אם הגינדים לחוצים למכור

פסימיות שולטת: רוב שיווקי הקרקע רק "על הנייר"; היזמים הורידו את קצב התחלות הבנייה; 50 אלף זוגות ישראלים מקימים פה בית בכל שנה (ועוד כ-10,000 מפרקים בית וזקוקים לדירה); אין מספיק עובדים למימוש התוכניות להכפלת הבנייה; ואו-טו-טו תגיע כמובן ממשלה חדשה, ותדבר שוב על "שנה אבודה" עד למציאת פתרונות קסם חדשים. ולא הזכרנו את הריבית האפסית, שממשיכה לספק משכנתאות זולות מחד וחוסר אלטרנטיבות להשקעה מאידך.

ואף על פי כן, כל המשקולות הללו אינן מבטיחות בהכרח שמה שהיה הוא שיהיה.

בכל הקשור למחסור בהיצע, ועם כל הכבוד ל-"125 אלף דירות חסרות" (נתוני משרד השיכון, משקי בית מול מספר דירות בישראל), כדאי להזכיר לעצמנו שאין פה באמת עשרות אלפי משפחות הגרות ברחוב.

גם בצד הביקוש, עם כל הכבוד למימון הנדיב שמעניקים הבנקים, אין פה רבים שמסוגלים להעמיד הון עצמי במחירי הדיור של 2014.

ומנגד, אפשר לראות "ים של מנופים" בראש העין, באשקלון, בנתניה ועוד. חרף כל התחזיות, הקבלנים אולי חוששים לשינוי מומנטום, אבל הם ממשיכים לגשת למכרזים גדולים ותחרותיים. במודיעין נרכשו קרקעות ל-1,725 דירות, למרות מכרזי מחיר מטרה שיצאו במקביל. בקרית גת, הבטחה לשיווק קרקעות ל-7,500 דירות, לא הפריעה לשמות כמו גינדי החזקות וי.ח דמרי לקנות שם קרקעות.

בנתונים היבשים, מדובר כבר עכשיו על 95 אלף דירות הנמצאות בבנייה. במקביל, גם אם לא תמיד מדובר בהשקעות הכי נכונות ויעילות, הממשלה ממשיכה לשפוך מיליארדים על תשתיות (מה שנקרא 'פתיחת חסמים').

גם אותן 50,551 יח"ד משווקות, שרובן כאמור עדיין באוויר, יהפכו בקרוב למגרשים לבנייה - שמישהו שילם עליהם לא מעט כסף (של הבנק בדרך כלל) והוא לא ישמח לשבת על הקרקע. רק בשבוע שעבר החל בליץ השיווקים של גינדי בקרית גת, הכולל שיווק דירות 3 חדרים החל מ-660 אלף שקל לדירה. המחיר הנמוך וההשקעה המאסיבית בשיווק צריכים להזכיר לנו שגם הגינדים לחוצים להיפטר מסחורה.

כך שבשורה התחתונה, כל עוד מאות אלפי צרפתים עוד לא החליטו לעשות עלייה, מותר להאמין שאולי סוף-סוף הביקוש לדירות לא יעלה על ההיצע. לכל הפחות, מותר להפסיק לרוץ לקנות דירה כאילו אין מחר.