עיצוב תעשייתי: תערוכות בוגרים בבצלאל, שנקר והמכון הטכנולוגי

כלי אוכל המשנים את צורתם במפגש עם המזון, מאוורר מטהר אוויר, כלי נגינה מזן חדש, תקשורת רגשית בין חפצים וכיסא היוצא מתוך אריזה שטוחה וקם לתחייה: חידושים והמצאות בגזרת המעצבים התעשייתיים של העתיד

במחלקות לעיצוב באקדמיות שוקדים על חיפוש הדבר הבא. בין אם זה חומר ייחודי, המופק ממיחזור או באמצעות טכנולוגיה מעוטת אנרגיה, בין אם פיתוח של פריט שימושי - יחיד פונקציה או מרובה ולעתים זה פשוט עוד כיסא. גם אם נדמה לנו שהעולם רווי וכבר המציאו את כל מה שאפשר, מגיע מפעם לפעם פרויקט מקורי ומשכלל עוד פינה, כשהוא שופך אור על עוד צורך עלום.

כך, למשל, כאשר עידן נויברג מבצלאל מציג בפרויקט הגמר שלו כמה בקבוקי משקה קל, הוא נראה כמעט כמי שאין לו מה להציע. עד שהוא חושף בעיה שרבים נתקלו בה, ומעטים נתנו עליה את הדעת: הכוסות. איך שותים מבקבוק רב-משתתפים בלי כוסות? בעבודתו "ניו לייבל" הכפיל נויברג את שרוול הפלסטיק של תווית הבקבוק, חרץ בו קווי חלוקה וכשהוא מפשיט את הבקבוק מהתווית, זו הופכת לארבע כוסות חד פעמיות.

מירב גילה פיתחה מאוורר תקרה קל, שזרועותיו עטופות בבד פחם פעיל, המשמש כפילטר לטיהור אוויר. הבד מתלבש ככפפה על הזרוע ויעיל למספר חודשים. בסיומם הוא מוסר (יחד עם האבק), ומוחלף בחדש. כמו הפרויקט של נויברג, מדובר במוצר בעל היתכנות גבוהה ליישום בשוק. גילה עובדת על הפיתוח עם חברה ישראלית הפועלת באנגליה, שמייצרת את הבד החכם cosyflex.

טל בכר מציג רהיט חוצות שמאפשר טעינה סולארית-סלולרית, בעת הישיבה בפארק או ברחוב, מחשבה נאה על כל אלה שנתקעו בלי אחוז אחרון בסוללה. גל בולקא פיתח סדרת כלי אוכל רכים, המגיבים למזון המוגש בהם ומשנים את צורתם בהתאם. הכלים עשויים מחומר פולימרי שמגיב ללחות, כך, פיית הבקבוק מתרחבת כדי להזליף שמן או חומץ לסלט, הסכין הופך לכף אחרי שחתך את הפשטידה ושפת הקערה מתעגלת כשהמרק נמזג לתוכה.

הפרויקט של בוריס גולדברג נמצא זה כבר בייצור ושיווק פעיל. "הסיכוי שאני כמעצב אפרוץ לשוק עם רהיטים שיצרתי מאוד נמוך, וכך גם הסבירות שחברה גלה תפנה דווקא אליי שאעצב עבורה", הוא אומר בראייה מפוכחת. אבל המציאות לא מרפה את ידיו אלא להיפך, מפנה אותו לאפיק מעשי. הוא עיצב סדרת רהיטים עשויים בחיתוך, חריצה בעץ וכיפוף, מתוך לוח שטוח. הכיסאות שהוא מציג מיוצרים בחומר סטנדרטי - עץ לבנה לבוד, שניתן להשיגו כמוצר מדף ליצרנים בעולם המערבי. "אני פונה לנישה של ייצור עצמי, בסגנון קוד פתוח, ואני משווק את המוצר להרכבה עצמית, בפלטפורמת opendesk.co, בשיתוף עם יצרנים שיבצעו את החיתוך ללקוח".

הכורסה שעיצבה תהילה גיא מגיעה גם היא באריזה שטוחה. היא מורכבת מארבעה גלילי עץ המשמשים כרגליים, ויחידת ישיבה מתנפחת מפלסטיק שקוף. גם אם אין כאן המצאה חדשנית, האסתטיקה הנקייה ושילוב החומרים הפשוטים והנגישים כל-כך הם הברקה.

חוקר את הבטון

במכון הטכנולוגי בחולון מצליחים הבוגרים גם השנה להפתיע בפיתוח חומרים מהפכניים. אבירם כהן סיטיון מהמחלקה לעיצוב פנים חקר את הבטון הברוטליסטי והגיע ליציקת בטון רך וספוגי, עשוי שילוב בין מלט לפולימרים. התוצאה שומרת על מראה בטון יצוק ועם זאת מפגינה גמישות מפתיעה. הפיתוח עדיין בעיצומו אך כבר ניתן לראות שימוש אפשרי בחומר החדש ליציקת אריחי חיפוי ובידוד ואף לדקורציה.

במחלקה לעיצוב תעשייתי בחולון מציג עמרי רחימי "עץ ממולא", שכבות עץ בדחיסת עיסת נייר ושרף, חומר ממוחזר שיכול להחליף עץ בייצור רהיטים. רועי יהלומי יצר כלי הקשה מפעמונים עשויים ביציקת קרמיקה מסלעי בזלת טחונים. "בבזלת יש מתכות וזכוכית שמייצרות צליל ייחודי. נפח הכלי, עובי הדופן וגודל החלל הפנימי קובעים את גובה הצליל", הוא מסביר.

נועם קולמן עיצב מסגרות משקפיים בעלות רכיבים משתנים הנוצרים בהתאמה ייחודית למבנה הפנים של המשתמש - תושבת האף והזרועות מודפסים על פי סריקה תלת-ממדית של הפנים, והמרה להדפסת תלת-ממד. דניאל שר פיתחה כלים אינטראקטיביים שמשדרים זה לזה מרחוק, על בסיס מיקרו-שלט. "אם הטלפון שלנו מעביר צלילים אני מציעה מכשיר שיכול לתרגם באותה מידה מסרים רגשיים, להעביר תמונה, רטט או בועות סבון".

תום לוי ערך מחקר באור והתייחס אליו כאל חומר גלם חמקמק - "בין הפיזי למטאפיזי", הוא מסביר. בפרויקט הגמר המרתק שלו הוא מציג גופי תאורה עשויים זכוכית בשילוב חומר חיפוי מקטב, שכבה ננו-מילימטרית שאינה נראית עד שהיא נכנסת לפעולה. כאשר הוא מסיט את אחד המרכיבים או משנה זווית, האור מתעמעם.

הילה ציון פיתחה מכשיר בדיקה וטיפול בסוכרת לילדים, המקיים תקשורת סלולרית עם הוריהם המודאגים.

- למה לא לשלב את הבדיקה בטלפון האישי, אם כבר?

"אני חושבת שלילדים בגיל שש מוטב שיהיה מכשיר יחיד-פונקציה. זה לא טלפון סלולרי אבל זה פועל על אפליקציית סלולר בענן", היא מסבירה. המכשיר הוא מעין "טמגוצ'י" שכולל את אביזר הבדיקה, שולח חיווי על כל שלב בבדיקה לילד ולהוריו ונותן גם תמריצים והנחיות לפעילות גופנית תומכת.

"עיצוב תעשייתי נכנס לתחומים חדשים כמו גם לתחומים מסורתיים, ומרחיב את טווח האפשרויות שלהם", מציין ראש המחלקה, דודי ראב"ד, שמעודד את תלמידיו ליצור בכל שדה שמעניין אותם. כך למשל, יהודה הילמן התבונן במגבלות ובצרכים של סבתו הקשישה, ופיתח "כרית מחמד" לקשישים, יחידה רכה ומפנקת, שיכולה להכיל פונקציות שימושיות לפיזיותרפיה, חימום, גירוי תחושתי ונחמה. רווית צדיק יצרה תכשיטים משילוב עץ וכסף, כשהיא משתמשת במוטיבים מתעשיית הנגרות כחלק מהתכשיט.

גם בשנקר עסקו תלמידי עיצוב תעשייתי במחקר בקיים ובפיתוח לעתיד. הדר תדהר פיתחה סדרת מוצרי חשמל ביתיים, בהשראת הערבסקות של עולם העיצוב האסלמי. באותה דוגמה השתמשה לעיצוב מאוורר תקרה, מערכת סטריאו וגוף תאורה, כשבכל אחד מהם נעשה המעבר מדגם שטוח לתלת-ממד באופן ייחודי. סשה לייקין עיצב מערכת שמע בהשראת התרבות הבלארוסית: Embro בנוי מיריעת נייר המתפקדת כממברנה מייצרת קול, הכלואה בין שתי טבעות. על הנייר מודפס מעגל חשמלי גמיש, הכולל מעבד, רכיב Bluetooth, מגבר ו-LED. יחד עם המוצר עוצבו גם כל שלבי חוויית המשתמש - החל מההזמנה באינטרנט, דרך המשלוח וההרכבה ועד שדרוגו.

נדב גולדברג עיצב מחדש חצוצרה - כלי נשיפה שאיש לא ערער על עיצובו במאות השנים האחרונות. הפרויקט מציע פרשנות עכשווית ושיטות ייצור תעשייתיות לרוח המוזיקלית של הכלי. אור שטיינר פיתח סד שיקומי לרגל מותאם אישית בהדפסת תלת-ממד, שניתן להוסיף לו פרטים ספציפיים בהתאם לדרישת הלקוח. הדגם עוצב ברוח ספורטיבית ושואב השראה מהמבנה הפנימי של הרגל, הכולל עצמות, גידים ושרירים.

רכב סיור אוטומטי

הפרויקטים המוצגים עד סוף השבוע אמנם נוצרו לאורך כל השנה, אבל ברוח הימים הקשים שעוברים על הארץ כעת, ניתן לציין את הפרויקט של טל לוי משנקר, שעיצב רכב סיור אוטומטי, בלתי-מאויש שנועד לשמירה ולפיקוח על הגבול. הרכב מצטיין בתנועה צדית, בהשראת הליכת הסרטן וחזיתו כוללת "קיר הגנה" אינטגרלי, שבו מרוכזות מערכות תצפית, תקשורת ונשק.

בבצלאל הקדיש ניר עמיר את המחקר שלו לפיתוח מוקשים חכמים ומתכלים. כ"בוגר" הנדסה קרבית, הוא עסק בשאלה אם יש דרך למזער את הנזק ארוך הטווח של המוקשים, שנותרים בשטח ומהווים סכנה גם בעתות שלום. עמיר מציע מוקש אקולוגי מתכלה, שפועל בשילוב עם צמחי פקעת כמו חצב, למשל, שאורך חייהם יגדיר את משך פעילות המוקש. כאשר הפקעת מתפצלת, המוקש יוצא מכלל שימוש.

עמיר חשב גם על שימוש אפשרי באמל"ח לשמירה על הטבע ולמיגור סכנות והמציא "רימון מתריע", יחידות נפץ קטנות שניתן לפזר ביערות לאיתור מוקדם של שריפות. הרימון מגיב לחום ועם עלייה חמורה בטמפרטורה הוא מגיב ושולח אות אלקטרוני למרכז בקרה.

תערוכות בוגרים
 תערוכות בוגרים