"צווי איסור פרסום כשהכול כבר נחשף, זה פשוט מצב נלעג"

ד"ר עו"ד ישגב נקדימון, היועץ המשפטי של חדשות 2: "איסורי פרסום הם אבסורד: בעולם וברשתות רצות שמועות - ורק כאן נאסר לקבל מידע רשמי"

ד"ר עורך דין ישגב נקדימון / צילום:יונתן בלום
ד"ר עורך דין ישגב נקדימון / צילום:יונתן בלום

עו"ד ד"ר ישגב נקדימון, מהמומחים המובילים בתחום דיני התקשורת וההגנה מן הצדק, המשמש בין היתר כיועץ המשפטי של חברת החדשות של ערוץ 2, סבור כי צווי איסור פרסום בעידן הנוכחי הם לא פחות מאבסורד.

"כשיש אירועים ביטחוניים ו/או פליליים מיוחדים, כמו חטיפת הנערים, אני מעורב מהשלב הראשון", הוא אומר בשיחה עם "גלובס". "מיד יש אלמנט משפטי בתמונה, שזה צו איסור פרסום פרטים. ביום שישי שבמהלכו נחטפו הנערים, ידענו שיש אירוע בשלב מאוד מוקדם, אבל המשטרה רצה לבית המשפט והוציאה צו איסור פרסום על כל פרטי החקירה. נוצר מצב אבסורדי, במובן הזה שבכלי תקשורת ערביים הדברים האלה יצאו החוצה, בפייסבוק רצו שמועות, כולל שמועה שאומרת שכוח מיוחד של צה"ל פרץ וחילץ את הנערים החטופים, ועוד דברים לא נכונים.

"ואז אתה שואל את עצמך, למה הציבור בישראל לא יכול לקבל הודעה רשמית בשלב הרבה יותר מוקדם. אני לא חולק על זה, שאם זה עלול לפגוע בחקירה לא צריך לפרסם, אבל אם יש מצב שבו זה כבר ממילא נמצא בכלי תקשורת ערביים ובאינטרנט, אז אני לא רואה איך אפשר להצדיק מצב שבו אתה מונע את המידע רק מהציבור בארץ עד שעות אחר-הצהריים. היה עצוב מאוד לשמוע על מציאת גופותיהם של החטופים, וגם כאן הפרסום התעכב זמן מסוים.

"הפתרון לבעיה הזו צריך להיות - הודעות קצרות לתקשורת מהגורם הרלבנטי, דובר צה"ל ו/או המשטרה, כדי להשקיט את הרחש-בחש; ומאוחר יותר לתת פרטים. זו התייחסות יותר רצינית לציבור, במקום להשאיר אותו בעלטה.

"היום לא ניתן לאסור פרסום באופן אפקטיבי. אמנם אפשר לגרום לכלי תקשורת ממוסדים שמכבדים את החוק להימנע מלפרסם, אבל זה לא מונע מכל האחרים שאינם ממוסדים, כולל בלוגרים, רשתות חברתיות ורשתות זרות שממוסדות, אבל לא כפופות לחוק הישראלי, לפרסם את המידע כך שכל אחד יכול להגיע אליו.

"יש עדיין תפיסה ארכאית ואפילו פטרונית של חלק מגורמי האכיפה, שאומרים 'לא מעניין אותנו שהציבור רוצה לדעת, אנחנו נפעל כפי שאנחנו חושבים, ולא מעניינות אותנו הרשתות החברתיות וכדומה'.

"עצם העניין הזה, שרשות גדולה אומרת 'המידע אצלי, ואני אחליט מתי אתם, הנתינים, תהיו זכאים לקבל אותו', לא מקובל במדינה דמוקרטית-ליברלית. במדינה כזו, האזרח הוא בעצם הריבון, ומתוך כבוד אליו צריכים לתת לו מידע, אפילו חלקי, אבל לא להשאיר אותו במצב נלעג, שסוגרים את דלתות האורווה אחרי שהסוסים כבר ברחו ממנה".

לדבריו, "הרבה פעמים מוציאים צו איסור פרסום, כשהכול כבר נחשף בחוץ. אין לזה ערך, וזה פשוט מצב נלעג".

קומנדו חדשות

"לעבוד עם מערכת חדשות 2, להיות שותף לתהליכי קבלת ההחלטות, להתעסקויות, לדילמות, לתיקי לשון הרע מעניינים - אלה היו דברים מרתקים מאין כמותם, שכללו דברים בנוסח של פעילות קומנדו", אומר נקדימון. "למשל, שולחים לך בשש בערב הודעה שאם תשודר כתבה מסוימת תוגש תביעת דיבה, ואתה צריך מהר-מהר לקבל החלטות עד 19:30-20:00 בערב, לפני שידור המהדורה; או שביום חמישי מגישים לך צו מניעה על משהו שאמור להיות משודר ביום שישי, ואתה בחמישי במחוזי נלחם על זה, ואחר-כך בשישי אתה כבר בעליון, ולא יודע מה יהיה גורל הכתבה עד הרגע האחרון".

לדבריו, "יש הרבה אדרנלין ואקשן בעבודה הזאת. זה מאוד מעניין".

הגנה מן הצדק

במקביל להתמחותו בדיני התקשורת, מתמחה נקדימון גם בתחום הההגנה מן הצדק.

נקדימון: "במקביל לעבודתי כעורך דין בפרקטיקה, התחלתי לפתח את הצד האקדמי. עשיתי תואר שני במשפטים באוניברסיטת תל-אביב, שם החלטתי שאני כותב תזה על 'הגנה מן הצדק', ועל סמך התזה פרסמתי ספר בנושא. אני אומר בענווה שתרמתי לפיתוח של ההלכות בתחום הזה, כי הספר מצוטט רבות בפסיקה.

"השר גדעון סער החליט להגיש הצעת חוק - לעגן את טענת 'ההגנה מן הצדק' בחקיקה ראשית של הכנסת, ואני ליוויתי יחד אתו, מהפן המקצועי, את הליך החקיקה בכנסת. היה שם מאבק לא פשוט, כי הפרקליטות רצתה שהיא תנוסח בצורה מצמצמת, וסער תמך בגישה מרחיבה. אני שמח שבסופו של דבר נכנס לחוק סעיף עם טענת 'הגנה מן הצדק' רחבה יותר מדרישת הפרקליטות (אשר קבלתה מביאה לביטול כתב אישום או חלקים ממנו או לעיכוב ההליך המשפטי)".

"לצערי, בשלב מסוים טענת 'ההגנה מן הצדק' הפכה להיות חלק מארסנל של כל סנגור שבא לבית משפט וטוען שמגיעה ההגנה הזאת, בין אם היא רלוונטית לתיק ובין אם לאו. אני חושב שהשימוש בטענה צריך להיות שמור למקרים המתאימים, אך מצד שני ההלכה של בית המשפט העליון עדיין מחמירה מדי לגבי טענת 'ההגנה מן הצדק'".

לדבריו, "יש לי ביקורת על ההלכה הקיימת, במובן הזה שהם קבעו שבעבירות חמורות צריך להישמר עוד יותר מלהעניק את ההגנה הזאת לנאשם. לכן, מה שיצא זה שרוב הפעמים שבהן ההגנה ניתנה היו במקרים של עבירות יחסית קלות".

רזומה

■ אישי: עו"ד ד"ר ישגב נקדימון (45) נולד בתל-אביב ומתגורר ברמת-השרון. נשוי בשנית לגלית, מהנדסת תוכנה, ואב לארבעה.

■ מקצועי: היועץ המשפטי של חברת החדשות של ערוץ 2. מהמומחים המובילים בתחום דיני התקשורת וההגנה מן הצדק. עומד, יחד עם פרופ' אריאל בנדור, בראש משרד בוטיק העוסק בדיני תקשורת, משפט מינהלי ועבירות צווארון לבן.

■ כתיבת ספרים: מחברם של הספרים "הגנה מן הצדק", שדברים ממנו מצוטטים במאות פסקי דין; והספר "חיסיון עיתונאי".

תיקים: טיפל לאחרונה בעיריית בת-ים בדרישתה לצדק חלוקתי מול תל-אביב וחולון; ייצג את עיריית ירושלים נגד סגירת הסינמה סיטי בשבתות; ייצג את יתומי משפחת רם (אשר אביהם נהרג בפיגוע "אוטובוס האימהות" בדימונה) מול הביטוח הלאומי ועוד.

* הראיון המלא עם עו"ד ישגב נקדימון - במהדורה המודפסת של "גלובס".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988