תעודות סל - העולם מגלה את הטרנד הישראלי

אם נדמה לנו שכמעט תמיד הטרנדים המקומיים בהשקעות מגיעים מחו"ל, אז לפחות בתחום אחד נראה כי השוק הישראלי היה הראשון. כמעט שבע שנים אחרי שהחלה להתפתח בישראל תעשיית תעודות הסל מנוטרלות המטבע, מתחיל הטרנד הזה לתפוס גם בארה"ב.

למשקיע הישראלי זה נראה טריוויאלי, שכן חלק גדול מהגדלת רכיב המניות מחוץ לישראל בשנים האחרונות היה באמצעות מוצרים שנטרלו את החשיפה למטבע של שוק היעד; זאת על רקע חוסנו של השקל, שלא הפסיק להתחזק מול הדולר והאירו.

בארה"ב, הפעם הראשונה שבה עלה מוצר מגודר מטבע לתודעת המשקיעים הייתה ב-2013, כאשר DXJ, קרן סל המציעה חשיפה לשוק היפני בנטרול החשיפה לין, גייסה 9 מיליארד דולר והייתה לקרן הסל המגייסת ביותר באותה שנה, מיד אחרי ה-SPY על S&P 500.

ב-2013 עלה שוק המניות היפני ב-60%, אך מאחר שהין נחלש ב-20%, מי שקנה מוצר שלא מנטרל את החשיפה למטבע הפסיד שליש מהתשואה. כך היה גם ב-2014, כאשר DXJ עלה ב-15% בעוד למשל EWJ (קרן סל על MSCI יפן ללא נטרול המטבע) ירדה ב-4.43%.

מאז ההצלחה של DXJ, הוכפל מספר קרנות הסל המגודרות בארה"ב ביותר מפי שלושה. אך גם אחרי העלייה הזו, יש כיום בארה"ב רק 35 קרנות סל מנייתיות מגודרות חשיפה מטבעית. לשם השוואה, בשוק הישראלי יש כיום כ-100 תעודות סל מנוטרלות מטבע, על מגוון גדול מאוד של נכסים.

כמו שהיה בישראל, נראה כי הטריגר לצמיחת התעשייה גם בארה"ב הוא חוסנו של המטבע. בעוד השקל הישראלי נהנה מתקופת פריחה ארוכה של כמה שנים, שבה התחזק מול כמעט כל מטבע בעולם, הגל הנוכחי בהתחזקות הדולר בעולם החל בסביבות יולי 2014 (אז הוא התחיל להתחזק גם מול השקל). הדולר נסחר כיום בשיא של 7 שנים מול הין ובשיא של כשנתיים מול האירו. בחצי השנה האחרונה הוא זינק ב-15% מול סל המטבעות של השווקים המפותחים (DXY), ומול השווקים המתפתחים הוא רשם עליות של עד 25% (בלי להביא בחשבון את הרובל הרוסי, שנחלש ב-45% מול הדולר בתקופה הזו).

ההתחזקות הזו אינה מפתיעה, בהתחשב בעובדה שמבין כל השווקים המפותחים ארה"ב מפגינה את הביצועים הכלכליים הטובים ביותר כבר חודשים רבים, והיא הכלכלה המערבית הראשונה הצפויה להעלות ריבית, אם כי עדיין לא ברור מתי. כמו שהדברים נראים כעת, הדולר ימשיך לבלוט בהשוואה למטבעות אחרים עוד תקופה לא קצרה. לפיכך, למשקיעים המעוניינים בחשיפה לשווקים מחוץ לארה"ב, הצעד המתבקש הוא לעשות זאת באמצעות מוצרים המנטרלים את החשיפה למטבעות של שוקי היעד, כך שלמעשה תנודתיות המטבע לא באה לידי ביטוי, והמשקיע מרוויח (או מפסיד) את ביצועי המדד בלבד.

שליש מהגיוסים בחצי השנה האחרונה

מי שעוקב למשל אחרי תעשיית קרנות הסל בעולם, רואה, כי בחודשים האחרונים אחת הקרנות הפופולריות היא HEDJ, המציעה חשיפה למניות בגוש האירו - בנטרול החשיפה לאירו עצמו. בחודש האחרון היא גייסה כ-1.5 מיליארד דולר, על רקע ההיחלשות של המטבע האירופי וההערכה כי בסוף ינואר יודיע סופסוף נגיד הבנק האירופי, מריו דראגי, על הרחבה כמותית נוספת - צעד שעשוי לתמוך מאוד בעליות בשוקי המניות, אך צפוי להחליש עוד את האירו. בעוד קרן HEDJ עלתה בשלושת החודשים האחרונים ב-5.7%, מדד יורוסטוקס 50 למשל עלה ב-2.7% בלבד. אגב, HEDJ קיימת מאז אוגוסט 2012, אך את כל הכסף שבה (כ-5.3 מיליארד דולר) הקרן גייסה רק בשנה האחרונה.

HEDJ היא רק אחת מקרנות הסל המציעות חשיפה מנוטרלת מטבע לגוש האירו, לצד מוצרים כמו DBEU (לכל אירופה), DBEZ ו-HEZU, שיחד גייסו בחצי השנה האחרונה מעל 6 מיליארד דולר. כל תעשיית קרנות הסל מנוטרלות המטבע בארה"ב גייסו בתקופה הזו כ-8.5 מיליארד דולר - כמעט שליש מכל נכסי תעשיית קרנות הסל מגודרות המטבע בארה"ב.

אגב, היכולת של קרנות הסל האלה לספק את תשואות המדדים נובעת במידה רבה מהעובדה שפערי הריביות בין ארה"ב לבין שווקים כמו אירופה ויפן הם קטנים מאוד. בקרנות סל חדשות על מניות בשווקים כמו ברזיל או מקסיקו, שבהן הריביות גבוהות בהרבה, עלויות הגידור עשויות להיות גבוהות יותר. המשמעות היא שדמי הניהול בהן יהיו גבוהים יותר, או שעלויות הגידור יקזזו חלק מהתשואה.

גם באג"ח ובסחורות

בניגוד לישראל, שבה התעשייה התפתחה למוצרים מנייתיים המנטרלים חשיפה מטבעית בלבד, בארה"ב כבר החלו להופיע גם מוצרים המציעים נטרול חשיפה לגורמי סיכון נוספים. בתחום האג"ח למשל, הוקמו מספר קרנות סל, שמטרתן להקטין את הסיכון הטמון בעליית ריבית.

קרן סל בולטת בתחום זה היא HYHG על אג"ח Yigh Yield (בסיכון גבוה). כדי להקטין את הסיכון הכרוך בהשקעה כזו, קרן הסל משקיעה באג"ח בדירוג נמוך ועושה שורט על אג"ח ממשלתיות. זה נשמע מסובך, ואולי זה מסביר מדוע קרנות סל כאלה לא מגייסות בינתיים סכומים גדולים.

דוגמה אחרת היא בתחום הסחורות. GYEN היא קרן סל המשקיעה בזהב, מתוך הנחה שמחירו יעלה, אך במקביל מבצעת שורט על הין. המנגנון שבבסיס קרן הסל, הוא רכישת ינים, המרתם לדולר בשער החליפין הקיים ושימוש בתקבולים הדולריים כדי לרכוש זהב. הרעיון הוא שלעתים מטבעות אחרים עשויים להיות מפוחתים יותר מהדולר, כך שניתן להרוויח יותר מהשקעה בזהב.

ב-2013 ירד מחיר הזהב במונחים דולריים ב-29%, אך במונחי ינים הוא ירד ב-6% בלבד, כי הין איבד כל כך הרבה מערכו (נחלש ב-20%). זה חזר על עצמו גם ב-2014, כאשר GYEN עלה בכמעט 10%, בעוד GLD, קרן הסל הפופולרית להשקעה בזהב (בדולרים) ירדה ב-5.67%. גם כאן הביצועים לא מתורגמים בשלב זה לגיוסים של ממש, ובקרן הסל 6 מיליון דולר בלבד.

הדוגמאות האלה ממחישות, כי גידור חשיפה כיום מעניין בעיקר משקיעים כאשר הוא מציע להם לנטרל סיכון אחד מתוך שניים הגלומים בהשקעה מעבר לים (מדינה אחרת ומטבע שונה), מבלי להוסיף סיכון אחר. במקרים האלה, נטרול החשיפה המטבעית עשוי להקטין לא רק את הסיכון הכללי בתיקי ההשקעות אלא גם את התנודתיות שלהם.

הכותב הוא מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים. אין לראות בכתוב שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. הכותב, החברה, חברות קשורות ובעלי עניין בהן עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב

 עליית הדולר