חיים כהן מקים קרן שתתחרה בזו של אשתו זהבית

קרן הפרייבט אקוויטי החדשה תתמחה בחברות במצוקה ועשויה להתחרות באייפקס ישראל שבראשה עומדת רעייתו, זהבית כהן ■ שותפיו של כהן יהיו מנהלי קרן אוורסט, נני מעוז ואייל זרביב

חיים וזהבית כהן / צילום: תמר מצפי
חיים וזהבית כהן / צילום: תמר מצפי

האם חיים כהן ואשתו זהבית כהן, מנכ"לית קרן אייפקס ישראל, יתחילו בקרוב להתחרות זה בזו? ל"גלובס" נודע כי כהן, לשעבר מנכ"ל קבוצת דן אנד ברדסטריט ומנכ"ל כלל ביטוח אשראי, מקים קרן פרייבט אקוויטי, שתנסה לגייס עד 800 מיליון שקל, בעיקר ממוסדיים מקומיים, ותתמחה בחברות במצוקה (Distressed). שותפיו לגיוס המתוכנן הם נני מעוז ואייל זרביב, מנהלי קרן הגידור אוורסט, שמתמחה בעיקר בהשקעה בחברות שנמצאות בקשיים.

עוד נודע ל"גלובס", כי בימים אלה שלושת השותפים מנהלים מגעים להכנסת שותף נוסף בקרן - שתיקרא Everest PE - וככל הנראה מדובר בבנק השקעות גדול (מקומי או זר). ככל הידוע, באוורסט מעוניינים לשתף פעולה עם גוף שגם יצטרף כמשקיע עוגן וגם ילווה את הקרן בפועל בהליך הגיוס.

כהן מסר בתגובה כי הקרן שתוקם לא תתחרה בקרן הפרייבט אקוויטי החדשה של אייפקס ישראל, שמנוהלת ע"י אשתו זהבית, שכן לשתי הקרנות אסטרטגיות השקעה שונות (ראו הרחבה בהמשך) וכן כי היקף הגיוס המתוכנן עומד על כ-150-200 מיליון שקל בלבד.

עבור שלושת השותפים מדובר בכניסה ראשונה לעולם הפרייבט אקוויטי. קרן אוורסט הוקמה לפני כ-12 שנה על ידי נני מעוז, המשמש בה כמנכ"ל משותף (לצד זרביב) והיא מתמחה בהשקעה בחברות במצוקה. משקיעים בקרן הגידור נדרשים למינימום השקעה של 750 אלף דולר. לפני כשנתיים הקימה אוורסט פעילות של בנקאות להשקעות, שמלווה בעיקר גופים שפועלים בתחומי ההיי-טק, הביומד והפיננסים. זרביב שימש בעבר כמנהל השקעות מוסדיים בכלל ביטוח, שם הכיר את חיים כהן.

גם עבור כהן מדובר בטבילת אש בעולם הפרייבט אקוויטי. כהן, שכיהן עד לפני כשנה כמנכ"ל דן אנד ברדסטריט ישראל, סיים את תפקידו בחברה על מנת לשמש מנכ"ל של מיזם חדש בתחום האשראי העסקי B2B (מיזם בתחום האשראי לעסקים קטנים ובינוניים). בעבר הוא ניהל כאמור את פעילות האשראי של כלל ביטוח, היה ממקימי Citibank ישראל ואף שימש כסגן נשיא הסניף המקומי של הבנק.

רף גיוס של 800 מיליון שקל נחשב גבוה למדי וגורמים בשוק אף הגדירו אותו כ"יומרני", תוך שהם מזכירים כי מדובר במנהלים שאין להם ניסיון מוכח בגיוס כספים בהיקף דומה. לשם השוואה, קרן הפרייבט אקוויטי שהקימה זהבית כהן במסגרת אייפקס לפני כשנה, ומנוהלת על-ידה באופן בלעדי, מבקשת לגייס כ-300 מיליון דולר ממוסדיים מקומיים וזרים.

למרות שאייפקס היא קרן השקעות מובילה הפועלת בכל העולם קרוב ל-30 שנה, גיוס הכספים בקרן עדיין לא הושלם. בעבר פורסם כי בנק לאומי ישקיע בקרן כ-30 מיליון דולר, ויהפוך למשקיע עוגן - מה שיביא להגדלת היקף גיוס - אולם בפועל, בבנק טרם גיבשו החלטה בעניין והקרן ממשיכה לחפש משקיעים. לאור כל זאת, עשוי להיווצר מצב שבו בני הזוג כהן יתחרו על גיוס כספי משקיעים מוסדיים.

בכל מקרה, ניסיונותיה של כהן לבצע רכישה ראשונה של הקרן החדשה בעיצומם, כאשר האסטרטגיה היא להתמקד בחברות מקומיות בסדר גודל בינוני-גדול, עם מחזור מכירות של לפחות 70 מיליון שקל בשנה.

"רמת החשדנות גבוהה"

לא מן הנמנע כי את ההחלטה להיכנס לתחום הפרייבט אקוויטי קיבלו כהן מעוז וזרביב הודות לפריחה בתחום קרנות ההשקעה הפרטיות. סביבת הריבית האפסית דוחפת את הגופים המוסדיים, שמתמודדים עם גידול מתמיד בהיקף הנכסים, לחפש אלטרנטיבות השקעה שיניבו להם תשואה עודפת.

את הצורך הזה זיהו שורה של מנהלים בכירים יוצאי שוק ההון, שהחליטו להיכנס לתחום. מדובר, בין היתר בחיים שני, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר שהקים קרן הון סיכון; גיורא עופר, לשעבר מנכ"ל בנק דיסקונט שהקים קרן מזנין; ורועי ורמוס, לשעבר מנכ"ל פסגות שהקים קרן גידור.

אלא שלא כל קרנות ההשקעה שהוקמו לאחרונה מצליחות לגייס כספים מהמוסדיים. כך, למשל, לפני כשנה וחצי, הקימה חברת הבנקאות להשקעות והחיתום רוסאריו קפיטל שבבעלות ראובן אבלגון ובנק מזרחי טפחות, קרן פרייבט אקוויטי, שביקשה לגייס כ-100 מיליון דולר ואף הצהירה כי תציב בראשה את אהרון פוגל, יו"ר מגדל לשעבר. אך בדומה לקרן אייפקס החדשה, ככל הידוע, גם כאן הקרן, שאמורה להשקיע בחברות בגודל בינוני עם מחזור של עד 100 מיליון דולר, טרם השלימה את הגיוס ולא ביצעה רכישות כלשהן.

"רמת החשדנות העסקית שלנו מאוד גבוהה", הסביר היום ל"גלובס" בכיר בגוף מוסדי גדול. "הקושי לגייס כספים בקרנות השקעה, בין אם אלה קרנות גידור או קרנות פרייבט אקוויטי, נובע מכך שקרנות אלה מתאפיינות בהיעדר שקיפות ובדמי ניהול גבוהים למנהלים (לרוב מדובר בדמי ניהול קבועים של 2% ודמי הצלחה בגובה 20% - ל' א'). העין הציבורית בוחנת אותנו יותר מתמיד, ולכן ברוב המקרים אנחנו נוטים יותר לסרב מאשר להסכים".