רשות השידור גבתה רק 70% מהאגרה; אושר מבצע גבייה

בעקבות רפורמת ארדן בשידור הציבורי שצפויה לבטל את אגרת הטלוויזיה החל משנת 2015, הציבור הפסיק לשלם אגרה כבר עכשיו ■ מתחילת השנה גבתה הרשות 321 מיליון שקל - 114 מיליון פחות מאשר בשנה שעברה

רשות השידור בת"א / צילום: רון פז
רשות השידור בת"א / צילום: רון פז

רשות השידור גבתה עד לחודש אוקטובר 2014 רק 71.6% מיעדי הגבייה שלה לשנה זו - כך עולה מנתונים שהגיעו באופן בלעדי ל"גלובס".

לאור העובדה שבדרך-כלל בתום חודש אוקטובר נגבה כמעט כל סכום היעד שקובעים מוסדות רשות השידור לגביית אגרת הטלוויזיה, צפוי השידור הציבורי להיקלע למצוקה תזרימית קשה כבר בתום השנה הנוכחית.

כדי להתמודד עם המצוקה, ל"גלובס" נודע כי שרי התקשורת והאוצר אישרו יציאה למבצע גבייה שייערך בשבועות הקרובים ויגובה בקמפיין פרסומי.

בראשית כל שנה קובעים מוסדותיה של רשות השידור תקציב יעד לגביית האגרה על-פי תחזיות של אגף הגבייה. בטרם פוזרה מליאת רשות השידור בשל הפירוק, ועדת הכספים בראשותו של דוד חיון קבעה בתחילת שנת 2014 את התקציב שמורכב מגביית אגרת הטלוויזיה מהאזרחים וממימון ממשלתי שנועד לפצות על הנחות אגרה שניתנות לאוכלוסיות שונות, כמו למשל נכי צה"ל.

מהנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי היעד שנקבע הוא 449.248 מיליון שקל, מהם 435.775 מיליון שקל מגביית אגרת טלוויזיה מהציבור.

עד ל-31 באוקטובר 2014 הצליחה הרשות לגבות 321.6 מיליון שקל בלבד - מהם 308.6 מיליון שקל מהציבור, והיתר ממשרדי הממשלה. מהנתונים עולה כי מדובר בגבייה של 71.6% בלבד מהתקציב שנקבע.

לשם המחשה, בשנת 2013 נגבו עד לשלב זה של השנה 435.6 מיליון שקל, שהיוו 94.4% מיעד התקציב. כלומר, הפער לעומת השנה שעברה עומד על מחסור של 114 מיליון שקל.

הסיבה לירידה הדרמטית בתשלום האגרה היא רפורמת ארדן בשידור הציבורי, שלפיה כבר בשנה הבאה יהיה הציבור פטור ממימון השידור הציבורי עם הקמת תאגיד שידור ציבורי חדש. בשל כך, חלקים נרחבים מהציבור חדלו באחת לשלם אגרה.

על-פי החוק שהעביר ארדן בכנסת, במצב שבו הרשות תקלע לקשיים תזרימיים, האוצר אמור לסייע במימון תפעולה. על-פי גורמים באוצר, עדיין לא הגענו לשלב הזה.

"אנחנו עובדים באופן שוטף עם הכנ"ר והנהלת רשות השידור כדי לוודא שהרשות הקיימת תמשיך לקיים את תפקידה בצורה יעילה", אומרים אותם גורמים, שמאשרים כי הלך-הרוח הציבורי, שנובע מביטול האגרה החל מהשנה הבאה (בין מארס לספטמבר 2015), מוביל להימנעות מתשלום כבר עכשיו.

"בשבועות הקרובים יחל מבצע גבייה של רשות השידור לגבי חייבים, שאושר בתקנות שנחתמו על-ידי שר התקשורת ושר האוצר. בהמשך יעבור הטיפול בחייבים לאגף הגבייה. המהלך ילווה בקמפיין תקשורתי שיבהיר לציבור שעדיין יש חובת תשלום. לא יהיו יותר הפתעות בדמות מכתב מעורך הדין".

על-פי ההערכה, אם הרשות לא תצליח לגייס את הסכומים הדרושים לה במהרה, היא עשויה לעכב תשלומים קבועים לספקים, ובהם 60 מיליון השקלים שהיא חייבת לחברת בזק בעבור המשדרים או תשלומים לארגוני היוצרים ובהם אקו"ם.

לצד הנתונים על אגרת הטלוויזיה, הגיעו ל"גלובס" נתונים גם באשר לגביית אגרה באמצעות אגרת הרישוי. עד לחודש אוקטובר 2014 נגבו 86% מתקציב אגרת הרישוי - 297 מיליון שקל מתוך 344 מיליון שקל שהוגדרו כיעד. על-פי ההערכות ברשות השידור, עד לסוף השנה יגבה סכום היעד כולו, שכן מדובר באגרה יעילה וקלה לגבייה.

על-פי מתווה רפורמת ארדן, כל תקציב תאגיד השידור החדש שיוקם במהלך השנה הבאה יתבסס על אגרת הרישוי כולה שתועבר ישירות - ללא תלות באוצר - אל קופת השידור הציבורי. התאגיד החדש יכלול 3 ערוצי טלוויזיה - ערוץ בעברית, ערוץ בערבית וערוץ ילדים - ו-8 תחנות רדיו שיוקמו מהיסוד. כמות העובדים בגוף החדש תהיה נמוכה משמעותית מזו של רשות השידור כיום ותעמוד על כ-750 עובדים.

בימים אלה מתקיימים דיונים מול ארגוני העובדים באשר לכמות העובדים הפורשים מרשות השידור, הפיצוי המגיע להם וכמות העובדים הנוכחיים שישתלבו בגוף החדש. כמו כן, נערכים דיונים על העתקת הפעילות במתחם קריית השידור בתל-אביב למקום אחר - ככל הנראה לתחומי הטלוויזיה החינוכית. מכירת נכסי הנדל"ן במתחם באזור היוקרתי שרונה אמורה להתחיל להניב סכומים שיסייעו בתחילת הליך פרישת העובדים.

על-פי גורמים באוצר, הקשיים התזרימיים שהתעוררו ברשות השידור לא צפויים להשפיע על תהליכי קידומה של הרפורמה והקמת הרשות החדשה. ההליך העיקרי הנדרש הוא מינוי מנכ"ל זמני ראשון לרשות, אשר במקביל להליך הפירוק יתחיל להניע את התהליך להקמת גוף השידור החדש. לפי שעה ממתינים מועמדיו של השופט בדימוס עזרא קמא לוועדת האיתור שתמנה את אותו מנכ"ל, לאישור ועדת ברנר למינויים בשירות הציבורי.

ברשות השידור לא הגיבו לדברים.

רשות השידור
 רשות השידור