מדריך שלא נדע: זכויות נפגעי גוף ונפש בפעולות איבה וטרור

הפיצוי עקב פעולת מלחמה או טרור יכול להינתן בשני מישורים: 1. פיצויים ותגמולים מהמדינה; 2. תשלומים במסגרת ביטוחים פרטיים ■ לפעמים חשוב לדעת לבחור ביניהם או בין תשלום ממקום העבודה

מבצע "צוק איתן" / צילום: רויטרס
מבצע "צוק איתן" / צילום: רויטרס

הפגיעות הקשות שסובלת האוכלוסייה האזרחית בימים האחרונים בדרום במרכז ואפילו בצפון מעלות שאלות רבות בכל הנוגע לזכויות העומדות לטובת נפגעי גוף ונפש, להבדיל מפגיעות רכוש.

להלן סקירה קצרה של זכויות היחיד (האזרח), להבדיל מזכויות חיילים וכוחות הביטחון, עקב פגיעה בגוף, לרבות פגיעה בנפש. הפיצוי עקב פעולת מלחמה או טרור יכול להינתן בשני מישורים: 1. פיצויים ותגמולים מהמדינה. 2. תשלומים במסגרת ביטוחים פרטיים.

בכל הנוגע לתשלומים מהמדינה, החוק המרכזי הינו "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה", אשר חוקק בשנת 1970. ניתן לקבל על-פי חוק זה פיצוי בגין מוות או בגין נכות ובהם תגמולים, הוצאות ריפוי, החלמה ושיקום מאת המוסד לביטוח לאומי.

מיהו הזכאי על-פי החוק?

הזכאות מוקנית לאזרח, תושב ישראל או מי שנכנס אליה כחוק ונפגע בפעולת איבה בארץ. פעולת איבה מוגדרת, בין היתר, כפעולה של כוחות צבאיים.

מהן הזכויות של אזרח שנפגע פגיעת גוף (כולל פגיעה נפשית ופגיעות רעש) מן ההפגזות ונמצא בטיפול רפואי?

אדם אשר נפגע ונמצא בטיפול רפואי ואינו עובד עקב הפגיעה, זכאי לתגמול מיוחד, וזאת כל עוד לא נקבעה דרגת נכותו, ובתנאי שאינו מקבל באותה תקופה שכר או פיצוי ממקור כלשהו, וזאת לאחר שיוכר כנפגע פעולות איבה על-ידי "הרשות המאשרת".

כיצד מוגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי?

המוסד הנפיק טפסים מיוחדים לנפגעי פעולות איבה. את הטפסים ניתן להוריד באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי או לקבל בסניפי המוסד. יש למלא את הטפסים, לצרף תיעוד רפואי תיעוד נוסף כפי שנדרש, ולהגיש לסניף המוסד במקום מגוריו של הנפגע.

כיצדמקבלים תגמול עבור התקופה שבה הנפגע מצוי בטיפול רפואי ואינו עובד?

בשלב ראשון יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה על גבי טופס "הודעה על פגיעה ותביעה לתגמול רפואי" ולצרף מסמכים רפואיים.

בעניין זה חשוב לדעת כי על-פי הפרקטיקה הנהוגה, המוסד לביטוח לאומי בודק האם שמו של התובע מופיע ברשימות אשר הועברו אליו מבתי-החולים וממגן דוד אדום. מי ששמו אינו מופיע ברשימות אלה יתקשה להוכיח את הפגיעה.

בפועל, רבים מנפגעי ההלם אינם מפונים לחדרי המיון, ובהיותם בהלם ומבולבלים הם לא פונים בעצמם, ולכן חשוב לדעת שאסור לדחות את הפנייה לטיפול רפואי במוסד רפואי. אותם נפגעים שאינם נמצאים ברשימות הנ"ל ייאלצו, במרבית המקרים, להגיש תלונה במשטרה עם הצהרה על עצם הפגיעה.

לעיתים, הליך האישור על-ידי המוסד לביטוח לאומי אורך מספר חודשים, כאשר בכל התקופה, עד לקבלת האישור, הנפגע אינו זכאי לקבל תשלום כלשהו, אף שבפועל המוסד לביטוח לאומי מקדים תשלומים בשלב זה לנפגעים פיזית - להבדיל מנפגעי הלם, חרדה ורעש. למרבה הצער, בעיקר נפגעי הלם, חרדה ורעש עשויים למצוא את עצמם במשך תקופה ארוכה ללא הכנסה.

מה קורה לאחר תקופת ההחלמה הראשונה?

מי שהוכר כנפגע פעולת איבה רשאי להיבדק על-ידי ועדה רפואית, אשר תקבע את דרגת נכותו.

אם נכותו הקבועה של הנפגע תקבע בשיעור של עד 9%, הוא לא יהא זכאי למענק או לתגמול חודשי. אם נכותו של הנפגע תקבע בשיעור של בין 10% עד 19%, הוא יהיה זכאי למענק חד-פעמי. אם הנכות תעמוד על שיעור של יותר מ-20%, יהיה זכאי הנפגע לתגמולים חודשיים.

מה גובה התגמולים להם זכאים הנפגעים?

בתקופה שבה אדם נמצא בטיפול רפואי ואינו עובד על-פי הוראת הרופאים המעוגנת באישור מחלה אשר אושר על-ידי רופא המוסד, זכאי יהיה הנפגע לקבל תגמול חודשי בתקופת אי הכושר.

לגבי נפגע שאינו עובד (עקרת-בית וכדומה), נקבע בתקנות תגמול מינימום. לגבי נפגע אשר עבד לפני הפגיעה, ישולם תגמול בהתאם לשכר שדווח למוסד לביטוח לאומי במהלך שלושת החודשים שקדמו לפגיעה, אך בכל מקרה לא יפחת שכרו מתגמול המינימום. יש לציין כי אף נערים בני 18-16 יהיו זכאים לגמלה בשיעור מחצית מהגמלה המינימלית.

לגבי התגמול העיקרי, שמשולם לאחר שהנפגע נבדק על-ידי ועדה רפואית ונקבעה נכותו: תגמול זה יהיה שווה לתגמול המשולם לפי "חוק הנכים תגמולים" לאנשי הצבא וכוחות הביטחון ("נכה צה"ל"), או לגבי הנספים לפי חוק מערכות החיילים שנספו במערכה.

התגמולים אינם מחושבים בהתאם לשכר העבודה של הנפגע, אלא בסכום קבוע - לפי עיקרון, "העני העשיר משתווים".

אילו הטבות נוספות ניתן לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?

אדם אשר "הרשות המאשרת" הכירה בו כנפגע פעולות איבה, יהיה זכאי להטבות נוספות. במקרים מיוחדים ניתן יהיה לקבל מענקים והלוואות דיור, סיוע ברכישת רכב ובהחזקה חודשית, שיקום מקצועי, סיוע בשירותים אישיים. ישנן גם הטבות מיוחדות למי שיעמוד בקריטריונים של "נכה נצרך" או "מחוסר פרנסה", וכן הטבות אצל גורמים שונים כמו אגרת טלוויזיה, ארנונה, לימודים גבוהים וכו'.

מה דינו של מי שנפגע עקב פעולת איבה או מלחמה, וזו אירעה במסגרת עבודתו?

אדם אשר נפגע בפעולת איבה שאירעה במהלך העבודה, בדרך לעבודה או ממנה, נחשב למעשה לנפגע בעבודה. בידו הזכות לבחור את המסלול העדיף עליו או כנפגע פעולות איבה על פי חוק נפגעי פעולות איבה או נפגע עבודה, על-פי חוק הביטוח הלאומי.

חשוב לדעת כי הנפגע צריך לבחור את המסלול העדיף לו - וכי לא ניתן לקבל תגמול כפול. השיקול יעשה בהתאם לסוג הפגיעה וחומרתה ונתוניו האישיים של הנפגע כמו גיל, שכר וכו'.

מה לגבי מי שמת עקב פעולת איבה?

החוק מעניק תגמול חודשי לאלמנות ולהורים שכולים, שהם שאיריו של אדם שמת עקב פעולת איבה.

האם אדם שמת יהיה זכאי להוצאות קבורה?

המוסד לביטוח לאומי משלם עבור הוצאות אבל ואחזקת קבר.

מהו המועד להגשת התביעות?

המועד להגשת תביעה לתגמולים לתלויים הינו עד 12 חודשים ממועד הפטירה. המועד להגשת תביעה לתגמול במהלך טיפול רפואי הינו עד 12 חודשים מתום קבלת תגמול טיפול רפואי.

האם אדם שנפגע בפעולת איבה יהיה זכאי לפיצוי מחברת ביטוח?

מרבית פוליסות ביטוח אשר יש בהן כיסוי לביטוח חיים, מכסות גם מוות ממלחמה ומפעולת איבה.

ביחס לכיסויים אחרים, המצב שונה. רוב הפוליסות של אובדן כושר עבודה ונכות מתאונה, אינן כוללות סיכוני טרור ומלחמה. בחלק מהמקרים ניתן להוסיף סיכון מלחמה לביטוח תמורת תוספת תשלום. לגבי ביטוח בריאות וסיעוד: לרוב ביטוחים אלה ובהם ניתוחים, השתלות, אשפוזים ושאר ביטוחי בריאות, אינם חלים כאשר אדם נפגע מנזקי מלחמה כתוצאה ממלחמה או מפגיעה בפעולת איבה.

■ הכותבת היא מומחית בתביעות נזיקין וביטוח.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988