נכס בלתי תלוי בממשלות

כך קורה שמליץ היושר היחיד שנותר לזהב הוא אלן גרינספן

מטילי זהב / צילום: שאטרסטוק

מתבקש מבט מחודש על הזהב. ה"כסף" אשר אף בנק מרכזי לא יכול להדפיס ממנו טריליונים לפי גחמת ליבם של קובעי המדיניות. אין ספק שהאופטימיים, לגבי עתידה של המתכת הצהובה, חטפו מכה פסיכולוגית קשה כאשר רמת התמיכה, סביב 1180, נשברה השבוע.

רמת מחיר זו היוותה עבורם נקודת אחיזה קריטית. מעין "קו אחרון בחול", שממנו הזהב "לא יכול לרדת", ובזה ניתן להיווכח על ידי הגרף השבועי שלפניכם (כל נר מהווה פעילות של שבוע שלם):

משה-שלום-זהב-04-11
 משה-שלום-זהב-04-11

טכנית, אותה רמת תמיכה של 1180 הייתה בעלת משמעות מדהימה בחשיבותה. תחילה, אזכיר שהיא היוותה את אזור תיקון השני שליש מן העלייה הגדולה שקרתה בין השנים 2009 וסוף 2011 (1 סגול).

עלייה שנבעה בעיקרה מן ההנחה שמעשי ההרחבה של הפדרל רזרב, ושל הבנקים המרכזיים האחרים, יביאו בהכרח לאינפלציה גבוהה. הזהב, כסחורה עיקרית של שמירת ערך, נהנה מהנחת המקרו הזו, עד שהתבררה האמת המרה עבור המשקיעים בו:

הניסוי הגרנדיוזי, המחולק ל-QE, ול-ZIRP, דהיינו להרחבה כמותית, ולמדיניות ריבית אפס, לא יצר את האפקט האינפלציוני הצפוי. זאת, עקב העובדה שרוב הכספים שהונפקו, יש מאין, הוזרמו לנכסים פיננסים, או למילוי חובות שונים ומשונים. לא לאשראי בכלכלה האמיתית, שבה הם יכלו לייצר את הביקושים, ואת העלייה במחירים.

למעשה, ברוב מדינות המערב מדברים, היום, הרבה יותר על סכנה דפלציונית מאשר על סכנה אינפלציונית מיידית. וכך, ביחד עם רגיעה מן המשבר הסיסטמי ששנת 2008 הראתה איך הוא יכול להיראות, וההגעה לשיאים בשוקי המניות, לזהב לא היה כל כך מקום בתיקי ההשקעות.

כמו כל דבר בחיים, ההכרה בשינוי של פאזה משמעותית מגיעה לאט, ומה שנראה כתיקון מתבקש הפך להיות משהו הרבה יותר פסימי. ככל שרמות התמיכה נשברו, ושהתיקון התקרב לגבול השני שליש, כך גדלה כמות האנליסטים שדגלו בשורט, במקום בלונג בנכס הזה.

למרות בניית הקייס הפסימי הזה, רמת המחיר סביב 1180 הצליחה להוכיח שיש דברים שקשה להתגבר עליהם, לפחות עד יום השישי האחרון. שימו לב כמה חיצים (חיצים סגולים) ניתן לשים סביב האזור הזה, כאזור של חשיבות היסטורית בתנועת המחיר.

אבל למה הזהב בעצם לא מוצא שם רצפה, שממנו הוא יכול היה להתרומם ממנו לגבהים חדשים? יש לכך כמה הסברים די ברורים:

מן הצד הפונדמנטלי ברור שהגורם המכריע כרגע הוא העלייה בדולר האמריקאי, ביחד עם היציבות הממשיכה להתקיים במערכת הפיננסית. סיום ההרחבה הכמותית בארה"ב, והקטנת הנזילות הדולרית יצרה את הסביבה השלילית ביותר עבור כל נכס שנסחר כנגד הדולר, והזהב נמנה עליהם.

ממבט טכני, שימו לב שהמהלך היורד האחרון, זה שהחל מ-1400, יוצר עכשיו מניפה שלילית מתפתחת, והמכוונת את הסוחרים להעמסת שורטים גדולים. יש לזכור שמתחת ל-1180 המפורסמת כל כך, נמצאת כמות עצומה של פקודות קטיעת הפסד, שרק כניסתם לפועל, יכול לגרום לנפילה לא קטנה (2 סגול). וזה פיתוי גדול להרבה גופים שיכולים ליהנות מכך.

כמו כן, באינדיקאטור המומנטום, המיוצג כאן על ידי ה-MACD, יש לשים לב שהעליות ל-1400, ואח"כ ל-1300, לא הצליחו לגרום לאינדיקאטור לחזור מעל ה-0. זה סימן מאוד שלילי עבור חבורת סוחרי המגמה, המתעסקים פחות במה שראוי שיהיה, ויותר עם מה שקורה בפועל בחוזק היחסי של הנכס בתנועתו הפיננסית.

האם לפנינו נקודת מפנה, וסכנה גדולה למהלך אלים מטה בזהב? הסבירות לכך עלתה עכשיו פלאים. גולדמן סאקס "ניבאו" לפני יותר משנה שהזהב יגיע ל-1060. מה? הם ידעו משהו שאנו לא ידענו עליו?...

בדרך מוזרה, ופלאית, מליץ היושר היחיד שנשאר עבור הזהב הוא לא אחר מאשר אלן גרינספן, יו"ר לשעבר של הפד. בראיון מן ה-29-10, ל-Wall Street Journal , הוא מטיל ביקורת קטלנית על מדיניות יורשיו, ומציין את הזהב כ"מקום טוב להכניס בו כסף, לאור העובדה שהוא נכס בלתי תלוי בממשלות".

כאב הרוחני של מדיניות ההדפסה ליציאה מכל משבר, אני חושב שהאירוניה כאן זועקת, אך כל פעם שאנו חושבים שראינו כבר הכול, אנו מופתעים מן המציאות המתעתעת.

  • ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
  • מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.