ניתוח "גלובס": כדאי לפרטנר וסלקום להיכנס לטלוויזיה?

המודל החדש של משרד התקשורת מעניק לפרטנר, סלקום ושחקנים אחרים רוח גבית - אך במקביל עליית מחירי התמסורות והמשך השחיקה ברווחיות הסלולרית, לצד עלויות מחירי התוכן, מייצרים אי-ודאות שרק הולכת וגדלה

ניר שטרן, חיים רומנו / צלם: תמר מצפי
ניר שטרן, חיים רומנו / צלם: תמר מצפי

אופטימיות זהירה בקרב המפעילים הסלולריים בעקבות שינוי במודל התחרות בשוק התקשורת (האסדרה הקרויה השוק הסיטונאי), וזאת לצד המשך החשש מפני אי-הוודאות לגבי הכדאיות הכלכלית בכניסה לתחום הטלוויזיה.

מפעילים בשוק התקשורת מצביעים על יתרונות מסוימים במודל החדש שהציג משרד התקשורת, אך הסיכון בהשקעה לא פחת עקב מיקוד יתר בבעיות התשתית, כאשר הבעיה הגדולה היא בשוק התוכן, שם העלויות נותרות גבוהות עבור שחקנים חדשים.

העובדה שמשרד התקשורת פרסם בשבוע שעבר מודל מתוקן לשוק לאסדרת התחרות בשוק התקשורת נשמעת מעודדת ומתקבלת באהדה מסוימת אצל המפעילים שפוזלים לכיוון הטלוויזיה, כאשר הכוונה היא בעיקר לפרטנר וסלקום.

על-פי המודל החדש, עלויות השימוש הקבועות בתשתית בזק עבור שחקן טלוויזיה (עלות הגישה) אמנם יעלו, אבל מאידך עלות התנועה תרד, כך שצריכה גדולה של קיבולת למעשה תעלה פחות. מכיוון שערוצי טלוויזיה שמועברים דרך האינטרנט מייצרים תעבורת אינטרנט בקיבולות גדולות, הופך המודל החדש ליותר ידידותי לשחקנים החדשים.

יחד עם זאת, הבעיה לא נפתרה לחלוטין, כי לצד ההקלה לשחקני הטלוויזיה במחיר הקיבולות, מחירי התמסורת שבזק גובה ממפעילים על שימוש בתשתיותיה עלו. זה אומר שהתחרות בתחום הקווי (כלומר אינטרנט בלבד) לא תושפע מהותית מהשינוי שעשה המשרד, וזו בשורה פחות טובה עבור החברות הגדולות, כי המודל החדש בנוי כך שמי שצורך יותר אינטרנט משלם פחות.

עם זאת, הבעיה הגדולה של השחקנים בשוק הייתה ונותרה מחירי התוכן, שם למודל החדש שקבע משרד התקשורת אין כל השפעה. בשורה התחתונה עלויות התוכן הגבוהות הן המכשול העיקרי בדרך ליצירת טלוויזיה מתחרה להוט ול-yes. שתי החברות מוציאות סכומים של חצי מיליארד שקל בשנה על תוכן. זהו סכום שאף שחקן לא יוכל לעמוד בו, ולכן השאלה היא האם אותם שחקנים חדשים כמו פרטנר וסלקום מתכוונים להתמודד ראש בראש עם הוט ו-yes - או שבכוונתם לפנות לנישות אחרות.

הדילמה היא עד כמה פרטנר וסלקום יוכלו להביא מוצר טלוויזיוני איכותי במחיר תחרותי כדי לקחת נתחי שוק. במלים אחרות, כמה לקוחות במונחי נתח שוק יעברו אליהן, אם המוצר הסופי שיציעו לא יהיה שווה באיכותו ובעושר התכנים שלו לחבילות שמספקות הוט ו-yes.

ניתן להעריך כי המוצר יהיה פחות עשיר, ולפיכך מיועד לקהלי צופי טלוויזיה של לקוחות לא כבדים ויותר נישתיים. במצב כזה הלקוח ישלם מחיר נמוך הרבה יותר ממה שהוא משלם היום להוט ול-yes, אבל המוצר יהיה פחות מגוון ויותר בסיסי. זו הסיבה שהרווחיות בפרויקט טלוויזיה היא מאד גבולית, והשחקנים החדשים יצטרכו להשקיע עשרות מיליוני שקלים לאורך שנים כדי לקחת נתח שוק.

לאור הירידה ברווחיות החברות, שנובעת מהשחיקה שבאה כתוצאה מהתחרות בתחום הסלולר, הופך האתגר הטלוויזיוני ליותר ויותר מסובך. במצב כזה הסיטואציה שבה נמצאות החברות מאד רגישה, כי לא להיכנס לטלוויזיה זו אפשרות שגם כן טומנת בחובה סכנות, כי מולן קבוצת בזק וקבוצת הוט מתחרות כשחקניות שיש ברשותן את כל סל המוצרים - שכולל טלוויזיה, אינטרנט, סלולר וטלפוניה.