"ביטול המס המקביל - סיכול ממוקד נגד חוק ביטוח בריאות"

דבריו של פרופ' ארנון אפק עוררו היום מבוכה לאור העובדה שמי שסיכם על ביטול המס ב-1996 הוא צחי הנגבי, המשמש כיום כסגן שר הבריאות

ארנון אפק / צלם: בן יוסטר
ארנון אפק / צלם: בן יוסטר

"ביטול המס המקביל בשנת 1997 היה סיכול ממוקד שביצעו כנגד חוק ביטוח בריאות ממלכתי" - כך אמר היום (ד') מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, שנשא דברים בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.

דבריו של אפק עוררו מבוכה קלה בקהל, במיוחד אחרי שביקש "להודות אישית" לסגן שר הבריאות, צחי הנגבי, על הסיוע שהוא מעניק למשרד מאז שמונה לתפקיד לאחר התפטרותה של השרה יעל גרמן. זאת, משום שהנגבי נחשב למי שסיכם באופן ראשוני על ביטול המס המקביל עוד בשנת 1996 מול ראש אגף התקציבים באוצר דאז, חיים פלץ. רשמית, על המהלך חתום יהושע מצא שמונה לשר הבריאות אחרי שהנגבי עבר למשרד המשפטים.

לפי פרופ' אפק, לולא ביטול המס המקביל מערכת הבריאות הייתה זוכה כיום לתוספת של 2.7 מיליארד שקל שהיו יכולים להרחיב את סל השירותים לאזרח, ובכלל זה את סל התרופות. המס המקביל, נזכיר, הוא חלק מיוחד מסך ההפרשה של המעסיקים לביטוח הלאומי ש"נצבע" בשעתו לטובת מערכת הבריאות. אנשי האוצר לא אהבו זאת מהרגע הראשון שעוצב חוק ביטוח בריאות ממלכתי בטענה כי הדבר מונע גמישות בתקציב המדינה.

לפי גורם בכיר במערכת שהיה מעורה היטב בנעשה באותם ימים, אגף התקציבים שכנע אז את הנגבי כי בתמורה לביטול המס המקביל האוצר יעביר בדיוק את הסכום הדרוש מתוך תקציב המדינה - דבר שלא קרה בפועל. יצוין, כי גובה ההפרשה של המעסיקים לביטוח הלאומי לא השתנה בעקבות ביטול המס המקביל.

פרופ' אפק ציין בנאומו כי הבעיה הכרונית של מערכת הבריאות הישראלית היא תת-תקצוב וכי "הפתרון" שניתן לכך מאז קום המדינה הוא הקמה של עוד ועוד ועדות ציבוריות. אפק הציג שקף שהכין ולפיו בין השנים 1949 ל-2009 הוקמו לא פחות מ-12 ועדות בעניין מערכת הבריאות. יעל גרמן כידוע הקימה ועדה נוספת בשנת 2013, שבה אפק השתתף בעצמו. לדברי אפק, אחת המשימות החשובות של מערכת הבריאות היא שינוי הפרדיגמה: "העתיד הוא החולה בבית. צריך לטפל בו יותר בבית ופחות בבתי החולים וזה תהליך שכבר קורה היום באמצעות קופות החולים. צריך לאפשר לתהליך הזה להתרחש ולסנכרן את כלל המערכות הנוגעות בדבר".

אפק חזר שוב על כוונתו לשנות את החוק הקיים ולאפשר לקופות החולים לשוב ולשווק תרופות מצילות חיים במסגרת הביטוחים המשלימים - אפשרות שנמנעה מהקופות בעקבות חקיקה של הכנסת לפני מספר שנים.

"אני מבין את האידיאולוגיה שגורסת כי מהלך כזה עלול להפחית את הלחץ מהמדינה להוסיף בעצמה יותר תרופות לסל הממלכתי, אבל בין אידיאולוגיה לבין סיוע לאנשים - אני מעדיף לסייע לאנשים", אמר אפק.