשות לחרדים בלבד מוקמות בפאתי נצרת עילית, בית-שמש, לוד ועוד. חרדים שם, ישראלים "רגילים" כאן.

זקני השבט צוטטו פה ושם באומרם כי פעם זה ממש לא היה ככה. שעד לפני מספר שנים לחרדים לא הייתה בעיה לגור ברחובות חיפה האדומה ותל-אביב החילונית, בשכנות קרובה לאחיהם החילונים. עד שהרבנים, וההקצנה הדתית והפוליטית שהלכו וגברו, גזרו עליהם גם את ההתבדלות והפכו את החילונים למוקצים.

רבים הזהירו כי כשאין חיכוך ואין מפגש יומיומי, גם המכנה המשותף והברית בין כל הצדדים עלולים להיפרם. החיים המשותפים הם שמגלים לנו (לפחות ברוב המקרים) שרב המשותף על המפריד. שהפערים הרבה יותר קטנים ממה שנדמה לנו כשאנחנו שומעים ורואים רק את הפוליטיקאים מכל הצדדים.

נציגינו בפרלמנט עושים כמעט הכול כדי לחדד את ההבדלים ולשמור על גבולות ברורים וגבוהים בין הסקטורים (עוד סיבה לכך שהגיע הזמן להקים גם בישראל מפלגות גדולות, שיכללו את נציגויות כל המגזרים).

אבל המתקפה רבתי בעקבות ההחלטה על "סגירת המרכולים" בתל-אביב יכולה להזכיר לנו שזה לא בהכרח הם, החרדים, שמשכו אותנו כל-כך רחוק לכיוון ההפרדה וההתבדלות.

תראו את המאמץ שעושה שר הפנים גדעון סער, מי שהורה על סגירת בתי המסחר בשבת באזורי המגורים של תל-אביב, להוכיח לנו שזה לא חלילה בגלל הרגישות לציבור הדתי ולקדושת השבת. כמה חשוב לו להוכיח לציבור הרחב שמדובר בראש ובראשונה בצעד חברתי-סוציאלי-חילוני, דאגה לבעלי המכולות הקטנות, שגם אמורה להחזיר לשבת את הצביון של "יום פנאי, בילוי, תרבות ונופש".

דמיינו לרגע את שר הפנים שלנו, לא איש ש"ס חובש כיפה שחורה כמו זה שקדם לו, אלא ישראלי חילוני תל-אביבי, האומר שהמהלך נועד להחזיר, או לפחות לייצר סביבה שתאפשר להחזיר, את הציבור הדתי-חרדי לתל-אביב. שר שאומר לנו שהוא מביט בצער על החרדים ההולכים ומתמעטים מרחובות ערים כמו תל-אביב; שסגירת הפיצוציות היא מחיר ופשרה ששווה לציבור הכללי לשלם, כדי שלפחות יישארו בתל-אביב קומץ דתיים, ואפילו חרדים לבושי שחורים, שעדיין גרים עם משפחותיהם בגזרת שינקין-יהודה הלוי (יהדות התורה קיבלה בתל-אביב 2,235 קולות בבחירות האחרונות לכנסת שהתקיימו ב-2013; למפלגת ש"ס הצביעו 14,372 קולות).

ישאל את עצמו החילוני שגר בתל-אביב בשנת 2014 - האם הוא מוכן שבתי העסק יהיו סגורים בשבתות, לא בגלל בעלי המכולות הקטנות, לא בגלל צביון השבת הכללי, לא בגלל שמדובר בפרס לעברייני שבת שפתחו את העסק ללא היתר, אלא בגלל שזה מפריע לשכניו הדתיים. בשביל האפשרות שיבואו בעתיד לגור לידו גם שכנים חרדים ודתיים (הוא הרי כל-כך שמח לראות אותם עוברים פה ושם עם השטריימלים והעגלות ברחוב שינקין).

ולמה לעצור בקדושת השבת? ישאל את עצמו החילוני - האם הוא מוכן להלביש מעט יותר בצניעות את הדוגמניות בשלטי החוצות הזועקים אליו מכל פינה בעיר - לא (רק) בגלל כבוד האישה, לא (רק) בגלל האגרסיביות השיווקית, אלא בגלל שזה מפריע לשכניו הדתיים. אלה שגרים לידו ואלה שאולי היו באים לגור בעיר, אלמלא עומס שלטי החוצות "החילוניים".

תחשבו רגע על החיים בערים המעורבות לפני 20-30 שנה (לא רק בתל-אביב שהיא רק החלוץ לפני המחנה). תשקלו שוב מי באמת היה זה שהקצין יותר את אורח חייו, בבית וברחוב.

אז נכון שאפשר לומר שבבית יעשה אדם כרצונו והרחוב שייך לכולם, אבל זה לא משנה את העובדה שכולם צריכים להסתובב באותו רחוב, ושצריך לעשות לא מעט פשרות כדי לשרת במרחב העירוני את כל הצבעים והגוונים.

הערבוב הזה הוא חלק מהקסם התל-אביבי (ושל ערים מוצלחות בכלל בעולם) - לא פחות מהקסם של הפיצוציות הפתוחות בכל קרן שנייה של רחוב מגורים.

צרו איתנו קשר *5988