"בבחירות הקרובות נושא הבריאות צריך להיות במקום ראשון בסדר העדיפות, כמו הביטחון והחינוך. אחרת אנו נמצא את עצמנו עם מערכת בריאות שלא יכולה לספק את צרכי החולים".
כך אמרה היום (ב') שרת הבריאות היוצאת, יעל גרמן, במושב "אצבע על הדופק", שהתקיים בוועידת העסקים של "גלובס". את המושב, שעסק במערכת הבריאות, הנחה כתב "גלובס", שי ניב.
במושב הדיון השתתפו חוץ מגרמן גם פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל המרכז הרפואי "תל-אביב-איכילוב"; אלי דפס, מנכ"ל שירותי בריאות כללית; פרופ' גבי בן נון, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת בן-גוריון; פרופ' קובי גלזר, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל-אביב ופרופ' יהושע שמר, יו"ר מועצת המנהלים, אסותא מרכזים רפואיים.
לדברי גרמן, "מאז 1997, המדינה הולכת ונסוגה מהשקעתה בבריאות. בעוד שעד לפני מספר שנים ההשקעה הלאומית לבריאות עמדה על 70% והשאר ממומן מהכיס הפרטי של הציבור, הרי שכיום ההשקעה ירדה ל-60% - מהנמוכות בעולם המערבי".
לדבריה, קופות החולים וחברות הביטוח "מפתות אותנו לרכוש ביטוחים פרטיים מיותרים, וכשיש לנו ביטוח, אנו משתמשים בו, ובכך אנו מגדילים את ההוצאה לבריאות ומחלישים את המערכת הציבורית".
גרמן, שהציעה רפורמה במערכת הבריאות שמשמעותה הזרמת מיליארד שקל למערכת הציבורית, אמרה כי היא יכולה להבין את קופת החולים ואת חברות הביטוח, אך היא אינה מבינה את הרופאים. לדבריה, הפתרון שהציעה היה יכול לאפשר לרופאים להישאר ברפואה הציבורית תמורת שכר גבוה יותר.
פרופ' ברבש אמר כי ועדת גרמן עשתה טקס קבורה לשר"פ, והוא מתוסכל מכך שהציגו את השר"פ כמשחית וכפוגע בשוויון. "השר"פ היה יכול לקצר תורים, לשפר תשתיות, להחזיר רופאים. האם זו השחיתות? האם זה מאיים על השוויון?"
ברבש התייחס בציניות לתוצאות ועדת גרמן: "יעל גרמן הקימה ועדה, ישבו בה אנשים ודנו במשך שנה מה לעשות עם הכסף המצטבר במערכת הפרטית, דיברו חוסר הצדק של מעמד הביניים, חלקם אף העזו להוציא את המלה שר"פ... קבעו כי שיויון יושג כשיהיה רע לכולם. בשם השויון והצדק נהרוס את איכילוב בשם המלחמה בשחיתות נעודד מלחמה ברפואה הפרטית, ובשם כיסוי האחוריים נחתום על צ'ק ללא כיסוי של 700 מיליון שקל".
פרופ' בן נון, שהיה חבר ועדת גרמן, אמר כי ביטוחי הבריאות הפרטיים מהווים היום שליש מההוצאה על ביטוחים פרטיים של משקי בית. לדבריו, ההוצאה על ביטוחי בריאות היא אחת הסיבות לעלייה ביוקר המחייה. "זה בוננזה. אזרחי ישראל מבטחים את עצמם לדעת בביטוחי בריאות". לדבריו, "המימון הציבורי של בריאות בישראל, הוא אחד הנמוכים בעולם המערבי".
פרופ' גלזר מאוניברסיטת ת"א, שכתב יחד עם פרופ' יוג'ין קנדל את דעת המיעוט בוועדת גרמן, שתמכה בשר"פ, אמר המערכת הפרטית צריכה להיות בתוך המערכת הציבורית, שכן הרחקתה לא תאפשר לפקח עליה.
מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, "עקץ" את פרופ' ברבש, ואמר כי "זו לו חוכמה לשבת בתל אביב ולדבר על שר"פ. לך תכניס שר"פ לסורוקה". לדבריו, שרת הבריאות "טועה ומטעה" באמירתה, כי קופות החולים שולחות את החולים לרפואה הפרטית.
פרופ שוקי שמר, מנכ"ל אסותא, ביקר את ועדת גרמן. לדבריו, "במדינה שבה יש חוסר מיטות, חוסר רופאים וחוסר באחיות, במקום שהמדינה תטפל בדברים העיקריים, היא שמה מכבש על אסותא. הכניסו 'עז' - אסותא".
ד"ר ליאוניד אילדמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, אמר כי הרפואה התייקרה מאוד, אך ההוצאה לבריאות נותרה בענה: 7.5%, ולא גדלה בהתאם לייקור הרפואה.
אידלמן: "לפני 20 שנה אשפזנו חולה של כריתת כיס מרה, הניתוח היה מאוד זול. היום זה עולה הון. לפני 20 שנה לא היו תרופות לטיפול בגידולים, היום סרטן זו מחלה כרונית". לדבריו, יש צורך להשקיע כיום מיליארד שקל במערכת הבריאות הציבורית, לצורך קיצור תורים.
ד"ר אידלמן הוסיף: "91% מהציבור אמרו שהדבר הכי חשוב לו עכשיו זה לקצר את התורים. מפריע לי שהרפואה הציבורית לא מצליחה להתרומם כי אין לה מספיק כסף".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
