הנקראות ביותר

עיריית ת"א תשלם 6.6 מיליון שקל ליזמים לאחר שהתרשלה

העיריה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה ישלמו פיצוי ליזמים, אחרי שנמצא כי התרשלו בקידום התכנון במתחם קרקע שבבעלותם בקריית שלום

רון חולדאי / צילום: תמר מצפי
רון חולדאי / צילום: תמר מצפי

עיריית תל-אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר ישלמו 6.6 מיליון שקל ליזמים, אחרי שנמצא כי התרשלו בקידום התכנון במתחם קרקע שבבעלותם - כך נקבע במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים לאחרונה, בסופו של הליך גישור שניהל השופט בדימוס יהודה זפט.

הליך הגישור החל בעקבות פסק דין חלקי שפסק השופט מגן אלטוביה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ב-2012. בפסק הדין נקבע כי העירייה התרשלה בקידום הליכי התכנון למתחם הקרקע בקריית שלום בדרום העיר, אולם לא פסק את גובה הפיצויים.

היזמים, שלמה ועזרא חממי, משה מרום, נחמן כהן ושמואל קמינסקי, שיוצגו בידי עורכי הדין אביעד שוב וחיים דבוש ממשרד שוב ושות', רכשו מקרקעין בשנות ה-80 בצפון-מערב קריית שלום בתל-אביב, במטרה להקים במקום פרויקט למגורים.

לאחר רכישת המקרקעין פנו היזמים לעיריית תל-אביב בבקשה שתאשר את הבנייה על הקרקע. בישיבה שקיימה העירייה הוחלט כי ברצונה לתכנן מחדש את כל מתחם הקרקע, ולכן סורבה בקשת היזמים לבנות על המקרקעין.

לאחר מכן, ב-1994, החלה העירייה לקדם תכנון במתחם, ואף התקבלה החלטה של הוועדה המחוזית להגדיל את הצפיפות המוצעת. במקביל, פנו מדי פעם היזמים בבקשה לברר מה מצב התוכנית.

במהלך כל השנים נמסר לתובעים כי הבנייה במקרקעין אסורה, וכי התוכנית מקודמת. אולם, ב-2001 קיבלו התובעים הודעה מעיריית תל-אביב כי הטיפול בתוכנית הופסק לפני כמה שנים, וכי בכוונת העירייה לקדם תוכנית אחרת למתחם. בעקבות תשובת העירייה הגישו התובעים את תביעת הפיצויים.

בפסק הדין שניתן נקבע כי אכן ב-1994-2001 לא פעלה העירייה לקידום התוכנית. עוד נכתב כי "הוועדה המקומית חדלה בחוסר מעש ו/או פעלה בעצלתיים ובחוסר יעילות ב-1994-2001, ובתקופה זו לא ממש עסקה 'בבחירה בין חלופות תכנוניות' כטענתה, ואף לא נקטה פעולות תכנוניות ממשיות לקידומה של התוכנית... ובכך הפרה את חובת הזהירות כלפי היזמים".

עוד כתב השופט בפסק הדין כי "פיסת קרקע שהיא 'בעייתית' אינה פוטרת את גורמי התכנון מטיפול, למצער היא יכולה להצדיק עיכובים בטיפול, אבל צריך שיהא 'טיפול', שתהא עשייה".

עו"ד אביעד שוב, שייצג את היזמים, ציין כי "ועדות התכנון צריכות לדעת כי כשהן מבצעות תכנון מחדש למתחם קרקע שלגביו יש זכויות בנייה מאושרות, עליהן לפעול במהירות וביעילות, כשלנגד עיניהן העובדה שמבעלי הקרקע בתחום התוכנית נמנעת בתקופת התכנון האפשרות לממש את זכויותיהם, ולכן תקופת התכנון צריכה להיות קצרה ככל האפשר" .

מעיריית תל-אביב נמסר: "העירייה תפעל על-פי ההסכם".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות