"קיום של חברות בסדרי הגודל של נייס, צ'ק פוינט ואמדוקס הוא קריטי לעתיד המדינה"
השנה, בגיל 39, מונה ברק עילם למנכ"ל נייס, חברת ענק טכנולוגית שמעסיקה אלפי עובדים בישראל ובחו"ל, בה הוא עובד מהיום שבו השתחרר מצה"ל | בראיון ראשון ובלעדי מאז מונה לתפקיד הוא מסמן מטרות לעתיד החברה, מבטיח שנייס תמשיך להיסחר בת"א למרות קשיי הרגולציה, מסביר מה מונע מחברות ההיי-טק המקומיות להפוך לענקיות טכנולוגיה, ובעיקר מסרב להפסיק להיות אופטימי: "אני שומע את קולות המחאה, בתוך עמי אני חי, אבל בישראל יש כישרון מדהים, דרייב מאוד חזק. המהנדסים שמצטרפים היום לנייס הם בכמה רמות מעל מה שאני והקולגות שלי היינו, ויכול להיות לנו כאן עתיד מאוד ורוד"
ב-1999 השתחרר ברק עילם מהצבא אחרי שירות של שש שנים בחיל המודיעין, ויום אחרי הביקור המתחייב בבקו"ם הצטרף לחברת נייס. 15 שנה מאוחר יותר מונה עילם למנכ"ל החברה, בה עבד למעשה כל חייו, אחרי שקודמו בתפקיד, זאבי ברגמן, הודיע על פרישה.
אף שערב המינוי עילם כבר היה אחד מבכירי נייס, וניהל את הפעילות שלה בצפון אמריקה, השוק המרכזי של החברה, מינויו נתפס במידה מסוימת כהפתעה, בעיקר בשל גילו הצעיר, 39. אבל לפחות כלפי חוץ עילם מסרב להתרגש מכך יתר על המידה. "אני לא חושב שהמסלול שלי מאוד ייחודי", הוא אומר בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו באפריל השנה.
"נייס נותנת הזדמנויות, ונתנה לי להוכיח את עצמי לאורך השנים. התחלתי מלמטה, ועברתי הרבה דיסציפלינות בחברה - פיתוח, שיווק, תפעול, ניהול. יש לנו עובדים מדהימים בארץ ובעולם וחשוב לי להעביר עוד אנשים במסלול הזה. היום, עובד שמצטרף לנייס נחשף כבר מהיום הראשון לחזית הטכנולוגיה ולשווקים הבינלאומיים, וגם הוא יכול להיות מנכ"ל יום אחד. זה מסר חשוב לאנשים שאנחנו מגייסים לעבודה אצלנו".
באיזה שלב בקריירה התחלת לסמן לעצמך את ראש הפירמידה, את תפקיד המנכ"ל, כיעד?
"תאמיני או לא, גם בחמש הדקות לפני שקיבלתי את התפקיד לא חשבתי על זה. לא הייתה לי פונקציית מטרה כשהצטרפתי לחברה. תמיד האמנתי שצריך להתמקד, לעשות הכי טוב לא מתוך חשיבה על התפקיד הבא, ודברים טובים יבואו אם תראה את היכולת. לא ניתבתי את הקריירה מתוך כוונה להגיע ליעד מסוים. במסלול שעשיתי יצא לי לחוות דיסציפלינות שונות שמכולן נהניתי, והיום אני נהנה לחוות את כל הממדים האלה כל יום".
ואחרי שמגיעים לטופ בחברה, מה היעד הבא?
"קודם כל, אני רואה את עצמי ממשיך בעשייה בנייס ומביא את החברה לשיאים, יחד עם כל השותפים לדרך. אני נמצא 15 שנה בחברה, וכיף לי כל בוקר לבוא לעבודה".
"טכנולוגיה זה משהו שמלהיב אותי"
הפגישה עם עילם מתקיימת במשרדי נייס ברעננה יום אחרי שהחברה פרסמה את דוחות הרבעון השלישי, והמניה זינקה ב-9%. "פרסמנו תוצאות טובות, ואני שמח לראות שהמשקיעים העריכו אותן", מגיב עילם באיפוק.
נייס היא חברת ענק במונחים ישראליים. עם שווי שוק של 2.7 מיליארד דולר היא אחת החברות הישראליות הגדולות שנסחרות בוול סטריט (במקביל היא נסחרת גם בתל אביב, וגם לזה עוד נגיע), והיא מעסיקה יותר מ-3,500 עובדים, כשליש מתוכם בישראל.
התחום בו עוסקת נייס מוגדר כ"ניהול קשרי הלקוחות והסיכונים", והיא פועלת הן בשוק האזרחי והן בשוק הביטחוני. כך, לדוגמה, בשדה הביטחוני היא מייצרת פלטפורמות שמיועדות לזיהוי חשודים בזמן אמת תוך חיפוש במקורות מידע ובמצלמות וידאו. מנגד, בתחום האזרחי, היא מציעה לגופים פיננסיים פלטפורמות שמסייעות להם לציית לכל כללי הרגולציה, ולארגונים אחרים היא מציעה פלטפורמות שמיועדות לשפר את חוויית הלקוח. בין לקוחותיה נמצאים ענקית התקשורת האמריקנית T-Mobile, ענקית האשראי מאסטרקארד ומגדל אייפל.
"אני יכול לדבר שעות על מה בעצם עושה נייס", אומר עילם בחיוך. "למעשה, אנחנו מוכרים לארגונים, למען הצרכנים. מה חשוב לאנשים? יש את האספקט של הכסף, אז בתחום הפיננסי אנחנו מגנים על כסף של אנשים. גם זמן חשוב לכולנו, וזה מתקשר לחוויית השירות. ואלמנט שלישי הוא הביטחון האישי. אלה שלושת הדברים שאנחנו עוסקים בהם, ולנייס יש אימפקט על אנשים דרך זה שאנחנו מוכרים לארגונים".
כ-65% מהכנסות החברה מגיעות מתחום האינטראקציה עם הלקוח, עוד כ-18% מהתחום הפיננסי והיתר מהשוק הביטחוני. "פחות חשוב לנו מה הפרופורציות בין התחומים, אלא לוודא שכל התחומים צומחים, וכולם אכן צומחים", אומר עילם. "היופי שלנו הוא שלמרות שאלו תחומים נפרדים - מה שמחבר את כולם זה ההתמחות בנושא האנליטיקה".
אחרי כמה חודשים בתפקיד, בטח יש לך חזון מוגדר איפה אתה רוצה לראות את נייס בעתיד.
"כשנכנסתי לתפקיד זה בדיוק הניתוח שעשיתי, שאלתי את עצמי איפה אנחנו רוצים להיות בעוד כמה שנים. כדי להבין את זה צריך להבין את ההווה. מיפינו את חמשת הנכסים המשמעותיים שלנו: הראשון זה בסיס הלקוחות המדהים, שבו אחוז נכבד מחברות Fortune 100 ו-500 Fortune (החברות הגדולות בארה"ב במונחי הכנסה, ש ח' ו')
"השני הוא אוסף אדיר של טכנולוגיות מדהימות - טכנולוגיה זה משהו שמלהיב אותי, אני דואג לבלות הרבה זמן עם המהנדסים ואני נפעם כי אני זוכר עצמי כמהנדס צעיר - הם מתעסקים בחזית הטכנולוגיה. נכס נוסף הוא המומחיות שלנו בתעשיות בהן אנחנו עובדים, אם זה חוויית הלקוח, התחום הביטחוני, הציות לרגולציה. נכס רביעי הוא יכולות של Go to market, פלטפורמת מכירות ושיווק. והנכס האחרון הוא שיש לנו מאזן מאוד בריא: נייס צומחת, רווחית, בלי חובות ועם מזומן בבנק שמאפשר לנו לבצע השקעות. נחשפתי להרבה חברות ישראליות ובינלאומיות, וקשה לי לחשוב על חברה שפועלת בכל כך הרבה שווקים, שכולם צומחים. זאת תופעה מדהימה.
"איפה נרצה להיות בעוד כמה שנים? נרצה שנייס תהיה עוד יותר גדולה ממה שהיא היום, עם מובילות משמעותית בכל אחד מהתחומים. נעשה את זה באמצעות הבאת עוד ועוד טכנולוגיות לאלפי הלקוחות שלנו, שיש להם צורך בפתרונות שלנו. המחויבות ללקוחות וההתמדה להביא את הטכנולוגיה אליהם היא סיפור ההצלחה של נייס בעבר ובעתיד".
מבחינה מספרית, יש יעדי מכירות ורווחים מסוימים?
"יש לנו יעדים פנימיים שאנחנו לא חושפים אותם לשוק. התוכנית האסטרטגית היא בהחלט להיות חברה יותר גדולה ויותר רווחית שעושה את המשקיעים שלה אפילו יותר מרוצים, ומחזירה ערך רב לבעלי המניות שלה".
הזכרת את המאזן החזק, מה עם רכישת חברות?
"קודם כל, מיד עם כניסתי לתפקיד התמקדנו מאוד בלוודא שהצמיחה האורגנית שלנו חוזרת ומשתפרת, ובאמת בשני הרבעונים האחרונים ראינו צמיחה אורגנית יפה. אנחנו פעילים בתחום הרכישות כמו בעבר, ונוצרה בחברה התמחות לאורך שנים בנושא הזה. זה דבר מורכב, אבל נמשיך להיות אקטיביים ולרכוש. כמובן שלא נעשה את זה בכל מחיר, ונבצע רק רכישות שיש להן הלימה עם הכיוונים האסטרטגיים שלנו".
מפעם לפעם עולה לכותרות האפשרות של מיזוג עם המתחרה ורינט, שגם היא מישראל. למה לא לייצר חברת ענק אחת, ישראלית, בתחום?
"אנחנו מתעסקים בלבנות את הביזנס שלנו. מיזוג כזה לא עומד על הפרק. שמועות תמיד היו, מאז שהצטרפתי לנייס, ואני מציע לבדוק כמה מהשמועות האלה התממשו".
"לא חושב שאקזיט
זה לא בסדר"
חברות אחרות מישראל שנייס כן רכשה הן אקטימייז שנרכשה ב-2007 ואיגלו ב-2010. עילם סבור שרכישות כאלה הן חלק מהתפקיד של נייס והתרומה שלה להיי-טק הישראלי. "אקטימייז הייתה סטארט-אפ קטן והיום היא מהווה חלק נכבד מעסקינו - בעזרת מינוף של נכסי נייס, כמו יכולות השיווק והמכירה. זו דוגמה לסטארט-אפ שהיה יכול להיות היום חלק מחברה זרה, ונייס הצליחה למנף את הנכס הזה. איגלו הייתה סטארט-אפ קטן עם טכנולוגיה מדהימה, שנאבק ולא הצליח לפרוץ קדימה. עם יכולות המכירה של נייס, נוצרה לאיגלו אפשרות לפרוח".
מהי עמדתך בוויכוח המוכר של ההיי-טק הישראלי: אקזיט או הקמת חברה גדולה?
"אני חושב שיש מקום לשניהם, זה לא שאחד מהם נכון והשני לא נכון. צריך להיות איזון. לא קל לבנות חברה גדולה, זה דורש מאמצים אדירים, לחשוב בגדול, לקחת סיכון, ולבחור לא לקטוף את הכסף היום. אבל אני לא חושב שאקזיט זה לא בסדר. הייתי רוצה לראות את שני הדברים בישראל.
"בנייס אני מניח שהיו הזדמנויות לאקזיט לאורך הדרך, אבל ברטרוספקטיבה אני חושב שייצרנו ערך מאוד משמעותי לבעלי המניות לאורך השנים. כשהצטרפתי לנייס ב-1999 היינו חברה קטנה, עם מכירות של כ-140 מיליון דולר אם אני לא טועה, ואני בטוח שהיו אופציות על השולחן. היום זאת חברה עם שורשים עמוקים, חדשנות, הכנסות של מיליארד דולר ורווחית".
ואם אתה מסתכל על זה בפרספקטיבה של מדינת ישראל?
"אני חושב שמבחינת ישראל ושוק ההיי-טק הישראלי קיום של חברות בסדרי גודל כמו נייס, צ'ק פוינט ואמדוקס - ואני לא ממשיך את הרשימה כי אין הרבה כאלה - הוא קריטי לעתיד התעשייה והמדינה. הסיבה לכך היא שחברות כמונו מייצרות סוג של מרכז, Hub, בחזית הטכנולוגיה. מחברות כאלה יוצא הרבה ידע לבניית סטארט-אפים חדשים, וסביב כל Hub כזה נפתחות לאורך השנים חברות נוספות, חלקן מצליחות יותר וחלקן פחות".
אז מה צריך שיקרה כדי שיהיו כאן עוד חברות היי-טק גדולות?
"סטארט-אפים לא חסרים כאן, יש בישראל קרקע פורייה להקמת סטארט-אפים, עם ידע עצום, כישרון מדהים וגישה למימון. בשביל שחברה תקפוץ את השלב מסטארט-אפ לחברה שיכולה בעתיד להיות כמו נייס, צריכים לקרות שני דברים: אחד זה גישה למימון שיאפשר את הקפיצה הזאת - יכולת לבצע הנפקה ראשונית בישראל, גופי השקעה, קרנות פרייבט אקוויטי וכו'. הדבר השני קשור למעבר מתודעה של סטארט-אפ לתודעה של חברה גדולה. מכיוון שישראל היא שוק קטן, חברות צריכות להיחשף לשוק הבינלאומי, ונדרשת יכולת לעשות את זה.
"עוד דבר שצריך הוא שיהיו יותר ויותר מנהלים בישראל עם ניסיון גלובלי, שחוו חברות גדולות. בחמש השנים בארה"ב נחשפתי שם לאינספור מנהלים שגדלו בחברות ענק כמו GE או מיקרוסופט, ומנהלים כאלה יודעים איך חושבים ומנהלים בגדול. אני מאמין שבעתיד יהיו לנו יותר מנהלים מהסוג הזה, אבל היום זה גם משאב שחסר כאן".
אתה מדבר על הנפקות בישראל, אבל למרות שאתם כן נסחרים בת"א הבורסה כאן לא מהווה מוקד משיכה לחברות טכנולוגיה.
"זה עניין מורכב. יש יתרון משמעותי ברישום כפול בכל מה שקשור לגישה לקהל משקיעים יותר רחב, אבל זה הופך להיות יותר ויותר קשה להיות חברה דואלית, בעיקר בגלל הרגולציה שמתפתחת בישראל שמקשה מאוד על ההתנהלות. למשל, תיקון 20 ורגולציות אחרות שנוספו, ומכיוון שאנחנו צריכים להתאים גם לרגולציה בארה"ב וגם בישראל, במקום ליהנות משני העולמות אנחנו קצת סובלים משניהם. מול זה עומד הרצון להיות נוחים למשקיעים גם ישראלים וגם זרים. הייתי רוצה לראות יותר מוסדיים ישראלים משקיעים בחברות כמו נייס. לטעמי, לא מספיק הון ישראלי מושקע בחברות כמונו - ויש הון. הייתי רוצה לראות יותר מסחר במניה שלנו בת"א".
שקלתם להימחק ממסחר בת"א ולהישאר רק בנאסד"ק, כמו שעשתה חברת טכנולוגיה אחרת, מלאנוקס, בשנה שעברה?
"זה לא עמד על הפרק. הנוכחות בישראל חשובה לנו. החיים בהחלט יותר קשים כך ואני מקווה שהטרנד יתהפך בשלב מסוים, כי בסוף גם עם החשיבות של הנוכחות בישראל, אני כמנכ"ל צריך לעשות מה שנכון בשביל המשקיעים. הרגולציה לא עוזרת לנו בהחלטות הקשות ביום-יום. מעט מדי חברות ששוקלות היום איפה להנפיק בוחרות בסוף בישראל, וזה קשור גם לרגולציה".
יש טענה יותר כוללת, שלא קשורה דווקא לבורסה, שלא מספיק הון ישראלי מושקע בהיי-טק המקומי.
"יש בישראל כסף טוב, והייתי מאוד שמח לראות אותו מושקע בנכסים העיקריים של המשק הישראלי - ואני לא חושב שמישהו יתווכח איתי שההיי-טק הוא נכס מאוד משמעותי. בסופו של דבר אמורות להתפתח כאן עוד חברות כמו נייס, וזה מה שיבטיח את עתיד ההיי-טק הישראלי".
ואתה אופטימי בעניין?
"אני אופטימי, כי אני אופטימי מטבעי וחושב שיש לנו בישראל כישרון מדהים, יש דרייב מאוד מאוד חזק, ועם טיפונת עזרה בתחומים שציינתי אפשר שנראה עתיד מאוד ורוד. ואני גם חושב שלנו בנייס, כחברה גדולה, יש תפקיד: להיות עוגן".
מה כולל התפקיד הזה?
"אני רואה איך נייס התפתחה למשהו מדהים, וזו כמעט 'חוצפה ישראלית'. 98% מהביזנס שלנו מחוץ לישראל, וזאת פלטפורמה מאוד משמעותית שאפשר לקחת במסגרתה הלאה עוד חדשנות ישראלית של סטארט-אפים וחברות, באמצעות שיתופי פעולה. כך היה עם אקטימייז ואיגלו שרכשנו.
"מעבר להיי-טק, יש לנו תרומה גם למשק הישראלי, כי הנוכחות של נייס בישראל מייצרת סביבנו אקוסיסטם רחב, וככל שנרחיב את ליבת העסקים ואת הנוכחות בישראל, ההשפעה תלך ותגבר.
"והשפעה נוספת שאני מאוד מאמין בה היא המעורבות בקהילה. נייס מעמיקה שורשים בתוך הקהילה שבה היא חיה וזה לא בא מההנהלה. אנחנו כמובן תומכים, אבל רוח התנדבות של העובדים היא מדהימה. יש לנו מספר פרויקטים מוצלחים, בעיקר עם בני נוער וילדים, כשהעובדים שלנו לוקחים את הידע ומחזירים אותו לקהילה".
אפרופו נוער וילדים אחת ההשפעות על ההיי-טק היא מערכת החינוך. אתה חושב שרמת החינוך היום תאפשר שגשוג של ההיי-טק המקומי בעתיד?
"אני לא יודע להעיד על ילדי כיתה א' של היום, אבל אני יכול להגיד שמהנדסים שמצטרפים היום לנייס הם בכמה רמות מעל למה שאני והקולגות שלי היינו כשהצטרפנו לפני 15 שנה. הם חושבים יותר מהר, יותר קריאטיבי, ומבינים טוב יותר את הטכנולוגיה ממה שאני הבנתי. אני רואה את זה בדיאלוגים איתם, בטכנולוגיות ובפריצות הדרך - הדור שיוצא עכשיו מהלימודים מדהים".
"אנו כישראלים צריכים לעבוד יותר קשה"
הוא גדל בהוד השרון, שירת כקצין ביחידת איסוף המודיעין 8200, וכאמור, יום אחרי השחרור כבר התחיל בנייס. הוא התקדם לתפקידי ניהול בתחום הפיתוח והשיווק, הקים את תחום האנליטיקה בחברה, ובתפקידו האחרון היה מנהל נייס בארה"ב.
השנה, עם המינוי לתפקיד המנכ"ל, הוא חזר עם משפחתו - אשתו ושתי בנותיו (9 ו-4) - לישראל, אחרי חמש שנים בארה"ב. "שמחתי לחזור, ישראל זה הבית, תמיד", הוא אומר. "הילדות נהנו מהתקופה בארה"ב, אבל הן נהנות מהחזרה ומהקרבה למשפחה".
חזרת אחרי כמה שנים בחו"ל, גילית משהו חדש על המצב בישראל?
"גם כשהייתי בחו"ל ביקרתי בארץ והקשר נשאר חזק, אבל בהחלט מקבלים פרספקטיבה. קל להסתכל על מה רע פה, אבל כאדם אופטימי אני אוהב להסתכל על הטוב ויש הרבה טוב בישראל".
ועדיין, יש טענות הולכות וגוברות על יוקר המחיה כאן, על כך שלצעירים קשה לראות את עתידם בישראל.
"אני שומע את הקולות, בתוך עמי אני חי, אבל כמו שאמרתי אני אופטימי מטבעי, ולכן זה בכלל לא סימן שאלה אם יש או אין עתיד לצעירים פה. אני יכול להגיד בקונטקסט של נייס, שמה שאנחנו עושים זה עוד נדבך משמעותי בלהקל על הצעירים להתקדם בחיים ולהגשים חלומות. במונחים כלכליים פשוטים זה מייצר מקומות עבודה ואיכות חיים".
איך האיזון בין עבודה לחיים האישיים בנייס?
"האיזון מורכב. כל חברה צריכה לאזן בין משקיעים, לקוחות ועובדים, ואנו משקיעים הרבה ברווחת העובד. חשוב לזכור שחברות היי-טק ישראליות פונות לשווקים הבינלאומיים, שבינינו לבינם מפרידים אוקיינוסים. אז אנחנו משלמים מחיר אישי כדי להצליח ועדיין לשבת בישראל. כדי להיות רלוונטי ולגשר על הפער, אנחנו כישראלים היושבים בציון צריכים לעבוד יותר קשה וגם אני כמו הרבה מהעובדים מוצא את עצמי בשיחות ב-11 בלילה עם ארה"ב או ב-6 בבוקר עם אסיה. זה מחיר שנכון לשלם אותו אם רוצים שהתעשייה תישאר בישראל".
אחרי שמונית לתפקיד, שני בכירים אחרים בחברה עזבו. הם ראו את עצמם מועמדים לתפקיד והתאכזבו?
"קשה לי לענות על זה. על כל תפקיד יש תמיד מתמודדים ויש מאוכזבים. יש לנו היום שדרה ניהולית מעולה, שילוב אנשים שהצטרפו אלינו מחברות אחרות שמביאים ידע אדיר שהיה חסר לנו, כאלה מההנהלה הקודמת וכאלה שקודמו מתוך החברה ומביאים ידע מניסיון רב שנים בנייס. אנחנו שותפים לדרך ואני נפעם כל יום מעבודת הצוות".
בתקופת המנכ"ל הקודם דובר על מאבקי כוח ופוליטיקה פנימית בתוך ההנהלה.
"אני לא רוצה להגיב על העבר. אני יודע להגיד על היום, שיש לנו צוות הנהלה מגובש וחזק שעובד יחד".
מבין המנהלים שהיו לך, יש מישהו שמהווה עבורך מודל לחיקוי בתפקיד?
עילם מתלבט לרגע ולבסוף משיב: "לאורך הקריירה שלי התמזל מזלי לחוות הרבה מאוד מנהלים מאוד טובים ומכל אחד למדתי ולקחתי. קשה לי להצביע על אחד, כולם עיצבו אותי כמנהל והשפיעו על הפילוסופיה הניהולית שלי".
מה כוללת הפילוסופיה הזו?
"חשוב לי להיות נגיש ולייצר סביבה של העצמה. לצורך זה חשוב לי אצל אנשיי שיהיו להם accountability (אחריות, מתן דין וחשבון על הפעילות - ש' ח' ו'), משמעת, ורצון להעז ולהיות יצירתי. אם את שואלת עם איזה סוג של אנשים אני אוהב לעבוד - אלה אנשים סופר-חכמים, סופר-אנרגטיים, חיוביים ועם אינטגריטי גבוה, ויש לנו לא מעט מהם בנייס. מעבר ליכולות האישיות וההבנה הטכנולוגית, אלו תכונות שאני מחפש אצל אנשים".
ויש לך סבלנות גם לעובדים פחות חכמים, אנרגטיים, חיוביים?
"כמנהל אתה לומד להיות טולרנטי להרבה סוגים של התנהגויות, וכשאתה מתבגר אתה מפתח יותר סבלנות".
הגיל הצעיר שלך היווה אי פעם מכשול בקריירה?
"לא. אני לא יודע מה זה צעיר, היום יש תופעות חוצות-גיל, רואים בעולם מנכ"לים צעירים וגם תופעה הפוכה. הגיל לא קובע. אמנם לומדים הרבה עם הגיל, אבל יש גם יתרונות בגיל צעיר יותר. המסלול שעברתי הכשיר אותי לתפקיד".
ענין נוסף הוא שאת כל המסלול המקצועי שלך עשית רק בנייס. אתה לא מרגיש שחסר לך ניסיון שהיית יכול לצבור בחברות אחרות?
"זאת שאלה טובה. אני חושב שנייס חברה מורכבת במובן שהיא פועלת בכל כך הרבה שווקים וטכנולוגיות, וזה נותן יתרון משמעותי. לאורך הקריירה, וגם היום, אני מנסה לכסות על הפער הפוטנציאלי בזה שעובדים לצדי אנשים שבאים גם מבחוץ, ואני לומד מהם".
אפשר להניח שלאורך הקריירה היו לך הצעות מחברות אחרות.
"התשובה היא שהיו, אבל נייס נתנה לי ולאחרים הזדמנות, פלטפורמה, שאפשרה לי להתקדם במסלול המקצועי בלי צורך לקפוץ לחברות אחרות. היו הרבה מאוד הזדמנויות בדרך ותמיד זה מפתה, אבל לא התפתיתי ואני לא מצטער".
מי איש השנה שלך? "איש השנה שלי הוא ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי (Narendra Modi). אני מוצא את סיפור חייו מאוד רוחני ומעניין. יש לי הערכה רבה להבנה הכלכלית העמוקה שלו. מאז שנכנס מודי לתפקידו, הוא החל במרץ למלא אחר הבטחותיו לבוחר וליצור שינוי אמיתי בהודו"
מה לדעתך היה אירוע השנה בכלכלה? "מנקודת הראות שלי, כמנכ"ל NICE, האירוע הכלכלי החשוב ביותר השנה היה התחזקות שער הדולר. ההכנסות של החברות הישראליות, בעיקר אלו הנמנות על ענף ההיי-טק, מבוססות יצוא. התחזקות שער הדולר, למרות שעדיין אינה מספקת, מאפשרת לנו לשמר בסיס איתן של פעילות בישראל"
מה היה האירוע המשמעותי בחברה שלך השנה? "האירועים החשובים ביותר ל-NICE*השנה היו שלושה מוצרים חדשים שהשקנו: NICE CEA, פתרון ה-Costumer Engagement Analytics המאפשר לנתח את נקודות המפגש של הלקוח עם הארגון בזמן אמת, ה-Suspect Search המסוגלת לאתר דמות חשודה בין בכל מתחם או אזור תוך דקות ספורות ומערכת ה- Customer Risk Assessment - כלי הערכת סיכוני לקוח המהווה פתרון משולב ומתקדם
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 5 שנים? "אני מתכוון להמשיך להנהיג את NICE ולהביא אותה למצב בו היא מובילה בכל שוק בו היא פועלת, על ידי מימוש הנכסים הייחודיים שלה"
כתבות
ני"ע
