בזמן שתוכנית אפס אחוז מע"מ לרוכשי דירה ראשונה ממשיכה להתקדם בעצלתיים בוועדת הכספים, על דבר אחד נראה שכבר הסכימו כולם - התוכנית (לכשתעבור, אם אכן תעבור) לא תהיה חוק אלא הוראת שעה לשבע שנים. נושא זה עלה כבר בתחילת הדרך בדיונים בוועדת הכספים, ונכון להיום מקובל על הצדדים ואף מופיע בנוסח המעודכן של הצעת החוק. זה אולי נראה כמו שינוי קטן ולא משמעותי, אולם ההיפך הוא הנכון: למעשה, החלטה זו נוקבת ביום סיום ההטבה, ואין כל ודאות שלאחר תום שבע שנים היא תוארך.
"חוק לא מבטלים"
"חוק קבוע, כמו פטור ממע"מ באילת למשל, אין סיכוי בעולם שיבטלו אותו. זה הופך לדבר קבוע. כדי שתוכנית מע"מ בשיעור אפס אחוז לא תהפוך למשהו שלא ניתן לבטלו החליטו להפוך אותה להוראת שעה ואני חושב שזה נכון", אומר רו"ח דודי גולדברג, נשיא לשכת רואי החשבון. "הרבה מאוד אנשים מתנגדים להצעה הזו, כלכלנים, נגידת בנק ישראל, גם אני. עכשיו, כשמע"מ בשיעור אפס תהיה הוראת שעה, זו תהיה תוכנית עם תאריך תפוגה. יש לא מעט הוראות שעה שנקבעו בעבר, הרבה מהן בתחום המסים, שנקבעו כהוראת שעה כדי לראות כיצד הן משפיעות ולעשות חושבים לפני הארכתן. אם הוראת השעה תמה ולא מאריכים אותה, היא מתבטלת. זה מכריח את המעורבים בנושא לחשוב שוב על ההחלטה".
גולדברג סבור כי גם את הפטור ממע"מ באילת נכון היה לקבוע כהוראת שעה, "מכיוון שביטולו כחוק בלתי אפשרי. אם היה אפשר, אני חושב שזה משהו שאפשר היה לוותר עליו. עדיף החזר במס לאוכלוסייה חלשה במקום, אבל זה לא יקרה. היו עכשיו לחצים גדולים לבטל את המע"מ על פירות וירקות, בגלל שהאוצר היה במצוקה בגלל הגירעון ובגלל מבצע צוק איתן. אבל גם את זה לא יצליחו להעביר".
"חקיקה מלאה"
מעבר לתאריך התפוגה של הוראת השעה, העובדה שמע"מ אפס לא יהיה חוק אינה משנה דבר בהליך החקיקה, מסבירה עו"ד ענת טנא, שותפה מנהלת במשרד אלתר המתמחה במסים: "הוראת שעה היא חוק לכל דבר ועניין. חקיקת הוראת שעה זהה לחקיקת כל חוק אחר, ונדרשות שלוש קריאות כדי לאשרה. ההבדל המהותי הוא שהוראת שעה קצובה בזמן ולכן בסוף התקופה שנקבעה בחוק, החוק יפקע אלא אם כן יחליטו להאריכו".
אם יוחלט לאחר שבע שנים מיום שתקבל התוכנית את אישורה הסופי כי יש רצון להאריכה, אז לא מדובר רק בהחלטה אלא בהליך חקיקה מלא מחדש, ובזה נעוץ ההבדל המשמעותי, אך טנא אומרת כי גם כאן יכולה להימצא פרצה: "ייתכן שבמסגרת הוראת השעה ייקבע סעיף מיוחד שיאפשר לשר האוצר באישור ועדת הכספים להאריך את התוקף (נכון לעכשיו קובע נוסח ההצעה של התוכנית כי היא תהיה הוראת שעה לשבע שנים ולאחר מכן יצטרך להעבירה שר האוצר שוב לדיון בוועדת הכספים - א.ח).
"חוק רגיל, כדי לבטלו נדרש הליך חקיקה, והוראת שעה, כדי להאריכה נדרש הליך חקיקה מלא או מקוצר כאמור. נהוג לחוקק חוקים בצורה של הוראות שעה כדי לבחון את השפעתם כמו במקרה זה על שוק הנדל"ן, הדיור לצעירים ותקציב המדינה. כך, לממשלה יש שליטה יותר קלה על המשך תחולתם. הוראת שעה לא קשה לבטל אלא ההיפך, היא פוקעת בסוף תקופה ודווקא כדי להאריכה צריך לעשות מעשה".
ימשיך או לא
בשורה התחתונה, לאחר שהתוכנית תאושר, יהיו שבע שנים שבהן ניתן יהיה לרכוש דירה מוטבת על פי הקריטריונים שייקבעו.
ולפי מה יחליטו הממשלה והכנסת בתום אותה תקופה, האם להאריכה או לא? רק בשבוע שעבר למדנו למשל מחוברת התקציב החדשה שפרסם האוצר כי הוראת השעה שמיסתה ביתר רוכשי דירה נוספת (5%-7% כמס רכישה) תהפוך משנת 2015 להוראת קבע. האם זה יקרה גם הפעם?
"על מקבלי ההחלטות יהיה לבחון את מידת השפעת ההטבה בעניין המע"מ על שוק הדירות, לרבות מספר העסקאות שנעשו, זהות הקונים וכמובן ההשפעה, אם בכלל, על מחירי הדירות בישראל", אומרת עו"ד ליאת קיסרי ממשרד ברנע ושות'. "אם השפעתה תהיה חיובית, יהיה קל יותר מבחינה רעיונית להעבירה כחוק. אלא שכאן גם חסרונה של הוראת השעה שיש לה תאריך תפוגה, ולמעשה יכול גם להיווצר מצב שגם אם היא תיטיב עם הציבור, לא יעלה בידם של המחוקקים להאריך או לקדם אותה כחוק".
במשרד האוצר, וכך גם במשרד השיכון, מקווים כי במהלך השנים הקרובות תסייע ההטבה לרוכשי דירה ראשונה חדשה (שיקבלו החזר מס של עד 240 אלף שקל), ובעיקר תשפיע על השוק כולו - במיוחד על מחירי הדירות בשוק היד שנייה. באוצר ובשיכון חוזרים ואומרים כל פעם מחדש כי מע"מ אפס יחד עם מחיר מטרה יוריד את המחירים בשוק כולו.
לאור העובדה שההחלטה תפקע לאחר שבע שנים, השאלה הגדולה היא כמה כסף זה יעלה למדינה והאם שבע שנים הן זמן מספק להשפעתה על השוק כולו. למעשה, מדובר בחרב פיפיות משום שככל שהתוכנית תהיה מוצלחת יותר, היא תוכל להשפיע על המחירים בצורה טובה יותר אך גם תעלה למדינה סכום גדול יותר של כסף, מה שיקשה על שר האוצר הבא ועל חברי הכנסת הבאים להאריך את הוראת השעה בעוד שבע שנים, גם אם היא טרם תשפיע על השוק (להבדיל מההוצאה התקציבית על החוק החדש, הפיכת מס הרכישה להוראת קבע מכניסה כסף למדינה, כ-200 מיליון שקל בשנה).
17 מיליארד שקל
באם אומדני האוצר נכונים, ומדובר על הפסד הכנסות ממסים בשיעור של 2.4 מיליארד שקל בשנה, אובדן ההכנסות לאחר שבע שנים יסתכם בכמעט 17 מיליארד שקל. מדובר בסכום אדיר שיהיה בוודאי שיקול משמעותי בהחלטה האם לקדם חקיקה חדשה או לא.
"בכל מקרה", אומרת קיסרי, "יש מקום לקוות כי עצם חקיקת הוראת השעה יביא להפשרת הקיפאון בשוק הנדל"ן שנגרם כתוצאה מאי הוודאות לגביה וההמתנה של אותם רוכשים פוטנציאליים לאישור ההטבה בעניין המע"מ. לטעמי, ספק אם ההטבה תסייע בהורדת מחירי הדיור בישראל ובכל מקרה היא מיטיבה עם מגזרים מסוימים ובאזורים גאוגרפיים מצומצמים שהם מחוץ לאזורי הביקוש".
השינויים עדיין תקועים בוועדת הכספים
אפשר כבר עכשיו להגיד בביטחון שתוכנית מע"מ אפס היא אחת התוכניות שעוררו את הסערה הגדולה ביותר בענף הנדל"ן בשנים האחרונות, כזו שאף השפיעה על הענף בצורה ניכרת עוד בטרם אושרה.
התוכנית, ששר האוצר יאיר לפיד הכריז עליה בחודש מארס האחרון (וצריך לומר בכנות ששר השיכון אורי אריאל הכריז עליה בראיונות בדיוק שנה קודם לכן), עברה מאז מסע לא פשוט. על פי התוכניות, היא היתה אמורה להיות מיושמת כבר בתחילת ספטמבר, אבל התנגדות פוליטית עיקשת של האופוזיציה, בעיקר מצד חברי הכנסת החרדים, עיכבה את אישורה בוועדת הכספים. כך, עד היום לא סיימה הוועדה להכין את הצעת החוק ולהעבירה לקריאה שנייה ושלישית.
אלפי ההסתייגויות שהוגשו כנגד התוכנית, בצירוף התנגדות עיקשת מצד כל הצמרת הכלכלית של המדינה, גררו את הצעת החוק חודשים ארוכים. נכון להיום, זקוקה ועדת הכספים לאישור ועדת הכנסת כדי להמשיך ולדון בתוכנית כדי לאשרה, וזו תינתן ככל הנראה בשבועות הקרובים.
לוועדת הכספים עוד נותר לדון בשינויים הרבים שהוצעו להצעת החוק, בין היתר בשאלות האם קבוצות רכישה ייכללו בה והאם צמודי הקרקע יוכנסו גם הם תחת ההטבה, וכן כדי לאשרה כהוראת שעה. באוצר מקווים שוועדת הכספים תסיים את עבודתה עד תחילת מושב החורף וכך בתחילת נובמבר תוכל ההצעה לעלות לאישור הכנסת.
אם אכן לוח הזמנים יהיה כזה, תוכל הטבת המע"מ להתחיל לפעול בשטח כחודש וחצי מאוחר יותר וזאת לאחר שהשמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים יפרסם את טבלאות המחיר למ"ר דירתי בכל אזור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
