כל הערעורים בתיק הולילנד יאוחדו ויידונו בהרכב מורחב

נשיא העליון גרוניס איחד יחד את כל הערעורים של מורשעי פרשת הולילנד - אהוד אולמרט, אביגדור קלנר, הלל צ'רני, אורי שטרית, אליעזר שמחיוף, מאיר רבין ודני דנקנר; וכן את ערעור המדינה על קולת עונשם של צ'רני וקלנר

אהוד אולמרט / צילום: מוטי קמחי
אהוד אולמרט / צילום: מוטי קמחי

כל הערעורים של מורשעי פרשת הולילנד - אהוד אולמרט, אביגדור קלנר, הלל צ'רני, אורי שטרית, אליעזר שמחיוף, מאיר רבין ודני דנקנר; וכן ערעור המדינה על קולת עונשם של מספר נאשמים בפרשה (צ'רני וקלנר); ידונו ביחד כערעור אחד - כך קבע היום (ה') נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, שאיחד את כל הערעורים.

בנוסף, נקבע כי הערעורים בתיק הולילנד יידונו בפני הרכב מורחב של 5 שופטים: סלים ג'ובראן, יורם דנציגר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית.

נזכיר כי הערעורים הוגשו כנגד פסק הדין של שופט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, במשפט הולילנד, במסגרתו הורשעו הנאשמים השונים בעבירות של מתן וקבלת שוחד, תיווך לשוחד ועוד.

בין המערערים גם ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שהגיש לבית המשפט העליון ערעור על הרשעתו בלקיחת שוחד בסך יותר מחצי מיליון שקל מיזמיו של פרויקט הנדל"ן בירושלים ועל גזר דינו - 6 שנות מאסר.

קו ההגנה המרכזי שהציג אולמרט בערעור הוא שהשופט רוזן שגה שגיאה מהותית בהכרעת דינו, בהעניקו משקל מכריע לעדות עד המדינה, שמואל דכנר המנוח, בניגוד לקביעתו שלו עצמו, לפיה לא יהיה בעדות כדי לשמש "לבנה בחומת ההרשעה". דכנר הלך לעולמו במהלך המשפט, לפני שסנגוריו של אולמרט הספיקו לחקור אותו בחקירה נגדית.

ראשון המורשעים שערערו היה אביגדור קלנר, מיזמי פרויקט הולילנד, שהורשע על-ידי השופט רוזן במתן שוחד ונידון ל-3 שנות מאסר ולתשלום קנס בסך מיליון שקל.

בערעורו תקף קלנר את פסיקתו של רוזן, ובין היתר טען כי רוזן "הפך את היוצרות", ובמקום לנתח את הראיות הקונקרטיות לשוחד, חיפש "סימנים מחשידים" לאשמתו של קלנר.

אחרון המערערים היה יו"ר בנק הפועלים לשעבר ויו"ר חברת תעשיות מלח לשעבר, איש העסקים דני דנקנר, שהגיש השבוע את ערעורו על הרשעתו ועל גזר דינו בפרשה - 3 שנות מאסר בפועל.

בערעור טען דנקנר כי הוא הודה במעשים שיוחסו לו בפרשת הולילנד, משום שסבר כי העסקת מאעכר על מנת לנצל את קשריו ברשויות אינה מהווה עבירה של שוחד, ואף בית המשפט עצמו היה סבור כך והתבטא כך לאורך הדיונים בתיק.

גם פרקליטות המדינה מצידה ערערה לבית המשפט העליון על קולת עונשם של מספר נאשמים בפרשת הולילנד. הערעור התמקד בהלל צ'רני ואביגדור קלנר, שני נותני השוחד העיקריים בתיק. בית המשפט התבקש על-ידי הפרקליטות להחמיר "במידה ניכרת" בעונשי המאסר שנגזרו עליהם, וכן להחמיר בקנסות שנגזרו על החברות שבאמצעותן בוצעו העבירות.

השופט דוד רוזן גזר על צ'רני 3.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, קנס וחילוט רכוש. על קלנר נגזרו 3 שנות מאסר בפועל בנוסף למאסר על-תנאי, קנס וחילוט רכוש.

בערעור - שהוגש באמצעות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד ג'ואי אש; סגניתו, עו"ד נעמי גרנות; ופרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי-שווקי - נטען כי העונשים שהטיל רוזן על לוקחי השוחד בפרשה הם הולמים, וכי הוא נהג איתם באופן ראוי, אולם "לא כך נהג ביחס לנותני השוחד. באופן תמוה ובלתי נהיר בחר בית המשפט קמא להקל על נותני השוחד בפרשיות שלפנינו, והטיל עליהם עונשים שאין בהם כל הלימה למעשים החמורים ויוצאי הדופן שבהם הם הורשעו, ושחורגים בעליל ובמידה רבה מן הענישה הראויה להם בהתאם למקובל בפסיקתו של בית המשפט".

טענתה המרכזית של המדינה היא כי העונשים שנגזרו על המשיבים צריכים היו להיות גבוהים פי כמה, וכך לשקף את החומרה חסרת התקדים של המעשים בהם הורשעו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988