משקיעים מוסדיים | לפני כולם

צחי חג'ג' הזמין מוסדיים להופעה של ליידי גאגא

ההזמנה נעשתה דרך כלל חיתום, שהובילה לאחרונה את הנפקת האג"ח של קבוצת חג'ג' ■ בכיר בבית ההשקעות מודה: "ההזמנה הזאת הייתה באמת חריגה" ■ לפני חודש חגג האח עידו יום הולדת 40 בקפריסין ברבע מיליון שקל

צחי חג'ג' / צילום: יוסי כהן
צחי חג'ג' / צילום: יוסי כהן

לפני כחודשיים, בבוקר יום שבת, קיבלו מספר מנהלי השקעות בגופים מוסדיים את ההודעה הבאה: "צחי חג'ג' מזמין אותך להופעה הערב של ליידי גאגא, הזמנה זוגית ל-VIP, תאשר לי בבקשה אם מעוניין או לא. הכרטיסים יחכו במקום על פי רשימה שמית. תודה ושבת נפלאה. טל רובינשטיין, כלל חיתום".

חג'ג', למי שלא מכיר, הוא מבעלי קבוצת הנדל"ן חג'ג' , שחודשיים קודם לכן השלימה בהצלחה גיוס אג"ח בהיקף של 50 מיליון שקל. את ההנפקה, שזכתה לביקושים של 100 מיליון שקל חרף דירוג חוב בינוני, הובילה - כמה מפתיע - כלל חיתום, שרובינשטיין משמשת כיו"ר שלה. מחיר כרטיס למתחם "הגולדן רינג" בהופעה של הזמרת, שקבוצת חג'ג' הייתה אחת מנותנות החסות שלה, נע סביב עלות צנועה של 1,500 שקל.

מקבוצת חג'ג' נמסר בתגובה כי "כשותפים להפקת ההופעה של ליידי גאגא בישראל, קיבלנו מספר כרטיסי חינם להופעה. כמחווה של רצון טוב, חילקנו כרטיסים לספקים רבים העובדים איתנו, ובתוכם גם כ-10 כרטיסים לכלל פיננסים, שהינה ספק שלנו, המלווה את הנפקות הקבוצה. אין לנו מידע למי חולקו הכרטיסים שקיבלה כלל".

מקורבים לכלל חיתום מסרו גרסה שונה מעט, לפיה חג'ג' "נתקע" עם הכרטיסים, ואישר לרובינשטיין לחלק אותם למנהלי ההשקעות לבחירתה. כך או אחרת, נזכיר כי באופן כללי הטבה נמדדת לפי שווי עלות המחירון שלה, ולא לפי העלות שלה לנותן ההטבה.

מעבר לבעייתיות הטמונה בכך שבעל חברה ציבורית מעניק הטבה למי שאמור לרכוש את ניירות הערך שלה, הסיפור הזה מציף בעיה נוספת: מידת חוקיותו כלל אינה ברורה. לפי החוק היבש יש לשמור על כללי אתיקה בסיסיים, אך לא ברור מה הם כוללים.

בחלק מבתי ההשקעות אכן יש נהלים פנימיים על פיהם המנהלים אמורים להתנהג. עם זאת, מדובר בנהלים שכל גוף קובע לעצמו, אם בכלל, לפי סטנדרטים שהוא מחליט עליהם, ללא קווים מנחים או מסגרת מחייבת כלשהי. ברשות סירבו היום להתייחס למקרה הספציפי, ועל עמדתה העקרונית בעניין ראו בהמשך.

"מי שאומר שזה לא משפיע - משקר"

"רוב מנהלי ההשקעות לא מתרגשים מהצעות שהם מקבלים מגורמים בעלי אינטרס - חברות ציבוריות, חברות תעודות סל וחתמים שרוצים לגרום להם להשקיע בהם", מסביר גורם בכיר בבית ההשקעות. "ההזמנה להופעה של ליידי גאגא היא באמת חריגה, אבל מנהלי ההשקעות מקבלים על בסיס קבוע מתנות והזמנות לארוחות צהריים מגורמים שחפצים ביקרם". לדבריו, מדובר במתנות בעלות כספית נמוכה יחסית, כגון סלסלות פירות או גאדג'טים למיניהם. ארוחות הצהרים הן כבר סיפור אחר לגמרי.

"נהוג להזמין מנהלים בקופות גמל, קרנות נאמנות ותיקי השקעות לארוחות צהרים, כדי לשכנע אותם להשקיע במוצר או בנייר הרלוונטי", אומר גורם בשוק. "רוב המנהלים מסתפקים בארוחת צהריים צנועה של 40 שקל בממוצע", הוא מסביר ומתעלם מבלי דעת מן הבעייתיות שבעניין, "אבל יש גם מנהלים שמבקשים שהפגישה תיערך במסעדת יוקרה, שם ארוחה יכולה להסתכם במאות שקלים. וזה עובד, נוצרת מחויבות. מנהל שאכל בהרברט סמואל או במסה ב-600 שקל על חשבוני, לא ינפנף אותי מחר בבוקר כשאציע לו להשקיע בנייר שלי. מי שאומר שהדברים האלה לא הופכים את טיב הקשר לשונה, משקר".

אותו גורם מוסיף כי רוב מנהלי ההשקעות שומרים על טוהר מידות, אולם יש מנהלים שמודעים היטב לכוח שיש להם כמנהלי כספי ציבור ומנצלים אותו לטובתם. "הם יודעים שיש תחרות ושהם יושבים על ברז של כסף, ולכן אף אחד לא יגיד להם לא. וכל עוד אין רגולציה, אי אפשר לבוא אליהם בטענות".

גם המנהלים שקיבלו את ההצעה להגיע להופעה (ביניהם גם מנהלי השקעות בחברות קרנות נאמנות, שהן משתתפות מרכזיות בגיוסי אג"ח לרבות זו של חג'ג') ציינו כי מדובר בהצעה חריגה. עם זאת, כולם הודו שמדובר בתחום אפור, ושהשיקול מה מותר למנהל השקעות לקבל ומה אסור הוא אינדיבידואלי - בחלק מהמקרים בהחלט עשויות להיווצר תקלות.

הנהלים לא ברורים

בזמן שהגופים המפוקחים על ידה טוענים שמדובר בתחום אפור, נראה כי מבחינת רשות ניירות ערך, שאמונה בין היתר על התנהלותן של החברות הציבוריות ועל מנהלי קרנות הנאמנות, העניין דווקא מוסדר, גם אם בפועל לא נעשה הרבה על ידה.

לגישת הרשות, הפרשנות המרחיבה לסעיף "איסור מתן הטבה" בחוק השקעות משותפות בנאמנות מונעת התנהלות לא מידתית. זאת, למרות שהחוק היבש אוסר על מנהלי קרנות הנאמנות על הענקת הטבה - אך לא על קבלת הטבה.

לפי החוק, למנהל קרן נאמנות אסור להציע תשלום או הטבה אחרת בכל הקשור לרכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות בקרן. בנוסף, רשות ני"ע מפקחת באדיקות על הקשר בין מנהלי הקרנות ליועצי ההשקעות בבנקים, מאחר שהם אלה שמפיצים את הקרנות לציבור.

כך, ביקשו ברשות למנוע אפשרות שיועץ יעדיף לקנות קרן של גוף מסוים בעקבות טובת הנאה, ועל רקע זה אסרו שם ב-2010 על היועצים בבנקים לקבל טובות הנאה מבתי ההשקעות, בין אם באופן אישי ובין אם היא דרך הסניף בו הם עובדים.

ואם חוזרים מכאן למקרה של חג'ג' ומנהלי הקרנות, הרי שברשות טוענים כי גם במקרה מעין זה ניתן לפרש את החוק כך שהוא מעניק לה סמכות להטיל סנקציות בדמות עיצום כספי, מנהלי ופלילי - הן על הגורם שהציע את ההטבה והן על זה שנענה לה. עם זאת, בפועל לא נראה שעושים שם הרבה בעניין, ובעיקר נראה שקיים פער בין האופן שבו הרשות מפרשת את החוק לאופן בו מי שמפוקחים על ידה עושים זאת. האם לא הגיע הזמן לדאוג לחוסר הפניות של מנהלי כספי הציבור אחת ולתמיד?

צרו איתנו קשר *5988