שבוע היזמות העולמי בישראל: יזמים למען עידוד הפריפריה

בשבוע הבא יצוין שבוע היזמות במאות מפגשים ופעילויות ברחבי הארץ השנה יתמקדו הפעילויות בעידוד יזמות בפריפריה ובמגזרים ייחודיים

קלאודיה בן–יעקב  / צילום: יחצ
קלאודיה בן–יעקב / צילום: יחצ

בשבוע הבא יציינו בישראל, זו השנה השישית ברציפות, את שבוע היזמות העולמי במאות מפגשי יזמות ברחבי הארץ. שבוע היזמות העולמי הוא פרויקט גלובלי המתקיים מדי נובמבר בכל רחבי העולם, במטרה לחשוף בפני הציבור הרחב את הפוטנציאל של היזמות לחולל שדרוג כלכלי וחברתי. הפרויקט מזמין צעירים ברחבי העולם לשלב בחייהם חדשנות, דמיון ויצירתיות; הוא מעניק השראה לחשוב בגדול, להגשים רעיונות ולהטביע חותם.

במסגרת הפרויקט יתקיימו למעלה מ-300 מפגשים מעודדי יזמות ברחבי הארץ, בשיתוף עם כ-70 גופים ולמעלה מ-220 יזמים ופעילים מתנדבים. בשנה שעברה נכחו במהלך אירועי שבוע היזמות העולמי בישראל כ-25 אלף איש.

במקביל למפגשים המסורתיים בפאבים ובקמפוסים האקדמיים, תתקיים השנה גם פעילות מגזרית ענפה במטרה לקדם יזמות באוכלוסיות נוספות. השנה יתקיימו כנסים ומפגשי יזמות המיועדים באופן ספציפי לקהילת יוצאי אתיופיה, לחברה החרדית ולחברה הערבית.

בישראל יש לשבוע היזמות העולמי היבט חשוב נוסף והוא הצורך והפוטנציאל הגלומים בעידוד יזמות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של המדינה. יש חשיבות מכרעת להפקיע את המונופול ליזמות ההיי-טק, וגם למיזמים אחרים מכל סוג שהוא, מהבועה הנינוחה הפרושה בין הרצליה לבין רמת החייל ורחוב רוטשילד בתל אביב. לאור זאת, אצטדיון הסטארט-אפ, המהווה את הפלטפורמה הדיגיטלית הגדולה ביותר ליזמים בישראל, בשיתוף עם עיתון "גלובס", מעניקים השבוע במה ליזמים שגדלו או שפועלים מחוץ לבועה למען עידוד היזמות בפריפריה. אלה הם דבריהם.

יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל

יזמות זה שמחה / אלה מטלון

יו"ר שבוע היזמות העולמי ישראל, מנכ"ל פורום MIT ליזמות ומרצה ליזמות בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב; מגורים: גבעתיים

"אני לא חושב שצריך לעודד אצלנו יזמות, אולי להיפך", אמר לי זהר זיסאפל בשיחה שקיימנו פעם. זיסאפל הוא אחד משני אחים שהקימו את קבוצת רד, אימפריית תקשורת, אשכול של חברות שרבות מהן הונפקו בנאסד"ק או נמכרו לחברות ענק בסכום מצטבר של מיליארדים.

התקופה: אמצע שנות ה-90. הדיון נסב על "יזמות תוך ארגונית" לקראת כנס שקיימנו, בפורום MIT ליזמות, בנושא. מאז זרמו הרבה מים בנחלי הסטארט-אפ ניישן, וכש"קרן קאופמן" הזמינה אותי, לפני 6 שנים, להצטרף לצוות המוביל של "שבוע היזמות הגלובלי", ידעתי שאכוון את הפעילות שלנו לפריפריה החברתית, כי במשולש תל אביב-הרצליה-רעננה, לא צריך עוד יזמות.

200 אלף איש עוסקים בהייטק, ומה עם 8 המיליון האחרים? הפערים הגדלים בחברה הישראלית מטרידים מאוד, והם נוגעים לכולנו. שבוע היזמות הגלובלי פועל בשיתוף עם 65 גופי יזמות וגופים חברתיים ובעזרת 200 מתנדבים, בדיוק כדי לגשר על הפער הזה. רובם המכריע של המתנדבים הם יזמים או יזמים לשעבר, שמבינים את הצורך בשינוי; את האיום על החברה הישראלית שמייצר הפער.

שבוע היזמות מתמקד השנה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ויש לנו קבוצות עבודה ייעודיות שעובדות מול אוכלוסיות עם פוטנציאל להצלחה. הכלי המרכזי בעבודה שלנו הוא הצגה של מודלים לחיקוי בפני בני נוער ואנשים צעירים.

עובד שלי, שגדל בשכונת מצוקה, היה משוכנע שכל היזמים המצליחים נולדו עם כפית של כסף בפה (במילים שלו: בכפר שמריהו). אין דבר רחוק מזה. אנשים שבעים (מדי) לפעמים נעדרים את הדחף ליזום. אני מכירה יזמים מצליחים מאוד שגדלו ברמלה, בצפת ובעכו, באשדוד, בקרית גת ובשכונות מוחלשות בנתניה ובהרצליה. היזמים האלה מביאים גאווה לשכונה, לא פחות משחקני כדורגל מצליחים. כדי לחזק את תחושת המסוגלות של צעירים בפריפריה, אנחנו מציגים להם מודלים לחיקוי, בעיקר יזמים עם רקע סוציו-אקונומי דומה. וזה עובד.

בפעילות של "שיעור אחר" קיבלו הילדים שאלונים שהיה עליהם למלא, לפני ושוב, אחרי ההרצאה. לשאלה: "מה אהיה כשאגדל", כתבה אחת הבנות "סייעת לרופא שיניים" לפני ההרצאה. לאחר ההרצאה היא שינתה את החלום שלה ל"רופאת שיניים". מה עוד אפשר לבקש?

סטארט-אפ ניישן, האומנם? / גיל שורקה

רכז ארצי של שבוע היזמות; מגורים: ת"א

הספר הפופולרי ביותר אצל סטארטאפיסטים בישראל הוא כנראה "סטארט-אפ ניישן" של שאול זינגר ודן סינור. זה לא מפתיע שכן מדובר בשובר קופות עולמי שעמד ברשימת רבי המכר של "ניו יורק טיימס" ו"וול סטריט ג'ורנל". אבל האם הוא באמת מתאר את המציאות?

הספר מתאר את ההצלחה של ישראל כסטארט-אפ ניישן, את פריחת ההיי-טק, את הנחישות הישראלית והנוסחה הישראלית לייצור סטארט-אפים וליצירתיות. המחברים מספרים על שלל חברות וארגונים בינלאומיים שהוקמו או יובאו לישראל: מסיסקו, מיקרוסופט, גוגל, אינטל ועד ישקר ובטר-פלייס.

בעת חיבור הספר היו בישראל 3,850 סטארט-אפים - בערך סטארט-אפ לכל 1,844 איש. הספר גם כולל את הנתון הידוע שבנאסד"ק רשומות יותר חברות מישראל מאשר מכל שאר העולם יחד, למעט ארה"ב וקנדה, שישראל היא הראשונה בעולם באחוזי הכלכלה המוזרמים למו"פ: 4.5% לעומת 3.2% ביפן שבמקום השני ו-2.7% בארה"ב. הספר מתאר אוטופיה. הספר סיפק לנו כנראה יותר יחסי חוץ מאשר כל משרד החוץ. אין ספק שהוא מביא גם נתונים והוכחות שנלקחו מהמציאות ומתאר במידה מסוימת את מה שקורה כאן. אז מה אנחנו מפספסים?

נתבונן קצת על הנתונים האמתיים; 6,500 שקל - זהו השכר החציוני בישראל, שכר כפול מרוויח מהנדס מתחיל עם יום ותק ברוב חברות ההיי-טק. עכשיו נשאל, כמה עובדים מחוברים לתעשייה הזו? בסביבות 270 אלף איש, שהם כ-10% מכוח העבודה נכניס עוד נתון למשואה, 50% מהתעשיות עתירות הידע נמצא במטרופולין תל אביב. ומה עם השאר? נמצאות בעיקר במטרופולין חיפה וירושלים, וכאן זה נגמר בערך. מתחילים להבין את הכיוון?

לנתונים אלה אני מכניס למשוואה את הפער הדיגיטלי. פרופ' שיזף רפאלי, חוקר התחום, אמר זאת במדויק: "הפער הדיגיטלי הולך ומעמיק בישראל, בוודאי בהשוואה ל-OECD. אם נסתכל על מספר המחשבים בכל בית בשלומי, בשדרות ובבאקה אל-גרביה, בהשוואה להרצליה, זה כאילו שהן לא נמצאות באותה פלנטה. אני לא יכול להגיד אם הפער הדיגיטלי חשוב יותר או פחות מדברים אחרים, אבל זאת לא תהיה הגזמה לומר שהוא בנפשנו, בגלל ההשלכות הכלכליות, החברתיות והמוסריות שלו".

שבוע היזמות העולמי נוגע בדיוק בנקודה הזו. במקרים רבים הוא מאפשר, לראשונה, הצצה לעשייה היזמית, עשייה שיש בה יכולת לצמיחה כלכלית, ופוטנציאל לצמצום פערים.

יזמים אמיצים - בואו לנגב! / אופיר סמל

פרלמנט צעירי דימונה; מגורים: דימונה

שמי אופיר סמל, ואני תושב דימונה בשבע השנים האחרונות. גדלתי בקריות והגעתי לדרום בעקבות לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון. לדימונה הגעתי בזכות עמותת איילים והתחברתי לאנשים ולאידיאולוגיה של החיים בנגב ונשארתי. כיזם אני עוסק בעשייה חברתית, ופועל לשינוי המצב בהיבטים הקשורים לצעירים, מתוך כוונה לגרום לצעירים לבחור (מילת המפתח) להישאר בדרום.

אפיקי השינוי שיעשו את השינוי העיקרי בעיני הם התעסוקה, ואפיק הקהילה והתרבות. בהיבט התעסוקתי קיימות אפשרויות אדירות ליזמים אמיצים ומוצלחים בתחום ההיי-טק שנמצא בתחילת דרכו, ובתחום התיירות המגלם פוטנציאל אדיר - מהסיבות האלו לקחתי על עצמי להפיק את שבוע היזמות העולמי בדימונה, בשנה שעברה וגם השנה, כשהשנה אנו מתמקדים בתיירות ובנשים.

בהיבט הקהילה והתרבות, ניתן לראות צורך הולך וגדל של הציבור בחיבור לקבוצת חברים ומיסוד קהילות עניין שונות, ומתוך הקהילות שנוצרות נוצר הכוח. כאשר כיזמים חברתיים יש לנו את ההזדמנות וחשוב לחזק את המגמה - להנגיש את הידע, לאפשר לאנשים לשתף, להתחבר ולפעול יחד. למען שינוי חברתי ולמען פעילויות תרבות. מהסיבות האלו אני מנהל את דף התרבות של דימונה בהתנדבות "קיפו"ד בנגב" (על משקל "עכבר העיר") - ומנגיש את התרבות הענפה לתושבים.

היבט נוסף של עשייה ומעורבות הוא פעילות למען בעלי החיים בדימונה - עם קבוצת פעילים שמתנדבת ופועלת למען החיות כבר למעלה משנתיים, ובימים אלו מוקמת עמותה "דימונה אוהבת חיות" ומנוהל מאבק אל מול הרשות המקומית להסדרת הסוגיות להפעלת תחנת ההסגר.

היתרון הגדול של יזמים במרחב הנגב הוא הראשוניות ופריצת הדרך. הרבה רעיונות יהיו מקוריים ועם מעט תחרות מיוזמות אחרות, והשוק יהיה בהחלט פתוח לקבל אותם. בנוסף, הרבה מיזמים מקבלים רוח גבית חזקה דרך עמותות שונות, והרשות לפיתוח הנגב במיוחד לקראת מעבר צה"ל לנגב.

עם זאת, חשוב לבדוק היטב את הלך הרוח, ואת ההיענות למיזם חדש ושונה ולא להניח שבגלל שלא קיים משהו, הוא בטוח יצליח. ייתכן שהרעיון כבר נוסה בעבר ולא מתאים לקהילה. לסיכום, יזמים אמיצים - בואו לנגב!

יזמות ופריפריה - EIC המרכז ליזמות וחדשנות / פרופ' אמיר אליעזר

דיקן הרשות למו"פ ב-SCE

המרכז ליזמות ולחדשנות במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון הוקם במטרה לחשוף ולעודד יזמות בקרב סטודנטים, בוגרים וחברי סגל אקדמי. הנחת היסוד היא שחשיפה רחבה לכלים ולידע, לצד ליווי מקצועי ותרגול מיומנויות, יאפשרו לבוגרי המרכז לענות טוב יותר על צרכי השוק המשתנה בצורה יצירתית, חדשנית וייחודית.

אז מה עושים כדי לתת לבוגרינו כלים בעלי ערך מוסף? משלבים את היזמות בלימודי התואר בהנדסה ומציעים קורסים חוץ-אקדמיים להעשרה באמצעות מסלול היזמות של המרכז.

אחת התכניות הקיימות במסלול היא נבחרת Startup SCE - אקסלרטור המסייע לסטודנטים, לבוגרים ולחברי סגל לקדם רעיונות ומיזמים בשלבי פיתוח לכדי סטארט-אפ. מנטור התוכנית, טל כתרן, בעל ניסיון רב בניהול מאיצי יזמות, ובליווי והכשרת יזמים בעולם ההיי-טק, מצייד את היזמים בכלים ומיומנויות הלכה למעשה ומכין את הנבחרת לעמידה בפני פאנל משקיעים במסגרת Demo Day, במטרה לאתר ולגייס הון ראשוני.

תוכנית נוספת שמקנה ערך מוסף אדיר לבוגרים, הינה קורס בחשיבה המצאתית שיטתית בשיתוף חברה בינלאומית. הקורס משלב תיאוריה ומעשה באמצעות תוכנת מחשב ופעילות חווייתית חינוכית, תוך שימוש אינטגרטיבי בידע הנרכש במהלך התואר.

בעולם נתפסות היזמות והחדשנות כמנועי צמיחה מרכזיים בהתפתחות של כל ארגון, ולכן נדרשות אצל כל מהנדס ומנהל מצליח. סטודנט המשלב בלימודים קורסים ביזמות, יקבל כלים מעשיים שיאפשרו לו התפתחות יצירתית, מתקדמת וחדשנית בעבודתו העתידית.

היזמות בפריפריה מקבלת כיום דגש רב, לצד קדמה טכנולוגית מואצת המפחיתה את השפעת המרחק הגיאוגרפי. חשוב להבין שרבים מהסטודנטים בארץ לא מקבלים חינוך עסקי, ובמקומות שבהם המדד הסוציואקונומי נמוך או ממוצע, יש צורך בהכשרת מהנדסים באמצעות חינוך עסקי ומתן כלים להקמת עסקים קטנים ולשילובם בתעשיות קיימות.

בשנים האחרונות הייצור בישראל הולך וקטן, ולכן יש חשיבות רבה בחינוך אקדמי עסקי להקמת מיזמים שיגיעו לפיתוח וייצור בישראל בכלל ובנגב בפרט. לאחרונה חברות החלו עוברות לפריפריה, תוך שהן מבקשות להציע מקומות עבודה למהנדסים ומנהלים ובחיפוש תמידי אחר מיזמים טכנולוגים חדשניים. רק פיתוח יזמי ותחרותי באמצעות מוצרים חדשניים יוביל את הנגב לחוזק כלכלי ארוך-טווח.

שילוב החרדים בחברה הישראלית? אל תדברו על זה! / איציק קרומבי

מנכ"ל הסטארט-אפ iSale ויו"ר פורום ההיי-טק החרדי

לאחר שחוק השוויון בנטל אושר, הדבר המתבקש הוא שינוס מותניים והירתמות רחבה לטיפול בסוגיה החשובה באמת - שילוב חרדים בתעסוקה. מי שמכיר את הנתונים ואת התהליכים שקיימים כיום בחברה החרדית, מבין את הפוטנציאל האדיר הקיים בציבור החרדי לשוק התעסוקה בכלל ולתחום ההיי-טק בפרט. מדובר בציבור אינטליגנטי, חכם, יוזם ושאפתני.

היתרון היחיד שקיים בחוק הזה הוא האפשרות ליציאה של יותר חרדים לשוק העבודה והגדלת הפריון היחסי של העובדים במשק. יתרון זה כדאי ביותר לחברה, לא פחות מגיוסם של כמה אלפי חיילים, אבל כדי לאפשר לכמה שיותר חרדים להשתלב בשוק העבודה, צריך להבין שכל עוד הרבנים החרדים מאמינים שיציאה של הצעירים לשוק העבודה פירושה שילובם בחברה הישראלית, הם ימשיכו להתנגד ולהיאבק נגד. הדרך הטובה ביותר לשילוב החרדים בשוק העבודה היא להתמקד במציאת פתרונות מעשיים לעידוד תעסוקה בתוך המגזר החרדי ולא בניסיונות להוציא את החרדים מהקהילה.

לשם כך, יש להקים מרכזי פיתוח וחממות טכנולוגיות שמתאימות לציבור החרדי ולאפשר לציבור החרדי לייצר מערכת כלכלית בדרכו. אחרת, תימשך הרתיעה של הציבור החרדי מכל דיבור על שילוב במעגל העבודה.

זו הסיבה שהקמתי יחד עם שותפתי, רחלי גנות, את פורום ההיי-טק החרדי שנועד לקדם ולעודד יזמות היי-טק במגזר החרדי, מתוך הבנה שכמה שיהיו יותר יזמי היי-טק חרדיים, כך יהיו יותר חברות היי-טק בקהילה, שייתנו אפשרויות תעסוקה לצעירים חרדים במסגרות מתאימות לאורח החיים החרדי. בעסקים שלנו אנחנו מיישמים זאת ומשתדלים להוות דוגמה אישית.

בחברת ההיי-טק רייצ'יפ (RACHIP), החברה שהקימה רחלי גנות, מועסקות כ-100 מתכנתות חרדיות בפיתוח צ'יפים, ורוב הפעילות מתבצעת ממרכז הפיתוח בבני ברק. גם אני העברתי לפני כשנה את מרכז הפיתוח של iSale לבני ברק על מנת להעסיק מתכנתים מהקהילה החרדית בתנאים מתאימים.

על החברות לגלות את הפוטנציאל שיש בצעירים החרדים ולפתוח מרכזי פיתוח בקהילה החרדית, מהלך שיתרום לצמצום פערים, לחיזוק הכלכלה ולחיבור בין חלקי החברה, תוך שמירה על זהות מגזרית עצמאית - מתוך תהליך של הידברות ולא בכפייה. אי אפשר להתווכח עם אמונה - אפשר למצוא דרכים לשלב את החרדים תוך מתן כבוד לאמונתם.

ישי גרין, יזם סדרתי / ישי גרין

מגורים: תל אביב, במקור מנתניה

שמי ישי גרין ואני נתנייתי.

מאז שאני נתנייתי הפכתי לתל אביבי והספקתי למכור 2 חברות בסכום של 100 עד 150 מיליון דולר, ולבנות שלוש חברות שמעסיקות כעת ביחד יותר מ-100 איש.

כשאני חושב לאחור, את היכולות לבצע את המשימה הזו קיבלתי לאורך כל הדרך.

דוד שלי, שלימד אותי לתכנת בגיל שש על מחשב שמתחבר לטלוויזיה.

מנחם, מנהל בית הספר היסודי שלי, שהכניס מחשבים לבית ספר שורשים בנתניה, שם למדתי את השפה המדהימה לוגו.

המורה שלי לחמש יחידות מחשבים, ששנאה כל רגע שהופעתי בכיתה, אבל לימדה אותי איך מתכנתים אנליזה נומרית.

שמעון שוקן, דיקן בית הספר למדעי המחשב בבינתחומי בהרצליה, שקיבל אותי ללימודים לפי קורות חיים וראיון אישי של שעתיים ולא לפי הציון בתנ"ך.

יונתן סמת, המורה שלי למתמטיקה במרכז הבינתחומי, שלימד אותי מתמטיקה ולהתגבר על חרדת מבחנים.

רועי אדלר ורבים נוספים, שלימדו אותי את החומר וכך סיימתי את לימודי בהצטיינות בפעם הראשונה בחיי.

אחרונה ואולי החשובה מכולם היא אלה מטלון, שחיברה את כל מה שלמדתי והפכה אותי למכונה משומנת לתכנון והוצאה לפועל של חברות סטארט-אפ.

תלמידי ישראל מציינים את שבוע היזמות העולמי / גלית זמלר

יזמת ויזמת חברתית, מפתחת "תוכנית יזמות לילדים"; מגורים: מרכז

את תוכנית היזמות לילדים השקתי כמיזם חברתי בשנת 2009. מטרתה לעודד את החינוך ליזמות כבר מגיל צעיר. אך ב-2009 כמעט שלא נמצאו תוצאות חיפוש בגוגל לצמד המילים "חינוך ליזמות".

כיום, שנת 2014, ישנה מודעות לחשיבות החינוך ליזמות. מודעות זו הושגה בסיוע אנשים נוספים בישראל שמצאו לנכון לעודד את החינוך ליזמות, כדוגמת פרופ' דן שכטמן שאמר: "החינוך ליזמות חיוני לכל מדינה שתרצה לשרוד בעולם שמשאבי הטבע שלו כלים במהירות".

שבוע היזמות העולמי הוא אחד השיאים בבתי הספר הממלכתיים המחנכים ליזמות; הוא מצוין בטקסים רבי משתתפים, בסדנאות לעידוד היזמות, בהרצאות להורים ולמורים, וכן במהלך שבוע זה מגיעים לבתי הספר יזמים מתחומי דעת שונים המספרים לתלמידים את סיפורם האישי כיזמים.

לשמיעת הסיפורים מהיזמים בגוף ראשון יש חשיבות רבה להבנת הדרכים השונות ליזמות, התחומים השונים שבהם אפשר ליזום ולהקים עסקים, האתגרים שבהם נתקלים היזמים והדרכים שבהן הם מתגברים עליהם, הציפיות שלהם לעתיד וכו'. סיפורים אלו מובאים בפני התלמידים בגובה העיניים, ומאפשרים לתלמידים לשאול שאלות ולקבל תשובות.

השנה, במהלך שבוע היזמות העולמי, יתקיים ההאקתון הראשון לתלמידי כיתות ד' עד ו', והוא יעשה בשיתוף של ארבעה בתי ספר מבת ים, פתח תקוה, תל אביב ומבשרת ציון - כולם בתי ספר המעודדים חינוך ליזמות.

בנוסף, זו שנה השנייה שבמהלך שבוע זה מגיעים מרצים מתנדבים של מיזם החללית לבתי ספר המיישמים את תוכנית יזמות לילדים ומשתפים אותם בחזון החללית הישראלית הראשונה שתגיע לירח.

אני מאמינה שחינוך ליזמות מגיל צעיר הוא חשוב כדי לספק לילדים סביבה המעודדת יזמות מוצלחת. נכון, גם אני מסכימה כי לא כולנו יזמים, ולא כל הילדים יהיו יזמים לכשיגדלו, אך הקניית כלים מתודיים ומיומנויות היזם כבר מגיל צעיר, כדוגמת נחישות והתמדה, האומץ להעז, חוסר פחד מכישלון, כישורי תקשורת טובים, זיהוי הזדמנויות, הפקת לקחים ולקיחת אחריות, יצירתיות, הערכה עצמית גבוהה, התנהלות כלכלית נבונה ועוד - כל אלו יעודדו אותם להעז, לנסות ולממש את החלום באופן שיסייע להם להצליח כאנשים בוגרים וכיזמים בעתיד.

יש לי חלום: קהילה יזמית גלילית, גדולה ובועטת / קלאודיה בן-יעקב

יזמת שותפה SUN - Start-Up North; מגורים: גליל

אזור הגליל והגולן הוא מקום מדהים - נוף, אנשים, קהילה ואווירה. כל אלו הם באמת רכיבים חיוניים למה שנקרא "איכות חיים". אבל משהו חסר.

כיום, קבוצה גדולה של מקצוענים ומנהלים בהיי-טק ובתעשייה נוסעים דרומה מדי יום, פשוט כדי להתפרנס. לפחות חצי מהרחוב ביישוב שלי בגליל "נהנה" מ-2-3 שעות ביום על הכביש. יזמים נוסעים גם הם ושורפים שעות בדרכים, כדי להתחבר לסצנה היזמית במרכז.

לא כולם עומדים בזה, ויש שמתפשרים על תעסוקה לא איכותית או אחרים שאני מכירה אישית שעוברים למרכז. שם הכל קורה, שם יש מקומות עבודה איכותיים וקידום לשכירים, ושם הקהילה היזמית השנייה בחשיבותה בעולם לאחר עמק הסיליקון. האם אפשר אחרת?

אנחנו מאמינים שאפשר. אפשר להפוך את הגליל למקום של הגשמת חלומות, של שגשוג כלכלי ושל משיכת אנשים חזקים מכל הארץ. איך? ע"י יצירת התנאים לשגשוג יזמות בצפון.

יזמות היא מנוע צמיחה אזורי אדיר. זה הוכח בכל מקום בעולם, גם בישראל.

האנשים פה בצפון שייכים גם הם ל-Startup Nation הישראלית המפורסמת, יש להם אותו אופי יזמי.

מה שצריך כדי ליצור את התנאים לשגשוג יזמי בצפון אלו:

1. קהילה יזמית מקומית חזקה - כי יזם הוא חיה קהילתית. בלי קהילה, אין סיכוי שהיזם יישאר פה.

2. מסגרת ברמה גבוהה - שתיתן יד ליזמים מהשלבים המוקדמים ביותר ועד להצלחה. כלים ליזם, מנטורינג, קשר למשקיעים וכו'.

כתושבי המקום, בהדרגה נפל לנו האסימון: אם אין אני לי מי לי. לא נוכל לחכות לממשלה או למישהו אחר שייקח את העניינים בידיים וייצור את הקהילה והמסגרת החיוניים הללו. אנחנו, היזמים המקומיים, נוביל.

לכן החלטתנו להתחיל לנוע. יחד עם רמי גזית וקלאודיה בן-יעקב הקמנו את SUN- Start-Up North (עמותה), הבית של היזמים בצפון.

התפרצנו לדלת פתוחה - תוך פחות משנה, נרשמו מאות אנשים, יש מפגשים שוטפים ויש יזמים מעולים, שמקדמים את המיזמים שלהם בפועל, יחד אתנו. הפידבקים פשוט מדהימים. ואנחנו מתרחבים - מהגליל המערבי אל הגולן והעמקים.

עכשיו, אחרי שהתחלנו בתנופה, אנחנו רוצים את כולם אתנו: קודם כל עוד ועוד יזמים, ואח"כ מנטורים, משקיעים, ממשלה, אקדמיה, תעשייה, תורמים ונותני שירותים וחסויות. בואו לשלב ציונות (כן, זו לא מילה גסה) והגשמת חלומות יזמיים בגליל!

למרות הכל: בתיאבון! / גדי גלינסקי

יזם בתחום מעדני מזון; מגורים: באר שבע

הפוגה בין אזעקות. גבי ואני בוהים אחד בשני ומבינים כי אנו ניצבים בפני שוקת שבורה. אין כסף, הלקוח האחרון נכנס לפני מספר ימים. הכל משותק, מלבד החוב שתופח בבנק. הטלפון של גבי מנגן. מפקדו מעברו השני של הקו מודיע כי צו 8 הופעל ועליו להתייצב מיד. נותרתי לבד.

שמי גדי גלינסקי ואני הבעלים של פיין גורמה מבית טוב, שהחלה את דרכה ב-2010 כחברה שיעודה המרכזי הוא איתור יצרנים קטנים שלרוב מצויים בדרום הארץ ,שוקולד המיוצר בעבודת יד, בירה ממבשלות בוטיק ועוד הרבה מוצרים נוספים.

ההתחלה הייתה קשה מאוד שכן הייתי צריך להוציא לפועל רעיון שלא היה כדוגמתו בארץ בכלל ובדרום בפרט. הקמת עסק שמוצרי גורמה הם תכליתו, ויתרה מכך מגיע מדרום הארץ, היוו נקודת מוצא בעייתית. מציאת לקוחות חדשים ושכנועם כי ירכשו מוצרים שאינם זולים ושאינם מוכרים, תוך ניהול עסק קטן לבד וללא ניסיון גרמו לבעיות לא מעטות שיצרו בעיות תזרים קשות מאוד.

תחושת ה"חנק" האין סופית והרצון העז להצליח ולהגשים את החלום דחפו אותי הלאה. הבעיות האובייקטיביות שממנו סובל עסק קטן בישראל (מתן אשראי באופן מהיר בערבות המדינה, חוסר בכוח אדם ובעיות תזרים קונסיסטנטיות) יצרו מציאות בלתי אפשרית, ושוב מצאתי את עצמי בפני רגעים של חרדה אמיתית שלוותה בהרבה לילות ללא שינה והעמידה אותי במצבי קיצון פסיכולוגיים שלא הכרתי קודם לכן.

בתוך כל המציאות הבלתי אפשרית הזו החלטתי לבצע שינוי ולפתוח מעדניה קטנה המבוססת על שלל מוצריי, מתוך הנחה כי זה יביא לידי איזון תזרימי. אך פעם נוספת המציאות תפחה על פני וכעבור זמן מה החלה המלחמה בעזה, דבר ששיתק את החנות לתקופה של כחודש וחצי. כעסק קטן איני יכול להרשות לעצמי שבוע ללא מכירות, קל וחומר שמדובר במספר שבועות. ניצבתי בפני פשיטת רגל ממשית, ובעזרת הורי, הלוואת מדינה, הירידים הרבים למען עסקי הדרום והחברות שפנו אלי לשם הפקת מארזים לראש השנה - צלחתי את התקופה הנוראית הזו. יתרה מכך, לאור הביקוש הרב שנתקלתי בו נאלצתי לגייס עוד שני עובדים ולהכפיל את כוח העובדה בחברה.

כיום אני ניצב בפני אתגר חדש. אני מאמין בכל ליבי כי יש ביקוש למוצרי גורמה כשרים המיוצרים בדרום הארץ גם מעבר לים, ובתחילת 2015 אני מקווה להתחיל לייצא חלק גדול מהמגוון שיש באמתחתי. על אף הקשיים והמהמורות, החברה מחפשת באופן תמידי יצרנים חדשים ומרגשים ואתגרים חדשים. בתיאבון.

לשנות את העולם מעוטף עזה / דותן פלג

דותן פלג, מנכ"ל מורפלורה; מגורים: עוטף עזה

בתור ילד שהגיע מהקיבוץ לקריית גת, לא ידעתי שאני בעצם תושב הפריפריה עד שהתקבלתי לקורס טיס. מתוך ארבעה בני מחזור מקריית גת סיימנו שניים את הקורס.

אני זוכר עד היום שהעובדה שגדלנו בקריית גת הייתה בעיני שאר חברינו הטייסים אנקדוטה משעשעת.

מחיל האוויר לאוניברסיטה ומשם להיי-טק ומשם לסטארט-אפ ומשם למכירה לסיסקו הדרך הייתה יחסית מהירה.

בשום שלב בדרך לא זכור לי שהבית בפריפריה היה פקטור, אולי רק כגורם ברקע המדרבן להתמיד ולהעז ולנסות.

היום, כמנכ"ל חברת מורפלורה שעוסקת בביו-טכנולוגיה גנטית לחקלאות, אני מוביל צוות של מדענים שרובם גרים בפריפריה הדרומית ונפגשים בחדוות עשייה למחקר פורץ דרך שמתנהל במעבדה ליד נתיבות, במושב שרשרת.

אולי הסטארט-אפ הכי קרוב לעזה.

החברה, שהוכרה כאחת החדשניות ביותר בעולם בתחומה, מפתחת טיפולי זרעים שבאמצעותם ניתן להקנות תכונה גנטית לזרע המטופל, למשך דור אחד בלבד.

הלכה למעשה, זוהי הבטחה עצומה לעתיד החקלאות העולמית - האפשרות לשפר תכונות גנטיות בשדה ללא יצירת זן חדש, תוך השבחת העושר הטבעי בזנים הקיימים.

הלכה למעשה, אנו עמלים על יצירת אלטרנטיבה מהירה וידידותית לסביבה אל מול ההנדסה הגנטית הקלסית, שחותרת ליצור הגמוניה של זני-על מושבחים.

חזון, יזמות, מדע, חדשנות, הובלה עולמית, יצירה, ציונות ואידיאולוגיה אינם זרים לפריפריה.

חפה ממניירות ומציניות, זוהי למעשה הפריפריה בהתגלמותה ובמהותה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988