ארנסט אנד יאנג דורשת 6.5 מ' ש' מקופת הכינוס של מרחב-אמפל

לטענת פירמת רואי החשבון, שכר-הטרחה המבוקש מהווה "עמלת הצלחה" בגין מכירת מניות "גדות מכליות" מקבוצת מרחב-אמפל לקרן טנא תמורת 73.3 מיליון דולר ■ אמפל: "הסכום מופרז; לפירמה לא הייתה תרומה להצלחת המכירה"

פירמת ארנסט אנד יאנג / צילום: עינת לברון
פירמת ארנסט אנד יאנג / צילום: עינת לברון

פירמת רואי החשבון "ארנסט אנד יאנג-קוסט-פורר-גבאי את קסירר" דורשת שכר-טרחה בהיקף כ-6.5 מיליון שקל (1.888 מיליון דולר) מקופת כינוס הנכסים של קבוצת מרחב-אמפל, שהייתה בבעלות איש העסקים יוסי מימן וקרסה.

דרישה זו, שאושרה על-ידי כונסי הנכסים של החברה, מכונה על-ידי פירמת רואי החשבון "עמלת הצלחה", לאחר שמניות חברת "גדות מכליות" מקבוצת מרחב-אמפל נמכרו לפני מספר חודשים לקרן טנא בתמורה ל-73.3 מיליון דולר.

ואולם, לא כולם חושבים שלארנסט אנד יאנג מגיע הסכום המבוקש. קבוצת אמפל טוענת כי ארנסט אנד יאנג דורשת "סכומים מופרזים" שיושתו על גבם של נושי החברה, שלא בצדק. זאת, מאחר שלטענתם לא הייתה לפירמה תרומה להצלחת מכירת חברת "גדות מכליות"; בית המשפט הורה לכונס הנכסים הרשמי להגיש את תגובתו לטענות הצדדים עד יום ראשון.

קריסה בשל ההפיכה במצרים

באוגוסט 2012 פנתה החברה האמריקאית, אמפל אמריקן, שהחזיקה במרחב-אמפל הישראלית, לבית המשפט בארה"ב, בבקשה להגנה מפני נושים לפי צ'פטר 11, בין היתר בעקבות חוב בהיקף 235 מיליון דולר למחזיקי האג"ח שלה. ואולם, החברה לא הגישה לבסוף הצעת הסדר, ובהמשך ההנהלה והדירקטוריון התפטרו.

במאי 2013 הורה בית המשפט בניו-יורק על פירוק חברת ההחזקות, לאחר שנקבע כי אין סיכוי שהסדר חוב בחברה, שהייתה בעבר בשליטת מימן, ייצא לפועל במסגרת הליך של צ'פטר 11. לפיכך, נקבע, יש לפעול לפירוקה בהליך של צ'פטר 7 - מכירת נכסי החברה וחלוקת התמורה באופן יחסי לנושים.

קבוצת מרחב-אמפל הישראלית היא חברת נכדה של אמפל אמריקן. לחברה האמריקאית מונה נאמן, שמינה את רו"ח שלומי קלסי לנציגו בישראל, וכיום החברה בישראל מנוהלת על-ידו.

קריסתה של אמפל התרחשה, בין היתר, בעקבות ההפיכה במצרים ב-2011, שהביאה להפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל והורידה לטמיון את השקעות הענק שביצעה אמפל במיזם תיווך הגז EMG; וכן בעקבות בקשת בנק דיסקונט למימוש שיעבוד מניות חברת "גדות", שהייתה בבעלות אמפל.

בפברואר השנה, במסגרת הליך הכינוס, אישר המחוזי בתל-אביב את החלטת כונסי הנכסים שמונו, לבקשת בנק דיסקונט, לחברת מרחב-אמפל, דרור ויגדור וגיל אורן ממשרד יגאל ארנון ושות', למכור את מניות חברת "גדות מכליות" לקרן טנא בתמורה ל-73.3 מיליון דולר.

"עמלת הצלחה"

בהמשך לכך, לפני כחודשיים, הגישו הכונסים בקשה לחייב את אמפל, ובעקיפין את הנושים הבלתי מובטחים שלה, בשכר-טרחה של מיליונים לפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג ישראל.

מדובר בבקשה לאישור סך עתק נוסף של למעלה מ-6.5 שקל, מעבר לסכום של 370 אלף דולר (כ-1.3 מיליון שקל) שארנסט אנד יאנג כבר שילשלה לכיסה בקשר עם ההליך. סכום זה מתבקש בקשר לשירותי עריכת בדיקת נאותות מטעם אמפל (Vendor Due Diligence - VDD) ושירותי בנקאות השקעות בקשר למכירת מניות "גדות מכליות", ששועבדו לטובת בנק דיסקונט, ונמכרו כאמור במסגרת הליך הכינוס.

בבקשת הכונסים לאשר את שכר-הטרחה לפירמת רואי החשבון, נטען כי מדובר בשכר-טרחה מוסכם לפי ההסכם שנחתם בינם לבין הפירמה, ואשר אושר על-ידי בית המשפט. עוד צוין כי מדובר בסכום הנגזר מחישוב אריתמטי פשוט מאחר שההסכם קובע כי תשולם לארנסט אנד יאנג עמלה בהיקף 250 אלף דולר, וכן עמלת הצלחה במקרה של סגירת עסקה למכירת "גדות" במדרגות, לפי סכום המכירה - 2% מהתמורה שתתקבל עד 50 מיליון שקל; ו-3% נוספים מהתמורה מעבר ל-50 מיליון שקל.

ואולם, לא כולם שותפים לדעה שלפירמת ארנסט אנד יאנג מגיעה "עמלת הצלחה". לטענת חברת מרחב-אמפל, התמורה המתבקשת עבור ארנסט אנד יאנג גבוהה בהרבה מהתמורה המגיעה לה על-פי תנאי ההתקשרות בינה לבין הכונסים, ואין להתיר לכונסים לשלם לארנסט אנד יאנג סכום מופרז זה, הגבוה בהרבה מהמגיע לה, על חשבון הנושים הבלתי-מובטחים של אמפל.

בתגובה שהגישה לבקשה לאישור שכר-הטרחה, באמצעות עורכי הדין רן שפרינצק ואריק ברנאייזן ממשרד ארדינסט בן-נתן, טוענת אמפל כי רוב התמורה הנוספת המתבקשת על-ידי ארנסט אנד יאנג מקורו ב"עמלת הצלחה" שחושבה באחוזים מהתמורה שהתקבלה עבור מניות "גדות", אך בפועל התמורה שהתקבלה עבור המניות הייתה גבוהה באופן דרמטי מהתמורה שנצפתה בעת ההתקשרות עם ארנסט אנד יאנג. זאת, עקב זכייתן של חברות נכדות של גדות בבוררות בסכום עתק של כ-80 מיליון דולר.

זכייה זו - טוענת אמפל - העלתה באופן דרמטי את שוויה של "גדות", שבעת כריתת ההסכם עם ארנסט אנד יאנג הוערכה בשווי של כ-20 מיליון דולר בלבד. לאחר הזכייה בבוררות היא נמכרה בסכום גבוה פי 3.5 - של למעלה מ-70 מיליון דולר.

לטענת אמפל, מובן כי הצדדים לא התכוונו כי תשולם לארנסט אנד יאנג "עמלת הצלחה" בגין עליית שווי זו, שאין כל קשר בינה לבין עבודתה של ארנסט אנד יאנג.

"פגיעה בנושים"

עוד נטען כי בהסכם עם ארנסט אנד יאנג נקבע כי "עמלת ההצלחה" תחושב מתוך מחיר המכירה של מניות "גדות" בלבד. למרות זאת, דרישתה של ארנסט אנד יאנג מתייחסת גם לחלק מהתמורה, שכלל לא שולם עבור מניות אלה, אלא עבור רכיב שונה ונפרד של חוב דמי ניהול.

חוב זה, טוענים באי-כוחה של החברה, הינו נכס נפרד ושונה ממניות "גדות", ולפיכך לטענת החברה ברור כי ארנסט אנד יאנג לא זכאים ל"עמלת הצלחה" בגין הסכום ששולם עבורו על-ידי הרוכשת.

עוד טוענת אמפל כי ארנסט אנד יאנג מבקשת לקבל תמורה עבור עבודה שעניינה "הערכת הוגנות" של מחיר המכירה של "גדות", למרות שלבסוף עבודה זו כלל לא בוצעה על-ידה, אלא על-ידי משרד רואי החשבון פאהן קנה.

בחברה טוענים כי מכיוון שבעקבות מימוש השיעבוד על מניות "גדות" גבה הבנק את מלוא החוב של החברה כלפיו, הרי שהסכומים הגבוהים המתבקשים עבור ארנסט אנד יאנג צפויים להיות משולמים בסופו של דבר מקופת החברה, והסכום שיושת על החברה ייגרע למעשה מקופת הפירוק של אמפל אמריקן, ומכיסם של נושיה.

נושים אלה כוללים בעיקר בעלי אג"ח מהציבור בישראל (שכן האג"ח של אמפל אמריקן הונפקו בבורסה לניירות ערך בתל-אביב), ובהם גופים מוסדיים המנהלים כספי חיסכון פנסיוני.

בכך, נטען בתגובת החברה לבקשת שכר-הטרחה, יש כדי להעצים את האינטרס בכך שלא ישולמו מקופת הכינוס סכומים מופרזים ומופקעים, על חשבון הנושים הלא מובטחים של אמפל אמריקן, ולמעשה על חשבון ציבור החוסכים.

"מאות רבות של שעות עבודה"

הכונסים של אמפל וארנסט אנד יאנג דחו את טענותיה של אמפל, בתשובות שהגישו בית המשפט. הכונסים חזרו על בקשתם לאשר את שכר-הטרחה לארנסט אנד יאנג בהתאם להסכם שנחתם ואושר על-ידי בית המשפט.

הכונסים אף דוחים את הטענה כי בעת חתימת ההסכם הצדדים סברו כי שווי חברת "גדות מכליות" הוא 20 מיליון דולר בלבד. לטענתם, הם סברו כי שוויה גבוה בהרבה, ועולה על 50 מיליון דולר. עוד הם טוענים כי נושא הזכייה בבוררות של "גדות" נלקח בחשבון בהסכם.

באמצעות עורכי הדין ירון קוסטליץ ויואב סגל ממשרד קוסטליץ ושות', טוענת ארנסט אנד יאנג כי הבקשה שלא לכלול את תמורת מכירת "גדות" בחישוב שכר-הטרחה לא תואמת את החוזה שנחתם.

"לא יהלום כי נותן שירותים אשר התקשר עם כונס נכסים בחוזה מחייב, ייטול על עצמו, בהסתמך על אותו חוזה, פרויקט הכולל מאות רבות של שעות עבודה, ישקיע את מרצו ואת זמנו בהצלחת הפרויקט (אשר אם היה נכשל, היה מניב לו הפסד), ולבסוף, לאחר הצלחת הפרויקט, יימצא את עצמו מול שוקט שבורה, לנוכח טענות שטוענן 'נזכר' להעלותן לאחר הצלחת הפרויקט", נכתב.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988