"החרם על מוצרים ישראליים הוא טרור אנטישמי, במסווה של חרם אידאולוגי לגיטימי" - כך טוען מייקל דיקסון, מנכ"ל ארגון Stand With Us, המנסה להילחם לטובת ישראל, במוקדי החרמות בידי ארגונים פרו-פלסטינים, ובראשם ארגון BDS (boycott divestment sanctions). BDS הוקם בצרפת ב-2005 ומאז התפשט ברחבי אירופה וארה"ב, פועל להחרמת מוצרים ישראליים ולהטלת חרם אקדמי, חרם תרבותי וספורטיבי על נציגים וגופים מישראל.
פעילויות החרם והתדמית הישראלית בעולם עמדו במרכזו של מושב הערב (ב') בוועידת ישראל לעסקים שכותרתו "ישראל בעיניים זרות - כיצד דימוי הופך לחרם כלכלי", בהנחיית כתב "גלובס" לי-אור אברבך.
"צריך להבדיל בין רמת המדינות ומצב היחסים של ישראל בפעילות הפוליטית ודיפלומטית מול האיחוד האירופי למשל, לפעילות של גורמים קיצוניים", אמר איש התקשורת הוותיק גדעון קוץ, ראש החוג לתקשורת בסורבון וראש תא כתבי החוץ בפריז. "BDS הוא במידה מסויימת המשכו של החרם הערבי של פעם. החרם הכלכלי, נגד מוצרים ישראליים הוא הפעולה הכי אפקטיבית שלהם - כיוון שזוהי פעולה ישירה המגיעה למפגש עם קהל ונוגעת לו רגשית".
כך למשל, מדגים קוץ, בפעילות בסופרמרקטים, הם מנסים להציג את המוצרים הישראליים כאילו הם 'מתחפשים' למוצרים אירופיים באריזה דומה. זוהי סכמה אנטישמית מובהקת, כמו סרטים נאציים בעבר. למעשה כל סרט שבבסיסו חרדת זרים (קסנופוביה) עושה שימוש באותם כלים של הפחדה (גם סרטים על חוטפים, חייזרים בינינו וכו')".
דיקסון מציין כי אנשי BDS מנסים לצאת מהדימוי של איסלאם קיצוני וטרוריסטי, ולהציג חזית חדשה - של דוברים רהוטים, משכילים, רובם בוגרי אוניברסיטאות מערביות וישראליות, שמייצגים את הפלסטינים באופן המציג את הפעולות של ישראל כלא לגיטימיות. בפועל מדובר בפעילות השוללת את עצם הלגיטימיות של קיומה של ישראל. כך למשל, עומר ברגוטי, ממייסדי BDS, היה סטודנט באוניברסיטת תל אביב. בדבריו הוא מתנגד לכל פעילות שוחרת שלום ולכל שיתוף פעולה בין ישראל לפלסטינים. בין אם מדובר בהפקת סרט משותף בפסטיבל סרטי סטודנטים או בהסכם כלכלי לשיפור תנאי תעסוקה לפלסטינים.
"החתירה של BDS אינה למטרות שלום ודו קיום, אלא להשמדת מדינת ישראל ו'נצחון פלסטין', כפי שהם רואים זאת", אומר דיקסון.
Stand With Us מנסה להשיב לחרם באמצעות לחץ כלכלי נגדי, באמצעות קמפיינים לעידוד רכישת מוצרים ישראלים. "אסור להתעלם מקיומו של הארגון, גם אם בשלב זה השפעתו הכלכלית זניחה", אומר דיקסון.
"חרם בערבון מוגבל"
לעומת זאת, מזהיר ארתור קול, סמנכ"ל תקשורת והסברה במשרד החוץ, שלא לייחס לחרם יתר חשיבות מהשפעתו בפועל. "בעצם העיסוק שלנו בימי אפרטהייד באוניברסיטאות בארה"ב, שהשמיצו את ישראל, גרמנו לעלייה של 70% בהד התקשורתי שקיבלו אירועים אלה. דווקא כשעברנו לאסטרטגיית התעלמות הצלחנו להפחית את החשיבות של הפעילות".
גדעון ביקל, יו"ר אגרקסקו-כרמל, ציין כי החרם בממדיו הנוכחיים אינו מהווה איום כלכלי אמיתי, "זהו חרם בערבון מוגבל. תוצרת חקלאית טרייה נמצאת על המדפים והיא מטרה קלה ורגישה. היא חשופה לקהל הרחב. אירופה אינה מצטיינת באהבת ישראל, אנטישמיות אינה חדשה ובכל זאת אירועי החרם זניחים לחלוטין. זאת גם בשל העובדה שהחקלאות וענף המזון מהווים 1.6% מהתל"ג וחלקם בסחר החוץ אינו מספיק משמעותי, לצערי.
"התוצרת מסומנת בבירור וכיום יש דרישה לציין במפורש לא רק את ארץ המקור אלא גם מאיזה יישוב מגיעה התוצרת. בעוד התוצרת החקלאית פטורה ממכס, על פי הסכמי סחר בינל', על תוצרת מיו"ש מוטל מכס כאילו לא הגיעה מישראל. אבל הצביעות האירופית נחשפת כאשר יש טיפ-טיפה מחסור ומיד הם מחפשים את המוצרים שלנו. אך לצד השוק האירופי יש לנו שווקים חדשים וחשובים: השוק הרוסי הוא שוק חשוב ומתפתח. יש מוצרים חקלאיים שהוא קולט בהם את מרבית הייצוא, כמו גזר. כשרכשנו את אגרקסקו מי שעודד אותי היה לקוח יפני שקיבל מאות פניות נגד תמיכתו בתוצרת ישראלית. בתגובה הוא רק הגדיל את הרכש".
קול: "בשלב זה מדובר בחרם תודעתי בעיקר. אבל במשרד החוץ אנחנו בהחלט מוטרדים ומודאגים ואנחנו עוסקים בהבנת ומיפוי הבעיה כדי שנדע להתמודד עם המופעים שלה בכל מקרה לגופו. בין אם בהסברה או בסיוע קהילות מקומיות וגופים כמו Stand With Us. כל תקציב ההסברה, יחד עם תקציב קשרי התרבות, המדע והספורט של המשרד, עומד על 20 מיליון דולר בלבד - זה סכום זעום לעבוד איתו".
היועצת האסטרטגית איילת פריש, שעבדה עם הנשיא לשעבר שמעון פרס, מדגישה כי התדמית הישראלית באירופה נמצאת במצב קשה ביותר. "חרם תודעתי מכפיל כוח ומהר מאוד מתבטא בחרם כלכלי. יש פער בין הביטוי המיידי לבין האפקט המצטבר. צריך לזכור את התרומה וההשפעה של הרשתות החברתיות, שכיום עיתונאים זרים מגיעים מצויידים בעמדות ומידע, הם חריפים ולא פריירים. בביקור דיפלומטי של פרס בהולנד נתקלנו בשאלות קשות על ישראל כמדינת אפרטהייד. הצעירים באירופה מאוד מושפעים מהתדמית התקשורתית".
לדבריה, הפער בין המיתוג והתדמית של ישראל לבין מה שקורה בשטח יפגע בנו ועל הפער הזה צריכים להתגבר בהסברה ופעולה של מנהיגים. "הטיפול בסכנת החרם ובמיתוג השלילי של ישראל צריך להיות הרבה יותר אגרסיבי", אמרה.
"אנחנו רחוקים מימי החרם הערבי וצריכים להיזהר מלהגביר בעצמנו את העוצמה של פעילות שאינה מורגשת בשטח", אמר גידי שמרלינג, ראש מינהל התקשורת וההסברה בעיריית תל אביב. "גרתי שנה באירופה ולא נתקלתי בשום מקום בחרם. אנחנו עסוקים יותר מדי בהתגוננות במקום לנקוט פעולה חיובית. למשל, לפעול בקרב אנשים שביקרו בארץ, אפטר-מרקט - הם השגרירים הטובים ביותר שלנו. צריך לשווק את ישראל באופן פרגמנטלי - שמדגיש ערכים חיוביים. יש לזכור שכך התייר בוחר את היעדים שלו. אני נוסע לניס או לפריז, לא לצרפת. כך תיירים באים לתל אביב, ובדרך כלל מגיעים גם לירושלים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.