תקציב המדינה הזמני לא יורחב, למרות שהיקף תשלומי החובות של מדינת ישראל ב-2015 יהיה נמוך ב-28 מיליארד שקלים לעומת 2014, כך עולה מבדיקת "גלובס". המשמעות היא שהמדינה תמשיך להתנהל לפי מדיניות תקציבית מרסנת עד לאישור תקציב חדש בעוד חצי שנה לפחות, זאת בתקופה של אינפלציה אפסית ויציאת המשק מהאטה.
באוצר מסבירים כי הם מחויבים על פי חוק שלא להגדיל את ההוצאה התקציבית עד לאישור תקציב חדש. עם זאת, בנק ישראל סבור אחרת: מהודעה שפרסם הבנק המרכזי במסגרת החלטת הריבית לחודש ינואר עולה, כי אין מניעה להגדיל את הוצאות הממשלה לאור תשלומי החוב המופחתים. למחלוקת המקצועית-תיאורטית הזו יש משמעות מעשית גדולה: קבלת עמדת בנק ישראל מאפשרת להגדיל את הוצאות המדינה בסכום של 2 מיליארד שקל בחודש.
תקציב המדינה מנוהל לפי כלל פיסקאלי, שמגביל את הגידול בגובה ההוצאה המותרת ב-2.6% לשנה (בקצב הנוכחי). בהתאם לכך ביטאה הצעת התקציב ל-2015 גידול של 23 מיליארד שקל בהוצאה - מ-309 מיליארד שקלים ל-332 מיליארד שקלים. הוצאה נוספת בסך 4.2 מיליארד שקל, שהובטחה כתוספת לתקציב הביטחון, הוגדרה "קופסה" ובכך הוצאה מחוץ לכלל ההוצאה.
ואולם, הקדמת הבחירות ופיזור הכנסת הביאו לביטול הצעת התקציב, לאחר שכבר אושרה בכנסת בקריאה ראשונה. כתוצאה מכך מתנהלת המדינה החל מתחילת השנה לפי תקציב זמני המכונה תקציב 1 חלקי 12. לפי תקציב זה מחלק האוצר למשרדי הממשלה בכל חודש סכום השווה ל-1/12 של תקציב 2014 לאחר תשלומי חובות, שכר והתחייבויות שונות.
המשמעות של המשכיות תקציב 2014 היא שסך ההוצאה המותרת נותר כשהיה ב-2014 (בהתאמה למדד) - כלומר סכום הנמוך בכ-23 מיליארד שקלים מהסכום שאותו תכננה הממשלה להוציא. כתוצאה מכך מוציאה המדינה כ-2 מיליארד שקלים פחות בכל חודש, לעומת מה שמתיר לה כלל ההוצאה הפיסקאלי ל-2015.
אלא שכאן נכנס לתמונה שיקול נוסף: היקף פירעונות החוב של הממשלה ל-2015 יהיה נמוך בכ-28 מיליארד שקל לעומת הפירעונות ב-2014 (ראה תרשים). מדובר ב-58 מיליארד שקל בלבד שהוקצבו השנה לפירעון (קרן) של חובות פנים (אג"ח ממשלתיות), לעומת 84 מיליארד שהוקצו להחזרי קרן כאלה ב-2014. עובדה זו, שנוצרה באופן שרירותי למדי, יכולה לאפשר למדינה להגדיל את הוצאותיה - כך לפחות סבורים בבנק ישראל.
בהודעת הבנק שהתפרסמה לפני שבוע, בעקבות החלטת הוועדה המוניטרית של הבנק להותיר את ריבית חודש ינואר ללא שינוי, נאמר במפורש כי "המעבר לתקציב של 1/12 לא יגביל את ביצוע התקציב ברוב חודשי 2015 ביחס להצעת התקציב שאושרה בממשלה, היות שפדיון החובות הצפוי ב-2015 קטן מהפדיון ב-2014. עם זאת, תהיה מגבלה על הוצאות לתכניות חדשות".
בעקבות פניית "גלובס" הביעו באוצר היום השתוממות מסוימת על עמדת בנק ישראל. גורמים באוצר אמרו ל"גלובס" כי נקודת ההתייחסות שלנו הייתה ונותרה כלל ההוצאה ל-2014 בהתאמה למדד המחירים לצרכן. מכאן עולה שההוצאה התקציבית לא תותאם להוצאה שהייתה מתוכננת ל-2015 אלא תישאר ברמה המרסנת של תקציב 2014.
מרד האוצר מסר עוד כי "התקציב ההמשכי מחושב על פי תקציב המדינה של משרדי הממשלה לשנת 2014 בנוסף להחזר החובות הנדרש לשנת 2015".
הגבלות על העברות תקציביות
בהיעדר תקציב מדינה המאושר על ידי הכנסת, אין אפשרות חוקית לבצע העברות תקציביות, כך הסביר משרד האוצר ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, שפסל בעקבות כך את העברות הכספים שאושרו לאחרונה בוועדת הכספים.
פסילת ההעברות באה על רקע עתירות שהגישה ח"כ סתיו שפיר (עבודה) לוועדת הבחירות המרכזית בעקבות החלטות שקיבלה ועדת הכספים של הכנסת להעברת תקציבים להתנחלויות. שפיר טענה כי יש לפסול את ההעברות משום שמדובר בכלכלת בחירות, אולם הוועדה כבר דחתה את עתירתה לגבי העברת 13 מיליון שקלים למרכז מבקרים באזור התעשייה ברקן לאחר שהבהירה כי העתירה מתייתרת לאור העובדה שנפסלה כבר על ידי היועץ המשפטי בשל חוסר סמכות. למרות זאת המשיכה שפיר והגישה היום עתירה נוספת לעניין העברת 85 מיליון שקלים להתנחלויות.
בהיעדר המסלול של העברות תקציביות הדרך היחידה לשנות את החלוקה התקציבית היא בפנייה לוועדת החריגים באוצר בראשותה של החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו.
החזר החובות צנח
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
