אמא רוסיה בצרות: מדפים ריקים ותור לאוכל

כשמחירי הנפט צנחו, המעצמות הטילו עיצומים בגלל המשבר האוקראיני והבעיות ברפורמות הכלכליות המבניות איימו להשקיע את ארצם במיתון - הרוסים לא נבהלו ■ צניחת ערך הרובל כבר החדירה בהם תחושה של חרדה

קניות ברוסיה / צילום: רויטרס
קניות ברוסיה / צילום: רויטרס

"אין כוסמת", אומרת ההודעה בכתב יד שתלויה על מדף ריק ב"צרכניית דיקסי" במורום, עיר במרחק 300 ק"מ ממזרח למוסקבה. במרכול סמוך הייתה כוסמת, אבל עם תג מחיר של 90 רובל או 2 דולר לק"ג - יותר מכפליים המחיר שלה לפני כחודש.

החדשות על יבול גרוע יצרו בהלת התנפלות על כוסמת, מזון בסיסי פופולרי ברוסיה, שממנה מכינים דייסות או תוספות למנות בשר, מרקים ופנקייקים. המחסור הפתאומי אילץ כמה מרשתות המזון הגדולות במדינה להנהיג מכסות מכירה. מרכול של רשת לנטה בסנט פטרסבורג בישר ללקוחותיו שהם יוכלו לקנות לא יותר מחמש חבילות ביום, כדי למנוע מסחר בשוק השחור. שירות הסטטיסטיקה הפדרלי מסר בשבוע שעבר שמחיר הכוסמת זינק ב-27.5% מתחילת החודש.

אין חשש לקשיים גדולים - מדפי החנויות במוסקבה גדושים עדיין בשפע מוצרי מזון - אבל מצוקת הכוסמת השאירה אצל הרוסים תחושה שהבעיות הכלכליות הגדלות מתחילות לפגוע בכולם, ולא רק באליטות במוסקבה שנשללו מהם הגבינות הצרפתיות ויתר מוצרי המזון המיובאים שהרשויות אסרו על מכירתם באוגוסט בתגובה לעיצומי המערב.

"זה כמעט כמו הסיפורים שסבתא סיפרה לי על ברית המועצות: מדפים ריקים ותורים לפני חנויות המכולת", אומר פיודור זייצב, תלמיד בן 16 שהגיח לאוויר העולם הרבה אחרי קריסת הרפובליקה הסובייטית ושנתיים לפני עליית הנשיא ולדימיר פוטין לשלטון. בילדותו של פיודור, פוטין ניצח על פריחה כלכלית מלובת נפט שהעשירה את רוב הרוסים יותר מאי פעם.

מעטים ברוסיה מטילים ספק בכך שהמצב כיום טוב יותר, למרות שצניחת מחירי הנפט, העיצומים בגלל המשבר האוקראיני ובעיות ברפורמות הכלכליות המבניות מאיימים להשקיע את המדינה במיתון. ואולם בה בעת שרוב הרוסים לא נבהלו מן הבעיות הללו, צניחת ערך הרובל בחודש האחרון החדירה בהם תחושה של חרדה.

"אנחנו צריכים להיות מודעים לכך שההתנהגות הזו נובעת מפחד אמיתי מאוד. אנשים מנסים לצבור דברים כי אינם חשים בטוחים יותר", אומר בכיר במשרד החקלאות הרוסי. "התנודתיות של המטבע גרמה לכך. אנשים חוששים שדברים יעלו יותר מחר, ולכן מוטב לקנות היום, ולמעשה הם לא ממש טועים בכך".

האינפלציה הואצה ליותר מ-8% וצפויה להגיע בתום השנה ל-9%, לעומת יעד רשמי של 5% שקבע הבנק המרכזי, אומר אלכסנדר אוליוקב, שר הכלכלה. לפי טיוטה של תחזיתו הכלכלית החדשה שאמורה להתפרסם בדצמבר, ירידת הרובל מאיצה את האינפלציה ותורמת לה ארבע נקודות אחוז.

הרובל נחלש בהדרגה מפברואר 2013. בקיץ שעבר ירידתו צברה תאוצה כאשר המשבר האוקראיני וירידת מחירי הנפט החלו להיות מורגשים, ומתחילת 2014 איבד המטבע 40% מערכו. ואולם בחודש האחרון, הדברים איימו לצאת מכלל שליטה, עם צניחה של 12% מול הדולר בשבוע אחד, בתחילת חודש זה.

החלטת הבנק המרכזי לנייד את הרובל ולהגביל את ההלוואות קצרות המועד לבנקים ברוסיה הצליחה כנראה לרסן את הספקולציה ולסיים את התנודות הפראיות של הרובל. בשבוע האחרון הרובל התייצב ועלה במקצת, ויוכל לקבל תמיכה אם מדינות אופ"ק יחליטו לרסן את תפוקת הנפט שלהן כדי לתמוך במחיריו.

אבל מומחים מזהירים שהנזק כבר נגרם. "יידרשו 7-10 שנים של צמיחה כלכלית כדי להחזיר את ההזדמנויות שהיו קודם במונחי השקעות זרות ואמון ברובל", כתב אלכסיי קודרין, לשעבר שר האוצר, בשבוע שעבר. צמיחת התוצר אמנם שואפת לאפס, אך חולשת הרובל המתמשכת עלולה לדחוף את המשק למיתון. "אנו מעריכים שפיחות הרובל יימשך, אם כי הקצב שלו יהיה כנראה מתון בהרבה מהקצב שראינו באחרונה", אומר ולדימיר טיכומירוב, הכלכלן הראשי בחברת הברוקרים BCS במוסקבה. הוא מדבר על "תמונה קודרת בהרבה למסלול הכלכלי העתידי של רוסיה" ומעריך שהתמ"ג יתכווץ ב-0.7% בשנה הבאה.

BCS רואה את ההשקעות בנכסים קבועים, שזוחלות זה תקופה ארוכה, צונחות ב-5% השנה וב-9% בשנה הבאה, ומעריכה שהמכירות לצרכן, שעדיין עולות כעת, יתחילו לרדת בשנה הבאה כאשר ההכנסות הריאליות ירדו. דחיית ההשקעות ניכרת בכל מקום. כאשר שטדלר, יצרנית קרונות הרכבת השווייצרית, סיפקה את 25 הרכבות הדו-קומתיות הראשונות לחברת אירואקספרס בשבוע שעבר, החברה הרוסית הזו אמרה שתתקשה לשלם בעבור ההזמנה שהייתה בהיקף 380 מיליון אירו. "יש לנו הלוואות ברובלים", אמר אלכסיי קריבורוצ'קו, מנכ"ל אירואקספרס, שמפעילה רכבות שמחברות את נמלי התעופה של מוסקבה לעיר. מקורבים לחברות מסרו שאירואקספרס צפויה לוותר על האופציה לרכוש רכבות נוספות.

גם מיזם של 2 מיליארד דולר לקו חדש של רכבת תחתית במוסקבה הועבר למצב המתנה. הבנייה הייתה אמורה להתחיל בשנה הבאה, אבל השותפה הסינית במיזם, חברת בניית הרכבות הממשלתית הסינית, דרשה פתיחה מחדש של החוזה, מפני שפיחות הרובל הפך את יבוא החלקים הנחוצים ליקר הרבה יותר.

חברות זרות נוספות מאשרות שהרובל החלש נהפך לבעיה גדולה. קבוצת ההנדסה הגרמנית בילפינגר אומרת שהשירותים שהיא מספקת ברוסיה אמנם מחזיקים מעמד, אבל עסקיה בתחום בניית מפעלים חדשים סובלים. "אנחנו מרגישים את זה בעיקר בחטיבת ההנדסה שלנו, מפני שכבר אין מיזמים של השקעה זרה ישירה ברוסיה", אומר מנכ"ל בילפינגר ברוסיה. ינס בוהלמן, סגן נשיא לשכת המסחר הגרמנית ברוסיה, אומר שבכלכלה קפואה, עם העיצומים וחולשת המטבע, "האפקט של פיחות הרובל הוא הגרוע ביותר".

האסון הגדול ביותר הוא בתעשיית התיירות. כאשר משקי בית מהדקים את החגורה, והרובל החלש מייקר מאוד חופשות בחו"ל, ארבע חברות תיירות-החוץ הגדולות במדינה - שמהוות 60% משוק חבילות הנופש בחו"ל - פשטו השנה רגל.

חברת אירופלוט נאלצה להפריש 79 מיליון דולר כדי לכסות את החובות שהותירו לה חברות הנסיעות הללו, מה שמחק את כל רווחיה במחצית השנה הראשונה. למרות שחברת התעופה הזו מקבלת מחצית מהכנסותיה במט"ח, אנליסטים אומרים שהיא לא נהנית מפיחות הרובל כמו היצואנים. "החברה מטיסה מטוסים ריקים למחצה ללא הוזלת תעריפי הטיסות", אומרת אלנה סכנובה, אנליסטית ב-VTB קפיטל.

מכה כפולה

לחברות האנרגיה והסחורות (חומרי הגלם), עמוד השדרה של כלכלת רוסיה, נפילת הרובל היא מכה כפולה; היא מחקה לגמרי את רווחי חלק מהחברות הגדלות במדינה מפני שהחובות הדולריים שלהן שוערכו מחדש ברובלים. רוסנפט, קבוצת הנפט הממלכתית, דיווחה על צניחה של 80% ברווחיה ברבעון השלישי, בגלל הפסד חשבונאי של 95 מיליארד רובל על הפוזיציה שלה במט"ח. גזפרום, מונופול יצוא הגז הרוסי, דיווחה על הפסד של 119 מיליארד רובל בגלל תנודות המט"ח. לעומת ההפסדים החשבונאיים הללו, צניחת הרובל הביאה אתנחתא מבורכת למגזר המחצבים, מפני שרווחי היצוא שלו נקובים בעיקר בדולרים והעלויות ברובלים. רוסאל, מפיקת האלומיניום הגדולה בעולם, דיווחה באחרונה על תזרים המזומנים החופשי החיובי הראשון שלה זה יותר משנתיים.

חולשת הרובל עזרה מאוד לקיזוז השלכות הירידה במחירי הנפט בחודשים האחרונים, ותפקדה כשסתום ביטחון שהגן על חלק מהמגזר התאגידי וכן על התקציב הרוסי מפני התכווצות פתאומית בהכנסות. "המתאם בין מחירי הנפט לשער הרובל, והגידור התפעולי של המגזר כתוצאה ממנו, הוא היתרון הגדול ביותר של חברות הנפט והגז הרוסיות על פני יריבותיהן העולמיות", אומר מקור בתעשיית הנפט.

אחד החששות ארוכי הטווח הרציניים ביותר של החברות ברוסיה הוא שצניחת הרובל תגביר את הלחצים לממן מחדש את החובות שלהן במט"ח, מפני שהעיצומים המערביים חסמו במידה רבה את הגישה להלוואות נוספות בדולרים ובאירו. לבנקים ולחברות ברוסיה היו, נכון לספטמבר, חובות חיצוניים בסך 614 מיליארד דולר, לפי נתוני הבנק המרכזי.

המצב מסובך במיוחד במגזר הבנקאי, שנותק במידה רבה ממקורות מימון זרים ורווחיו במט"ח מצומצמים. סוכנות הדירוג S&P מעריכה שלבנקים יש אמנם נכסים נזילים מספקים כדי לשרת את החובות הקיימים במט"ח, אך התייקרות המימון והאשראי תעיק על הרווחים ותפגע בהלימות ההון של הבנקים בשנה הבאה ומעבר לה. הבנק השני בגודלו במדינה, VTB הממשלתי, דיווח על צניחה של 90% ברווח הנקי שלו ברבעון השלישי מפני שהיה עליו להגדיל את ההפרשות שלו נוכח המשבר באוקראינה והתדרדרות איכות ההלוואות שלו ברוסיה.

החיפוש אחרי מטבע זר במחסור מוביל את הבנקים הרוסים להתחרות על קבלת פיקדונות דולריים. "הם מציעים ריביות של 4.5% עד 6% ", אומר בנקאי במוסקבה. בנקים זרים מציעים לחברות רוסיות שהן לקוחות שלהם ריבית של 1% בלבד על פיקדונות דולריים.

גם מגזרים אחרים פגיעים לפיחות הרובל. וימפלקום ורוסטלקום, שתי חברות תקשורת, יזדקקו כנראה למימון חיצוני כדי לפרוע הלוואות קיימות, לפי בנק ההשקעות רנסנס קפיטל. ליצרניות הרכב יש אולי בעיה דומה. סיסטמה, התשלובת הרשומה למסחר בלונדון של האוליגרך שנעצר באחרונה למרות שנחשב למקורב לפוטין, ולדימיר יבטושנקו, תצטרך גם היא כנראה ללוות במט"ח כדי לפרוע חובות, אומר רנסנס.

לפי שעה, מוסקבה מנסה להסתיר את הקשיים הללו. באתר אינטרנט שהושק בעת האחרונה על ידי סוכנות הידיעות הרשמית אינטר-טאס כדי לפרט את הישגיו של פוטין, כלכלת רוסיה מוצגת בשחור ולבן בשנות ה-90, והופכת לצבע נוצץ אחרי עלייתו לשלטון של פוטין. ברוח זו, וייצ'סלב וולודין, תת-ראש מטהו של הנשיא, אמר בחודש שעבר: "הרוסים מבינים שאין רוסיה בלי פוטין".

אבל כמה ממבקריו של פוטין חושבים שהמציאות הכלכלית עשויה להפוך לחשובה יותר לרוסים מאשר הגאווה שהוא החדיר בהם. אחת הבדיחות הרבות שצצו בתקופה האחרונה משתמשת בנוסחה של וולודין, בשינוי קל: "אין רוסיה בלי כוסמת".

הצרכנים קופצים על ההזדמנות לקנות יבוא בזול

לסטודנטית אירינה ביצ'קובה אין הרבה כסף לבזבז, אבל היא "השתוללה" ורכשה אייפון בשבוע שעבר. "תכננתי לקנות אייפון כשאבקר במינכן בקרוב, אבל כעת זה עוד יותר זול כאן", היא אומרת. צניחת הרובל לצד האינפלציה שכנעה מוסקבאים רבים לרכוש במהירות מוצרי צריכה בני קיימא ונדל"ן. חברות זרות רבות עדיין לא העלו את מחירי מוצריהן ברוסיה כדי לשקף את פיחות הרובל החד, שהפך את המחירים הדולריים של מוצרי יוקרה רבים לבני השגה ברוסיה יותר מאשר באירופה בראשונה זה שנים.

רוסים שנוסעים תכופות לחו"ל נוטים לעשות שם קניות גדולות ולא במוסקבה שהמחירים בה יקרים, אבל הסטודנטית ביצ'קובה שילמה 37 אלף רובל או 648 אירו על אייפון 6 עם 64 ג'יגה שלה - 100 אירו פחות מהמחיר לצרכן בגרמניה. גם יצרני רכב זרים נהנים מהאפקט הזה. מכירות רכב חדש אמנם יורדות באופן כללי, אבל קצב הירידה הואט באוקטובר, לפי התאחדות העסקים האירופיים ברוסיה. ירג שרייבר, יו"ר תא יצרני הרכב בהתאחדות הזו: "הירידה החדה של הרובל שהעלתה את הביקוש לטווח הקצר לדגמים זרים היא הסיבה העיקרית להאטת הירידה במכירות".

ריצ'רד לאופולד, מנהל דגמי היוקרה של בנטלי רוסיה, מעריך שהפרש המחירים של בנטלי בין אירופה לרוסיה התכווץ מ-25% לפני חצי שנה לפחות מ-10% כיום. "לכן אנחנו רואים כעת פחות יבוא מקביל של רכב מאירופה לרוסיה", הוא אומר. אבל ההקלה הזו צפויה להיות זמנית. המכירות לצרכן עלו אמנם ב-2.1% באוקטובר, אך מומחים מעריכים שהן ירדו כשהאינפלציה ופיחות הרובל ינגסו בהכנסה הפנויה של משקי הבית. "מהחודש שעבר התחלנו להרגיש שהצרכנים הרוסים כבר לא מרגישים טוב", אומר המנהל הרוסי של קמעונאית אירופית מקוונת. "התחלנו להעלות מחירים, והלקוחות מנסים להמשיך עם המותגים והאיכות שהם אוהבים, אבל הם קונים פחות".

כלכלה רוסית
 כלכלה רוסית

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988