חברות היי-טק מובילות מתגייסות לשיפור החינוך המדעי

ביוזמה להכפיל את מספר התלמידים שלומדים מתמטיקה ברמה של חמש יחידות משתתפות אינטל, סנדיסק, מארוול ישראל, מיקרוסופט, IBM, קוואלקום, רדהט, אמדוקס, איביי ופיליפס

מנהלי חברות ההיי-טק מתלוננים לעיתים קרובות על המחסור בבוגרים מוצלחים של תארי הנדסה ומדע. החברות מעריכות שהמחסור מתחיל כבר בבית הספר התיכון ואולי אפילו בחטיבה.

היום הודיעו עשר חברות היי-טק גדולות, ישראליות ובינלאומיות שפועלות בישראל, כי יפעלו לשיפור המצב כבר בגיל התיכון, בדגש על העלאת מספר התלמידים ברמה של 5 יחידות מתמטיקה. השותפות בפרויקט הן אינטל, סנדיסק, מארוול ישראל, מיקרוסופט, IBM, קוואלקום, רדהט, אמדוקס, איביי ופיליפס.

היוזמה מופעלת על ידי ארגון שיתופים, המתמחה בבניית והובלת תהליכים בין-מגזריים, יחד עם משרד החינוך. קרן רש"י, קרן טראמפ וגופים נוספים.הפרויקט נקרא 5פי2" והמטרה היא להכפיל פי 2 את מספר התלמידים שלומדים חמש יחידות מתמטיקה.

במסגרת התוכנית יינתנו לתלמידים: מפגשים לתלמידים עם מהנדסי החברות, ביקורים בחברות, הרצאות של מנהלי החברות בבית הספר ועוד. זו לא הפעם הראשונה שמתקיימת יוזמה כזו על ידי החברות הללו, בנפרד או ביחד. סנדיסק, למשל, הצהירה כי היא נפגשת עוד לפני התוכנית עם 1,500 תלמידים בשנה.

מנכ"ל סנדיסק ישראל, שחר בר אור, מסביר כי "במסגרת התרומה שלנו לקהילה החלטנו השנה להתמקד גם בטיפוח המצוינות בתחום המדעים, ולעודד תלמידים להישאר בלימודי חמש יחידות מתמטיקה. אין לנו נתונים לגבי אפקטיביות הפרויקט, אך קיבלנו טלפונים מבתי ספר מסוימים, המעידים על עלייה של 20%-40% בשיעור הילדים שניגשו לבגרות חמש יחידות.

"היום המערכת מעודדת את הילדים לרדת ברמת לימודי המתמטיקה, לארבע או שלוש יחידות, כי רוצים לשפר את אחוז הזכאות לבגרות, אבל הזכאות לבגרות היא המדד הכי מטעה. בגרות היא המכנה המשותף הנמוך והיא לא מבטיחה את העתיד. גם תואר ראשון לא, אלא בגרות איכותית שכוללת לימודי מדע ומתמטיקה, ואחריהם תואר שיש לו ביקוש בעולם שאחרי המהפכה הטכנולוגית.

"אנחנו אומרים לתלמידים בבתי הספר, בעיקר כאלה שמוכשרים למקצועות הריאליים, שיש עודף אדיר של רואי חשבון ועורכי דין ואנשי פיננסים. מצד שני הצורך באנשי מדע ומהנדסים, הולך וגדל".

- אתה יודע מה יענו לך, נכון? מדוע מישהו שיכול להיות פרופסור נהדר להיסטוריה וליהנות מזה, צריך לשאוף להיות מהנדס בינוני וסובל?

"לא כל האוכלוסייה יכולה וצריכה להיות מורכבת ממהנדסים. וכמובן שצריך ספרות טובה ואמנות טובה, אבל צריך להפריד בין התשוקות של מישהו שניתן לבטא אותן גם כתחביב, לבין מקצוע שאפשר להתפרנס ממנו. גם אני אוהב לקרוא ספרים והייתי רוצה שיותר אנשים יקראו ספרים, אבל לאו דווקא ילמדו ספרות. אני מוטרד יותר מכך שאין מספיק אנשים שהולכים לתיאטרון יותר מאשר מכך שאין יותר סטודנטים לתיאטרון. ללמד מתמטיקה אין פירושו שלא תהיה תרבות בארץ, זה סטראוטיפ לא נכון. להיפך, אם יש לך מקצוע מתגמל, יהיה לך יותר זמן לעסוק בתחביבים שלך.

"היום כששואלים סטודנטים באוניברסיטה - 40% אומרים שהם רוצים להשתלב בענף ההיי-טק אבל רק 10% למדו מקצועות רלוונטיים לענף ההיי-טק. אם מישהו חושב שיעבוד כמשפטן או כלכלן בהייטק, שיחשוב שנית. לא ניתן אפילו לשווק טכנולוגיה בלי להיות מהנדס".

- ובכל זאת יש עורכי דין וסמנכ"לי כספים בהייטק. מהנדסים לא יכולים לאייש את המשרה הזו.

"מעגל המנהלה והמטה של ההייטק מהווה רק 5%-10% מעובדי מגזר ההייטק. אני לא אומר שכולם צריכים להיות מהנדסים, אבל היום רק 5% מהאוכלוסייה עוסקים בהנדסה ואם זה יהיה 10%, דיינו".

- אם תגדיל את ההיצע פי 2, אולי יהיה אנשי ההיי-טק יספגו ירידה בשכרם.

"זה בכלל לא נכון. זו לא עוגה ישראלית אלא עוגה גלובלית, ובמונחים של מדינת ישראל העוגה הגלובלית היא אינסופית. כבר היום אנחנו מאבדים פרויקטים לסין והודו כי אנחנו לא מצליחים לגייס מספיק אנשים".

- מה אתם אומרים לתלמידים בשיחות המוטיבציה?

"אנחנו מדברים בשלושה רבדים - אנחנו אומרים שהמקצוע הזה ייתן להם סיפוק - מציגים להם יום בחיי מהנדס, שוברים סטראוטיפים שהעבודה בהכרח מאוד חדגונית וכל היום ליד מחשב, מדברים בהחלט גם על הביטחון הכלכלי והתעסוקתי וגם מדברים על הפן הציוני - יותר בוגרי מדעים יעניקו לישראל יותר חוסן כלכלי ואפילו יותר חוסן צבאי".

מנהלת קשרי החוץ של אינטל, בלה אברהמס, הוסיפה כי "יש הרבה רגליים לכלכלה ולא רק את מגזר ההיי-טק. כשיש משבר מקומי חברות רב לאומיות הן יציבות ולכן צריך לחזק אותן, אבל גם ההיפך הוא נכון. כשיש משבר בהיי-טק צריך שגם מגזרים אחרים יהיו יציבים. המסר שלנו הוא שכאשר אתה בוחר ללמוד חמש יחידות מתמטיקה אתה פשוט קונה מפתח שפותח יותר מנעולים בעתיד".

מה מצבם של מורי המתמטיקה
 מה מצבם של מורי המתמטיקה