אובמה: לא נקבל כלכלה שמניפה מעטים להצלחה מסחררת

בנאומו על מצב האומה קורא נשיא ארה"ב לקנגרס להעביר חוק שיסמיך הממשל לנהל מלחמה נגד דאע"ש ■ ועל הסכסוך הישראלי-פלסטיני? אפילו לא מילה אחת

ברק אובמה / צילום: רויטרס
ברק אובמה / צילום: רויטרס

הנה, על רגל אחת, משנתו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לשתי שנותיו האחרונות בבית הלבן: "האם נקבל כלכלה שמניפה רק מעטים מבינינו להצלחות מסחררות? או, במקום זאת, ניטול על עצמנו מחויבות לכלכלה שמניבה לכולם הכנסות שהולכות וגדלות ושפותחת הזדמנויות לכל מי שמוכן להשקיע מאמץ?"

בנאומו על מצב האומה, אמש (ג'), באולם הגדול של מליאת בית-הנבחרים, רכב אובמה על גל ההתמרמרות הציבורית הגואה בתגובה על אי השוויון בחלוקת העוגה הלאומית. הוא פרש רשימה ארוכה של הצעות להקלת הנטל שמעיק על מעמד הביניים, שאותן הוא מציע לממן ע"י הכבדת נטל המס על המאיון העליון, מתוך ידיעה ברורה שהקונגרס, ששני בתיו נמצאים עתה בשליטת הרפובליקנים, אפילו לא ידון על הצעות אלה. מזה שנים, דוחים הרפובליקאים על הסף כל הצעה להעלאת מיסים.

הנשיא, כמובן, אינו שוטה או הוזה. מטרתו העיקרית בנאום הזה, שהרפובליקנים נחפזו להגדירו כפופוליסטי, היא לקבוע את סדר היום הלאומי, להכניס את הרפובליקנים לעמדת מגננה בגין מאמציהם לסוכך על העשירים, ובעיקר, להכשיר את הקרקע למועמד הדמוקרטי בבחירות לנשיאות ב-2016. מאבק הדמוקרטים באי השוויון בחלוקת ההכנסות יהיה אחד מהנושאים המרכזיים שינחו את מדיניות הפנים של הבית הלבן. אובמה מתכנן "לסרוק את אמריקה לאורכה ולרוחבה" כדי לעשות נפשות להצעותיו, כפי שהוא הכריז בנאומו.

ואין ספק שהוא ניצב על בסיס מוצק למרות הצלחת הרפובליקנים בבחירות 2014. הנשיא אינו אזוק עוד בכבלי משק מקרטע ומלחמות שהקיזו דם וממון. הוא לא ירוץ יותר בקמפיין פוליטי כלשהו. הכלכלה הלאומית, כמו מצב הרוח הלאומי, נסקו בשנה שחלפה, כפי שאובמה הדגיש היטב בנאום: "הלילה אנו פותחים דף חדש. הלילה, אחרי שנה של פריצת דרך לאמריקה, הכלכלה שלנו צומחת ויוצרת מקומת עבודה בקצב המהיר ביותר מאז 1999. שיעור האבטלה עתה נמוך יותר מכפי שהיה לפני המשבר הפיננסי. יותר צעירים מסיימים את הלימודים (באוניברסיטאות) מאשר אי פעם. יותר אנשים נהנים עתה מביטוח רפואי מאשר אי פעם. אנו משוחררים עתה מלפיתת מפיקי הנפט הזרים יותר מכפי שהיינו ב-30 השנים שחלפו".

"הלילה, בפעם הראשונה למן אירועי הטרור של 11 בספטמבר 2001, המשימה הקרבית שלנו באפגניסטאן הגיעה לסיומה. לפני שש שנים, כמעט 180 אלף אמריקאים שירתו בעיראק ובאפגניסטאן. כיום, נותרו שם פחות מ-15 אלף... צל המשבר חלף. מצב האומה - איתן", הכריז נשיא ארה"ב.

וכך, מעמדה של עוצמה, ובהחלט לא כ"ברווז מקרטע", קרא אובמה לגייס לקופה הממלכתית 320 מיליארד דולר לאורך עשר שנים באמצעות מיסים חדשים על המאיון העליון בארה"ב ועל מוסדות פיננסיים גדולים, לרבות העלאת מס ההון על דיווידנדים לרמה של 28% (הרמה שהיתה נהוגה בתכופת כהונתו של רונלד רייגן הרפובליקאי) והרחבת התחולה של מס הירושה.

לפי תכנית אובמה, ההכנסות מהכבדת הנטל על העשירים יממנו שורה ארוכה של הטבות למעמד הביניים: חינוך חינם במכללות קהילתיות, שרובן ככולן נמצאות בשליטת המדינות או המחוזות; חופשת מחלה (הוא הדגיש שארה"ב היא היחידה בקרב המדינות המתועשות שבה חופשת מחלה וחופשת לידה אינן מעוגנות בחוק וש-46 מיליון אמריקאים אינם נהנים מזכויות אלה); שוויון בשכרם של גברים ונשים שמועסקים בתפקידים זהים; אשראי מס להוצאות מטפלות לילדים במשפחות עובדות; והעלאת שכר המינימום (בפנותו למחוקקים הרפובליקאים, שמתנגדים להעלאה כזו, אמר אובמה: "אם אתם חושבים שאין צורך בכך, נראה אתכם מתקיימים עם הכנסה של 15 אלף דולר בשנה").

ישראל הוזכרה פעם אחת בלבד

היה זה אך טבעי, שנושאי חוץ נדחקו כמעט לשוליים. בחידוש מפתיע, לא הזכיר אובמה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני אפילו פעם אחת, עובדה שמעידה, אולי, על כך שנושא זה פשוט נמאס עליו.

המילה "ישראל" בוטאה פעם אחת בלבד, בהקשר האיראני. כפי שנהג פעמים רבות בחודשים שחלפו, חזר אובמה וקרא לסנט לא להטיל סנקציות חדשות על איראן. "מעתה ועד לאביב, יש לנו הזדמנות לנהל מו"מ להשגת הסכם מקיף, שימנע התחמשות איראן בנשק גרעיני; יבטיח את ארה"ב ובעלות בריתה, לרבות ישראל; ויחסוך מאיתנו סכסוך נוסף במזה"ת".

"אין שום ערובה שהמו"מ יצליח ואני שומר את כל האופציות על השולחן כדי למנוע נשק גרעיני מאיראן", הוסיף הנשיא. "אך אם הקונגרס הנוכחי יטיל סנקציות חדשות, בזמן זה, זו ערובה לכך שהדיפלומטיה תיכשל... זה לא הגיוני, ולכן אטיל וטו על כל הצעת חוק שתקרא להטיל סנקציות."

אובמה ניסה להצדיק את מדיניותו הזהירה בסוגיות הסבוכות של סוריה, עיראק והטרור האיסלמי, מדיניות שמבקריו הרפובליקנים מגדירים כרופסת במקרה הטוב ותבוסתנית במקרה הרע. "אני מאמין בהנהגה אמריקאית מהסוג החכם. אנו מובילים באופן הטוב ביותר כאשר אנו משלבים עוצמה צבאית עם דיפלומטיה חזקה; כאשר אנו ממנפים את עוצמתנו עם (קמפיין) לבניית קואליציות; כאשר איננו מניחים לפחד להסתיר מאיתנו הזדמנויות חדשות שמציגה לפנינו המאה החדשה. זה בדיוק מה שאנו עושים עתה ברחבי תבל, ואנחנו מחוללים שינויים".

"בסוריה ובעיראק, ההנהגה האמריקאית, לרבות העוצמה הצבאי שלנו, בולמת את התקדמות דאע"ש", הוסיף אובמה. "במקום להיגרר למלחמה קרקעית נוספת במזה"ת, אנו מובילים קואליציה רחבה, שמקיפה גם מדינות ערביות, במטרה לשחוק ובסופו של דבר להשמיד את קבוצת הטרור הזו".

אולי החדשה הגדולה ביותר בחלק מדיניות החוץ של הנאום היה קריאת אובמה לקונגרס להעביר חוק שיסמיך את הממשל לנהל מלחמה נגד דאע"ש. אובמה אמר, כי חקיקה כזו תהווה מסר חשוב. עד עתה טען אובמה, כי סוג הלחימה שמתנהל עתה נגד דאע"ש אינו מצריך אישור הקונגרס.

"אנו ניצבים יחד עם אנשים ברחבי תבל ששימשו מטרה לטרוריסטים, מבית-ספר בפקיסטן ועד רחובות פריס", אמר אובמה. "אנו נוסיף לרדוף טרוריסטים ולפרק את הרשתות שלהם, ואנו שומרים לעצמנו את הזכות לפעול באופן חד-צדדי, כפי שפעלנו ללא הפוגה, מאז תחילת כהונתי, כדי לחסל טרוריסטים שמהווים איום ישיר עלינו ועל בעלות הברית שלנו".

הוא הוסיף: "כאמריקאים, אנו מכבדים את זכות האדם לכבוד, גם כאשר מאיימים עלינו, ולכן אסרתי עינויים ופעלתי כדי להבטיח שהטכנולוגיות החדשות שלנו , כגון מל"טים, ירוסנו כיאות. לכן אנו נושאים קולנו ברמה נגד האנטישמיות המגונה שהחלה להרים ראש באזורים מסוימים בעולם. לכן אנו מוסיפים לדחות הדבקת סטריאוטיפים פוגעניים למוסלמים, שרובם המכריע חולק את המחויבות שלנו לשלום. לכן אנו מגינים על חירות הביטוי, פועלים למען אסירים פוליטיים ומגנים רדיפת נשים, מיעוטים פוליטיים ואנשים שנמנים עם קהילת להט"ב. אנו נוהגים כך לא מפני שזה הדבר הנכון לעשותו, אלא מפני מפני שזה מגביר את בטחוננו".