דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

מחקר: התלות של ההיי-טק בחברות רב-לאומיות גבוהה

מחקר שנערך עבור משרד המדע מגלה: כשני שליש מהמו"פ בארץ נעשה בחברות זרות והוא הגבוה ב-OECD עם זאת, התעשייה המקומית נהנית מהידע הבינלאומי ומהשכר הגבוה והפריון אינו נפגע

היי-טק / צילום: שאטרסטוק
היי-טק / צילום: שאטרסטוק

האם חברות רב-לאומיות הפועלות בישראל משפיעות לטובה על הכלכלה, או מנצלות את הידע והטבות המיסוי הישראליות ללא תמורה נאותה? תשובה חלקית לכך נותן מחקר שביצעה חברת applied economics עבור המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע.

מהדו"ח עולה, כי בישראל פועלים היום כ-262 מרכזי מו"פ כאלה, רובם מתחום ההיי-טק, וביניהם ניתן למצוא את אפל, גוגל, IBM, אינטל, מייקרוסופט, ebay, היולט-פקרד וטקסס אינסטרומנטס. בתחום ההיי-טק חברות זרות אחראיות ל-39% מהתעסוקה ו-49% מהתוצר. מועילות או לא, נראה כי כבר הפכנו מאוד תלויים בהן.

בחלוקה של תחום ההיי-טק לתעשייה לעומת שירותים, שיעור החברות הזרות מהווה 30% מהתעסוקה ו-43% מהתוצר, כמו במדינות מפותחות אחרות. בתחום שירותי ההיי-טק החברות הזרות מהוות 47% בתעסוקה ו-55% בתוצר, וזהו נתון חריג בגובהו לעומת מדינות מפותחות אחרות.

ישראל מתוגמלת על פריון עובדיה: מהדו"ח עולה, כי ההוצאה על מו"פ כאחוז מהתפוקה בקרב החברות הרב-לאומיות הזרות בישראל היא הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-OECD - כ-17%. זאת, בהשוואה ל-1.7% בלבד בארה"ב ול-0.7% באירלנד.

עם זאת, התלות של המו"פ בישראל בחברות הרב-לאומיות הוא רב. כשני שליש מהמו"פ בישראל מבוצעים בחברות רב-לאומיות הממוקמות כאן, כאשר במדינות אחרות, למעט באירלנד, השיעור אינו מגיע למחצית מזה. באירלנד כ-70% מהמו"פ מבוצע בחברות רב-לאומיות, אך בערכים אבסולוטיים היקף המו"פ המתבצע בישראל הוא פי שלושה גבוה יותר מזה שבאירלנד.

בריחת הפטנטים

כמעט כל תפוקת מרכזי המו"פ של החברות הרב-לאומיות בישראל, מיוצאת לחו"ל לחברות קשורות. לכך יש השפעה מצוינת על נתוני היצוא של ישראל, אך כשמדובר במו"פ ניתן לראות בכך גם בריחת ידע. בשנת 2012, רק 63% מהפטנטים שהומצאו בישראל נשארו בבעלות ישראלית, לעומת 84% ב-1990 ו-80% בתחילת שנות ה-2000.

פעמים רבות נשמעת הטענה כי חברות רב-לאומיות מייצאות את הידע שהצטבר בישראל החוצה וכי השוק הישראלי לא נהנה מפירות הצמיחה שמיוצרים במרכזי המחקר והפיתוח של חברות אלו. עוד חשש הוא כי מרכזי המו"פ הזרים ייצרו תחרות מוגזמת על העובד הישראלי, כך שלא ניתן יהיה לקיים בהצלחה את חברות ההייטק הישראליות.שתי השאלות הללו נבחנו בדו"ח, שהראה כי לחששות אין תימוכין בשלב זה. נמצא כי עובדים בעלי שכר של 25 אלף שקל ומעלה וגם עובדים בשכר נמוך יותר, עוברים בין חברות בבעלות מקומית לחברות בבעלות זרה. שיעור ניכר של עובדים שעזבו את מרכזי המו"פ הזרים עברו לחברות בבעלות מקומית. כאמור, החברות המקומיות "נותנות פייט" למשכורות ולתנאים ולאטרקטיביות של העבודה בחברות הרב-לאומיות.

זאת ועוד, הידע שצוברים העובדים במרכזי המו"פ של החברות הבינלאומיות עובר איתם ומופץ הלאה לקהילת ההיי-טק הישראלית. חלק מהעובדים מחברות זרות יוצאים לייסד חברות סטארט-אפ חדשות או להצטרף לחברות בשלבים מאוד מוקדמים, שאחר כך צומחות. כך שהידע מהחברות הרב-לאומיות מוביל לצמיחת המשק - הפוך מהכיוון שממנו חוששים.

האם מרכזי המו"פ יכולים להגדיל עוד את התעסוקה, בלי לגרום לתחרות חונקת מול החברות הישראליות? למרות התחרות, העלייה בפעילות המו"פ בחברת הרב-לאומיות הזרות לא הביאה לירידה בפריון לעובד בחברות המקומיות. הפריון לעובד המשיך לעלות, הן בחברות המקומיות והן בחברות הרב-לאומיות הזרות לאורך השנים.

התחרות התגלתה כטובה לעובד. מהמחקר עולה כי הגידול בביקוש לכוח אדם על ידי חברות ההיי-טק הרב-לאומיות הזרות הביא הן לעלייה של שכר עובדי חברות אלו והן לעלייה בשכר עובדי חברות היי-טק מקומיות. על פי הממצאים, כל עלייה של 1% בשכר עובדי חברות זרות הביאה לעלייה של 0.6% בשכר עובדי חברות מקומיות.

בשנים 2011-2004 התאפיינו מרכזי המו"פ הזרים בקצב גידול שנתי של 16% בממוצע במשרות מחקר ופיתוח - בהשוואה לקצב גידול של 1.2% בלבד בחברות מקומיות. ב-2011 כ-38% מהמשרות במו"פ בישראל הן במרכזי המו"פ הזרים, זאת בהשוואה ל-19% ב-2004. זוהי תלות גבוהה מאוד במרכזי המו"פ הזרים, והיא מעידה שהתעשייה המקומית אינה עומדת בקצב, אולם לא נראה כי הפתרון יכול להיות ביטול חברות המו"פ הרב-לאומיות, אלא להיפך - עידוד פעילותן ובמקביל עידוד התעשייה המקומית לנצל את ההשקעה שהחברות הרב-לאומיות מבצעות כאן.

"להגדיל ההשקעות המקומיות"

"לנוכחות החברות הרב-לאומיות הזרות בישראל תרומה משמעותית לצמיחת המשק" אומר ראש צוות ההיגוי של המחקר, פרופ' צבי אקשטיין. "אולם כדי לנצל זאת היטב יש להגדיל את ההשקעה המקומית להגברת פעילות המו"פ בחברות ההיי-טק המקומיות, ובפרט במיזמים שקמו על בסיס הידע הייחודי שעובר מהחברות הזרות ליזמים המקומיים".

"הידע והניסיון הייחודיים שנצברו על ידי הישראליים שעובדים בחברות הרב-לאומיות ואז הופכים ליזמים, זולגים מחברות רב-לאומיות זרות לחברות מקומיות תוך תרומה לצמיחת המשק", מסביר סרגיי סומקין, ראש צוות המחקר.

"נוכחות החברות הרב-לאומיות הזרות יוצרת הזדמנויות חדשות עבור יזמים", אומר יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע, פרופ' יצחק בן-ישראל. "אנו קוראים לממשלה להמשיך לעודד כניסה מבוקרת של חברות רב-לאומיות למשק כמנוף להגדלת המו"פ של חברות ישראליות, וגם להגדיל את התמיכה הממשלתית במו"פ כדי שישראל תישאר מובילה בתחומה".

"חברות רב-לאומיות רואות בישראל מוקד איכותי של כוח אדם אקדמי ויצירתי בשילוב רמת מחקר גבוהה באקדמיה, ומביאות אותן לקבוע כאן את מרכזי המחקר שלהם", אומר שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי. "הדו"ח מחזק את האמירה של המשרד שכדי להמשיך ולחזק את נוכחות החברות הזרות ואת ההשפעות החיוביות על הכלכלה הישראלית, חייבים להגדיל את ההשקעה בדור העתיד של המדע והטכנולוגיה ובמו"פ המקומי".

מו
 מו

שלחו לי למייל את הדברים הכי החשובים שקרו השבוע בהייטק
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות