פרקליטי המדינה ישבתו שוב? הודיעו על סכסוך עבודה

כ-4 שנים אחרי השביתה הגדולה של הפרקליטים בשירות המדינה, מאיימים הפרקליטים לחזור ולשבות. ארגון פרקליטי המדינה, המאגד את עורכי הדין שמייצגים את המדינה בערכאות השונות, הודיע על סכסוך עבודה שאושר על-ידי ההסתדרות הכללית.

הסיבה המרכזית לסכסוך העבודה ולאיום בהשבתה: התנגדות לפעילות נציבות הביקורת על הפרקליטות (נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות).

במכתב ששלחה לימור פלד, יו"ר ארגון הפרקליטים מאז יולי האחרון, לפרקליטים ברחבי הארץ, פירטה פלד את הסיבות להכרזה על סכסוך עבודה: "נציבות הביקורת על הפרקליטות הוקמה בהחלטה מינהלית ובאופן חד-צדדי, ואנו סבורים כי קיימים קשיים משפטיים ומעשיים הן בהקמתה והן בהתנהלותה", כתבה פלד ומנתה חלק מהקשיים שלטענת ארגון הפרקליטים קיימים בחוק ושלהם הם מתנגדים:

"הגשת תלונות אישיות נגד פרקליטים, חלקן בנוגע לתיקים תלויים ועומדים וחלקן בעניין הפעלת שיקול-דעת מקצועי ובעניינים שהוכרעו על-ידי בתי המשפט; הגעת נציגת גוף הביקורת לדיון בבית המשפט, דבר שפורסם לאחר הדיון באמצעי התקשורת, וזאת אף מבלי ליידע את הפרקליטה המופיעה; דרישה לקבל נגישות למאות תיקים שנסגרו על מנת לבחנם. אלה רק דוגמאות לקשיים אלה".

"גוף הביקורת הוקם ללא הצדקה"

פלד מציינת כי עמדת ארגון הפרקליטים הייתה ונותרה שלא הייתה כל הצדקה להקמת גוף ביקורת נוסף על הפרקליטות. "כידוע, מעצם טיבה של עבודתנו אנו נתונים לביקורת יומיומית של בתי המשפט. בנוסף, ככל עובד מדינה אנו מבוקרים על-ידי מוסדות ביקורת סטטוטוריים כגון: מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, מבקר הפנים של משרד המשפטים ונציב תלונות הציבור במשרד, וכן חל עלינו הדין המשמעתי בנציבות שירות המדינה. בנוסף לכל אלה, כעורכי דין אנו נתונים לביקורת ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין", כתבה פלד.

לדבריה, ככל שהיה מקום לתלונה אישית כנגד פרקליט, הציבור הרחב יכול היה לפנות לגורמים אלה, "כל זאת מעבר לפנייה לראשי המערכת ולמנהלים שתחתם אנו עובדים".

לטענת פלד, הפרקליטים אינם חוששים מבדיקה מערכתית שתביא להתייעלות הפרקליטות ותשפר את עבודתה, "אך אנו סבורים כי הנציבות כפי שהוקמה, והיום כבר מונה כ-24 עובדים, איננה המענה המתאים למטרה זו".

בכל מקרה, פלד מציינת כי "לא ניתן להסכים להתנהלותה ללא הסדרת גדר סמכויותיה, אופן התנהלותה והיחס בינה לבין גופי הביקורת הסטטוטוריים הקיימים וללא הגנה על זכויותינו כעובדים וכמבוּקרים".

לאור האמור, בשלב ראשון החליט ארגון הפרקליטים, כבר לפני מספר חודשים, על היעדר שיתוף-פעולה עם גוף הביקורת, כלומר אי-מתן מענה לפניותיה של הנציבות, ועל הכרזה על סכסוך עבודה. לדברי פלד, החלטה זו עומדת בעינה, ועל כן כל פרקליט מתבקש לדווח ולעדכן באופן מיידי על קבלת תלונה פרטנית או על פנייה להעביר התייחסות בקשר לבדיקה מערכתית, ולא לשתף פעולה בכל מובן שהוא, דהיינו בכל פנייה הנוגעת לגוף הביקורת - הן בעניין תלונה פרטנית והן בעניין בדיקה מערכתית.

"עוד נעדכן כי במהלך החודשים האחרונים התקיימו מספר ישיבות ועד בנושא זה. כמו כן התקיימו מספר ישיבות אצל היועץ המשפטי לממשלה, מנכ"לית המשרד ופרקליט המדינה, ואנו מקווים שהמשך ההידברות יוביל לפתרון הסכסוך".

ביקורת מערכתית יזומה

נציבות הביקורת על הפרקליטות היא יחידה שכפופה למשרד המשפטים, שהוקמה בשנת 2013 והחלה לפעול ב-1 באפריל 2014. תפקידה הוא לבצע ביקורת מערכתית יזומה ולברר תלונות על פרקליטות המדינה, מערך התביעה במשטרה ועורכי הדין מהפרקליטות.

בראש הנציבות עומדת השופטת בדימוס הילה גרסטל. הנציבות הוקמה לאחר שבמשך שנים נמתחה ביקורת על כך שעבודת הפרקליטות אינה מפוקחת על-ידי שום גוף.

שביתה של 43 ימים

בנובמבר 2010 יצאו הפרקליטים בשירות המדינה לשביתה בשל תנאי העסקתם המקפחים. השביתה נמשכה 43 ימים, ובמהלכה התגלע קרע חריף בין הפרקליטים לבין משרד האוצר, וחלו שיבושים משמעותיים בעבודת בתי המשפט.

רק בתיווכו של בג"ץ הסתיימה השביתה ב-29 בדצמבר, לאחר חתימת הסכם הבוררות בין ארגון הפרקליטים לבין משרד האוצר.

על-פי ההסכם עם האוצר, הפרקליטים קיבלו, בין היתר, תוספת לשכרם, מענק חד-פעמי של 2,000 שקל, וכן הוגדלו ההפרשות שלהם לקרן הפנסיה.

במהלך הדיון בבג"ץ מתחה נשיאת בית המשפט העליון דאז, דורית ביניש, ביקורת חריפה על התנהלות האוצר מול הפרקליטים השובתים במהלך 6 השבועות שבהן נמשכת השביתה. "ככה לא מתקדמים", הטיחה ביניש בנציגי האוצר, "אנו זוכרים משאות-ומתנים עד שיוצא עשן לבן. למה האוצר לא נהג כפי שנהג בכל הסכסוכים הקודמים, לא פנה לבית הדין לעבודה, לא ביקש צווי ריתוק? מתקבל הרושם שהאוצר חושש למשא-ומתן בחסות בית הדין. לא ייתכן מבחינה משפטית ציבור שובתים שלא מדברים איתו, לא נשמע כדבר הזה, זה לא ייתכן".