ממתיקים מלאכותיים כמו סוכרזית, אספרטם וסוכרלוז סבלו תמיד מיחס חשדני, משום היותם חומרים שאינם מצויים בטבע, ואולם מחקרים מקיפים שנעשו בהם לא הצליחו להוכיח נזק קונקרטי בבני אדם והקהילה המדעית נותרה חלוקה ביחס לשאלה אם הם מזיקים יותר מסוכר או מועילים יותר. כעת, חוקרים ממכון ויצמן גילו כי הממתיקים משפיעים על אוכלוסיית חיידקי המעי באופן שמוביל לסוכרת.
פרופ' ערן סגל, ד"ר ערן אלינב והדוקטורנט יותם סואץ ממעבדתו של אלינב, שהובילו את המחקר הנוכחי, בחנו את השפעת הממתיקים בכמה אופנים בבעלי חיים ובבני אדם. המחקר בדק בין השאר כיצד שינוי בכמות הממתיקים שצרכו בני אדם משפיעה על רמות הסוכר שלהם, וכמו כן זוהה לראשונה המנגנון שבאמצעותו מתרחשת ההשפעה השלילית.
האם עלינו לוותר לגמרי על הממתיקים? החוקרים מצביעים גם על מגבלות המחקר ואינם מציעים לוותר עליהם לגמרי, בינתיים. לדבריה, יש להרחיב את המחקר ולשחזר את ממצאיו בקבוצות גדולות יותר ולאורך זמן, וכן לבדוק מספר רב יותר של ממתיקים. המחקר צפוי להתפרסם בכתב העת הרפואי הנחשב Nature, שמצדו עושה למחקר יחסי ציבור נרחבים ומקיפים מאוד.
החשד מתעורר
אלינב וסגל, שהתארחו במדור זה לפני כשנה, הם מובילי "פרויקט התזונה האישית". הם יצאו לחקור את השפעת הרכב חיידקי המעי של כל אחד מאיתנו על המזון שכדאי לנו לצרוך. בשלב הראשון הם בוחנים את התזונה של מאות אנשים והשפעתה על רמות הסוכר שלהם (כל משתתף במחקר נושא מד סוכר רציף) ועל חיידקי המעי שלהם, כדי לראות אם מזונות מסוימים גורמים לעלייה חריגה ברמות הסוכר אצל אנשים שקיימים אצלם או חסרים להם חיידקים מסוימים. נתונים ראשוניים מהמחקר הזה גרמו להם לחשוד בממתיקים המלאכותיים.
בשלב הבא פנו החוקרים לבדיקה יזומה (להבדיל מתצפית) בעכברים. הם נתנו לקבוצות של עכברים ממתיקים מלאכותיים מ-3 סוגים - סכרין, סוכרלוז ואספרטם. לקבוצות עכברים מקבילות נתנו רק את האבקה שבה מוטמע הממתיק. אגב, ממתיקים מכילים גם כמות מסוימת, גם אם קטנה, של סוכר רגיל כדי למסך את טעם הלוואי של הממתיק.
העכברים שנחשפו לממתיקים נטו יותר להשמנה ולסוכרת - פי שלושה מעכברים שצרכו רק את האבקה. הרכב חיידקי המעי שלהם היה שונה באופן מובחן מזה של קבוצת העכברים השנייה.
בהמשך בדקו החוקרים אם התפתחות ההשמנה והסוכרת נובעת מחיידקי המעי. הם השתילו את חיידקי המעי של העכברים שצרכו סכרין והשתילו אותם בעכברים שמעולם לא נחשפו לחיידקים אלה, והם אכן נטו יותר לפתח סוכרת. אנטיביוטיקה הרגה את כל החיידקים והשוותה את רמות הסוכרת בין שתי קבוצות העכברים.
הניסויים הללו מעוררים חשד עז שאכן חיידקי המעי אחראים להבדל בין רמות הסוכרת אצל עכברים, אבל מה עם בני אדם? כדי לבדוק זאת בוצעו שני מחקרים. האחד נעשה על בסיס מידע מ"פרויקט התזונה האישית" שהראה כי אנשים שמנים וסוכרתיים יותר גם צורכים ממתיקים רבים יותר. נתון זה כשלעצמו אינו אומר הרבה, משום שייתכן שאנשים שמנים וסוכרתיים צורכים מלכתחילה יותר ממתיקים משום שהם סבורים שכך ירזו, אולם החוקרים גילו כי גם בשתי קבוצות בני האדם - צורכי הממתיקים ואלה שלא צורכים אותם - יש הבדלים באוכלוסיות חיידקי המעי.
מחקר נוסף בוצע בקרב 7 מתנדבים שאינם צורכים ממתיקים בדרך-כלל, והתחילו לעשות זאת לצורך המחקר - ברמה גבוהה יחסית אבל לא מטורפת, כ-12 שקיות סכרין ביום. בארבעה מביניהם עלתה רמת הסוכר בדם. בין אלה שהייתה להם תגובה שלילית לסכרין ובין אלה שלא נמצא הבדל גדול בחיידקי המעי עוד לפני הניסוי, כך שהחוקרים הצליחו לנבא מי יגיב באופן שלילי לממתיק. 7 נבדקים ודאי אינם מספיקים כדי לקבוע מסקנה נחרצת, אולם לצד הנתונים האחרים הם עדות תומכת ל"אשמת" חיידקי המעי.
מה קרה לחיידקים?
מה קרה לחיידקי המעי וכיצד זה גורם סוכרת? "אנחנו מעריכים שצריכת הסכרין מביאה לשגשוג של אוכלוסייה מסוימת של חיידקי מעי או להרעלה של אוכלוסייה מסוימת של חיידקי מעי, ואז אחרים משגשגים במקומם", מסביר אלינב, "והאוכלוסייה החדשה שמשגשגת אחרי צריכת ממתיקים היא כזו שגם במחקרים קודמים, שלא עסקו בממתיקים, זוהתה כקשורה להופעת השמנה וסוכרת.
"החיידקים הללו פועלים לעידוד סוכרת והשמנה בכמה דרכים. האחת מהן היא שהם מפרקים את המזון שאנחנו צורכים לרכיבים שקל לגוף יותר לעכל. כלומר, בנוכחות החיידקים הללו יכולה לעלות הניצולת של האנרגיה ממזון מסוים, ב-10% בממוצע". במילים אחרות, אדם שיש לו החיידקים הללו יעלה במשקל 10% יותר מאדם שצרך אותו מזון ואין לו החיידקים האלה.
- לא השוויתם בניסוי את הממתיקים לסוכר. אם מישהו מרגיש שהוא חייב להמתיק משהו, מה עדיף?
"לא בדקנו, והדבר האחרון שהיינו רוצים הוא להבריח אנשים מהממתיקים חזרה אל הסוכר בלי לבדוק זאת. אל תסיקו מסקנות נמהרות מהניסוי".
- מה לגבי ממתיקים ממקור טבעי כמו סטיוויה?
"לא בדקנו אותם, ונעשה זאת כנראה בהמשך. חומר טבעי הוא לאו דווקא טוב או לא טוב, ויש חומרים טבעיים שהם רעלנים נוראיים. חייבים לבדוק כל חומר בפני עצמו".
שלום לקלוריה
"המחקר הזה תומך בגישה שלנו, הגורסת כי למזון אין ערך תזונתי אחד ויחיד, אלא כל אדם יכול להפיק כמות אנרגיה שונה מכל סוג של מזון, וזה תלוי באופן שבו המזון הזה מפורק על-ידי חיידקי המעי הייחודיים שלו", אומר אלינב. כלומר, אצל אדם אחד אורז יגרום להשמנה בעוד שגלידה לא תשפיע עליו, ואצל אדם אחר - להפך. המשמעות של זה היא שאין שום משמעות לספירת הקלוריות שאנחנו נוהגים לעשות בדיאטה.
- האם מי שצרך עד היום את מזונו לפי תפריט קשיח של קלוריות או שיטת נקודות כלשהי ואינו שותף בפרויקט התזונה שלכם יכול לעשות מעין מחקר דומה בבית, לשים לב אילו מזונות מרעים את מצבו במיוחד?
"לדעתי לא. אנחנו פיתחנו אלגוריתם ממוחשב מיוחד שבודק בבת אחת המון רכיבי מזון, כולל האינטראקציות ביניהם, אפילו בהפרש של כמה שעות. יש המון הפתעות אצל כל אחד מהנבדקים, ואני לא חושב שהתבוננות פשוטה באוכל ובתוצאה יכולה להוביל למסקנות אישיות כאלה. המטרה שלנו היא בסופו של דבר לסווג את השפעתם של חיידקי המעי השונים, וכך, כשנבדוק את חיידקי המעי שלך נוכל להגיע לאותן מסקנות לגבי מה שכדאי לך לאכול ומה לא, בלי להעביר אותך את כל הדרך שאנחנו עושים בפרויקט".
"כל אחד צריך לקבל החלטה לפי מה שעובד בשבילו"
מריאנה אורבך, דיאטנית בכירה בשירותי בריאות כללית, מאמינה מאוד בפרויקט התזונה האישית של סגל ואלינב. "הם בהחלט בכיוון הנכון וצריך לתת להם תקציב ענק", היא אומרת, אבל מסייגת, כפי שהחוקרים עצמם מבהירים: "7 אנשים זה מחקר מאוד קטן, והם חקרו רק חומרים בדידים - סכרין לבד או אספרטם לבדו, והיום כמעט כל הממתיקים מכילים ערבוב של כמה חומרים. מעבר לכך, הם לא השוו ישירות את הממתיק לסוכר, ושאלת השאלות היא אם עדיף להמתיק בסוכר או בממתיק מלאכותי".
כמו כן יש לאורבך השגות על האופן שבו בוצע הניסוי. למשל, היא תוהה אם המשתתפים שעברו לראשונה מסוכר לממתיק מלאכותי לא פיצו את עצמם באיזה קרואסון מהצד.
אבל מעבר לכך, אורבך תומכת גדולה במחקרי חיידקי המעי. "יצא לאחרונה מחקר שמעלה אפשרות שיש להם אפילו תפקיד בהתפתחות סרטן השד", היא אומרת, "אסטרוגן שנוצר בגוף ומופרש במעיים מפורק על-ידי חיידקים שנמצאים אצל נשים מסוימות ולא אצל אחרות, והופך לחומר המגן מסרטן השד, אך רק בתת הקבוצה שזכתה בחיידקי המעיים המיטיבים. אני תמיד אמרתי שכל המחלות נמצאות בקישקעס".
בראיון קודם עמה, אמרה אורבך שגם לפי ניסיונה אנשים שונים מגיבים באופן שונה למזונות שונים, וסיפרה על מטופלת שהשמינה דווקא מכמויות גדולות של חסה. אחת התיאוריות שלה היא שחיידקי המעי של אותה מטופלת פירקו את החסה, שבדרך-כלל רובה אינו מתעכל, לחומרים שכן ניתנים לעיכול, אולם לאורבך כדיאטנית אין דרך לבדוק את המנגנון לעומק.
- האם המחקר הנוכחי ישנה את ההמלצות שלך למטופלים?
"זה בהחלט יגרום לי לשים לב לנקודה הזאת יותר. כבר היום, אצל חולי סוכרת אני ממליצה לעתים קרובות להתחיל את הדיאטה מ-3 שבועות של הימנעות מוחלטת ממתוק, אפילו בממתיקים ובפירות. מי שמתמיד בכך, ימשיך להעדיף את המזון הלא-מתוק גם לאחר סיום התקופה ויהיו לו סיכויים רבים יותר לשמור על המשקל. עם זאת, אני מודעת לכך שזה לא משפיע באותו אופן על כל האנשים. אני מראיינת את המטופלים שלי ראיונות עומק מפורטים, כדי להבין באילו דיאטות בעבר הם הצליחו יותר ומה הכשיל אותם. כך אני מכוונת אותם למזון המתאים להם. כל אחד צריך לקבל החלטה לפי מה שעובד בשבילו".
"אני מברכת מאוד את המדענים האלה ומחכה לתוצאות המדויקות יותר של עבודתם. הבעיה היא שאם ייצא מחקר שמחליש את התוצאות הללו, לא תשימו אותו בכותרת בעיתון, ואז אנשים יסתובבו במשך שנים עם מידע שגוי. אז לקוראים אני אומרת, אל תזרקו את הממתיק עדיין".
חקר חיידקי המעי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.