הבנקים בישראל ישלמו לציבור 35 מיליון שקל בגין תיאום העמלות

זאת מבלי שיודו בטענות שהועלו נגדם בתביעות הייצוגיות ■ לפי הפשרה, הפועלים ולאומי ישלמו קנס של 21.4 מיליון שקל כל אחד; דיסקונט ישלם 14.3 מיליון שקל; הבינלאומי - 8 מיליון שקל; ומזרחי-טפחות - 4.9 מיליון שקל

רקפת רוסק עמינח ציון קינן לילך אשר טופילסקי  / צילום: תמר מצפי רמי זרנגר
רקפת רוסק עמינח ציון קינן לילך אשר טופילסקי / צילום: תמר מצפי רמי זרנגר

חמשת הבנקים הגדולים בישראל - לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי-טפחות והבינלאומי - ישלמו 35 מיליון שקל לציבור, מבלי שיודו בטענות שהועלו נגדם בתביעות הייצוגיות בפרשת תיאום העמלות - כך הוסכם בפשרה שהושגה בין הבנקים לבין ארבעת התובעים שהגישו נגדם תביעה ייצוגית בגין תיאום העמלות בין הבנקים.

לפי הפשרה שהוגשה היום (א') לאישור בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הסכום ישולם מתוך 70 מיליוני השקלים שכבר נקבע שהבנקים ישלמו כקנסות בגין פרשת תיאום העמלות.

לפי הסדר הפשרה, הכסף יוחזר לכל אדם או תאגיד שהחזיק בחשבונות אצל מי מהבנקים שנתבעו בין 1 בינואר 1990 ל-30 ביוני 2008.

לדברי הצדדים, בין היתר, מנקודת מבטם של התובעים נכון היה להגיע להסדר פשרה בתיק, לאור ביטול קביעת הממונה על ההגבלים העסקיים על קיומו הסדר כובל בין הבנקים שהתאפיין בתיאום גובה מחירי העמלות הבנקאיות. זאת, לאור העובדה שהתובעים הסתמכו בתביעתם או התכוונו להסתמך על קביעות הממונה כגורם מרכזי להוכחת טענותיהם בדבר קיומו של הסדר כובל בין הבנקים.

מי שיצא נשכר מניהול התביעה הייצוגית הם עורכי הדין שייצגו את התובעים. לפי ההסדר, עו"ד רם דקל יקבל כ-3.3 מיליון שקל, עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש יקבלו כ-1.4 מיליון שקל, ועורכי הדין רם גורודיסקי ואמיר ישראל יקבלו 1.3 מיליון שקל.

נזכיר כי בחודש יוני האחרון הסתיימה פרשת תיאום העמלות של הבנקים, שהחלה לפני 10 שנים, בקנס של 70 מיליון שקל בלבד לחמשת הבנקים הגדולים. שני הבנקים הגדולים. הפועלים ולאומי, ישלמו קנס של 21.4 מיליון שקל כל אחד; דיסקונט ישלם 14.3 מיליון שקל; הבינלאומי ישלם 8 מיליון שקל; ומזרחי-טפחות ישלם 4.9 מיליון שקל.

את הפשרה אישרה השופטת נאוה בן-אור מבית הדין להגבלים עסקיים בירושלים. אותם 70 מיליון שקל ישמשו לתשלום לתובעים בתביעה הייצוגית. הבנקים יעבירו את יתרת הסכום למדינה כקנס.

רשות ההגבלים העסקיים גיבשה כבר לפני כן פשרה עם הבנקים בסוגייה, אך איפשרה הגשת התנגדויות לפשרה. השופטת נאוה בן-אור דחתה את ההתנגדויות שהוגשו, מה שהיווה אישור סופי לפשרה. את ההתנגדויות לפשרה הגישו פרופ' שמואל קניאל, שהוא תובע ייצוגי באחת התביעות הייצוגיות שהוגשו בסוגייה, ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) ועמותת אומ"ץ.

השופטת קיבלה את הנימוקים של רשות ההגבלים העסקיים, בראשות פרופ' דיויד גילה, ובראשם הנימוק שאף אחד מהמתנגדים לא נימק את התנגדותו לפשרה בכך שהיא עלולה לפגוע בו, אלא בביקורת כללית על הצו. מטעם זה הממונה סבור כי דין ההתנגדויות להידחות על הסף, והשופטת ציינה כי היא מסכימה עמו.

נזכיר כי פרשה זו עברה לא מעט גלגולים בעשור האחרון: לפני 5 שנים הציעה הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, רונית קן, לבנקים לשלם קנס של 290 מיליון שקל. הבנקים סירבו - ובדיעבד נראה כי עשו בחוכמה, הואיל והקנס הסופי מהווה פחות מרבע מהקנס שהוצע אז.

החלטת השופטת חשפה גם את הנימוקים של גילה מדוע ללכת לפשרה ולהסתפק בקנס של 70 מיליון שקל. "מדובר בהפרות חוק שהסתיימו לפני כעשור. משך הזמן שחלף עלול להקשות על בירור העובדות, ויש בכך להוות שיקול לסיום ההליך בהסכמה", נימק הממונה. עוד צוין כי ביוני 2012 נמחקו חלק מהראיות, מה ששינה להערכת הממונה את מערך הסיכונים והסיכויים בהצלחת ההליך.

הממונה הסב את תשומת-הלב לכך שהסכום גובש לאחר שהצדדים שכרו מגשר לעניין, והוא סבור כי תשלום של 70 מיליון שקל ראוי בנסיבות העניין. הממונה מדגיש כי "מדובר בסכומים משמעותיים המשקפים את העלאת רף האכיפה בתחום".

כאמור, הפרשה החלה ב-2004; בנובמבר אותה שנה פשטו חוקרי רשות ההגבלים העסקיים על משרדי הנהלות בנק הפועלים ובנק לאומי, לאחר תקופה ארוכה של חקירה סמויה. במסגרת החקירה נבדקו חשדות, שלפיהן הבנקים תיאמו החל בסוף שנות ה-90 את תעריפי העמלות והעבירו ביניהם את המידע. החוקרים החרימו מסמכים רבים, פרוטוקולים של דיונים פנימיים ומחשבים.

החקירה הוגדרה "הגדולה ביותר שניהלה הרשות מאז ומעולם בחשד לביצוע עבירות על-פי חוק ההגבלים העסקיים בתעשיית הבנקאות". החקירה חשפה את קיומם של הסדרים כובלים בין הבנקים, שבמסגרתם העבירו הבנקים בינם לבין עצמם מידע הנוגע לעמלות. המידע הועבר בעיקר בשיחות טלפון בין אנשי מחלקות העמלות של הבנקים, אשר היו אמונים על התמחור וגביית העמלות.

המידע שהועבר בין הבנקים הבהיר את מה שהיה חלקי וחסר בתעריפונים שפרסמו לשימוש הלקוחות. פרסום הדוח היווה את יריית הפתיחה להגשת תביעות ייצוגיות נגד הבנקים בנושא זה, ואכן הוגשו כמה תביעות; הגדולה שבהן הייתה בסך מיליארד שקל.

אמנם מדובר בקנס גבוה ביחס לעובדה שהחקירה בעניין עברה למישור האזרחי ולא הפלילי, ועדיין - ביחס לרעש הציבורי שעוררה הפרשה וגל התביעות הייצוגיות שהגיעו בעקבותיה, נראה כי הבנקים יצאו בזול יחסית.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988