כל חתול בא לילו: אז איך היה במחזמר "CATS" בהיכל התרבות?

המחזמר נמשך שעתיים ו-40 דקות, אך יש בו רק 3-4 רגעי שיא מרהיבים ■ לא מעט ראשים נשמטו, ולא מעט כסאות נותרו ריקים אחרי ההפסקה

קאטס / צילום: Alessandro Pinna
קאטס / צילום: Alessandro Pinna

בדיחה ישנה אומרת שלכלבים יש בעלים ואילו לחתולים יש אנשים שעובדים בשבילם. אופיים של חתולים, מתנשא, מתפנק ומרוכז בעצמו, מתאים כמו כפפה לכפה לפערי התרבות בין עולם התיאטרון הבריטי הצונן לזירת ההתכתשות הישראלית המיוזעת. ביום שבו אירעו שני פיגועי דריסה, הר הבית היה נתון למתקפות פנטיות משני הצדדים והעצבים בירושלים נמתחו כקפיץ עד הקצה, עלה בהיכל התרבות בתל-אביב המחזמר "CATS" בהופעתו הראשונה בישראל אי-פעם.

33 שנים אחרי שפרץ לעולם וטלטל אותו בסערה, הייתה ההתרגשות מה"מוצר" (ומתת-המוצרים שלו, המוצעים למכירה באכסדרת ההיכל) בערב הבכורה רבה, ממש כאילו מדובר בהברקה האחרונה של אפל. יפה לראות שקלאסיקות כבודן נשמר - גם בעולם מהיר ועצבני של שנות האלפיים. ויחד עם זאת, החתולים המעוצבים כחתולי אשפתות, הבמה המאורגנת כחצר גרוטאות ופסולת, שהופכת לעתים לזירת אקרובטיקה מנצנצת, המלים האנגליות בשצף-קצב והמוזיקה הנוסחתית של "מחזמר כהלכתו", מבית היוצר של גדול המאסטרים בתחום, אנדרו לויד ובר, התקשו לשמור על רמת עירנות אחידה בקהל.

לא מעט ראשים נשמטו, ולא מעט כסאות נותרו ריקים אחרי ההפסקה - בהצגה שאורכה שעתיים ו-40 דקות, אך יש בה רק 3-4 רגעי שיא מרהיבים, רובם ככולם שזורים במלודיה הבלתי מנוצחת של "Memories", גדול להיטי "CATS".

התנועה והמחול של הלהקה היו משובחים, החל מקטע הסטפס של ג'ני-אני-דוטס והמקקים ועד לסולו הגברי של מיסטר מיסטופליס. הכוכבים נתנו את שלהם, בתפקידי החתולה הלוהטת שהזדקנה, החתול הערס החינני, השובבים או זקן השבט. אבל ההתרגשות והקתרזיס שמורים לאותם הרגעים שבהם השתלט על הבמה "נאמבר" אחד חזק.

קטע השירה בעברית היה גימיק חביב אך לא מהוקצע, וקפיצותיהם הרבות של השחקנים למעברים - להתלטפות חטופה עם הקהל - היו חביבות אך לא מחייבות. אם ותק הוא סימן לבשלות, מעניין אם לא אותתו אותות הזמן לקברניטי הז'נר, שטווח הסבלנות כבר לא מה שהיה פעם; שקצת אורות מסנוורים ופירוטכניקה אינם נתפסים עוד כחדשנות; ושהצמדת תרגום לטקסטים של ט.ס. אליוט דורשת "הצמדה" הן במובן הספרותי והן ברמה הטכנולוגית, ולא רק השלכת גבב מילים על מסכי הצד, ברצף רשלני ולא מסונכרן למתרחש על הבמה.

קשה להתווכח עם ההצלחה של "CATS". הוא עדיין ספקטקולרי, משוחק, מושר ונרקד היטב, ומביא עימו ניחוח לונדוני אצילי. אבל כמו כל חתול טוב, מומלץ לנוח כמה שעות בצהריים לפני שתתמסרו לערסול המוזיקלי של "זכרונות" משנות ה-80.

"CATS" בהיכל התרבות תל-אביב, 7.11 ועד 16.11. מחיר כרטיס: 200-500 שקל.