הנקראות ביותר

שי שטרן: "אני מחפש בעיקר את מה שלא אומרים"

המגיש והמפיק שי שטרן מוציא את ספרו השני, שבו הוא חוזר לסמטאות ירושלים ופוגש אישים מההיסטוריה של העיר ■ בראיון ל"גלובס" מספר שטרן על הדיאלוג הבין-דורי במשפחתו ומדבר על מפגש אחד שהתפספס

שי שטרן / צילום: דור מלכה
שי שטרן / צילום: דור מלכה

שי שטרן, המוכר לרובנו מהטלוויזיה, לאחרונה בעיקר מתוכנית האירוח שלו בערוץ 10, "שי בשישי", מפתח בשנים האחרונות, במקביל, קריירה כסופר.

כמו הרבה דברים בחייו, גם הקריירה הזאת החלה די במקרה. "לפני 4-5 שנים פתאום נוצר לי זמן פנוי", מספר שטרן בראיון ל"גלובס". "ניגשתי למחשב והתחלתי לכתוב המון ובסוף יצא ספר". כך הגיע לעולם ב-2012 "מיקי, אני מדברת אליך". ספרו החדש - "הכי נורמלי בעולם" שיצא באחרונה בהוצאת מודן, הוא מעין המשך לספר זה, אם כי לא לגמרי תלוי, שכן אפשר להבין את העלילה גם בלי לקרוא את הספר הראשון.

במרכז העלילה ניצב מיקי, אלמן מזה 7 שנים ואב לילד. מיקי לא לגמרי התרומם מהאובדן אבל שני חבריו הוותיקים, גברי ורפי, מנסים במיני תחבולות להחזיר אותו לחיים נורמליים. כחלק מהמסע האישי שהוא עובר, מיקי משוטט בסמטאות ירושלים וגם פוגש בדימיונו אישים מההיסטוריה הארוכה של העיר.

"בספר הראשון החוויה הייתה הרבה יותר מלחיצה", הוא נזכר. "הספר היה כתוב בסגנון אחר מהמקובל ולא היה לי שום מושג איך העולם יקבל אותו. תמיד מסתובבת לה המחשבה שמישהו יגיד 'מה זה הקשקוש הזה?'. בספר השני, כשהבנתי שהסגנון עובד לפחות על חלק מהקוראים, כבר היה פחות מלחיץ.

"בגלל הכבוד שיש לי לספרים, זה תהליך מאוד מחייב מבחינתי - להוציא ספר. הפטנט שלי לשחרר את עצמי מהלחץ, הוא להאניש את מאיר שלו ודויד גרוסמן. אני קורא לעצמי 'מאיר' ו'דויד' ב'ארסיות' וזה מזכיר לי שהם רק בני אדם. הם כותבים את הסיפור שלהם ואני את שלי".

- במהלך הספר, מיקי פוגש הרבה דמויות מההיסטוריה של עם ישראל והציונות. זו איזו משאלה כמוסה שלך, לפגוש אותם?

"לא אקרא לזה כך, אבל בעבודה בטלוויזיה נתקלתי בהמון מצבים שבהם אנשים נורא 'גדולים' חושבים שהם עשו דברים יוצאי דופן, אבל בסוף גם להם מתברר שהם רק בני אדם. יש מה שהניע אותם ויש משהו אישי ואנושי מאחורי תפיסת העולם שלהם. ברור שהייתי שמח לפגוש את דוד המלך, שהיה כנראה האיש הכי כריזמטי שחי בירושלים, אבל מאחר שזה לא אפשרי, אני מסתפק בלכתוב על זה".

- בספר ניכר גם החיבור העמוק שלך לירושלים.

"זה מאוד נכון. גדלתי בירושלים. נאלצתי לעזוב אותה בגיל 25 כשסיימתי לעבוד בערוץ 1. אבל מאז שעברתי לתל-אביב, אני מגיע אליה בכל הזדמנות שאני יכול. בעיר הזו יש משהו הרבה פחות שטוח, תרתי-משמע, מאשר בתל-אביב. העומק וההיסטוריה, הדברים שקרו בה, מפעילים את הדמיון בצורה אחרת לגמרי. אתה מסתובב בשכונות הוותיקות ובכל בית כמעט גר מישהו שעשה משהו".

ילדות בחדרי עריכה

את הרומן שלו עם הטלוויזיה החל שטרן עוד בהיותו ילד. כמו הרבה ילדים אחרים, גם הוא הגיע למקום העבודה של אביו. במקרה שלו זהו איש הערוץ הראשון הוותיק, יאיר שטרן.

"באותה תקופה הוא היה עורך משנה של 'מבט'", נזכר שטרן. "מתוקף תפקידו הוא בילה המון בחדרי העריכה, שם ערכו כתבות, כשגזרו עם מספריים את הפילם. אני זוכר את השהייה בחדרים האפלוליים הללו, שבהם מחליטים מה חשוב ומה לא והעריכה שחייבת להיות מאוד קצבית, בשונה מאוד מהיום, שעורכים על מחשב ואפשר להימרח על זה שוב ושוב.

"זה כמו בשש בש, נגעת נסעת. צורת העריכה הזו השפיעה עליי מאוד בתת-מודע. גם היום אני מנסה לערוך את הכתבות שלי כמו אז - בצורה מאוד קצבית ועניינית".

כשבגר, שטרן הבן החל לעבוד גם הוא בערוץ 1. אלא שהיתרון בקרבה המשפחתית, הפך בהמשך לחיסרון בולט. "כשאבא שלי הפך למנהל הערוץ הראשון, הוא פיטר אותי מהעבודה, כי רצה לחסוך רינונים. אז יצאתי לחפש את גורלי בתל-אביב והתחלתי לעבוד בערוץ 2", הוא מספר ומוסיף בנימה הומוריסטית משהו: "קצת הצטערתי באותו רגע שאנחנו לא עובדים בנמל אשדוד, כי שם זה מקובל".

בסוף שנות ה-90 הפיק שטרן את תוכנית הספורט "הדקה ה-91" בהנחיית יורם ארבל ומשם עבר להפיק את "חלומות בהקיציס", בכיכובם של אייל קיציס וטל פרידמן. ב-2009, הפיק את תוכנית הראיונות "אל תשאל". בשנה שעברה, עזב את ערוץ 2 לטובת התוכנית "שי בשישי" בערוץ 10. במקביל, הוא מגיש מופע סאטירי יחד עם ערן זרחוביץ' ומאור כהן.

- אביך פנה בהמשך לתחומים "רציניים" כמו חדשות חוץ וגם כיהן כעורך "מבט". אתה בעסקי הבידור. חשבת לפנות לנושאים כאלה?

"מגיל די צעיר הבנתי שאני זה אני לטוב ולרע. הבנתי גם שכדי לשרוד בשואו-ביזנס, כדאי לנצל את היתרונות היחסיים שלך. אבי שייך לדור אחר. אני בוחן את האקטואליה של מדינת ישראל עם קריצה והומור. טוב שיש אותו וטוב שיש אותי".

- אתה בעצם עוסק בנושאים רציניים, דרך המסננת של ההומור. נראה שזה נובע אצלך בין השאר מהרצון לשקף מציאות באופן בלתי-אמצעי, כזה שאינו מיוצג בחדשות.

"יש נושאים שצריך להתייחס אליהם מאוד ביובש ולא בקלות. אבל אני יכול לומר שאם אנו לא בזמן מלחמה, אז כשמקבלים חדשות באמצעות דיווחים יבשים, אותי זה מפסיק לעניין באיזשהו שלב, ואני מחפש בעיקר את מה שלא אומרים ונמצא בין השורות".

"רצח בדם קר"

בחזרה להיסטוריה המשפחתית: אביו של שטרן, יאיר, נקרא על שם כינויו המחתרתי של סבו (שבתורו שאב את ההשראה לכינוי מאלעזר בן יאיר, שהנהיג את הקנאים במצדה במאה הראשונה לספירה) - מי שהיה מפקד ארגון הלח"י, אברהם שטרן. שטרן הסב נלכד ב-1942 בידי הבריטים, שכינו את ארגונו "כנופיית שטרן", ונרצח על-ידיהם בדירתו. שי מחזיק בהשקפת עולם שונה מזו של אביו וסבו, אבל נדמה שבכל זאת, כשהוא נשאל על מעלליו של אברהם שטרן, ניכרת הסימפטיה.

"קשה לי ממרומי שנת 2014 לשפוט באופן אובייקטיבי את מעשיו. מה שהוא עשה היה נכון ל-1941-1942. הוא רצה שתהיה פה מדינה יהודית, מדינת ישראל, ולחם בשביל זה. אני בדרך-כלל פחות בוחן את מעשיו בעניין הפוליטי-מדיני ויותר חושב עליו בהיבט האישי - שאני הפסדתי אותו כסבא ואבא שלי הפסיד אבא, והייתי קשור לסבתי, אלמנתו, ומבחינתי הוא היה האהוב שנלקח ממנה".

- ומה אתה חושב על מותו?

"הייתה פה מלחמה בין היהודים לבריטים ומהמקום הזה אני יכול להבין שהבריטים רצו לתפוס אותו, אבל מה שהתרחש כשהם תפסו אותו, זה רצח בדם קר".

מהרקע המשפחתי מימי המחתרת, שטרן הנכד לא מתעלם גם בעבודתו. באופן לא מפתיע הוא עושה זאת בדרך ההומור, במופע עם זרחוביץ' וכהן. שטרן: "בהופעה אני מספר שעשינו טעות שגירשנו את הבריטים, אחרת היה לנו פה כדורגל אנגלי משובח, תיאטרון איכותי כמו בלונדון ולהקות כמו רולינג סטונס שהיו מופיעות בזאפה ב-70 שקל".

באחד ממשאלי הרחוב שלו, שטרן יצא "לבדוק" בנימה הומוריסטית, מי רצח את חיים ארלוזורוב, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. ברצח הואשמו בזמנו חברי הארגון הימני המחתרתי "ברית הבריונים", בראשו עמד אבא אחימאיר (שבנו, יעקב, עובד כבר שנים רבות בערוץ 1 לצד אביו של שטרן).

- אז ספר לנו, מי רצח את חיים ארלוזורוב?

"כמובן שאי-אפשר לדעת. אם היו יודעים, היה יותר פשוט. אפשר לקחת מהמקרה הזה, שלצערי הטירוף של לקחת חיים של אדם אחר, נמשך עד עצם היום הזה, עד הרצח הפוליטי האחרון. הדבר הזה, רצח פוליטי, הוא כל-כך מטורף ולא נורמלי שאני לא יכול להבין אותו".

שי שטרן

גיל: 46

מצב משפחתי: נשוי+3

מגורים: הרצליה

קריירה בטלוויזיה: "הדקה ה-91" ו"חלומות בהקיציס" בערוץ 2, תוכנית הראיונות "אל תשאל" בערוץ ביפ ואחר-כך בערוץ 2, תוכנית האירוח "דברי אליי" בערוץ 24 ו"שי בשישי" בערוץ 10

ספרים: שניים - "מיקי, אני מדברת אליך" ו"הכי נורמלי בעולם" (מודן)

עוד משהו: נכדו של מפקד ארגון הלח"י, אברהם (יאיר) שטרן. בנו של איש הערוץ הראשון יאיר שטרן

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות