הנקראות ביותר

שיטת הטיפול הפסיכולוגי שמספרת מחדש את סיפור חייך

הפסיכולוגיה הנרטיבית עוזרת למטופל להבין את הסיפור שלו - ואז לערוך אותו אחרת ■ בכל חוויה אפשר למצוא מרכיב של העצמה ■ מיוחד ל"ליידי גלובס"

פרופ' עמיה ליבליך / צילום: רמי זרנגר
פרופ' עמיה ליבליך / צילום: רמי זרנגר

לפני 100 שנה זה לא היה קורה. אז שלט בכיפת הפסיכולוגיה זיגמונד פרויד, שגרס כי יש רק דרך אחת לרפא אנשים מהמצוקות שלהם, הפסיכואנליזה. הטיפול היה חד ממדי, שמרני, ודגל בשיטה הסמכותנית: המטפל הוא כל-יודע, הוא הסמכות היחידה שמגדירה עבור המטופל מה נכון ומה לא נכון לעשות או לחשוב, ואיך להתנהג. יש מי שהגדירו את הגישה הזו כ'דיקטטורה של פרויד', שביסס שלטון יחיד בחדר הטיפול. רק כמה עשרות שנים אחר כך החלה להתבסס התפיסה, שנמצאת היום בשיאה, שיש שיטות רבות לעזור לאנשים למצוא את דרכם ולהרגיש יותר טוב עם עצמם.

הזינוק המשמעותי נרשם במחצית השנייה של המאה ה-20. התפתחה ההבנה שהמטפלים לא יודעים הכול, ושדווקא המטופלים אוצרים בתוכם ידע רב לגבי עצמם, סביבתם הקרובה ותרבותם. אחד הספרים המהפכניים שיצאו לאור בשנות ה-80, בעיצומו של תהליך זה, היה 'ללמוד מהמטופל' של פטריק קייסמנט. הוא חולל סערה לאחר שבחן את הדינמיקה של יחסי הסיוע הפסיכואנליטי, ועמד על חשיבות המסרים שהגיעו מהמטופלים. מתוך הגישה הזו התגבשה גם התפיסה הנרטיבית, שלפיה למטופל יש סיפור משלו על החיים שלו, 'הסרט' שלו, אם תרצו.

אדם בריא, לפי הגישה הנרטיבית, הוא מי שסיפור חייו הוא הגיוני ואין בו 'חורים'. באלגוריה לעולם הקולנוע, אנו מזהים מתי יש היגיון בעלילה, ומתי היא מנותקת מהמציאות. הרעיון בבסיס הטיפול הנרטיבי הוא לזהות את ה'חורים' בעלילת חייו של המטופל, לסייע לו לסתום אותם, דהיינו להבין את הסיפור, ואז לערוך אותו אחרת ולספר אותו מחדש - באופן יותר מעצים ואופטימי, ופחות תבוסתני, מריר וקורבני. להפוך את הטרגדיה לגבורה.

*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר בסטימצקי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות