הנקראות ביותר

מורי ארקין: "אני מה שמוגדר שמאלני מניאק"

אחרי אקזיט ענק ושורה של השקעות שהניבו מאות מיליונים, מורי ארקין צבר מספיק כדי לדבר בלי פילטרים: על השליטה בשטחים, על פרשת אנדרומדה ועל תחום הפארמה ■ ומה הוא חושב על הבנקים, על טבע ועל חיים סבן?

מורי ארקין / צילום: יונתן בלום
מורי ארקין / צילום: יונתן בלום

בזמן האחרון עיניו של מורי ארקין נוצצות מתמיד. איש הפארמה הוותיק, שהתעשר כשמכר ב-2005 את חברת אגיס לפריגו האמריקאית על פי שווי של 800 מיליון דולר, רחוק מלשבת על המזומנים שנערמו אצלו. עסוק מאי-פעם, הוא בונה חברות ביו-מד, משקיע בפארמה ובעיקר חולם על אגיס חדשה, שתיבנה על בסיס חברת סול ג'ל שאותה רכש לפני חודשיים.

את בנו הצעיר איתי (26), בעבר שוער הפועל רמת גן, הוא כבר מייעד להחליף אותו בבוא היום בהובלת המיזם; הבן הבכור ניר (29) עומד כבר בראש הפמילי אופיס ועתיד לנהל את ההשקעות הנזילות של הקבוצה; ואילו הבת קרן רק בת 17 וחצי ו"אין לה כל נטייה לעסקים".

- יש כיום טרנד בין עשירי העולם, של לא להוריש את ההון לילדים כדי שיבנו את עצמם.

"זה מאוד נאצל אבל זה לא קיים אצלי. אני אוריש את הכול לילדים שלי. הגנים שלי משתיקים את השכל שלי בעניין הזה".

- אתה משקיע קצת פה קצת שם, ועדיין יש לך המון כסף פנוי. למה הוא מיועד?

"זו שאלה גדולה, ולכך מוקדש חלק גדול מהאנרגיה גם שלי וגם של הבנים שלי: לטפל בהון הנזיל שהוא רוב הוני עכשיו, כי גם את האחזקות שלי בפריגו מאוד הקטנתי, פשוט מתוך שמרנות, לא להיות תלוי יותר מדי במניה אחת. שקלנו כמה השקעות גדולות ולא עשינו אותן. חלק מהדברים יופנו להגדלת המעורבות שלי בתחום הרפואה, וחלק לפי נטיית הלב של הילדים. ניר למשל אוהב את הנדל"ן, ועשינו כמה השקעות מוצלחות בתחום, בחו"ל. ההעדפות שלי הן כל דבר המדיף ריח של בית מרקחת ושל בית חולים. אבל אלה לא ההעדפות שלהם".

המחשבות על דור ההמשך אולי היו גם אלה שהפכו אותו לתומך נלהב בצורך להגיע להסכם שלום אזורי, או במילותיו שלו: "אני מה שמוגדר שמאלני מניאק". "אני מקווה ומייחל", הוא אומר, "שיום אחד תקום ממשלה שרוצה ברצינות לעשות שלום, ומבינה שזה גם צורך מדיני אבל גם חובה מוסרית להציע פתרון הוגן למיליוני בני אדם ערבים בשטחים".

- הממשלה הנוכחית היא לא כזאת לדעתך?

"לא. אני רואה דברים נוראים. אני רואה אדם כמו נפתלי בנט שאומר שמבחינתו הבעיה הפלסטינית זה כמו רסיס בישבן. ככה דיברו פעם על יהודים. החפיצו אותם. לדבר ככה על מיליוני בני אדם שאינם בני חורין נראה לי דבר נורא ואיום. קראתי ראיון עם דוד גרוסמן והוא שאל אם האזרח הישראלי יכול להיות סמוך ובטוח שהממשלה שלו מיצתה את כל האמצעים להגיע לשלום ולמנוע את שפיכת הדם הזאת בעזה. אני הקטן מצטרף לתהייה שלו".

- מעבר לתמיכה שלך בקמפיין של "התנועה" של ציפי לבני, יש עוד דברים שאתה עושה בתחום הזה?

"אני מנסה בכל דרך לעזור ולתמוך בכל מיני עמותות שפועלות הן למען שוויון זכויות לערבים במדינת ישראל והן למען הפלסטינים - עמותות כמו סיכוי, התנועה לזכויות האזרח, יש גבול. יש לי הכבוד לממן את הפרס של 'יש גבול' על-שם ישעיהו ליבוביץ'. אני לא יודע אם פרסום דבר כזה ישפר את איכות החיים שלי בארץ הזאת או להפך, אבל אני מנסה".

- ובכל זאת, לא עניינה אותך יוזמה כמו BTI של אנשי עסקים למען שתי מדינות.

"הדברים האלה נראים לי חסרי משקל לחלוטין. אנשי עסקים אוהבים לדבר עם אנשי עסקים".

- מה כן יכול לעזור?

"לשנות את התפיסה של הדתיים בארץ הזאת, שיבינו שלהיות אדם ירא שמיים ושומר מצוות לא אומר גם לרצות לנשל פלסטינים מאדמתם ולמנוע מהם עצמאות. רבנים, גדולים ככל שיהיו, לא באמת יודעים מה נכון צבאית ופוליטית. וכן, צריך להפריד בין עמדות מדיניות ויראת שמיים. אפשר היה להגיע לדרך חיים מוסרית יותר, אבל במדינה הזאת הכול קרה אחרת. הילד המוכה של ההיסטוריה הפך למבוגר אלים".

משל הבדואי והגמל

אין כל דרך לתייג את ארקין ולהכניס אותו לאחת ממסגרות הטיפוסים המוכרות: הוא אמנם מסביר עד כמה מעט הוא מבין בדברים ש"אינם מריחים מבית חולים או בית מרקחת", אבל האדיר את הונו בהשקעות מוצלחות כמו בזק, כור ובנק הפועלים; הוא היפוכונדר שתכנן לעצמו בעבר מיתות שונות אבל מרוצה מאוד מאיך שהוא נראה ("לפעמים אני מסתכל בראי ואומר, לא ככה נראה יהודי בן 62. יש לי גם הגן הזה שהותיר את שערי מלא, שחור ועבות; הגן הזה יהיה שווה הרבה כסף אם יגלו אותו"); הוא מתעמק בפיסול, בפילוסופיה ובאמנות, אבל אוהב בכל נימי נפשו כדורגל, ואפילו היה במשך שלוש שנים בעליה של הפועל רמת גן; והוא בוחן את השאלות שהוא נשאל באותו כובד ראש שבו יבחן השקעה זו או אחרת, אבל עונה עליהן בדיוק ובכנות מוחלטים, כמי שאין לו צורך להסתתר או להתייפייף.

את הקשר שלו לפארמה, הענף שבו עשה את עיקר הונו, הוא נוהג להמשיל לקשר שבין בדואי לגמל שלו - גם רוכב עליו, גם שותה את חלב הנאקה, גם אוכל את בשרו וגם עושה מעורו אוהלים.

- אתה כל היום שומע על מחלות מוזרות ואתה עוד מגדיר עצמך כהיפוכונדר, זה לא מפחיד קצת?

"נכון שאני היפוכונדר, ואשתי אומרת שהשיא היה שפעם באתי וסיפרתי לה על חבר שנפטר, כמוני, מהתקף לב", הוא צוחק. "אבל בשנים האחרונות זה קצת השתפר. איכשהו העובדה שהגעתי לגיל שהוא גבוה יותר מזה שאליו הגיע אבי ז"ל, מתחיל להפריך קצת את ההיפוכונדריה שלי. בינתיים חוץ מכולסטרול גבוה שאני מתקשה לטפל בו מספיק טוב, הכול בסדר".

- אתה לא לוקח תרופות לטפל בזה?

"אני בא ממשפחה של רוקחים, ואחד הדברים שאבי הנחיל לי הוא שתרופות זה בשביל למכור, לא בשביל לקחת. וזה היה נר לרגלנו הרבה שנים. אני לוקח את התרופות, אבל התרופה הטובה ביותר עושה לי תופעות לוואי של כאבי שרירים, ולכן אי-אפשר לעלות במינון".

- תעשיית הביומד הישראלית כולה ספגה מכה תדמיתית לאחרונה, כאשר חברת היפריון האמריקאית שעמדה לרכוש את חברת אנדרומדה, חזרה בה והאשימה את אנדרומדה בהטיית תוצאות ניסוי.

"חרה לי על כך שגם בסביבה שאני נמצא, האנשים מקבלים את הצד של האמריקאים כתורה מסיני וממהרים להאשים חברה ישראלית. האינטואיציה שלי אומרת שלא כך היו דברים באמת ושלא צריך לקבל את העמדה הזאת ולהטיל כתם על עצמנו. בחברות קטנות - והיפריון היא חברה קטנטונת - אין מערך מספיק נכון לעשות דיו דיליג'נס כהלכה, ויכול להיות שהם לא עלו על נקודות תורפה בדאטה. ועכשיו, כדי לצאת מזה זורקים רפש על חברה ישראלית. אנחנו לא צריכים ישר להכות על החזה שלנו ושל כל התעשייה".

לאחר שמכר את אגיס, ארקין החל להשקיע בהדרגה בדרכים שונות, בין היתר דרך ארקין אחזקות, ודרך היותו שותף בקרן ספרה הלת' קר (ספרה לתחום מדעי החיים), המשקיעה בחברות פארמה ציבוריות ומחזיקה נכסים בשווי 460 מיליון דולרים - מהם 70 מיליון דולרים מכספו האישי של ארקין: "בין הקרנות של עד מיליארד דולר בתחום, היא אחת המצליחות בעולם, אם לא המצליחה ביותר", הוא מעריך.

השקעה אקטיבית יותר שלו היא קרן אקסלמד, המאתרת ואף יוצרת השקעות בחברות בתחום הציוד הרפואי, שבהן הוא שותף עם ד"ר אורי גייגר. "הוא המוח ואני הארנק", ארקין צוחק.

אקסלמד מורכבת משתי קרנות: באקסלמד-1 יש 60 מיליון דולרים ובאקסלמד-2, שבה משקיעה מגדל, יש 10 מיליון דולרים, אך היא צפויה להגיע לכ-60 מיליון דולרים ואף יותר. "לגייגר ולי יש תוכניות להשקיע בחברות ביומד בשלות יותר, לאו דווקא בארץ", אומר ארקין.

בין 15 החברות בפורטפוליו של אקסלמד יש פיתוחים בחזית המלחמה בסרטן ובמחלות קשות אחרות, שבהן הם משקיעים בקונסטלציות שונות של שותפויות. על סול ג'ל, שנרכשה תמורת 10 מיליון דולרים, הוא הלך לבד (ודרך ארקין אחזקות, בניהול פיני אורבך).

החברה, שארקין מקווה שתהיה הבסיס לאותה אגיס חדשה, מפתחת מוצרים לטיפול בעור בשיטות של ננו-טכנולוגיה. החומרים הפעילים הם ברובם גנריים, אבל החידוש הוא בטכנולוגיית השימוש. ארקין רכש אותה בכ-10 מיליון דולרים וכבר מיזג לתוכה חברה דרמטולוגית אחרת מבית היוצר שלו, ארקין דרמטולוגיה, כך שסול ג'ל תרכז את כל הפעילות הדרמטולוגית של הקבוצה.

- למה לא הלכת עם שותפים הפעם?

"כשיש שותפים, לכל שותף יש דעה משלו ואתה לא הולך רק בדרך שלך. פה רצינו ליישם כמה שיותר רעיונות ולא להיות מוגבלים. החברה הזאת היא 100% שלנו ובטח יושקעו בה כמה עשרות מיליוני דולרים בשנים הבאות, בניסויים קליניים של שלבים 2 ו-3 בשני מוצרים מובילים".

- יש לך בפורטפוליו דברים בעלי פוטנציאל להיות בחזית המלחמה בסרטן ומחלות הלב וכדומה, אבל בסוף אתה בונה על החצ'קונים?

"צריך להגיד את האמת: בקשת המחלות שאנחנו מתעסקים בהן, ישנו הקוטב מציל החיים, ואילו הקוטב ההפוך היא הדרמטולוגיה. אף אחד לא מת ממנה, ואם לומר את האמת, גם לא היו פריצות דרך גדולות בעשרים השנים האחרונות בדרמטולוגיה טופיקלית - של המשחות והקרמים (להבדיל ממוצרים בהזרקה או בבליעה ומוצרים ביולוגיים בתחום, שיצרו בן השאר מהפכה בטיפול בפסוריאזיס, ש' ל' ו-ג' ו'); כך שלא אתיימר להגיד שזה התחום המסעיר ביותר ברפואה היום. אבל זו פשוט המיומנות שלנו, ואני רוצה למנף את המומחיות ואת הניסיון העצום שהקבוצה צברה. כי אונקולוגיה זה חכם מדי ומסובך מדי בשביל יהודי בגילי. בתחום הדרמטולוגי אני יכול להביא רעיונות משלי, ולא רק להיעזר באלה של אחרים".

הלך רונאלדו, בא מסי

כמובן, כאשר ארקין מדבר על ההשקעות האחרות שלו, מתברר שה"יהודי בגילו" דווקא מבין גם מבין בכל קשת החזיתות הרפואיות. פעילות אחת שלו, יותר פיננסית באופייה, היא כאמור שותפות בקרן ספרה הלת' קר, יחד עם קרן ספרה בראשות איציק שרם ועם אורי הרשקוביץ. מנהל ההשקעות הראשי הוא דורון ברין, והמשקיעים האחרים הם מוסדיים ופרטיים, רובם ישראלים וכ-15%-10% מחוצה לה.

"הקרן הוקמה", ארקין משחזר, "לאחר שפרשתי מפריגו (שכזכור, רכשה את אגיס, ש' ל' ו-ג' ו'). דיברתי אז עם איציק שרם על הרעיון למנף את הידע ואת הניסיון שלי להקמת קרן השקעות. הוא מאוד התלהב, ולי היה תנאי אחד: אני רוצה את אורי הרשקוביץ (שהיה אז אנליסט בלידר). הכרתי אותו מהתקופה של אגיס, הוא היה שואל אותי שאלות נוקבות על מצבה ולמדתי להעריך אותו".

הרשקוביץ אכן עבר לספרה הלת' קר. "ובשנים הראשונות קצת לימדתי אותו ממה שאני יודע", ארקין מספר. "בהמשך התהפכו היוצרות, ואני הוא זה שלמדתי ממנו".

אלא שממש לאחרונה נודע כי הרשקוביץ יעזוב בסוף השנה את תפקידו כראש מחלקת המחקר בקרן (אם כי יישאר כמשקיע). יש האומרים כי מדובר במתח אישי בין הרשקוביץ לשרם. את מקומו תפס ד"ר דיוויד מאנו, אשר היה בעבר, בין השאר, אנליסט הבריאות הראשי של קרן הגידור SAC. "אולי הפסדנו את רונאלדו אבל קיבלנו את מסי", אומר ארקין.

- למה הרשקוביץ עוזב?

"אחרי שבע שנים נוצר סוג של שחיקה, של עייפות בתוך מערכת היחסים. אלה לא היו חילוקי דעות על בסיס מקצועי אלא יותר דברים בעלי אופי אישי, והוא גם החליט שהוא רוצה להקים משהו חדש".

- הוא כתב במייל פרידה שלו, 'אם חטאתי פשעתי עוויתי - אני מתחרט, וכל מי שמתחרט יותר זה יותר טוב'. למה התכוון?

"צריכים לשאול אותו. הוא כוכב גדול, וכמו כל הכוכבים הוא צבעוני ומיוחד מאוד".

- תישארו בקשר?

"בוודאי. הפכנו לידידים והוא יישאר חבר".

הקרן משקיעה בחברות ציבוריות בתחום הפארמה, תוך שהיא שומרת על מינון בין השקעה בחברות הגדולות, שהיא השקעה סולידית יותר, לבין חברות הביוטק הרבות הצצות כל הזמן, שבהן מטוטלת הסיכון-סיכוי תנודתית יותר. "חברות ישראליות", אומר ארקין, "יש בשוליים, בדומה למשקלן בשוק הפארמה. קצת קמהדע, למשל".

- וטבע?

"כן. אבל הייתה תקופה שבה חשבנו שאין אופק לשינוי והורדנו את ההשקעה בה. היו שנים לא כל-כך מוצלחות. קחי לדוגמה את אקטאויס, חברה שהקרן שלנו משקיעה בה. לפני פחות מעשור היא הייתה פחות מעשירית מטבע, והיום היא גדולה ממנה. אפשר היה לנצל את השנים האלה של הריבית הזולה מאוד שהפכה את כל המיזוגים והרכישות ליותר קלים לביצוע, כדי לעשות יותר ממה שטבע עשתה בעשור האחרון. העדות היא מחיר המניה, תראי איזו דרך היא עשתה בעשר השנים לעומת חברות אחרות באותו גודל. אפילו פריגו הקטנה שלנו, שלי הייתה תרומה צנועה בלהגדיל אותה, צמחה פי עשרה מאז 2005, כשקנו את אגיס".

- איך ראית מעורבות של משקיע כמו בני לנדא במה שקורה בדירקטוריון?

"לא יודע מה דעתי על כך, אבל טוב שהדברים תוקנו. ההפרדה בין תפקידי הדירקטוריון להנהלה, והשמירה על אי-התערבות בהחלטות ניהוליות, מאוד טושטשו בטבע בשנים האחרונות, וזה לא היה לטובה. היום אני רואה שהולכים לתקן. אני לא מכיר את ארז (ויגודמן, מנכ"ל טבע הנוכחי) אבל שמעתי עליו לא מעט דברים טובים ואני מקווה שהוא יביא לשינוי ולמיזוגים יצירתיים ולבניית ערך".

- התקווה הזאת שלך מתבטאת במדיניות ההשקעות של הקרן.

"כן. היום אנחנו מושקעים בה יותר וחזרנו להאמין בעתיד של טבע".

הקרן עברה שינוי ופותחת משרד בארצות הברית כדי לקיים קשר יומיומי עם כל השחקנים מוולסטריט - קרנות אחרות, חברות ביוטק וגישה לכנסים רפואיים. "נקודת התורפה היחידה שהייתה לנו עד כה, כקרן ישראלית, היא שאי-אפשר לשלוח אדם לחו"ל בכל פעם שיש כנס על התקדמות בתרופה מסוימת או על מחלה מסוימת. המטרה קודם כול לשמור על המשקיעים הישראליים שלנו, אבל במקביל אנחנו מניחים שהנוכחות הישירה שלנו שם תגרום לכך שנוכל לגייס גם משקיעים בארצות הברית".

- זה שונה ממה שעשית בעבר.

"אני אוהב את הפעילות הזאת, כי בשונה ממה שעשיתי בעבר, כאן מטפלים בכספם של אחרים. זו רמה יותר גבוהה של אחריות מאשר כשאני עושה השקעות בכספי שלי או בהשקעות בפרייווט אקוויטי שלנו, ששם אני חייב דין וחשבון רק לעצמי. פה אני צריך לשמור כל הזמן את המינון הנכון בין הזהירות ונטילת הסיכון".

- מה יותר מלהיב?

"זה מעניין כיוון שזו פעילות שעיקרה פיננסית השקעתית, אבל גם דורשת ידע עמוק. אבל הפעילות שאנחנו עושים בתחום ההשקעות ברפואה מאוד מלהיבה. אם בסוף יוצא משהו מוצלח, ישנה העובדה שתרמת משהו לרפואה, שאולי יזכירו את המוצר שלך בספרי לימוד. זה סיפוק אדיר".

- התשוקה להיות בעולם הפיתוחים כרוכה ברצון להטביע חותם?

"קודם כול, כשעוסקים בהשקעות רוצים להרוויח כסף. אבל אני מניח שיש הבדל בסוג הסיפוק בין זה לבין להיות חברת מזון שמוציאה קרקר חדש לשוק".

מוצלח יותר, מוצלח פחות

אחת החברות שמעוררות את התלהבותו של ארקין היא סיקאם, שבה הוא מושקע דרך ארקין אחזקות לצד משקיעים כמו הקרנות הישראליות. מדובר בתרופה שתפקידה להסיר את ההסוואה שהגידול הסרטני משתמש בה כדי להטעות את המערכת החיסונית של הגוף. "זה הדבר החם ביותר בתחום הסרטן", אומר ארקין. "להרגיש שאנחנו בחזית הקרב הזה זה תחושה מרגשת מאוד ונותנת ערך עצום למה שאנחנו עושים. אם אנשים ניצלו ממוות או שהוארכו חייהם בזכות תרופה שאתה חלק מצוות שפיתח אותה - אין סיפוק רב מזה".

השקעה שארקין פחות מתלהב לדבר עליה היא היל עור, חברה שכנרמז משמה קשורה דווקא לדרמטולוגיה החביבה עליו. החברה, שייצרה מוצר לריפוי פצעים, נסגרה בשנה שעברה לאחר ניסוי קליני גדול שלא הראה שיפור אצל החולים. החברה הזאת גם הצליחה להכתים את שמו של ארקין אישית, כיוון שהמייסדת והמנכ"לית לשעבר, ד"ר תמר טננבוים, טענה כי ארקין אחזקות הדיחה אותה מהחברה כדי להשתלט עליה ולהחלישה. היא תבעה, ובכתב ההגנה לבית המשפט נטען כי הפגינה התנהגות מוזרה. הסיפור נפרס על-פני דפי עיתון רבים, וטננבוים התראיינה וסיפרה על מסע רדיפות אישי.

"היא אישה מאוד מוכשרת", ארקין אומר על טננבוים, "בעלת שני תארי דוקטור, נמרצת, אוהבת את העבודה שלה. לצערנו, הדירקטוריון החליט - כמו שקורה לפעמים עם יזמים - להדיח אותה מתפקיד המנכ"ל. היא קיבלה את זה מאוד קשה, והרגישה שמפעל חייה ניטל ממנה, והיא משוכנעת שאני האיש האחראי לכל צרותיה בחיים".

- גם העפתם את היזמית וגם סגרתם את החברה.

"כל הדברים הלא נכונים והלא טובים קרו בהשקעה הזאת. זה חלק מהחיים, ואני רוצה לנחם את עצמי ולומר שלמדתי לקחים, ושיש טעויות שלא אחזור עליהן".

- אילו לקחים?

"גם ברמה הפרסונלית אבל גם מקצועית - לא לרוץ מהר מדי. דילגנו על כמה שלבים בפיתוח וייתכן שהיינו יכולים לגלות יותר מוקדם שהמוצר לא פעיל".

הייחוד באקסלמד, אומר ארקין, הוא שמתוך 15 החברות שבהן היא מושקעת, רק חלקן הן השקעה בעלת אופי פסיבי, כלומר שחברה הגיעה עם מוצר והקרן החליטה להשקיע. חלקן הוקמו בידי הקרן עצמה. למשל, הקרן זיהתה טכנולוגיה של החלפה ותיקון של מסתמים מיטראליים (צניפיים) בלב, רכשה את הטכנולוגיה הזו והקימה על בסיסה חברה ישראלית בשם ValCare. כיוון שהצוות היה יהודי-ישראלי - סם שאוליאן, המנכ"ל ש"עשה עלייה" והמדען הראשי נדב ילין, שחזר לרגל הרכישה ארצה - זה לא היה מסובך מדי. במציאות שבה בדרך כלל חברות ישראליות הן אלה שנרכשות על-ידי חברות אמריקאיות, זוהי תנועה לכיוון ההפוך.

יש גם חברה שארקין עצמו יזם. במהלך ההשקעות שלו בפארמה נתקל במחלה קטלנית שנקראת יתר לחץ דם ריאתי (Pulmonary*Hypertension). לא רבים חולים בה, אבל מהרגע שהיא מתגלית בדרך כלל נותרו לחולה שלוש עד חמש שנים לחיות.

"שאלתי את החבר'ה אם אין פתרון דרך ציוד רפואי, והם הרימו את הכפפה ובאו עם רעיון לנצל מכשור שנועד לטיפול בלחץ דם (רגיל) על-ידי פגיעה סלקטיבית בעצבוב של עורקי הריאה", ארקין מספר. "הם קנו את הטכנולוגיה, גייסו צוות, התייעצו עם רופאים, ועכשיו מתחילים לעבוד על פתרון חדש".

"תיצמד לאנשים שמבינים"

כיוון שארקין יושב על לא מעט כסף, לא כל ההשקעות שלו נוגעות לפארמה. בצוות ההשקעות יושבים הבנים ניר ואיתי, מנהל ההשקעות גלעד להב ומי שניהל את ההשקעות עד פרישתו, ועכשיו עושה זאת במשרה חלקית מנחם ענבר. בין היתר השקיעו בכור, וערב המיזוג עם דסק"ש בתחילת השנה, היו להם 4.5% ממניות החברה. "לקראת המיזוג הגדלנו את ההשקעה", מדווח ביובש ארקין, "ואז, במיזוג, מכרנו אותן". המכירה הניבה לארקין 160 מיליון שקלים, מה שהפך את העניין להשקעה מניבה ביותר.

בעבר החזיק במניות של לאומי ושל הפועלים, ולאחר מכן העביר את כל השקעתו במגזר הבנקאי בישראל לבנק הפועלים, שאותו הגדיר כבנק הטוב ביותר. הוא החזיק אז 3% בו, "ועכשיו ירדנו לאחוז ומשהו".

- למה, בעצם?

"אני עדיין חושב שזה הבנק הכי טוב, אבל אני שומע כל-כך הרבה ביקורת על בנקים, שהם היעד הבא, שגורלם צריך להיות דומה לזה של חברות הסלולר. כיוון שיש עליהום קצת מוגזם חשבנו שאולי לא צריך להיות חשופים במידה כזאת להשקעה הזאת".

- מדוע העליהום מוגזם?

"ההשוואה לחברות הסלולר שגויה מהסיבה הפשוטה שאפשר היה לראות גם בעין בלתי מזוינת שלחברות הסלולר היו רווחים מופרזים. לעומת זאת, הבנקים נמצאים כולם בתשואות של בין 7% ל-9% על ההון, שהן התשואות המינימליות שאתה צריך כדי שבנק יהיה יציב, יצבור הון ויוכל לשלם קצת דיבידנדים. בגלל הלימות ההון אתה צריך רווחיות נאותה כדי שתוכל להלוות. לבנקים אין רווח מוגזם. נכון שיש להם משכורות גבוהות שמעוררות עניין. אבל אם משווים לבנקים בינלאומיים רואים שהבנקים בישראל כן תחרותיים, וגם בעולם הגדול משקי בית משלמים יותר מאשר עסקים, והעובדה היא שהתשואה על ההון מאוד מתונה.

"היה פעם כנס בשדרות ושמעתי את השר (לשעבר) כחלון אומר, בשביל מה צריך שהם ירוויחו מיליארדים, וש-200 מיליון זה מספיק. התשובה היא שאם שני הבנקים ירוויחו 200 מיליון שקל, זה אומר שהתשואה היא של אחוז אחד. אף אחד לא ישקיע בבנק עם תשואה כזאת, ולבנק כזה לא יהיה ההון ללוות את צמיחת המשק. אם זה הלך המחשבה של הקברניטים בהווה ולעתיד, צריך להיות קצת זהירים עם השקעה בבנקאות הישראלית".

- יש השקעה מפורסמת שגם העשירה אותך מאוד: בזק, שממנה רכשת מניות ב-170 מיליון דולרים ב-2005, ומכרת לשלמה נחמה ב-470 מיליון דולרם ב-2007. לא רע.

"הלקח מההשקעה בבזק הוא שאם אתה משקיע במשהו שאתה לא מבין, תיצמד לאנשים שמבינים. מה שקרה זה שבגלל חוק הבזק (הקובע את מבנה הבעלות), המשקיעים, חיים סבן וקרן אייפקס, היו צריכים ישראלי ב-10%. לא זוכר מי פנה אליי, אבל חשבתי שאם משקיעים כמו אייפקס, וסבן מסכנים 90%, אני יכול לסכן 10%".

- הם רצו שתהיה היושב ראש.

"נכון, אבל לא מצאתי את ידיי ורגליי בתחום הזה. יש כאלה אנשים ג'נרליסטים, שיום אחד הם מומחים בזה ויום אחד בזה, כמו קרנות שמשקיעות בחברות עם בעיות, וטראח - פתאום יודעים לפתור את הבעיות של אורמת. לצערי אני לא כזה. אני מקובע על תחום הרפואה, לכן לא תרמתי בבזק שום דבר".

- לא רק שלא תרמת, אלא נפל דבר בינך לבין השותפים והם לחצו שתמכור.

"אלה כל מיני דברים שוליים. ממרחק הזמן זו הייתה השקעה מוצלחת עם שותפים טובים".

- אינטואיטיבית, סבן ואתה הפכים אישיותיים.

"כיוון שלא תרמתי הרבה לעסק, לא נדרשה כימיה טובה במיוחד".

- ואיך התרשמת ממנו אישית?

"באמת אישיות מאוד צבעונית. לא מנופח, איש עממי, מאוד אוהב את הגשש החיוור. חריף מאוד. בלי השכלה פורמלית, אני מניח, אבל אדם מאוד מוכשר וכל הכבוד לו".

- אני רואה שאתה מקפיד לדבר מאוד יפה על אנשים גם אם היחסים ביניכם לא היו הכי טובים.

"זה דופי אישיותי. יש כמה אנשים מן הסתם בעולם שרואים אותי כאויב שלהם, אבל אין אף אדם במדינה הזאת שאני רואה אותו כאויב שלי. לא שלא היו כמה אנשים מעצבנים בדרך. אבל לא מישהו שאני נוטר לו טינה".

על חיים סבן

"כיוון שלא תרמתי הרבה לבזק, לא נדרשה בינינו כימיה טובה במיוחד. הוא אישיות מאוד צבעונית. לא מנופח, עממי, חריף, אוהב את הגשש החיוור. בלי השכלה פורמלית, אני מניח, אבל אדם מאוד מוכשר וכל הכבוד לו"

על פרשת אנדרומדה

"בחברות קטנות - והיפריון היא חברה קטנטונת - אין מערך מספיק נכון לעשות דיו דיליג'נס כהלכה, ויכול להיות שהם לא עלו על נקודות תורפה. ועכשיו כדי לצאת מזה זורקים רפש על חברה ישראלית"

על הבנקים

"אומרים שגורל הבנקים צריך להיות דומה לזה של חברות הסלולר. העליהום קצת מוגזם וההשוואה שגויה. בגלל הלימות ההון אתה צריך רווחיות נאותה כדי שתוכל להלוות. לבנקים אין רווח מוגזם"

על המצב המדיני

"אני רואה את נפתלי בנט אומר שמבחינתו הבעיה הפלסטינית זה כמו רסיס בישבן. ככה דיברו פעם על יהודים. החפיצו אותם. לדבר ככה על מיליוני בני אדם שאינם בני חורין נראה לי דבר נורא ואיום"

על דור ההמשך

"חלק מהדברים יופנו להגדלת המעורבות שלי בתחום הרפואה, וחלק לפי נטיית הלב של הילדים. ניר, למשל, אוהב את הנדל"ן ועשינו כמה השקעות בתחום; אני אוהב כל מה שמדיף ריח של בית מרקחת"

מורי ארקין

אישי: בן 62, נשוי 3, מתגורר בכפר שמריהו

השכלה: בעל תואר ראשון בארכאולוגיה ומקרא, ולמד לתואר שני בפסיכולוגיה פיזיולוגית מאוניברסיטת תל אביב וכן לתואר שני בפילוסופיה של המדע

מסלול: אביו הרוקח הקים את אגיס, אז חברת פארמה קטנה, ונפטר ממחלה. מורי היה חייל בן 19 וקיבל את העסק לידיו. ב-2005 הוא מכר את החברה לפריגו לפי שווי של 800 מיליון דולרים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות