רוק בעולם החופשי? מניל יאנג ועד אדי וודר מ"פרל ג'אם"

מהשלכות המצב בישראל על עולם הרוק: הבוקר נמסר על ביטול הופעתו של ניל יאנג בארץ ■ אדי וודר, מנהיג להקת פרל ג'אם, הסעיר את הרשת הישראלית בעקבות דברים שאמר במהלך הופעת הלהקה ביום שישי האחרון

ניל יאנג ואדי וודר / צילום: רויטרס
ניל יאנג ואדי וודר / צילום: רויטרס

אינספור השערות נשמעו בימים האחרונים לגבי הלגיטימציה הבינלאומית לפעילות הצבאית של ישראל בעזה, ומשך הזמן שעוד נותר לצה"ל לפעול לפני שיופעל לחץ מדיני כבד להפסקת אש. כנראה שבכל הקשור לרוק הבינלאומי, מרווח הזמן הזה כבר אזל.

הבוקר (א') נמסר על ביטול הופעתו של ניל יאנג שהייתה אמורה להתרחש בחמישי הקרוב בפארק הירקון, בשל החשש לביטחונם של עשרות אלפי הצופים. זה עצוב, אבל זה הרי אחד הנזקים הפחות חמורים שמלחמות מעוללות, ויש לקוות שנתבשר על תאריך חלופי במהרה. בפעם הקודמת שיאנג הופיע בישראל, לפי 19 שנה, ליוו אותו ארבעת נגני להקת פרל ג'אם.

בסוף השבוע מנהיגם, אדי וודר, הסעיר מאוד את הרשת הישראלית בעקבות דברים שלו בהופעת הלהקה במילטון קיינס, אנגליה, ביום שישי בלילה. בסוף השיר Daughter, וודר יצא לדיבור של 3 דקות על ההבדל בין עשרות האלפים שהתכנסו שם במופע לבין אנשים ש"מורידים פצצות זה על זה". והוסיף: "אם מלחמה היא המוצא האחרון, אני מסוגל להבין את זה. אבל יש שם אנשים שרק רוצים להרוג. אנשים שרק רוצים לקחת אדמות שאינן שלהם". ולסיום: "אלה אנשים שמשתמשים בכסף שלנו, בכספי המיסים שלנו, כדי להטיל פצצות על ילדים".

פרל ג'אם היא מהלהקות הכי פופולריות בישראל ומעל 10,000 אנשים חתמו על עצומה להבאתם להופעה כאן. כנראה שבסוף השבוע הזה הסנטימנט הישראלי כלפיהם התהפך, ווודר הצטרף לרוג'ר ווטרס והפך לאמן הרוק הזר השני הכי שנוא כאן.

במשך ארבע דקות השיר ושלוש דקות הנאום של וודר שהסתיים בשורות הנצחיות מ"מלחמה" של אדווין סטאר" שנכתב במקורו על ויטנאם: "מלחמה, למה היא טובה? לשום דבר". הישראלים הפציצו את יו טיוב בתגובות, וגם הפייסבוק גועש, ולכן, הסבירות שהלהקה תגיע לארץ הפכה כנראה לקלושה עד אפסית. לעמוד "הביאו את פרל ג'אם לישראל" היו נכון להבוקר מעל 40 אלף לייקים, אבל היוצר שלו, השדרן בן רד מ-88 אף.אם, כבר הודיע על כוונתו לסגור את העמוד. וכך כותרת ההמנון של ניל יאנג מלפני בדיוק רבע מאה - Keep on rockin in the free world, הופכת למתעתעת במיוחד בישראל העכשווית: האם אנחנו חופשיים ברוחנו ובדעתנו? האם אנחנו קשובים ומסוגלים להכיל את ביקורות עלינו?

האם הישראלים באמת לא מסוגלים לאהוד אמנים שחלוקים עליהם? האם בעולם החופשי מנאצים כל מי שחושב אחרת ממך? והאם אמנים כמו שינייד אוקונור ואדי וודר ורוג'ר ווטרס משוכנעים שישראל נלחמת מול תלמידיהם הפלסטינים של מהטמה גנדי ומרטין לותר קינג?