העיתונאית הכלכלית שהפכה לשיאנית שכר במשק

היא חתומה על אחד המהפכים האישיים המפתיעים - מעיתונאית כלכלית לשיאנית שכר, שמרוויחה כמיליון שקל בשנה ■ כך פילסה ענת סגל, מנכ"לית קרן ההשקעות קסניה, את דרכה בג'ונגל הפיננסי ■ מיוחד ל"ליידי גלובס"

ענת סגל / צילום: רמי זרנגר
ענת סגל / צילום: רמי זרנגר

נתחיל בשאלה מאתגרת: כמה אנשים אתם מכירים שהגשימו את מה שמכונה 'החלום האמריקאי'? האתוס המתוק שלפיו כל אחד יכול להצליח, להתעשר, להתפרסם או להגשים את משאלות לבו תוך שהוא שובר מגבלות חברתיות, אתניות או מעמדיות. אין דבר קל יותר מלמכור חלומות על המשקל: כל דלעת היא כרכרה, כל צפרדע הוא נסיך, ועונת הקטיף במטעי הכסף או-טו-טו מתחילה. בפועל, נו, על כך אין צורך להרחיב. דווקא בשל כך, סיפור המהפך של ענת סגל, 48, הוא יוצא דופן. היא התחילה את הקריירה שלה כעיתונאית כלכלית, וכיום היא אחת משיאניות השכר במשק, עם עלות שכר של מיליון שקל בשנה.

קשה לתאר איזה פער יש בין שני הקצוות הללו. נאמר רק שהקשר בין עיתונאים לשיאני שכר מסתכם בכך שהראשונים כותבים על האחרונים. אבל סגל בהתנהלותה היא יוצאת דופן, ואפשר למצוא לאורך הקריירה שלה את אותו חוט מקשר בין הכתבת שהתעסקה בהנפקות למי שמנהלת כיום את קרן ההשקעות קסניה.

"אני שיאנית שכר? את בטוחה? אם כן, זה כנראה אומר שנשים באמת לא משתכרות מספיק", אומרת סגל בראיון ל'ליידי גלובס'. "לגבי ההתקדמות שלי בתוך העולם היזמי, נראה כי הצורך להקים, לחדש או לעשות משהו משלך, צריך להיות טבוע בך כבן אדם. זה לא משהו שקורה לך, אתה צריך מאוד לרצות אותו. אני אפקטיבית דווקא בלחץ, אני פחות זקוקה למסגרת שתיתן לי עוגן ויודעת לייצר את העוגנים לעצמי תוך כדי תנועה. יש לי סבילות גבוהה לאי ודאות, אני אוהבת את הריגוש. מישהו אחר באותם תנאים לא היה מרגיש בנוח".

הצצה במספרים שופכת אור על היקף ומשמעות הפעילות של סגל כיום: מאז שנוסדה קסניה היא הקימה 27 חברות, שכולן יחד קיבלו תקציב "סיד" של כ-10 מיליון דולר מקסניה והמדען הראשי. היקף הגיוס הכולל שלהן אחרי שבגרו מהחממה מגיע ל-120 מיליון דולר. בין החברות המובילות שלה נמנות סופרפיש (חיפוש באינטרנט על-פי תמונות), פלייקאסט (טכנולוגיה למשחקי רשת), סגונה (שיפור העברת תוכן במובייל) ופוליפיד (שתל להולכת תרופות ישירות לעצם שבורה).

לסטארט-אפ יש 9 נשמות

המודל של סגל לחיקוי היה יעקב בורק (מייסד ושותף בקרן אוורגרין, שם עבדה בעבר). בורק נטע בה את הרעיון של דבקות במטרה, של הפיכת התפרצות האנרגיה הנקודתית שמלווה כל חברה בתחילת דרכה, לעניין של הרגל - משהו שחוזרים עליו שוב עד שהוא מצליח.

"בתקופות של משברים בורק אמר לי 'לסטארט-אפ יש 9 נשמות, אז אל תדאגי כל-כך!', וזה נכון - סטארט-אפ יכול להתחיל בכיוון אחד ולחזור בכיוון אחר. צריך לפתוח את הראש. כל חברה טובה היא זו שיכולה להמציא את עצמה מחדש, אלה החברות ששורדות, אבל בסטארט-אפים הדינמיות היא במיוחד גדולה. כך למשל כשיצאנו לרוד שואו שלפני הנפקה, נכשלנו שלוש פעמים והמשכנו עד שהצלחנו".

*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר ברשת סטימצקי.

צרו איתנו קשר *5988