האם עו"ד יכול לייצג נפגעת בהטרדה מינית ולעבוד בגוף הנתבע?

האם עורך דין המייצג לקוח מול תאגיד גדול יכול, במהלך הייצוג, להציע לאותו תאגיד את שירותיו? האם כאשר עולה אפשרות כזו, על עורך הדין לקבל באופן מפורש ובכתב את הסכמת הלקוח?

ועדת האתיקה של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין תצטרך להכריע בשאלות אלה בעקבות תלונה שהוגשה נגד עורכת הדין, אשר ייצגה לקוחה בתביעה נגד חברה ממשלתית, ובמהלך הייצוג הציעה את עצמה לאותה חברה למתן שירותי הדרכה בתחום מניעת הטרדה מינית.

עונש של 3 ימי השעיה

ש' היא מהנדסת תוכנה שהועסקה בחוזה אירעי בחברה הממשלתית משנת 2007. בתחילת 2011 פנתה ש' לממונה על מניעת הטרדות מיניות בחברה, התלוננה על הטרדה מתמשכת מצד המנהל שלה, וטענה כי משדחתה את ההטרדה, החלה לסבול ממסכת התנכלויות.

ש' טוענת, בתביעה שהגישה בהמשך לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד החברה ונגד האיש, כי היה ניסיון לגרום לה "לרדת" מהתלונה, ורק בעקבות התעקשותה הועברה תלונתה לטיפול.

עוד כמה חודשים חלפו, ובינואר 2012 קיבלה ש' שני מכתבים, באותו יום עצמו, מבכיר במחלקת משאבי אנוש: מכתב אחד הוא הודעה על החלטת הוועדה הקובעת, כי "התנהגות הנילון כלפי המתלוננת עולה כדי הטרדה מינית כהגדרתה בחוק", וכי הוועדה המליצה על כך שהמטריד יועמד לדין משמעתי (מה שאכן קרה בהמשך; העונש: 3 ימי השעיה).

במכתב השני, באותו יום עצמו, קיבלה ש' הודעה על זימון לשימוע לקראת פיטוריה, פיטורים שנעשו בפועל שבוע לאחר מכן. מדוע הפיטורים? החברה טוענת כי ש' פוטרה משום שלא עמדה בתנאים המצדיקים קבלת קביעות, ובגלל עברה ההתנהגותי ותפקודה המקצועי, בלי קשר לתלונתה בדבר הטרדה מינית.

משבר אמון והתפטרות

ש' פנתה לארגון נשים והופנתה לעו"ד קרן בר-יהודה, אשר ייצגה אותה בהליך השימוע. באפריל 2012 הגישה ש' תביעה כספית נגד החברה ונגד המטריד, בהליך המתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בדלתיים סגורות. ארגון הנשים הצטרף כצד לתביעה, ועו"ד בר-יהודה ייצגה אותו ואת ש'.

במהלך התנהלות התיק התגלעו חילוקי דעות בין ש' לבין עו"ד בר-יהודה בשורה של נושאים: הצעת פשרה של החברה הממשלתית; דחיית דיונים; שיהוי בשמיעת עדות מרכזית המתועדת בקלטת; אופן ניהול החקירות ושימוש במסמכים מסוימים; הקשר עם אמצעי תקשורת; זכותה של ש' לצרף עורך דין נוסף מטעמה, ועוד. במארס השנה זימנו עו"ד בר-יהודה והמנכ"לית של ארגון הנשים

את ש' לשיחה על חילוקי הדעות. ימים אחדים לאחר מכן הודיע ארגון הנשים כי הוא מתנתק מהתיק, ועו"ד בר-יהודה הודיעה כי היא מתפטרת מהייצוג בנימוק של משבר אמון בינה לבין ש'. כעת מיוצגת ש' בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב על-ידי עורכי הדין ערן לאופמן וניר בן-חמו.

בתלונה שהגישה ש' לוועדת האתיקה של הלשכה טוענת ש' כי בדיעבד התברר לה כי בין ארגון הנשים לחברה הממשלתית התקיים שיתוף-פעולה בקמפיין שהתמקד בהעצמת נשים. עוד התברר לה כי בכירה בחברה הממשלתית מונתה לתפקיד בכיר גם בארגון הנשים, יחד עם בכירות אחרות בחברה הממשלתית, וזאת תוך כדי ההליך המשפטי.

בחברה הממשלתית טוענים בתגובה כי הבכירה כלל לא ידעה על קיומו של התיק המשפטי. עו"ד בר-יהודה אומרת בתגובה כי היא למדה על הקשר הזה רק אחרי שהפסיקה לייצג את ש', וכי "פגשתי את הבכירה הזאת 3 פעמים בחיי, באירועים רשמיים שבהם הוחלפו רק מילות נימוס בינינו".

בהמשך הגישה ש' תוספת לתלונה, ובה נטען כי בדיעבד נודע לה גם שעו"ד בר-יהודה הציעה בתחילת 2013 לחברה הממשלתית את שירותיה בשכר, בהרצאות ובהדרכה בנושא מניעת הטרדה מינית. זאת, בעת שייצגה את ש' בבית הדין לעבודה.

"עצם הגשת המועמדות"

בתגובה של עו"ד בר-יהודה לוועדת האתיקה היא דחתה את טענותיה של ש'. לדבריה, היא נאלצה להתפטר מהייצוג על רקע התנהלותה האגרסיבית וסגנונה הבוטה של ש', ואומרת: "עשיתי את עבודתי במקצועיות וברגישות, וכל תלונותיה של ש' נוגעות לרצונה כי התיק ינוהל באופן 'אגרסיבי', בניגוד לעמדתי המקצועית ולכללי האתיקה".

בעניין מועמדותה לעבודה עבור החברה הממשלתית, טוענת עו"ד בר-יהודה ש"עדכנתי את ש' בשעתו כי הגשתי מועמדות למכרז זה, וכן את ארגון הנשים".

עו"ד בר-יהודה, שצירפה מסמכים נלווים רבים לתגובתה, אינה מפרטת בתגובתה לוועדת האתיקה מה הייתה התייחסותה של ש' לעדכון הנטען.

ש' טוענת בוועדת האתיקה: "עו"ד בר-יהודה מעולם לא עדכנה אותי בדבר הגשת המועמדות מטעמה למכרז כזה או אחר בחברה, ומכל מקום עצם הגשת המועמדות כשלעצמה בעודה מייצגת אותי בתביעה מולם מהווה ניגוד עניינים והפרת חובת הנאמנות שלה כלפיי, וברור כי לא הייתי מאשרת דבר כזה".

מגזין G יעקוב אחרי המשך ההליך בלשכה ויעדכן על תוצאותיו.

בר-יהודה: "מדובר בזוטות דברים"

עו"ד אלי הלם, מטעמה של עו"ד בר-יהודה, מסר בתגובה: "עו"ד בר-יהודה אינה עובדת של ארגון הנשים האמור וכלל לא הייתה מודעת בזמנו להסכם שיתוף-הפעולה עם החברה הממשלתית, וממילא אין זה ברור כיצד הדבר מציב את עו"ד בר-יהודה בניגוד עניינים".

לעניין הצגת המועמדות לתת שירותים עבור החברה הממשלתית, נמסר: "אין ניגוד עניינים בין ייצוג ש' בתביעה בבית הדין לעבודה ובין מתן הצעה במכרז לתת הרצאות בנושא מניעת הטרדה מינית. מדובר בעניינים רחוקים מאוד, שאין ביניהם כל קשר.

"תקופת המכרז, מרגע הגשת ההצעה ועד למועד שבו הצעת עו"ד בר-יהודה נדחתה, היא תקופה קצרה יחסית, שבה היא כמעט שלא נדרשה לנקוט פעולות משפטיות.

"אילו הגישה עו"ד בר-יהודה את מועמדותה לתפקיד היועמ"ש של אותה חברה בשכר של 100 אלף שקל לחודש, ניתן היה לומר כי יש אולי טעם לפגם בכך שבמקביל היא מייצגת נגדה. אולם כאן מדובר במכרז להיכנס למאגר מרצים בעניין הטרדה מינית, ללא הבטחה אפילו שבפועל אכן תתבקש עו"ד בר-יהודה לתת הרצאות (שעליהן תקבל שכר לא גבוה). מדובר בזוטות דברים של ממש".

לעניין יידוע ש' על הקשר עם החברה הממשלתית - עו"ד בר-יהודה לא הציגה ל-G מכתב או תכתובת מייל, ואף אינה אומרת כי קיימת כזו, אלא חוזרת על העמדה שלפיה "הודיעה בשיחה שהייתה לה עם ש' על כך שהיא ניגשת למכרז האמור. ש' לא אמרה כי היא מתנגדת לכך".

מהחברה הממשלתית נמסר: "החברה מגלה מדיניות של אפס סובלנות כלפי כל מקרה של הטרדה מינית. זה מספר חודשים פועלת בחברה תוכנית מקיפה של סדנאות לכלל עובדיה של החברה ולהנהלתה, תוך הקדשת מאמצים ומשאבים לביעור התופעה ולשמירה על סביבת עבודה מכבדת ומכובדת. לעניין המקרה הספציפי, החברה פועלת בהתאם לדין ומנועה מלהתייחס למקרה כל עוד הוא מתנהל בדלתיים סגורות".