משוב בניחוח בחירות

שביל הזהב הוא החזרת משוב השופטים - ללא פרסומו ברבים

דורון ברזילי / צילום: אמיר מאירי
דורון ברזילי / צילום: אמיר מאירי

אם יודה בכך ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, ואם לא יודה, ריח חריף ומצחין של בחירות מתקרבות לראשות הלשכה מדיף ממשוב השופטים שמפרסמת הלשכה היום (ב').

למרבה הצער, הדיון סביב משוב השופטים הפך באחרונה ללא ענייני. זאת, בעקבות השימוש הפוליטי והציני שעושים בנושא ברזילי, מזה - ויריבו הפוליטי, יו"ר ועד מחוז תל-אביב והמרכז, עו"ד אפי נוה, מזה.

בעוד שברזילי מקווה להיבחר מחדש לתפקידו על גלי האהדה של ציבור עורכי הדין שהשתתף במשוב - נוה, שתמך בעבר במשוב, מקווה להדיח את ברזילי ולהיבחר במקומו לראשות הלשכה, באמצעות הבעת עמדה מנוגדת וחבירה למערכת בתי המשפט במאבקה במשוב.

לבד מסוגיית הטיימינג הבעייתי, הכשל המרכזי של משוב השופטים לא נעוץ בעצם קיומו, כי אם בפרסומו ברבים על-ידי לשכת עורכי הדין.

משוב של עורכי הדין על השופטים, אם ייערך במתכונת הנכונה, לא חייב לאיים על מערכת בתי המשפט, והוא יכול לתרום לה רבות. כמו כל מערכת ציבורית שנותנת שירות לציבור וממומנת מכספיו, גם בתי המשפט מחויבים בשקיפות, בבקרה ובהיזון חוזר. המשוב יכול לסייע לבקרה רוחבית זו על כלל המערכת.

הגוף המרכזי שמבקר כיום את עבודת השופטים הוא נציבות תלונות הציבור על שופטים, שעושה עבודה יוצאת מן הכלל. אך בכך לא די, מכיוון שנציבות התלונות נוקטת צעדי ביקורת ובדיקה רק כאשר מוגשת לה תלונה נקודתית על מקרה נקודתי של שופט ספציפי, ואין לה יכולת לבחון את עבודתם השוטפת של השופטים באופן רוחבי. המשוב יוכל לתת מענה למקרים שבהם שופט, גם אם הוא משפטן יוצא מן הכלל, מתנהל בדרך לא ראויה באולמו, אך איש לא מגיש נגדו תלונה לנציב.

ואולם, פרסומו של המשוב ברבים על-ידי לשכת עורכי הדין הופך אותו מכלי יעיל לשיפור המערכת, למשהו הדומה לתחרות בחירת מלכת יופי, ובין היתר גם עלול לאפשר לקבוצת עורכי דין לבוא חשבון בסתר עם שופטים שהם אינם אוהבים את פסיקותיהם.

לכן, כפי שכתבנו בעבר, שביל הזהב בנושא צריך להיות החזרת משוב השופטים, אך העברת תוצאותיו לראשי מערכת המשפט בלבד, ללא פרסומו ברבים.

אנו, כלי התקשורת אולי נזכה לפחות רייטינג, אבל בדרך זו הביקורת הרוחבית הנדרשת על השופטים תוכל להיעשות ללא פגיעה בלתי עניינית בהם ובמעמדם; וללא שהמשוב ישמש כלי ניגוח בידי עורכי הדין או ראשי הלשכה, אלא ככלי ביקורת ענייני בלבד.