כך יתבצע נוהל "גילוי מרצון" של רשות המסים

רשות המסים פירסמה בספטמבר האחרון את נוהל ה"גילוי מרצון" החדש, המעודד בפועל רבים לדווח אודות מסים שהעלימו ולשלם את חובם. בימים הקרובים תפרסם רשות המסים את הוראת הביצוע לנוהל, שטיוטה סופית שלה הגיעה לידי "גלובס".

להורדת המסמך - לחצו כאן

נוהל ה"גילוי מרצון" לא נולד השנה, אך עד לאחרונה לא גרם למשתמטי מס רבים להצהיר על הכנסותיהם. המסלול האנונימי שמתאפשר בנוהל החדש, בתוספת מאמצי האכיפה של הרשות, במיוחד בקשר לכספים המוחזקים בחשבונות בנק זרים, הביאו לאחרונה לעלייה משמעותית במספר המדווחים מרצון.

עורכי הדין העוסקים בהגשת בקשות גילוי מרצון לא המתינו לפרסום הוראת הביצוע והחלו להגיש את הבקשות באמצעות מייל עוד לפני פרסום ההוראה. זאת, לנוכח "השעון המתקתק" הן מבחינת תוקפה ההולך וחולף של הוראת השעה בעניין הגילוי האנונימי, שתעמוד בתוקף עד ספטמבר 2015, והן משום המוטיבציה בקרב לקוחותיהם להסדיר את חבות המס שלהם, בעקבות הפרסומים היומיים בתקשורת אודות הפרשות בהן "תפסה" רשות המסים עשרות ישראלים המחזקים לכאורה חשבונות בנק סודיים בחו"ל.

הוראת הביצוע, שצפויה להתפרסם בימים הקרובים, היא סט של "הנחיות לפעולה" שמיועד להנחות את פקידי רשות המסים באופן הקבלה והטיפול בבקשות הגילוי מרצון. אף שהוראות ביצוע מיועדת לשימוש פנימי על-ידי פקידי הרשות, הן מתפרסמות בציבור, משום השלכותיהן הצפויות על אופן יישום הדין כלפי נישומים.

חלון זמנים להעמדה לדין?

נוהל "גילוי מרצון" מעניק למבקש הגילוי, בתנאים מסוימים, חסינות מפני העמדה לדין בקשר למסים שהשתמט מתשלומם. אחת מהסוגיות שטרם התבררו, היא השאלה מהו המועד הקובע שממנו תחול החסינות מפני ההעמדה לדין? קיימת אי-ודאות בשאלה האם המועד בו נשלחה הבקשה באי-מייל או שמא המועד בו התקבלה הודעה מרשות המסים על קבלת הבקשה וקבלת מספר הבקשה - הוא המועד הקובע.

עורכי דין המתמחים בהגשת הבקשות, מסרו נתונים שונים לגבי משך הזמן שלוקח לרשות בפועל, עד כה, להודיע על פתיחת התיק. חלק מעורכי הדין דיווחו על משך של שלושה שבועות; אחרים מסרו שקיבלו אישור על פתיחת התיק תוך ימים ספורים. כיום, ישנם עורכי דין המצרפים מספר בקשה שהם ממציאים מטעמם, כדי שניתן יהיה לזהות את הבקשה, במקרה שבין הגשת הבקשה לבין קבלת האישור על הגשתה תיפתח חקירה נגד לקוחותיהם. גורם בכיר ברשות המסים ציין כי לדעתו אין לייחס למספר התיק משמעות יתרה, וכי לחילופין ניתן להפנות לתאריכים שבהם הוגשו המסמכים ולפרטים מזהים אחרים, כגון שמו של הגורם המייצג. עם זאת, התאריך הקובע לתחולת החסינות הפלילית נותר בגדר סימן שאלה.

לשון ההוראה קובעת כי "בסמוך להגשת הבקשה מחלקת החקירות תישלח הודעה למבקש המאשרת את קבלת הבקשה וכוללת את מספר הבקשה, כפי שנקלטה במערכת הממוחשבת". המילה "בסמוך", מותירה לרשות שיקול דעת נרחב, כיוון שהיא אינה קוצבת את משך הזמן למסירת ההודעה. במהלך גיבוש הטיוטה אכן עלתה הביקורת, לפיה הניסוח של ההוראה עלול להעניק לרשות חלון זמנים, בו המדווח חשוף להעמדה לדין על-בסיס מידע שחשף מרצונו, במסגרת הגילוי מרצון.

עו"ד יועד פרנקל, ראש מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ושות' ולשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינ"ל ברשות המסים, ציין בהקשר זה כי: "אין שום סיבה שמספר הבקשה לא יינתן באותו היום. אני מתרשם שזה נובע מעומס ולא מכוונה רעה, אבל אני שותף לביקורת שזה מיותר ומגדיל את זמן החשיפה להעמדה לדין".

עו"ד ענת טנא, שותפה מנהלת במשרד אלתר, המתמחה במסים, ציינה כי גם היא מתרשמת שהדבר נובע מהעומס ברשות המסים יותר מאשר מהרצון לאפשר לרשות "מרחב תמרון". עו"ד טנא אף חולקת על הסברה שהמגיש חשוף להעמדה לדין בזמן שבין הגשת הבקשה לבין קבלת האישור על פתיחת התיק. "לדעתי, המועד שממנו חלה החסינות מפני העמדה לדין הוא מועד שליחת הבקשה באי-מייל", הבהירה.

מסלול לעשירים?

הוראה אחרת בנוהל, שספגה אף היא ביקורת, מעניקה לפקיד השומה סמכות להעביר תיקים "המתאימים לקריטריונים שנקבעו" ל"מסלול המקוצר" - מסלול גילוי מרצון שאינו אנונימי. הכוונה היא, בין היתר, לתיקים "קטנים" מבחינה כספית. מבקרי הוראה זו, בהם עו"ד פרנקל, טוענים כי הנוהל של המסלול המקוצר יוצר "פריבילגיה לעשירים", שהיקף תיקי הגילוי שלהם גדול יותר, מטבע הדברים, ולפיכך הם יכולים לבחור במסלול האנונימי. גורם ברשות המסים מסר בתגובה שהכוונה מאחורי הנוהל היא הפוכה - להקל על בעלי התיקים ה"קטנים", כיוון שמטבע הדברים, רף הבדיקה של התיקים במסלול המקוצר הוא מקל ביחס למסלולים האחרים. זאת, משום שכוונת הרשות להקצות את מירב כוח האדם לבדיקת התיקים שפוטנציאל הגבייה שבהם גבוה יותר.

עו"ד טנא מסכימה ש"כוונת הרשות הייתה להקל על מגישי התיקים ה'קטנים' ולעשות את ההליך פשוט כמה שניתן עבורם". עם זאת, היא מציינת כי מניסיונה בהגשת תיקים במסלול המקוצר, לא תמיד נערכת בדיקה מקלה, ולעתים הנישומים נדרשים להציג מסמכים שקיים קושי רב בהשגתם. לדבריה, "כדי שאכן יוקל ההליך עבור המגישים במסלול הקצר, על הרשות לעשות עוד צעד אחד נוסף ולהבהיר חד-משמעית שאפשר לעבור בהליך המהיר באמצעות רף ראייתי מופחת".