סגירה מתוכננת של מחצבת אבן גדולה הקפיצה את כל הענף

יחד עם זאת, טוב שהמדינה הבינה שצריך לעשות סדר בכוח המונופוליסטי ובתמלוגים הנמוכים המאפיינים את הענף

מחצבה / צילום: יחצ
מחצבה / צילום: יחצ

רשות מקרקעי ישראל הודיעה בימים האחרונים כי בתום עשרות שנות פעילות היא תסגור את מחצבת "הר דרגות" שליד העיר ערד בסוף חודש יולי הקרוב. בתגובה, מזהירים קבלנים וגורמים שונים בענף כי תהיינה למהלך "השלכות ענפיות ומשקיות קשות".

מחצבת "הר דרגות" שייכת לחברת אבן וסיד מקבוצת רדימיקס והיא מפיקה עד 1.2 מיליון טון בשנה. המחצבה פועלת החל משנת 1981 ומרבית עובדיה הם בני הכפר דריג'את הסמוך. האבן המופקת במחצבה היא מסוג דולומיט, הנפוץ למדי בארץ ומשמש למגוון שימושים בענף.

למעשה, מתוך המחצבות שמייצרות כיום אבן בכמות ובאיכות מספקות, מדובר במחצבה היחידה במחוז דרום. ישנן אמנם עוד שתי מחצבות בדרום המצויות בתחום שטחי C, אולם תוכנית המתאר הארצית אינה מונה אותן בתוכניות לטווח הארוך בשל חוסר הוודאות הגיאופוליטי והמשפטי.

הובלה שווה 25% מהמחיר

בענף המחצבות ישנה חשיבות מכרעת לשאלת המיקום. רכיב ההובלה מהווה כ-25% ממחיר האבן, והוא כמובן הולך וגדל כפונקציה של המרחק בין המחצבה לאתר העבודות. ולמי ששכח: אזור הדרום נמצא בשנים האחרונות בתנופת פיתוח ותשתיות, שלא צפויה להסתיים בקרוב ודורשת כמויות עצומות של חומרי מחצבה. בין השאר מדובר על פרויקטים לאומיים כמו הארכת כביש חוצה ישראל דרומה, בניית עיר הבה"דים, הקמת שדה תעופה לטיסות בינלאומיות ופנימיות בתמנע ועוד.

רק עבור הפרויקטים התחבורתיים, ללא עיר הבה"דים, הצפי של חברת נתיבי ישראל הוא לביקוש של אבן מסוגים שונים בכמות של כ-3 מיליון טון עד לשנת 2016. עקב דרישות תקן לאספלט, הדרישה מחברות הביצוע היא לריכוז אספלט במינון של 85% דולומיט ועד 15% בזלת, מה שמסביר את התלות העצומה במחצבה שליד ערד.

נסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ, כתב בשבוע שעבר מכתב לשר השיכון אורי אריאל ולשר האוצר יאיר לפיד, שבו הוא מבקש מהם "להנחות לאלתר את רשות מקרקעי ישראל להקפיא את סיום ההרשאה עד לסיום הליכי מכרז ובחירת מפעיל חדש". בתגובה, ברשות יסכימו כנראה לתת אורכה נוספת, קצובה בזמן. דוברת הרשות מסרה כי "החברה חרגה מהאישורים שניתנו לה להפעלת המחצבה. לאור החשיבות שרואה רמ"י בהמשך תפעול המחצבה מתקיים משא ומתן מתקדם להמשך הפעלת המחצבה ללא הפסקה, עד לשיווקה במכרז בעתיד".

חשש מפיטורים

בהתאחדות הזהירו כי לסגירה פתאומית של המחצבה צפויות "השלכות קיצוניות בטווח המיידי". לדבריהם, "המחסור באבן בכל אזור הדרום יביא לעיכובים משמעותיים, "עד כדי עצירת הפרויקטים המבוצעים כעת ודחיית פרויקטים שאושרו לביצוע וטרם התחילו".

נוסף לכך, הביקוש הקשיח ממילא לאבן במחוז דרום צפוי להערכתם להביא לעלייה חדה ומיידית של המחירים, "והדבר יעמיד את הקבלנים בסיכונים כלכליים צפויים ואת המזמינים - מדינת ישראל - מול חריגה מתקציב הפרויקט, זאת לבד מהצורך הן של המזמינים והן של הקבלנים באיתור מקורות מימוניים ותקציביים נוספים".

מלבד החששות מפגיעה ענפית, הדגיש בובליל בפני השרים אורי אריאל ויאיר לפיד את ההשלכות על פיטורי העובדים, "החל מ-60 עובדי המחצבה במעגל הראשון, מאות עובדי חברות הביצוע במעגל השני ופגיעה בתעשיות הנלוות לענף המספקות שירותים לפרויקטים אלו, במעגל השלישי".

ענף המחצבות: אמוציות, לוביסטים וועדות

ענף המחצבות מתנהל מחוץ לעין הציבורית, אולם הוא רווי באמוציות, בכוחניות ובלא מעט לוביסטים וקבוצות לחץ נוספות המנסים להשפיע על מקבלי ההחלטות במדינת ישראל.

בדצמבר האחרון החליטה מועצת מקרקעי ישראל להקים ועדה, עוד ועדה, "שתקבע את הדרך והנהלים הראויים להקצאת מחצבות, במטרה למנוע ריכוזיות בענף". בראש הוועדה יושב רם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר. הוועדה אמורה הייתה להגיש את מסקנותיה ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל אורי אריאל תוך שישה חודשים, אולם כצפוי זה עוד לא קרה.

עם מינוי הוועדה נמסר מהמועצה כי כיום נשלט שוק המחצבות על ידי שלוש חברות גדולות - רדימיקס, המחזיקה באבן וסיד (33%), שפיר הנדסה (30%) והנסון (18%), "והכוונה למנוע את הריכוזיות בענף ולאפשר לחברות נוספות לגשת למכרזים ולזכות בהם". בשנים האחרונות מחירי האבן בישראל האמירו והלכו, בשיעור של כ-65% מאז שנת 2006 - למי שמחפש עוד הסבר לנסיקת מחירי הדירות כאן.

במקביל, גם ועדת ששינסקי שמונתה ביולי אשתקד דנה בשאלת התמלוגים על משאבי הטבע הלאומיים. יחד עם זאת, על פי דוח הביניים שהוציאה לאחרונה הוועדה, היא ככל הנראה תחכה להמלצות ועדת בלינקוב לפני שתפרסם את מסקנותיה הסופיות.

למעשה, מאז כניסתו לתוקף של חוק חובת מכרזים במאי 1993, פעלו בעלי המחצבות שזכו בהן ללא מכרז לקבל פטור, כדי שלא להפסיק את פעילותן. במקביל ללחצים הרבים שהופעלו, ניתנה הנחיית ראש הממשלה אריאל שרון למנהל המינהל כבר בדצמבר 2002, לפיה "כמתחייב מהוראות הדין ומהתחייבות המדינה לבג"ץ, אני מנחה בזאת את המינהל ואת משרדי הממשלה הנוגעים לדבר לפעול ליישום הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע לאכיפת החוק בהקצעת קרקע למחצבות באמצעות מכרז ואכיפת החוק בענף המחצבות". היועץ המשפטי לממשלה אף התריע כי "המצב הנוכחי שבו פועלות המחצבות ללא רישיון חציבה מהווה לכאורה עבירה פלילית חמורה".

בסופו של דבר, הוקמה ועדת פטור בראשות סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה בדימוס, השופט פרופ' דן ביין. הוועדה קבעה כי חלק מהמחצבות יושבו למדינה ולחלקן האחר נקבעה המשך תקופת כרייה, שאורכה נגזר בעיקר מכמות עתודות האבן במחצבה. נוסף לכך, "ועדת השניים" (שכללה את נציג החשב הכללי והיועץ המשפטי של המינהל) מונתה לדון בהסדרים שעניינם סכסוכי קרקעות ופינוי מטרדים.

אבל השנים חלפו, בעלי המחצבות ניסו כמעט בכל דרך למסמס את מסקנות ועדות ביין וועדת השניים, ובימים אלה באות לידי סיום ההרשאות הארוכות שניתנו בזמנו. מחצבת הר דרגות בדרום אינה לבד, והרשימה של מחצבות בסכנת סגירה כוללת הרשאה למחצבות ברביבים, בשגב, בניצנה ועוד.

ברשות מקרקעי ישראל מתכוונים לצאת בסדרת מכרזים חדשים להפעלת המחצבות, במטרה להגביר כאמור את התחרות בענף. רק שבינתיים, ודאי עד שיפורסמו מסקנות בלינקוב, בענף חוששים כי נקלע לתקופת ביניים, שבמהלכה ייסגרו מחצבות שהרשאתן הסתיימה ויגבר כוחן של המחצבות הקיימות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988