השיחה: מנהלים בכירים עולים על מדים

מנכ"ל הרשות השנייה, שי באב"ד; מנכ"ל חמת גדר, שרון ניניו; ומ"מ למנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, אייל קרמר; גויסו למילואים על רקע מבצע "צוק איתן" - ומספרים איך החברה מתנהלת בהיעדרם

שי באב"ד / צילום: תמונה פרטית
שי באב"ד / צילום: תמונה פרטית

שי באב"ד, 37, מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

‎‎‏"ההגעה למילואים מעמידה דברים בפרופורציות", אומר מנכ"ל הרשות השנייה, שי באב"ד, שבימים כתיקונם עוסק בפיקוח על זכייניות הטלוויזיה המסחרית והרדיו האזורי, ולפני כיומיים נקרא לצו 8.

- מה ה‎‎תפקיד שלך במילואים?

"‏‎‎במסגרת המילואים אני משרת בפלוגת הלוחמים הבוגרת של שייטת 13, אבל כרגע אני מסופח ליחידה אחרת, עדיין באימונים לקראת פעילות".

- יש חשש? ‏‎‎‏

"תשער לבד. עושים פעילות מבצעית ואת מה שצריך".

‏- ‎‎מהן תחושותיך באשר למבצע "צוק איתן"? ‏‎‎‏

"גם כפקיד ממשלתי וגם כרב-סרן, צריך למלא את כל הפקודות של הדרג הצבאי והממשלתי, ולדאוג לזה שנצליח במשימה. ואנחנו נצליח במשימה.

‏"אני שולח את תנחומי האינסופיים למשפחות השכולות שאיבדו את בניהן. אין מילים שיכולות לתאר את הכאב הזה ואת האחדות שיש בעם ישראל, אם זה בתמיכה המורלית ובחבילות שאנשים שולחים, או בחברות החדשות שמשדרות ללא הרף כדי לתת דיווח על מה שקורה. זה אחד הדברים היפים בעם שלנו. כולם נרתמים לאותה משימה ולאותה מטרה. אני מקווה שנסיים אותה כמה שיותר מהר. זו חובה וזכות גדולה להיות כאן עכשיו".

- ‎‎מה אתה חושב על השידור החדשותי בימים אלה? ‏‎‎‏

"יש ביקורת על חוסר איזון, אבל אני לא במצב לבקר כרגע. ממה שראיתי, יש לא מעט נציגים מהימין ומהשמאל. זה עדיין לא הזמן להפקת לקחים, זה הזמן להתאחד סביב העם והצבא ולחזק את המורל ואת החיילים".

שי באב
 שי באב

שרון ניניו, 44, מנכ"ל חמת גדר

- מתי גויסת?

"ביום שני שעבר. ציפיתי למילואים האלה, כי ידעתי שהולכת להיות היערכות על רקע המצב. אני מתנדב".

- היכן אתה מוצב?

"באזור עזה. משרת ביחידה מובחרת שהשתיקה יפה לה".

- איך החברה מתנהלת בהיעדרך?

"בעיקר בשלט רחוק. במעט זמן שיש לי, אז דרך טלפון ומיילים מול הסמנכ"ל, למרות שאני לא מאוד זמין במהלך היום. אין ספק שזה הרבה פחות טוב, אבל במקרים דחופים אני פותר את הבעיה. אתמול נוצר חלון של כמה שעות פנויות, ובמקום ללכת הביתה, באתי לחמת גדר כדי לטפל בשוטף ובדברים הבוערים, כמו לראות איך נערכים מול הסיטואציה שנוצרה: ביטולים רבים של תיירים. לאנשים אין חשק לבלות. המורל ירוד".

- האם אתה חושש לחייך?

"לא, כי אני בגיל כזה שאני פחות בקו האש הראשון, יותר עוסק בתכנון ובהדרכה ופחות בלחימה פיזית. אני גם לא פוחד מהמיקום הגיאוגרפי המסוכן שבו אני נמצא".

- איך המשפחה שלך מתמודדת עם כל זה?

"אני אב לשני ילדים, בני 7 ו-9. הם קצת חוששים ממה שהם רואים בטלוויזיה, אבל אני מחזק אותם שהכול בסדר ושאני במקום בטוח. אני לא מספר להם הכול ובת זוגי סומכת עלי".

- מה אתה חושב על חיילי צה"ל הנופלים במבצע?

"אין לנו ברירה וזה מה שצריך לעשות. צריך לפתור את הבעיה הזאת של המנהרות והטילים אחת ולתמיד. לא הגיוני שתושבים בדרום יחיו בכזה פחד כל-כך הרבה שנים. קשה לי מאוד עם כל ההרוגים, אבל אסור שזה יוריד מהצורך לפתור את הבעיה הזאת. אני לא חושב גם שיש לנו בחירה, גם במחיר של מתים".

שרון ניניו / צילום: תמונה פרטית
 שרון ניניו / צילום: תמונה פרטית

אייל קרמר, 42, מ"מ זמני למנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה

- מה התפקיד שלך במילואים?

"קצין אג"מ בגדוד חי"ר בחטמ"ר יהודה. מוצב כרגע בחברון ומחליף גדוד הנדסה של חיילים סדירים שירד לעזה".

- איפה תפס אותך צו 8?

"במהלך נסיעת עסקים לצרפת קיבלתי טלפון מקצינת הקישור, שעדכנה אותי כי החלו לגייס את הגדוד שלי. תוך שלוש שעות כבר הייתי על המטוס בדרך לישראל, הגעתי הביתה בשעות הערב המאוחרות, ארגנתי תיק, נפרדתי מהאישה ומהילדים ויצאתי כדי לחבור לחבריי בגדוד, שבדיוק סיימו את שלב הקליטה והחיול".

- איך המשפחה שלך קיבלה את הבשורה?

"הגדוד שלי גוייס בצו 8 ב'עופרת יצוקה', ב'עמוד ענן', וזו הייתה רק שאלה של זמן מתי נקבל את הצו. עם תחילת המבצע, המשפחה שלי כבר ציפתה שבשלב זה או אחר אגויס למילואים. עם זאת, אבן נגולה מעל לבם כשהבינו שאני מוצב בחברון ולא בעזה".

- איך החברה מתנהלת בהיעדרך?

"החברה יודעת להמשיך לפעול ולקבל החלטות נכונות גם עם מספרי 2 ו-3 ביחידות השונות. זה חלק מהאופי ומהאחריות האישית של המנהלים והמנהלות בחברה".

- מלבדך, עוד כמה עובדי החברה מגויסים?

"גויסו בצו 8 כ-50-60 מעובדי החברה, ולכך יש להוסיף עשרות מהעובדות שבעליהן גויסו בצו 8. על מנת להקל על המגויסים ועל בני משפחותיהם, אנו מפעילים מוקד טלפוני שמעניק תשובות מיידיות לכל עובד חברה היוצא לשירות מילואים בנושאי תחזוקה, רכב מחשבים ועוד. עם סיום המילואים, מקבל העובד שי מהחברה. בנוסף, עובדים המשרתים יותר מעשרה ימים בשנה זכאים למענק מיוחד מהחברה - 'קרן המילואים'".

- מה אתה חושב על ההרוגים, על הלחימה?

"אני מתרשם עמוקות מעוז רוחם של החיילים הלוחמים ברצועת עזה אל מול נפילת חבריהם, ומהנכונות שלהם לחזור ללחימה ולפרוץ קדימה. אין לי כל ספק שכל אחד מהחברים שנפלו היה רוצה שנמשיך לפעול, על מנת להבטיח את השקט לאזרחי מדינת ישראל".

- האם אתה חושש לחייך?

"אני לא חושש לחיי שכן בשלב זה הגדוד שלי מוצב בחברון, שם הפעילות מאופיינת רובה ככולה בטיפול בהפרעות סדר שמתרחשות חדשות לבקרים".

- למה אתה עושה מילואים ומה חשיבותם עבורך?

"בעיניי, מי שלא מבין את חשיבות השירות במילואים לא מבין את המציאות הישראלית שבה אנו חיים. זו לא בושה לומר, יש כאן קורטוב של ציונות, רצון לתרום ולפגוש את החבר'ה, שעם חלקם אני כמעט 20 שנה בגדוד".

אייל קרמר / צילום: תמונה פרטית
 אייל קרמר / צילום: תמונה פרטית

מצילים את העסקים של העצמאים שבחזית

"להב" (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) מקימה גוף סיוע התנדבותי תחת השם "מילואים למילואים". מטרת הגוף היא לסייע לעצמאים, פרילנסרים ובעלי עסקים שנקראו בצו 8 לשירות מילואים, ולנשים בעלות עסק עצמאי שבן זוגן גויס.

הפרויקט הוא פרי יוזמה של "להב", יחד עם אנשי העסקים משה בכר ודני אבידר.

ב"להב" מרכזים את הפניות של אנשי המילואים או בני משפחתם אשר זקוקים לעזרה בעסק, ובמקביל מגייסים מתנדבים אשר מוכנים לעזור ולסייע לאותם בעלי עסקים. לאחר מיון והתאמה משדכים בין הפונים השונים.

לדברי רו"ח אהוד רצאבי, נשיא "להב": "יש עשרות אנשי מילואים בעלי עסק קטן, עצמאים או פרילנסרים שנאלצים לסגור את העסק, לספוג הפסדים רבים ואובדן לקוחות שנותרו ללא מענה ועזרה לעסק שלהם שנפגע בעקבות היעדרותם עקב שירות מילואים. מעבר להתגייסות ההמונית של משלוחי מזון וציוד, יש להתגייס למען שרידות העסקים שעלולים להיסגר עקב שירות מילואים של הבעלים".

למען היהלום שבכתר

נשות הבורסה ליהלומים, בהן גם ענת קסטרו, דליה ציזיק, חני ישראלי וטלי סמטנה, תרמו מכיסן 250 אלף שקל לרכישת ציוד אישי לחיילי צה"ל. בכסף שנאסף הן רכשו 2,000 חבילות שי הכוללות גרביים, תחתונים, גופיות, מגבות, מגבונים ומוצרי טיפוח.

לדברי קסטרו, מיוזמות התרומה, נשות הבורסה ליהלומים החליטו לאסוף מדי חודש תרומות מעובדי החברה, באמצעותן יירכש ציוד אישי עבור החיילים, וכמו כן יועברו החבילות לבסיסים.

מאמינים בדרום

למרות הלחימה הנמשכת באזור הדרום, חברת התעשייה על-בד ממשיכה לקדם את עסקיה שם, והשבוע קיבלה את אישור מינהלת מרכז ההשקעות של משרד הכלכלה להשקעה של 100 מיליון שקל בהקמת מפעל חדש ליצור בדים לא ארוגים. על-בד צפויה לקבל מענק של 20% מסך ההשקעה המתוכננת.

אישור משרד הכלכלה התקבל במסגרת מסלול המענקים שלו להשקעות באזור פיתוח א', והמפעל החדש, הצפוי להשתרע על כ-7,000 מ"ר, צפוי להעסיק כ-40 עובדים תושבי האזור. עלות הקמת המבנה מוערכת ב-32 מיליון שקל, ובעל-בד צופים כי עבודות הבנייה יתחילו בחודש הבא, ויימשכו כשנה. ההשקעה במפעל מוערכת ביותר מ-120 מיליון שקל, וההערכה היא כי הוא יחל לפעול במחצית השנייה של 2015.

אמנון ברודי, יו"ר על-בד, אמר היום (ד') כי "המפעל העיקרי של על-בד נמצא במשואות יצחק, כ-40 ק"מ מגבול עזה. למרות אזעקות תכופות יחסית, שיעור התייצבות העובדים בחברה נותר גבוה והחברה ממשיכה לייצר בהיקף מלא ולעמוד בזמני אספקה שלה". ברודי הוסיף, כי "למרות שהייתה לנו אפשרות להקים את המפעל בגרמניה, בסמוך לשווקי היעד שלנו, העדפנו להקים את המפעל בישראל משיקולים אידיאולוגיים. אנו שמחים לספק מקור תעסוקה חדש בעיר דימונה לעשות מתושבי האזור".

על-בד מייצרת ומשווקת מגבונים, מוצרי היגיינה נשית ומוצרי ספיגה, נמצאת בשליטת מושב משואות יצחק ונסחרת בבורסה בשווי של כ-460 מיליון שקל.