צו איסור הלבנת הון: עו"ד ורו"ח יתעדו פעולות פיננסיות של לקוחות

ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום (ב') צו איסור הלבנת הון, המחיל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור חדש על עורכי דין ורואי חשבון.

הצו מטיל על עורכי הדין ורואי החשבון חובות חדשים שלא היו מוטלים עליהם בעבר. בין היתר מדובר בחובה לזהות את לקוחותיהם, לבצע הליך "הכרת הלקוח" ולשמור רישומים.

הצו אינו כולל חובת דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. עם זאת, הוסכם כי במקביל להוראות החוק, יותקנו כללים אתיים לפיהם עורך דין או רואה חשבון לא יבצע פעולה עבור לקוח, כאשר הוא מעריך כי רמת הסיכון להלבנת הון או מימון טרור של אותה פעולה היא גבוהה.

הצו עבר שינויים רבים בעקבות מגעים ממושכים עם לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון. החוק נועד למנוע ניצול לרעה של נותני שירות עסקי, המבצעים פעולות פיננסיות עבור לקוחותיהם, לצורך הלבנת הון או מימון טרור, ונקבע לאור הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום, הכוללים דרישה להחיל את המשטר על מגזרים אלה.

החוק מחיל את משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על עורכי דין ורואי חשבון, בהתייחס לפעולות עסקיות בעלות אופי פיננסי שהם מבצעים עבור לקוחותיהם, כגון קנייה או מכירה של נדל"ן, ניהול נכסים והקמת חברות.

החוק קובע במפורש כי אין בהוראותיו כדי לפגוע בחיסיון עורך דין-לקוח.

חובת הדיווח הוסרה מהחוק

הצעת החוק הממשלתית כללה במקור חובת דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, כנדרש על-פי הסטנדרטיים הבינלאומיים, אך בעקבות עמדת הלשכות המקצועיות וחששן מפני פגיעה בחיסיון והערות ועדת חוקה, ועל מנת שניתן יהיה להתחיל ביישום הסטנדרט הבינלאומי לגבי יתר החובות - הוסרה חובת הדיווח מהחוק, בכפוף להסכמה על התקנת כללים אתיים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור, כמפורט לעיל.

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד פול לנדס, מסר היום כי "אכיפת משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על עורכי דין ורואי חשבון היא הכרחית, על מנת שלא ייעשה בהם שימוש לצרכי הלבנת הון ומימון טרור".

עם זאת, לנדס מציין כי הרגולציה במתכונתה הנוכחית, ללא חובת הדיווח, עדיין אינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים, וכי עלולה להימתח על מדינת ישראל ביקורת בינלאומית בנושא.

לשכת עורכי הדין בירכה על הצו שהתקבל היום לאור השינויים שהלשכה התעקשה כי יוסרו מנוסח הצו. "הראשון שבהם הוא חובת הדיווח שהוסרה לחלוטין מנוסח הצו - הלשכה הדגישה כי חובה זו סותרת את נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין ופוגעת בזכות הייצוג של כל אזרח במדינה", מסרה הלשכה. "כמו כן, חובות הזיהוי והכרת הלקוח רוככו, באופן שאין בהן כדי לפגוע בחיסיון עורך דין-לקוח ובמרקם יחסי האמון ביניהם".

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, מסר כי "המאבק העיקש שהתנהל ב-3 השנים האחרונות הוכיח שוב את חיוניותה של לשכת עורכי הדין לציבור חבריה בישראל ולמערכת המשפטית. אלמלא התעקשותנו ומאבקנו בכנסת בהצעת החוק, עורכי דין רבים היו נפגעים פגיעה קשה במעמדם ובעבודתם".

נשיא לשכת רואי חשבון, רו"ח דודי גולדברג, מסר: "לא כל מה שחל על מדינות ה-OECD נכון שיחול באופן אוטומטי גם על ישראל. החקיקה הנוכחית יוצרת את האיזון, על מנת לסגור את המעגל של נותני השירות רואי חשבון ועורכי דין במסגרת המאבק בהון השחור ואיסור הלבנת הון".

יצוין כי הצו ייכנס לתוקף 9 חודשים מיום פרסומו ברשומות.

"הצו לא פועל לטובת הלקוח, לא לטובת עורך הדין ולא לטובת חשיפת האמת"

בלשכות המקצועיות חוגגים כאמור את נוסחו המרוכך של הצו החדש, אך בקרב עורכי הדין יש מי שמבקר אותו קשות.

לדברי עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי, "עצם העובדה שפעם ראשונה שמתערב המחוקק בשיח האינטימי שבין עורך הדין לבין לקוחו, כשמטבע הדברים השיח הזה הוא אפוף סודיות - היא מאוד בעייתית".

לדבריו, "מעתה עורך הדין יצטרך לתלות על שער משרדו את כל אותן חובות שמוטלות עליו על-ידי המחוקק, כדי שהלקוח יבין אותם עוד לפני שהוא פוצה פה בפני עורך הדין".

רובין מציין כי "הצו לא פועל לטובת הלקוח, קרי, הציבור; לא לטובת עורך הדין, שצריך לצפות מהלקוח לשקיפות מלאה; וגם לא לטובת חשיפת האמת".

לדברי עו"ד ז'ק חן ממשרד חן-יערי-רוזן-עוזר, המתמחה בעבירות צווארון לבן ובהלבנת הון, אמנם נוסח הצו שאושר רחוק מהכוונות המקוריות והדראקוניות להטיל חובת דיווח על עורכי הדין; ואולם, לדבריו, עדיין מדובר בשינוי חקיקתי מיותר ובעייתי שעלול לפגוע, גם אם בעקיפין, בחיסיון שבין עורכי הדין ללקוחותיהם ובשירות המשפטי של עורכי הדין לציבור הלקוחות.

"הטלת החובות הפורמליות על עורך הדין לפי הצו מעוררות שאלות כבדות-משקל", אומר חן. "צריך להבין שהבסיס למערכת יחסים שבין עורך ללקוח שלו מושתת על אמון מוחלט. זהו תנאי הכרחי למתן שירות משפטי, שאי-אפשר לזלזל בחשיבות שלו במצן ייצוג הולם. כל חיוב של עורך הדין, גם אם לא דיווח על הלקוח שלו, אלא רק חובה לזיהוי הלקוח, רישום ותיעוד, עלולים להתפרש על-ידי הלקוח ככאלה שפוגעים באותו תנאי יסוד של אמון, ומכאן הנזק".

לדברי חן, ניתן היה להסתפק בחידוד החובות האתיות של עורכי הדין, המבהירות את "האסור והמותר". "הליך החקיקה הראשית הוא מיותר בעיניי", הוא אומר ומדגיש: "כל הניסיונות להטלת חובות נוספות על עורכי הדין הם מיותרים לחלוטין. כל תוספת כזו היא מיותרת ונזקה יכול לעלות על תועלתה".

חן מציין כי מעתה, ברגע שייתפס לקוח שעשה משהו לא בסדר, הרשויות יפנו לעורך הדין, ואם הוא לא תיעד כנדרש את הדברים - גם עורך הדין יועמד לדין, או לחילופין ייאמר ללקוח שהוא רימה את עורך הדין.

"מכיוון שאין דיווח לכאורה, אין פגיעה מיידית בחיסיון, אבל החיסיון עלול יהיה להיפגע במקרה שהלקוח ייחקר או יועמד לדין", הוא אומר. "החיסיון עלול להיפגע בצורה עקיפה, וייפתחו הרבה מאוד ויכוחים על חיסיון, אגב חקירות שייפתחו".