עיין ערך מימוש

קהילת ויקיפדיה חווה טלטלה ומשבר עמוק בחודשים האחרונים. מיזם הידע השיתופי, המבוסס על קהילת מתנדבים שעורכת וכותבת את הערכים, התגאתה ב'יצירת ידע אובייקטיבי, נקי ולא מוטה, שמגיע מכל אדם לכל אדם על גבי הגלובוס'. אלא שבאוקטובר האחרון נטרפו הקלפים. חברה בשם 'ויקי יחסי ציבור', הפועלת מטקסס, החלה לכתוב עבור חברות ואנשים בתשלום. כדי למנוע מהערכים להימחק, שלחה החברה זרועות של תמנון לתוך קהילת הוויקיפדים. חברת יחסי הציבור החזיקה ב-250 חשבונות משתמש פיקטיביים שבאמצעותם השתלטה על הצבעות, היטתה אותן והשאירה את הערכים באוויר, אזוטריים ככל שיהיו.

כשהדבר התגלה ניצתה אש בקהילה שמונה עשרות אלפי עורכים וכותבים ברחבי העולם. הסכנה הייתה, ונשארה, שהפרויקט שהטעין מחדש את המושג 'חוכמת המונים', ירד לטמיון. תביעת הענק שהגישה ויקיפדיה העידה על התחושה שהקרקע נשמטה מתחת לרגליה, ובצדק. ברגע שפולשים לאתר, שהתעקש להיות מוצר נקי מפרסום, חסויות ואינטרסים כלכליים, המשמעות היא אדירה, עד כדי קריאות לסגור את הפלטפורמה.

המהומה לא פסחה על ישראל. לאחרונה גילתה הקהילה המקומית שגם במגרש הביתי מנסים לתמרן אותה. עורך ותיק בקהילה הציע את שירותיו בכתיבת ערכים בתשלום. העניין הצית סערה רבתי במהלך הכנס השנתי של הוויקיפדיה העברית שנערך לאחרונה, ובעקבותיה הצביעו העורכים על אוסף כללים נוקשים שישמרו עליהם מפני התופעה. "גיליתי שקמו חברות תוכן שמציעות לכתוב ערכים בתשלום ומבטיחות שהערך לא יימחק", מספרת מיכל לסטר, מנכ"לית ויקימדיה ישראל, גוף העל שאחראי לתחזוקת הפרויקט ותקצובו, בראיון ל'ליידי גלובס'.

לסטר היא המינוי הראשון של הגוף הבינלאומי בישראל. "הגילוי הוביל למהומת אלוהים בקהילה. הדיונים התלהטו, הכול הפך נורא אמוציונלי. זו בגידה בכל מה שהעורכים האמינו בו ועל בסיסו התנדבו ותרמו מזמנם וממרצם. כל הסיפור הזה הכניס אותנו לסחרחורת של מה מותר ומה אסור".

מה הוחלט?

"הבנו שאי אפשר למנוע את הזליגה של שיקולים מסחריים לתוך ויקיפדיה. נשאר לנו להיות שקופים עד כמה שאפשר. בדף של ערך בתשלום יהיה גילוי נאות, חותמת מיוחדת. עניין התשלום יצוין גם בדף המשתמש של כותב הערך, ולוויקיפדים אסור יהיה לפנות לגורמים בעצמם ולהציע שירותים כאלה".

אם כך, בעצם, ויקיפדיה הופכת מסחרית. גולשים יתחילו לחפש מידע במקומות אחרים.

"יצרנו המון מגבלות, שיעקרו את הרצון של חברה מסחרית להשתמש בשירותי ויקיפדיה. ערך בתשלום לא יהיה ערך מומלץ. גילוי נאות יגרום לכך שקוראים יתייחסו בזהירות למה שהם קוראים. יש פה מאבק שמטרתו לשמור על שקיפות ומהימנות".

מהיר ועצבני

ולמרות כל זאת, ויקיפדיה עודנה פופולרית מאוד. מדי חודש נצפים 47.5 מיליון דפים בוויקיפדיה העברית, לפי ועדת המדרוג לאינטרנט. סביב הרשעת אולמרט היו 12 אלף כניסות ביום לערך שלו. הערך 'אייל גולן' גרף קרוב ל-20 אלף כניסות ביום כשעלו ההאשמות נגדו.

מספר הערכים בוויקיפדיה העברית משתנה מדקה לדקה. כרגע הוא חוצה את ה-160 אלף. "הפירוש של ויקי בהוואית זה מהר. יש פה עריכה מהירה, העלאה מהירה לרשת, עדכון הערך כל הזמן ובמהירות", מסבירה לסטר.

המיזם הוקם בגרסתו האנגלית ב-2001. בקיץ 2003 עלה גרעין קטן של מתנדבים עם הגרסה העברית. הערך הראשון היה 'מתמטיקה'. המשתמש רותם דן העלה ערך בן שתי שורות, היום הוא ערך נרחב ביותר. קהילת העורכים העברית מונה מעל 700 איש. הגרעין החזק של אלו שעורכים מעל 100 ערכים בחודש, מונה כ-150-200 אנשים. לסטר טוענת שאי אפשר לאפיין את הפרופיל שלהם. "יש מכל הסוגים. פנסיונרית בת 70, רואת חשבון שפרשה ועכשיו מעמיקה בארכיאולוגיה. יש לנו גם ילד מחונן בן 12. מן הסתם לא מדובר בבליינים גדולים. זו קהילה של אנשים סקרנים ולומדים. יש משפחות שבהן הסבתא, האבא והילד כותבים לנו".

קרן ויקימדיה העולמית ממוקמת בסן פרנסיסקו, מחזיקה את השרתים של כל 287 הוויקיפדיות ברחבי העולם, ואחראית על מימון הפרויקט. "כשג'ימי ולס הקים את ויקיפדיה, הוא מימן את כל הצד הטכני מכיסו, זה לא עלה יותר מכמה מאות דולרים בשנה. כשהפעילות גדלה הוא הקים את הקרן המתנהלת ללא מטרות רווח, ונסמכת רק על תרומות של אנשים פרטיים, שתורמים 20 דולר בממוצע. סך התרומות מגיע ל-50 מיליון דולר לשנה. התקציב של ישראל עומד על מיליון שקל בשנה. ויקיפדיה העברית מדורגת כוויקיפדיה השנייה האיכותית בעולם".

נראה שולס עצמו לא הפנים עד הסוף את כללי המשחק: הוא הואשם בכך שמחק מהערך שלו פרטים לא נעימים, כמו שהפעיל אתר פורנו. גם מידע על חברו, טוני בלייר, נוקה. הושמט מהערך שייעץ לדיקטטור של קזחסטן.

"אני מכירה את ההאשמות והשמועות על ג'ימי ועל כך שמחק מידע. אם תיכנסי לערך שלו וגם של בלייר, תראי שהמידע מופיע".

אתגר נוסף שלסטר מתמודדת איתו זה ריבוי הוויכוחים בקהילה. לא פעם היא נדרשת להיות המבוגר האחראי. בכל פעם שעולה ערך שנוי במחלוקת, הוויכוחים בין הוויקיפדים מתלהטים, מלווים בהאשמות ושמות גנאי. בין הערכים שגוררים ויכוחים עד היום נמצאים אלה שעוסקים בגבולות המדינה, בראש הממשלה ובהגדרת ימין ושמאל פוליטיים. ב-2011 לקח שבועות עד שהערך 'דפני ליף' עלה לאוויר. בדיונים דאז כינו אותה 'אפיזודה חולפת'. היה גם מי שכתב ש'אין לה ביוגרפיה חזקה'.

"היו עורכים שעזבו לאחר שלא יכלו לשאת את הדיונים הלא נעימים", מודה לסטר. "אנשים שהיו מאוד פעילים, שבעו ממלחמות ומהגנה על עמדתם. דיונים יכולים לגלוש לכעס, האשמות ועלבונות".

דוד שי, עורך ותיק ובכיר בוויקיפדיה, מספר מאזור הקרבות: "היו ויכוחים נוקבים סביב הערך על בילעין, או איך להציג את חיזבאללה, שהיו כאלה שטענו שאין לכנות אותו ארגון טרור. אלו ויכוחים שמה שמסתתר מאחוריהם, כמובן, הן הדעות הפוליטיות של הכותבים".

סביב איזה עוד ערכים היו קונפליקטים?

"בערך על משה קצב, צירפנו תמונה שלו עם כיפה. הסיבה הייתה טכנית, מותר לנו להשתמש רק בתמונות חופשיות, שאין עליהן זכויות יוצרים. התמונה הזו, שצולמה בברית, הייתה חופשייה לשימוש. דתיים בוויקיפדיה דרשו שנחליף תמונה. 'מה הפכתם את קצב לדתי', 'וזה לא כבוד גדול בשבילנו שאתם משייכים אותו לקהילה הדתית'.

"היה ויכוח גדול בשנה האחרונה סביב חברת הכנסת אורית סטרוק. בקורות החיים שלה היא כתבה שעמדה בראש ארגון זכויות אדם ביש"ע. התחיל דיון איך מתארים אותה. אנשים עמדו על הרגליים האחוריות עם זה שאי אפשר בשום פנים ואופן לתאר אותה כפעילת זכויות אדם. בסופו של דבר הנוסח הזה ניצח. זה ערך שנוי במחלוקת, וקיבלנו עליו ריקושטים".

שאלה אסטרטגית שלא הוכרעה עד היום היא מי בכלל זכאי לערך. "עוד לא פיצחנו את הנוסחה. למשל, מה הרגע שבו פוליטיקאי זכאי לערך", מודה שי. "התשובה נקבעת לגופו של אדם. אם מדובר באדם שפעיל ציבורית ופעילויותיו ידועות, למרות שמקום אחד מפריד בינו לבין כניסה לכנסת, ייכתב עליו ערך. אבל סביב המקרה הטרי, למשל, של יואב בן צור, שהתמנה כחבר כנסת מטעם ש"ס אחרי שאריאל אטיאס התפטר, היו ויכוחים. מכיוון שבן צור לא היה מוכר והגיע משום מקום, היו מתנגדים לכתיבת ערך עליו".

היו איומים בתביעה מצד אנשים שלא אהבו את האופן שבו נוסח הערך עליהם?

"הרב אמנון יצחק איים עלינו באמצעות עו"ד לתקן את הערך עליו. הוא יוצא נגד אינטרנט, אבל מתעניין מאוד במה שנכתב עליו. הגבתי בצורה קיצונית ומחקתי את הערך. מישהו אחר מהקהילה בחר לכתוב את הערך מחדש ולגבות את הכול ברפרנסים ואסמכתאות".

עיין ערך אהבה

לסטר, 41, מתגוררת בתל אביב ומכהנת כשנה בתפקיד. היא המנכ"לית הראשונה בשכר, כחלק מההתמקצעות שעוברת ויקיפדיה. בתפקידה הקודם ניהלה את המרכז למנהיגות בג'וינט. היא גם כיהנה כיו"ר שותפה בעמותת 'נשים לגופן', העוסקת בהפצת ידע על בריאות ומיניות נשים, וחברה בהנהלת 'ג'ינדס', שמקדמת פיתוח עירוני בלוד. היא אמא לבת 15, ובת הזוג של עינת עמיר, אמנית וידיאו ורפרנס.

אחד הערכים שמאפיינים אותך הוא מימוש עצמי גבוה.

"יצאתי מהארון לפני תשע שנים, בגיל יחסית מאוחר, כשהייתי כבר בת 32. הייתי נשואה לגבר ופירקתי את הבית. היום אני במשפחה גרעינית של בת זוגי ושלי. אנחנו שמונה שנים יחד ומגדלות ילדה.

"הסיפור של אנשים שיוצאים מהארון בגיל מאוחר הוא מורכב במיוחד. נדרש לזה יותר אומץ, כי יש כבר משפחה, בית וחיים. לפרק בית ומשפחה זה דבר כואב. זו חוויה קשה ושינוי עצום. זה ללכת למקום שהלב שלך רוצה בו. מקום לא ידוע, מקום מפחיד".

איך אוזרים את האומץ?

"העובדה שאני פמיניסטית נתנה לי כלים ותפיסת עולם להתמודד עם זה. הייתה לי היכרות עם נשים שעשו את זה. כשאת חיה בסביבה פמיניסטית, את רואה מודלים שונים, אין דרך אחת להיות אישה, אין דרך אחת לצאת מהארון ואין דרך אחת לחיות כלסבית. אני גם חושבת שהגיל, הבגרות שבאה איתו והביטחון שמה שאני מרגישה נכון, הקלו עליי. הקלה עליי העובדה שהסביבה הקרובה, משפחה וחברים, בחרה להכיל אותי, לתמוך ולא להקשות עליי. זו פריבילגיה שלא כל אחד זוכה לה".

להשיל באחת זהות שהגדירה אותך שנים ולהגיד לעולם 'אני לסבית', עד כמה זה קשה?

"אני לא שייכת לאלו שמספרים שידעו תמיד. לא ידעתי תמיד, לא הסתובבתי עם תחושה כמוסה שאני לסבית. היו לי חיים טובים. ואז היה גילוי, ודרך שעברתי. הבנתי שהבטוח והיציב לא תמיד נכונים לי, שצריך לפרק את זה.

"מה שלא ידעתי אז, ואני יודעת היום, הוא שיציאה מהארון היא תהליך שלא נגמר. את כל הזמן צריכה לספר את זה לעצמך ולעולם. בכל פעם שאני מגיעה למקום חדש, למפגש עם אנשים חדשים, לעבודה חדשה. זה מתיש ומפחיד הרבה פעמים. גם עכשיו, כשאני מספרת על זה, אני חושבת מי יקרא את זה ואולי זו תהיה הפעם הראשונה שהוא יגלה עליי, ואיך הוא יגיב.

"יחד עם זה, קיבלתי שיעור משמעותי לחיים, לא תמיד טוב לדבוק במוכר ובבטוח. עבדתי שנים רבות בג'וינט, שזה ארגון הכי מסודר, אנשים עובדים שם גם 30 שנה, והבנתי שגם בחיי המקצועיים אני רוצה לצאת לדרך חדשה. בסופו של דבר הגעתי לוויקימדיה, לתפקיד חדש שלא היה קיים קודם בארגון. יכול להיות שאלמלא היציאה מהארון זה לא היה קורה".

מאבק על המידע

רובם המוחץ של עורכי ויקפדיה הם גברים, לבנים, ממעמד גבוה. שיעור הנשים העורכות בעולם הוא 10%-14% בלבד. בישראל מדובר ב-22%. בתוך ויקיפדיה העולמית יש קבוצת כוח נשית, שקראה לעצמה 'הוויקי צ'יקס'. הן נפגשות בוועידות וארוחות צהריים ומחליפות מידע, מתוך הצורך לחזק את הכוח הנשי.

"ההשתתפות הנמוכה של נשים בעריכה קשורה בין היתר לכך שנשים פחות מרגישות שבא להן להעביר את הזמן מול מחשב. מה גם שפעם העריכה הייתה יותר מורכבת, והיה יתרון למי שהוא גיק מחשבים, ושם יש יותר גברים. זה גם קשור בדימוי עצמי נמוך של נשים שחושבות 'אין לי מספיק ידע'. תוסיפי לזה שדיונים סביב ערכים יכולים להיות מאוד סוערים ונשים לא רוצות לריב. כמלחמה במגמה, אני כל הזמן פותחת סדנאות עריכה לנשים, אם זה דרך ארגוני נשים או חוגי מגדר באוניברסיטאות.

ניהלתם מאבק לשחרור צילומים ששייכים למדינה לטובת הציבור הרחב.

"פה, במדינת השושו, התפיסה היא שלא מעבירים לציבור שום דבר. זה אתגר גדול לעבוד עם משרדי ממשלה על שחרור המידע. זה לא חלק מהתרבות הממוסדת והארגונית. זה דורש מהרשויות שינוי תפיסתי גדול. בממשל האמריקאי התמונות חופשיות מתוך הבנה שהן מגיעות מכספו של משלם המסים. בדיון שנערך בוועדת הטכנולוגיה בכנסת טענו, שאם הממשלה תשחרר את התמונה של נתניהו, הפלסטינים יוסיפו גרפיקה של קרניים. שאלתי אותם: 'והם לא עושים את זה גם ככה?'. כשמבקשים תמונות מהצבא, ישר נשלף טיעון הכולל את צמד המילים 'ביטחון שדה'. רק לאחר מהלכים שלנו, תמונות היסטוריות יצאו החוצה במסה. אני רוצה להזכיר שהמידע שייך לאזרחים. מפות, תב"ע, בניינים, זה מידע שצריך להיות נגיש ושקוף לציבור".

את בטח מכירה את הסנוביזם האקדמי, ויקיפידיה לא נלקחת ברצינות כמקור למידע.

"לא סתם קוראים לאקדמיה 'מגדל השן'. בפגישות עם גורמים באוניברסיטאות אני אומרת להם כל הזמן שסטודנטים נכנסים לוויקיפדיה, 'אז בואו נשתמש בזה. תתגייסו להעמיק את הידע על מנת שיעמוד בסטנדרטים שלכם. קחו חלק בדמוקרטיזציה של הידע'. כשהאקדמיה תהפוך לחלק משמעותי מוויקיפדיה, הדפים יהיו טובים ומעשירים יותר. יש כבר מרצים שמבינים את המדיום ובמקום עבודה סמינריונית, מבקשים מהסטודנטים לכתוב ערכים".

רשת סבוכה

הרשתות החברתיות לא נוגסות בכם? מדברים על גל עולמי של פרישת כותבים.

"אין ספק שהתמסדנו. זה כבר לא חתרני וסקסי להיות כותב בוויקיפדיה, וצריך לתת לזה מענה. היום, כשהערכים עשירים, צריך הרבה יותר בקיאות וידע על מנת לשכלל אותם. תוסיפי לזה את אלמנט השחיקה. אדם פעיל כבר עשר שנים ודי, נשבר לו. יותר כיף לו לשבת על הפייסבוק. פעם ויקיפדיה גם שימשה כרשת חברתית, דיברת עם אנשים מכל העולם. אני מקיימת שיחות עם חברי הקהילה וגופים אחרים על מנת להבין לאן אנחנו הולכים מפה, מה האסטרטגיה שצריכה להיות לנו כדי להמשיך להיות דומיננטיים".

רשתות חברתיות אוספות מידע על המשתמשים. ואתם?

"אין שום מעקב. אם באתרים אחרים בודקים מאיפה הגעת לאתר שלהם, מה עשית, מה מעניין אותך, לנו אין מעקב. לא משלמים על סטטיסטיקות ולא עושים אופטימיזציה. הכסף הנתרם הולך רק לשרתים ולשכלול האתר מבחינה טכנית.

"הפעם היחידה שאספו מידע על גולשים הייתה במסגרת הפרויקט שנוסד לאחרונה, 'ויקיפדיה זירו', שנועד לאפשר לאנשים ממדינות מתפתחות להיכנס חינם באמצעות הסלולרי לוויקיפדיה. אלו מדינות שבהן לכולם יש מכשירים חכמים, אבל הגלישה יקרה מאוד. כדי שהיוזמה לגלישה חינם לוויקיפדיה תצליח, היה צריך לזהות באיזה מכשירים סלולריים התושבים משתמשים, ובאיזו חברת אינטרנט הם מנויים. ויקימדיה לא הסתירה שהיא בודקת את הידע הזה, וגם אז האדם עצמו נשאר אנונימי".

כשאדם מהשורה כותב ערך, מיד מוחקים אותו. איפה פה הדמוקרטיה?

"אנחנו יודעים שהיעדר הכללים הברורים מרחיק אנשים מוויקיפדיה. מחקו לי פעם אחת, פעמיים, אז זהו, אני לא אכתוב יותר. אבל אם תכתוב באופן בהיר, עם פתיח שמבאר את הנושא או את המושג, ואם הערך יהיה נקי ורהוט ויכיל ידע נכון ואינפורמטיבי, מבוסס מקורות וקישורים לערכים ולנתונים נוספים, זה לא מבטיח שהערך יישאר, אבל זו התחלה.

"למנטורים של ויקיפדיה, שנבחרים על בסיס הניסיון והוותק שלהם, יש את הסמכות להחליט מה טיב הערך ואם להשאיר או למחוק אותו. הם צריכים את המנדט הזה, כי אם ילד משבש ערך וכותב 'שרון המגניבה', צריך שמישהו יהיה בעל סמכות למחוק מיד. היה לנו גם מקרה שמישהו הציע נישואים לחברתו בתוך ערך".

אלא שלסטר מעט מיתממת. ערך שנכתב בידי אדם חדש שלא מגיע מקהילת הוויקיפדים, יימחק. "אם את אנונימית, לא מוכרת לקהילה, הערך שלך יימחק מיד", פוסק ותיק בקהילה, "רק אם את מוכרת, ערכת בעבר ערכים אחרים, ומנטור החליט שהערך לא טוב, הערך יעלה לדיון ולהצבעה".

כשערך טוב נמחק, זה לא רק חבטה באגו של הכותב. המשמעות רחבה הרבה יותר. היא נוגעת לצנזורה, לשמירת סף. איזה מידע יגיע אלינו, ואיך הוא יוגש.

לסטר: "אני מודה ששאלת הזכאות לערך היא מורכבת. יש ניסיונות להסדיר את כללי המשחק, ליצור כללים וגבולות מגרש. שיהיה ברור לכולם מי זכאי לערך ומי לא. אבל עוד לא הגענו לשם. כרגע אנחנו מפעילים את מבחן 'גוגל' ומבחן האינטרס הציבורי. כמה אזכורים יש ברשת לאדם שעלה עכשיו ערך עליו? מה טיבם של אותם אזכורים? הכלל השני שנבדק הוא, האם מישהו יחפש את הערך הזה, האם הוא חשוב לציבור? איש אקדמיה זכאי לערך אם הוא מדרגת פרופסור ומעלה, אבל דוקטור שזכה בשני פרסים גם יקבל ערך. אז נכון שצריך ביוגרפיה חזקה, אבל בתוך כל זה, עדיין יש התלבטויות וחוסר הבנה".

מה את ממליצה לעשות כדי להשתלב בקהילה הוויקיפדית?

"תתחילי בקטן, תהיי שוליה. תשתתפי בדפי שיחה, תהפכי למעורבת. תתקני ערכים, ורק בהמשך תכתבי ערך בעצמך. את במקום חדש, תכבדי את הקהילה ואת הכללים שלה. תיכנסי בצעדים קטנים. אל תתחילי בערכים המסובכים, השנויים במחלוקת. אם את חדשה ובחרת לערוך נושא פוליטי בוער, הוויקיפדים הוותיקים יקשו עלייך. אני לא מתביישת להגיד, שגם אני, בעלת תואר שני באנתרופולוגיה, עוד לא מעזה להעלות ערך שכתבתי. אני רק בשלב כתיבת הוספות קטנות לערכים קיימים".

מימוש עצמי

"ההחלטה שלי לצאת מהארון הייתה מורכבת מהרצון והשאיפה שלי לממש את עצמי ואת חיי בצורה מלאה.

"זו הייתה בחירה של להיות אדם שלם, לא לוותר על אף תחום בחיים, ולהביא את עצמי לידי ביטוי. זה דבר מפחיד שדורש אומץ. זה לסטות מהמסלול שהוגדר מראש. זה היה שינוי גדול

שהגיע מהלב. הלכתי אחריו. ההיגיון

אמר לי שמגיע לי יותר".