גרוניס פורש: "אין לערער על סמכות ביהמ"ש לבטל חקיקה"

"חוסנה של מדינת ישראל אינו נובע אך מחוסנה הצבאי המרשים או מן ההון האנושי שלה. מרכיב חשוב בחוסנה של המדינה הוא מערכת שיפוטית צודקת וחזקה. שיטת המשטר שלנו מבוססת גם על ההכרה כי יש להציב גבולות על שלטון הרוב ולהגן על המיעוט מפני רודנות ועריצות של הרוב. עלינו לזכור כי לא כל החלטה המתקבלת על-ידי הרוב היא לגיטימית, על כן ההכרה כי חוק שמתקבל על-ידי הכנסת אינו חסין מפני ביקורת שיפוטית".

במילים אלה בחר נשיא בית המשפט העליון היוצא, אשר גרוניס, להיפרד מכס השיפוט ומתפקידו כנשיא. טקס פרישתו של נשיא העליון היוצא נערך הבוקר (ה') בבית המשפט העליון בירושלים, בנוכחות היועץ המשפטי לממשלה, שרי משפטים לשעבר, נשיאי ושופטי בית המשפט העליון לדורותיהם ובכירי הפרקליטות ומשרד המשפטים.

וינשטיין: "יעילות ודייקנות"

ראשון המברכים את גרוניס עם פרישתו היה היועץ המשפטי, עו"ד יהודה וינשטיין, ששיבח את גרוניס על גישתו המעניקה מקום מרכזי לנושא היעילות הדיונית, הן כשופט והן כמי שעמד בראש מערכת בתי המשפט.

"יעילות דיונית ועשיית צדק לא נגדו זה את זה באולמו של הנשיא גרוניס לעולם", אמר וינשטיין. "פסקי הדין שלו ניתנו בבהירות ביעילות ובדייקנות - אין בהם מן המיותר, ואין בהם מן החסר", ציין.

באשר לשיפור בתפקוד מערכת בתי המשפט, ציין וינשטיין כי "לא ניתן היה לקדם את הדברים שנעשו, אלמלא הציב הנשיא גרוניס את הדברים בראש סדר העדיפויות שקבע".

וינשטיין אף התייחס לגישתו השמרנית של גרוניס כשופט ואמר כי "אין זה סוד שהנשיא גרוניס נותר לא אחת בדעת מיעוט ביחס לחבריו להרכב בתחום המשפט הציבורי. בפסיקותיו ניכרת נאמנותו של הנשיא גרוניס לתפישתו ביחס לחשיבות ההקפדה על מרחב הפעולה של רשויות השלטון האחרות. הדברים בולטים למשל בפסיקתו בעניין דחיית השירות הצבאי של בחורי ישיבה. דעתו של הנשיא הייתה כי אין הצדקה להתערבות בהחלטת המדינה לתת זכויות יתר למיעוט, תוך שעמד על כך שתהליכים חברתיים הם שצריכים לסלול את הדרך לשינוי".

וינשטיין הוסיף כי "בפסיקתו של הנשיא גרוניס בתחום המשפט הציבורי עולה ביטחון בסיסי בבריאותה של מערכת הממשל במדינת ישראל, גם ללא התערבותו של בית המשפט בעניינם אלה. יהיה מי שיסכים עם גישה זו, ויהיה מי שיחלוק עליה, אולם אין חולק כי לתפישה זו מקום בפסיקות בית המשפט העליון", סיכם.

עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, היה השני לברך. "הנשיא גרוניס לא אחת ביטא קול שונה בבית המשפט העליון. ואולם אין לטעות ולהבין את תפישתו של הנשיא גרוניס ככזו המבטלת את הסמכות החוקתית של בית המשפט העליון", ציין יינון. "אי-אפשר שלא לציין את הדרך שבה רענן ואישרר את מושכלות הייסוד הבסיסיים: פסקי דין יש לכבד, התחייבויות של המדינה יש לקיים. כל זאת פסק גרוניס באופן יבש, ענייני ומדויק", דברי יינון.

נאור: "כתזמורת שהטיבה לנגן"

נשיאת העליון הנכנסת, השופטת מרים נאור, נשאה אף היא דברים בטקס ושיבחה את גרוניס על הדגש ששם במהלך כהונתו על שיפור מערכת בתי המשפט, מתוך הגישה שתפקידם החשוב ביותר של בתי המשפט - מעבר לסוגיות של אקטיביזם שיפוטי - הוא לתת לאזרח שירות שמהותו פתרון סכסוכים.

"הן על דרכו הניהולית והן על דרכו השיפוטית - באה לידי ביטוי גישתו של הנשיא גרוניס של מתן שירות לאזרח. בתקופתו הוגשה מול משרד האוצר תוכנית רב-שנתית שתפקידה לעצב מחדש את מערכת בתי המשפט, מתוך מטרה לשפר את השירות לציבור המגיע למשפט ולקצר את התור למשפטים, כמו גם ליצור תשתית עבודה נוחה יותר לשופטים", דברי נאור.

על תפקודו של גרוניס כשופט, ציינה נאור את היותו "יעיל, ענייני, הוגן, מוכן היטב ומכיר את פרטי העניין הנדון לפניו". לדבריה, "עבדנו יחד כתזמורת שהטיבה לנגן".

נאור וגרוניס מצאו את עצמם חלוקים לא פעם בפסקי דין שנתנו. בהתייחס לכך אמרה נאור בסיכום דבריה כי "פעלנו כל אחד לפי מיטב הכרתו ומצפונו - כך צריך להיות".

גרוניס: "חוק שמתקבל אינו חסין מביקורת"

גרוניס היה האחרון לשאת דברים בטקס. "לפני כמעט 70 שנה נולדתי בארץ הזו, ומאז לא חדלתי לאהוב אותה ולדאוג לגורלה. אסיר-תודה אני על תקופה זו של 26 שנים בה זכיתי לכהן כשופט. מלאכת עשיית הצדק היא שליחות ציבורית חשובה מאין כמוה", אמר בפתח דבריו.

חלק מרכזי מנאום הפרידה של גרוניס הוקדש לסיכום עמדתו באשר לתפקידו של בית המשפט כרשות המבקרת את פעולות הרשויות האחרות. "חוסנה של מדינת ישראל אינו נובע אך מחוסנה הצבאי המרשים או מן ההון האנושי שלה", אמר. "מרכיב חשוב בחוסנה של המדינה הוא מערכת שיפוטית צודקת וחזקה".

לדבריו, "העיקרון של הכרעת הרוב הוא נדבך יסוד של הדמוקרטיה, אך יחד עם זאת, שיטת המשטר שלנו מבוססת גם על ההכרה כי יש להציב גבולות על שלטון הרוב ולהגן על המיעוט מפני רודנות ועריצות של הרוב. עלינו לזכור כי לא כל החלטה המתקבלת על-ידי הרוב היא לגיטימית; על כן ההכרה כי חוק שמתקבל על-ידי הכנסת אינו חסין מפני ביקורת שיפוטית".

גרוניס ציין כי בעבר נמנה עם עמדות הרוב בבית המשפט העליון, עת שבית המשפט ביטל חוקים שונים של הכנסת. יחד עם זאת, הוא ציין כי אין זה סוד שעמדתו בנושא ביטול חקיקה של הכנסת מתונה מזו של חלק מחבריו לכס השיפוט.

גרוניס הדגיש כי גם לגישתו, "אין כל הצדקה לערער על סמכותו של בית המשפט לבטל חקיקה של הכנסת. קיימת מחלוקת על היקף הביקורת, אך אין לחלוק על עצם הסמכות".

באשר לביקורת הנשמעת בשנים האחרונות על גישתו של בית המשפט להתערב בהחלטות הממשלה והכנסת, אמר גרוניס: "אנו השופטים יושבים בתוך עמנו, ובוודאי איננו חסינים מפני ביקורת, אך יש לעשות הפרדה בין הביקורת כלפי השופטים - לבין הפגיעה בבית המשפט העליון ובלגיטימיות של סמכויותיו".

"שיטת מינוי השופטים בישראל - מהמוצלחות בעולם"

בחלק אחר של נאומו התייחס גרוניס לטענות הנשמעות לעתים על בית המשפט העליון, כאילו הוא מנותק ומזוהה עם אליטיזם נוסח שכונת רחביה, והשופטים בו מתמנים בשיטת "חבר מביא חבר". גרוניס ציין בהומור כי "טענות אלה מוכחות", והדגים: "גם עליי ניתן להגיד שאני מרחביה, שכן הורי נישאו זה לזו ברחביה. ועוד הוכחה ניצחת במירכאות היא שהנשיאה הנכנסת, מרים נאור, מתגוררת גם היא בשכונת רחביה".

בנימה רצינית יותר אמר גרוניס כי "בטענות אלה אין ממש. שיטת המינוי של שופטים בישראל היא מהמוצלחות שבעולם, ואין כל סיבה לשנותה. מי שעוקב אחר פסקי הדין של בית המשפט העליון רואה עמדות מיעוט נרחבות וחריפות, שלעתים הופכות עם השנים לדעות רוב".

באשר לעובדה כי פעמים רבות במהלך כהונתו כנשיא העליון נמצא בעמדת המיעוט בפסקי הדין, אמר גרוניס כי הוא אינו רואה בכך דבר שלילי. לדעתו, "הציפייה שהנשיא יימנה לרוב עם עמדות הרוב, מתעלמת מחשיבותו של המצפון האישי בהכרעות משפטיות. נשיא בית המשפט העליון הוא ראשון בין שווים. תפקידו, ככל שופטת ושופט, להכריע לפי מצפונו ולפי הבנתו את דין".

באשר לגישתו להביא להתייעלות במערכת בתי המשפט, ציין הנשיא כי משרד האוצר הסכים להקצות לתוכנית לשיפור המערכת השיפוטית כ-2 מיליארד שקל. "המתדיינים המתדפקים על דלתות בתי המשפט מצפים, ובצדק, לקבל את יום בבית המשפט ובמהרה", אמר.

עוד ציין גרוניס כי "לעתים נשמעת הטענה כי מגמת ההתייעלות באה על חשבון עשיית הצדק. איני מקבל טענה זו - שהרי גם עינויי דין מעוותים את עשיית הצדק. הרשו לי לצטט את המימרה האנגלית בהקשר זה, לפיה 'צדק מאוחר הוא צדק שנשלל'".

גורניס איחל הצלחה לנשיאה הנכנסת, מרים נאור, ושיבח את יכולותיה כמשפטנית. "השופטת נאור היא משפטנית מעולה ומעמיקה, מחזיקה בידע אדיר, בעלת כישרון לצלול לעומק העובדות ולברור את העיקר מן הטפל", אמר.

בסיום דבריו פנה לנאור בנימה אישית ואמר: "מרים, אין ראויה ממך לתפקיד המורכב הזה, אין לי ספק שתדעי להגן בעוז על מעמדה של מערכת המשפט".

היום אחר-הצהריים ייערך בבית הנשיא טקס השבעתה של נאור לנשיאת בית המשפט העליון.

פסק הדין האחרון

כמקובל בטקסי פרישה של שופטי עליון, הוקרא בטקס הפרישה של גרוניס פסק הדין האחרון שלו כשנשיא. בפסק הדין נקבע כי המחבל הלבנוני מוסטפה דיראני, שהוא כיום תושב מדינת אויב, לא זכאי להמשיך בתביעת הנזיקין שלו נגד מדינת ישראל.