הנקראות ביותר

מייסד עליבאבא חושף את סיפור חייו המדהים

ג'ק מא בפורום דאבוס: "היעד של עליבאבא הוא 2 מיליארד לקוחות. התערבתי עם בכיר בוול-מארט שבתוך 5 שנים נעקוף אותם בנפח העסקאות"

loading

"היעד של עליבאבא הוא שני מיליארד לקוחות. התערבתי עם בכיר בוול-מארט שבתוך 5 שנים נעקוף אותם בנפח העסקאות" - כך אמר היום (ו') מייסד עליבאבא ג'ק מא בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס.

בראיון "אחד על אחד" עם צ'רלי רוז, מנחה העוגן של רשת הטלוויזיה CBS, שידר מא שנינות והומור עצמי ולא התחמק משאלות לא נוחות. מא אישר כי לא יסרב לבצע משימות עבור הממשל הסיני ושיספק מידע פרטי על המשתמשים באתר, "אבל רק לצורכי לחימה בטרור ובפשיעה". בנוסף תיאר מא בהרחבה את ילדותו הקשה וכישלונותיו הרבים כתלמיד וסיפר מדוע שינה את שמו ומה מקור שמה של החברה שהקים.

מא (50) נחשב כיום לאיש העשיר בסין עם הון אישי המוערך ב-22 מיליארד דולר. מקור הונו הוא בהנפקת הענק שביצעה עליבאבא בניו-יורק בספטמבר לפי שווי של 160 מיליארד דולר - ההנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה. עליבאבא היא חברת המסחר האלקטרוני הגדולה בסין ויריבתה הגדולה של eBay. בהנפקה גייסה עליבאבא 21.8 מיליארד דולר ומאז זינק שווי השוק של החברה ב-100 מיליארד דולר נוספים ל-256 מיליארד דולר, שווי הנמוך ב-10% בלבד משוויה של ענקית הקמעונאות האמריקאית וול-מארט המעסיקה 2.2 מיליון עובדים.

"ההכנסות שלנו מפרסום ומעסקאות הן בשבריר אחוז מהיקף המכירות", אמר מא. "מספר העסקאות שלנו הוא השני בעולם אחרי וול-מארט. יש לנו 100 מיליון קונים ביום ו-60 מיליון עסקאות. אני זוכר שאחד המנהלים הבכירים בוול-מארט בא אלי לפני חמש שנים ואמר לי: 'כל הכבוד, אנחנו מעריכים את העבודה שאתה עושה', ובלה-בלה... אמרתי לו אני מוכן להתערב שבעוד 10 שנים נהיה יותר גדולים מוול-מארט. הוא אמר לי: 'משאלה יפה'. אבל אנחנו יכולים לגייס עוד 10,000 לקוחות מבלי לבנות מחסנים ולשכור חנויות ולהקים את כל התשתית".

מא המשיך ואמר: "אני זוכר שב-2001 ביקשנו להנפיק בארה"ב ונדחינו. אמרו לנו, 'אמזון טובה יותר מכם, eBay יותר טובה'... ופתאום אנחנו גדולים יותר מ-IBM ומוול-מארט ואנחנו אחת מ-15 החברות הגדולות בעולם. ואנחנו רק תינוק לעומת מה שנהיה בעוד 15 שנה. זה לא שאנחנו יותר טובים היום ממה שחשבו אז, אנחנו בסך הכול חברה בת 15 וחברות מגיעות לשיאן בגיל 27-30".

כשנשאל מה החזון שלו לעליבאבא אמר מא שהוא רואה לנגד עיניו מוסד גלובלי בדומה לארגון הסחר העולמי (WTO): "אנחנו רוצים ליצור ארגון סחר עולמי אלקטרוני, e-WTO, אבל בזמן שה-WTO משרת בעיקר את החברות הגדולות אנחנו נשרת בעיקר את העסקים הקטנים. אנחנו חברת אינטרנט שנמצאת במקרה בסין. המשימה שלנו היא לסייע לעסקים קטנים באמצעות הפלטפורמה שלנו למכור דברים. לעזור לעסק בנורבגיה למכור לארגנטינה וללקוחות בארגנטינה שיוכלו לקנות משוייץ. היום אנחנו כבר מסייעים לחקלאים במדינת וושינגטון בארה"ב למכור דובדבנים לסין. אנחנו מבצעים את עסקת המכירה כשהדובדבנים עדיין על העץ. אנחנו רוצים להגיע ל-2 מיליארד צרכנים ול-10 מיליון עסקים מחוץ לסין".

"חיים קשים"

מא נולד ב-1964 בעיר האנגזו בצפון מזרח סין, בתקופת "המהפכה התרבותית" של מאו.

"סבי נהיה בעל קרקע קטן ולכן הוא נחשב ל'איש רע'", סיפר מא, "כך שכילד למדתי מה הם חיים קשים".

כתלמיד בית ספר ואוניברסיטה ידע מא בעיקר כישלונות: "נכשלתי שלוש פעמים במבחני הכניסה לאוניברסיטה. נכשלתי שלוש פעמים במבחני משווה בבית הספר היסודי ופעמיים בחטיבת הביניים". מא נשאל איך התחושה להידחות וענה: "צריך להתרגל לזה. גם היום יש הרבה אנשים שמסרבים לנו".

הוא סיפר שכצעיר ביקש להתקבל לעבודה ברשת העופות הצלויים האמריקאית KFC: "מתוך 24 אנשים שניגשו לראיונות התקבלו 23 ואחד נכשל - אני. פניתי להרווארד 10 פעמים ונדחיתי. עכשיו אני אולי ארצה ללמד שם".

מא סיפר שלמד אנגלית מתיירים שהציפו את עיר הולדתו בעקבות ביקורו של נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון בעיר בשנות ה-70: "הדרכתי תיירים במשך תשע שנים והם לימדו אותי אנגלית. הם לימדו אותי דברים כל-כך שונים ממה שלמדתי בבית הספר ומהורי ומאז אני מפעיל את השכל".

הוא סיפר כי שינה את שמו האמיתי מ"מא רינג" בעקבות תיירת: "היא אמרה לי שכדאי לי מאד לשנות את השם לשם שיהיה קל לדוברי אנגלית. שאלתי אותה לאיזה שם? היא ענתה שלאביה קראו ג'ק ולבעלה קוראים ג'ק אז 'מה דעתך על ג'ק?'. אמרתי שזה שם מצוין".

מא סיפר על ביקורו הראשון בארה"ב באמצע שנות התשעים, שבמהלכו התוודע לראשונה לאינטרנט באמצעות חבר: "החבר אמר לי שאינטרנט זה משהו שמאפשר לחפש כל מה שאתה רוצה. היה לו מנוע חיפוש בשם מוזאיק שהיה נורא איטי. חיפשתי את המלים 'בירה' ו'סין' ולא היה כלום. אז עשינו דף אינטרנט על סין. הדף עלה בתשע בבוקר. בתשע וחצי החבר התקשר ואמר לי: 'יש לך חמישה אי-מיילים'. שאלתי: 'מה זה אי-מיילים?'. הוא אמר לי שזה מאנשים שמאוד התרגשו לראות שיש משהו על סין".

למה עליבאבא?

מא סיפר שבחר בשם עליבאבא כי חיפש שם גלובלי: "אני עדיין חושב שהשם הכי טוב זה יאהו. הייתי בבית קפה בסן-פרנציסקו ושאלתי מלצרית, 'את יודעת מה זה עלי-באבא?'. היא אמרה, בטח - 'שומשום היפתח!'. שאלתי עוד עשרה אנשים וכולם ידעו מה זה וכך בחרתי".

מא נשאל על מערכת התשלום של עליבאבא, המכונה Ali-pay ומופעלת על-ידי חברה נפרדת בשליטתו של מא. לדבריו, "בהתחלה היינו רק מערכת שמספקת מידע בלי תשלומים. אף בנק לא רצה לעשות זה. אם הייתי משיק מערכת תשלום זה היה בניגוד לחוקים הפיננסים כי הייתי צריך רישיון. הלכתי לדאבוס והקשבתי לדיון על אחריות. התקשרתי לחברים ואמרתי להם תעשו את זה מיד ואם משהו ישתבש והמושל יכעס ומישהו יצטרך ללכת לכלא - ג'ק מא יילך לכלא. אבל אם לא תעשו את זה כמו שצריך, תגנבו כסף, תכבסו כסף - אני שולח אתכם לכלא! אני זוכר שאנשים לא אהבו את זה. אמרו לי שזה הרעיון הכי מטופש שהיה לי. אבל עד היום השתמשו במערכת Ali-pay 800 מיליון איש".

מא אמר שמעולם לא לווה כסף מהממשלה וגם לא מבנקים סיניים. לדבריו, "נכון שבהתחלה רציתי אבל אח"כ כבר לא. חברה שלוקחת כסף מכיסי הממשלה היא זבל. תחשוב איך לקחת כסף מלקוחות. היום הבנקים רוצים לתת לי ואני לא רוצה".

"ג'ק המשוגע"

מא נשאל האם נכון שהממשלה סייעה לו בכך שהגבילה את התחרות בחברה שלו אך התחמק מלהשיב: "עבדתי ב-1997 במשך 14 חודשים במשרד ממשלתי והבנתי שאסור לממשלה לפתח מסחר אלקטרוני. אמרתי לעובדים שלי, תאהבו את הממשלה אבל אל תתחתנו אתה. תספרו להם איך האינטרנט עובד. הרבה אנשים נלחמים בהם ואני אמרתי להם תגידו לממשלה איך אנחנו יכולים לעזור לכלכלה איך אנחנו יכולים ליצור משרות. האינטרנט לא היה מוכר אז".

מא נשאל האם הוא נענה בחיוב כשהממשלה מבקשת ממנו לעשות משהו בשבילה, וענה: "בדרך כלל כשמציעים לי להצטרף לפרויקט אני אומר 'לא', ומציע להכיר להם חברים שיעשו את זה במקומי. אם הם מתעקשים, אני אומר, 'בסדר אני אעשה את זה ללא תשלום ואני מקווה שלא תבואו אלי שוב'".

מא נשאל כיצד הוא ממודד עם פרטיות הלקוחות שלו וכיצד ינהג אם הממשלה תבקש ממנו מידע על המשתמשים באתר. לדבריו, "עד היום לא היו לי בעיות כאלה. אמרתי לממשלה, אם תבואו אלי בשם הביטחון הלאומי, המאבק בפשע או בטרור אסייע לכם; אחרת לא. לפני מאות שנים אנשים היו מחביאים כסף בכרית ולא בבנקים. היום בנקים יודעים לגבי בעיות הפרטיות. אולי היום אין פתרונות אבל לילדים שלנו יהיו פתרונות, בתוך 10-20 שנה יהיה פתרון".

מא נשאל על ההשקעה של ג'רי יאנג מיאהו בעליבאבא בהיקף מיליארד דולר והאם הוא מתחרט שלא גייס את הכסף בעצמו; הוא ענה כי "אני אסיר תודה לכל המשקיעים. ב-1999-2000 הרבה אנשים לא הבינו מה אנחנו עושים כי לא היה לנו את המודל שהאמריקאים הכירו. בפעם הראשונה שהופעתי במגזין 'טיים' קראו לי ג'ק המשוגע. אני חושב שמשוגע זה דווקא טוב. אנחנו משוגעים אבל לא מטומטמים. אם כולם יחשבו שהרעיון שלי מצוין לא יהיה לי סיכוי להצליח".

רוז שאל את מא האם הוא מסכים שסיפור חייו הוא הוכחה לכך ששום דבר אינו בלתי אפשרי והשיב: "כשהייתי צעיר באמת חשבתי שהכול אפשרי. היום אני יודע שזה לא כך. צריך לחשוב על הלקוחות שלך, החברה, על העובדים שלך, בעלי המניות שלך. אבל אם תמשיך לעבוד קשה יש הזדמנויות. בחמש השנים הראשונות רק ניסיתי לשרוד. בשלוש השנים הראשונות ההכנסות שלנו היו אפס. אבל אח"כ הבנתי ששיניתי את החיים לכל-כך הרבה אנשים. הייתי אוכל במסעדות ובעל המסעדה היה אומר לי: 'החשבון שלך שולם', ועל הפתק היה כתוב: 'ג'ק, אני לקוח של עליבאבא. עשיתי הרבה כסף ואני יודע שאתה לא הרווחת מזה. תודה'".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות