מבחן דרכים: אינפיניטי QX60 - רכב יוקרה חוצה גבולות

ה-QX60 נולד עבור פלח הקרוס אובר פרימיום החביב על תושבי הפרברים העשירים בארה"ב ■ יש לו מרווח פנימי נדיב לשבעה נוסעים, מנוע בריא והרבה פאר, אבל בישראל מחכה לו קרב קשה מול רכבי הפנאי-יוקרה המבוססים

יש בעולמנו כלי רכב שכדי להבין את תכליתם חייבים לראות אותם בהקשר הרלוונטי. ניקח למשל, את האינפיניטי QX60 החדש. המפגש הראשון עם הכלי המגודל על כבישי ישראל מעלה מיד את השאלה "למה ולמי הוא בדיוק מיועד?". יש לו שבעה מקומות ישיבה מרווחים ונפח הטענה עצום, אבל הוא בהחלט לא מיניוואן. הוא גם אינו רכב שטח, למרות שעיצובו החיצוני מאמץ כמה וכמה סממנים של הז'אנר. ובנוסף הוא עולה כמו דגמים גדולים מבית מרצדס, ב.מ.וו ושות'.

אבל, כשמציבים את ה-QX60 בהקשר הנכון שלו - אוכלוסיית הפרברים הגדולה והמבוססת של ארצות הברית, שעבורה הוא תוכנן, הפיסות בפאזל נופלות למקומן. בשכונות המבודדות והמתנשאות שבפאתי בוסטון, מיאמי, לוס אנג'לס וכו', כל משפחה כמעט זקוקה לאיזה רכב שני (או שלישי, או רביעי) כדי שניתן יהיה להסיע בו את הילדים ואת חבריהם לבית הספר הפרטי או לחוגים. במבחן המעמדי החשוב הזה, שעיקרו "מה יגידו השכנים", אין מקום לסתם מיניוואנים. כל המרבה בפאר ובשמות מותג יוקרתיים הרי זה משובח.

ההקשר הזה מסביר, למשל, את הממדים והעיצוב. הרכב נמתח לאורך של חמישה מטר ולרוחב של יותר משני מטר בין המראות וניצב גבוה מעל הכביש. הוא משלב אלמנטים של אסכולת הפול סייז SUV האמריקנית, דוגמת גריל ענק ובולט עם ציפוי כרום, ביחד עם פרופיל וזנב, שמזכירים רכבי ייבוא מיוחסים כמו פורשה קאיין ומרצדס GL. אבל למרות השימוש הנמרץ בקלישאות עיצוב, התוצאה הסופית מצליחה להיראות מתוחכמת ומעודנת ולגרור לא מעט התעניינות מהסביבה.

תא הנוסעים ממלא היטב את התכלית לשמה נוצר ולא יבייש את הוואספים הקטנים מול חבריהם. למרות המטראז' הנדיב, כל פינה ברכב מרופדת היטב בחומרים נעימים ויקרים למראה בלי שמץ לפלסטיק קשיח, שכמותו ניתן למצוא בכלים "עממיים" מבית טויוטה או ניסן, ובידוד הרעשים הוא ברמה של רכבי פאר. ריפוד העור יקר למגע ויוקרתי למראה, דיפוני העץ היפניים הם מלאכת מחשבת של גימור ועידון ויש גם שעון אנלוגי יוקרתי במרכז עמדת הפיקוד (ע"ע קלישאות).

כצפוי, האבזור התקני שופע. הנהג והנוסעים שמלפנים מוקפים במסכים מנצנצים עם אפליקציות צבעוניות ובדגם המפואר בו נסענו מצאנו שני גגות שמש חשמליים שמפזרים אור ואבק כוכבים בתא, דלת אחורית ומושבים אחוריים שמתקפלים בהינף מתג מערכת קול רצינית של "בוס" עם אין ספור רמקולים חבויים (אחרי 12 הפסקנו לספור), מצלמות היקפיות ומה לא.

המרחב הפנימי לא מבייש מיניוואנים בגודל מלא, כאשר המושבים בשורה השלישית יכולים לאכלס מבוגרים בגודל מלא מבלי שירגישו בצינוק. את המושבים בשורה השניה ניתן לנייד על מסילה בהתאם לצרכים, וגם עם שבעה נוסעים ברכב עדיין נותר מרחב מכובד בתא המטען עבור קניות של סופ"ש ב"סאקס". אם מקפלים את השורה השלישית של המושבים, אפשר לדחוק לרכב ערכת ברביקיו טקסאנית בגודל מלא.

בהתאם לצו האופנה, מוצע האינפיניטי בארצות הברית גם עם מערכת הנעה היברידית לטובת הממחזרים והירקרקים.

אלינו מגיע הרכב עם המנוע הגדול של המותג, בנפח 3.5 ליטר, עם הספק של 265 כ"ס ו-35 קג"מ מומנט. זהו V6 אמריקני קלאסי עם שפע של דחף חלק ושקט בסל"ד נמוך וכושר שיוט נינוח מאד למרחקים ארוכים במהירויות גבוהות. הוא לא מנוע ספורטיבי ונושך כמו מנוע ה-3.7 ליטר (320 כ"ס) של דגמי הכביש של אינפיניטי, אבל אין לו בעיה להאיץ בעליות שישה שבעה נוסעים פלוס כמעט שני טון של משקל עצמי. התיבה האוטומטית חלקה למדי עבור תיבה רציפה, ללא בעיטות או היסוסים, ובסך הכול יחידת ההנעה משדרת תחושה אמריקנית למהדרין.

גם תחושת הניהוג משייכת אותו יותר ל-ROUTE 66 מאשר לכביש 6.

הכלי הגדול ניצב על מתלים רכים מאוד, מפגין נטיית גוף די מוחשית בפניות הדוקות, מגיב בעצלתיים לדרישות היגוי תובעניות של הנהג ודורש הסתגלות לתחושת הבלימה הרכה של דוושת הבלם. הוא סופג בקלות זעזועים קטנים ושיבושים על כבישים מהירים אבל קצת מתקשה לנטרל מהמורות ישראליות עמוקות ועוקצניות.

מערכת ההיגוי מספקת היזון חוזר סביר ביחס לז'אנר רכבי ה-5 מטר האמריקנים אבל מי שחושב על נהיגה ספורטיבית, או משהו קרוב אליה, ייטיב לעשות אם יצמד לכלים מבית ב.מ.וו ומרצדס. כצפוי, הרכב מפגין צימאון לא מבוטל לדלק, עם צריכה ריאלית של כ-7 עד 8 קילומטרים לליטר בנהיגה נמרצת, שרחוקה מה-11 קילומטרים לליטר המוצהרים. זה אולי לא משנה כל כך לאמריקנים, שרובם משלמים כיום פחות משני שקל לליטר בתחנות, אבל בישראל כדאי בהחלט להצטייד בדלקן עסקי.

הכלי מצויד בהנעה כפולה שמיועדת בעיקר לשלג ויכולות השטח צנועות למדי. הוא לא יתקשה לטפס על מדרכות גבוהות ולנוע על דרכי עפר משובשות, וגם שלוליות עמוקות לא יכניעו אותו, אך כל מה שמעבר לכך נמצא מחוץ לתחום.

דגם הבסיס של ה-QX60 עולה בישראל 399 אלף שקל. הדגם הסופר-מפואר מוסיף עוד 40 אלף שקל למחיר. אלו הם מחירים שמציבים את הכלי בפער מחיר לא מבוטל מעל כלים עם שימושיות דומה, דוגמת הגרסה המפוארת ביותר של שברולט טראוורס או הגרסה המפוארת של קרייזלר גראנד וויאג'ר ובתוך הטריטוריה של דגמי הבסיס של ב.מ.וו X5 ושות'.

המחיר הזה מציב מבחן לא קטן ליכולת של אינפיניטי למצב את עצמה כמותג פרימיום, אבל לפחות במקרה של ה-QX60, הכלי עושה עבורה את העבודה.

אינפיניטי
 אינפיניטי

חלק מהמתחרות

שברולט טראוורס

ב-353 אלף שקל מציעה שברולט גרסה מפוארת של הקרוס-אובר טראוורס. העיצוב עדכני ונאה, עמדת הפיקוד מודרנית ויש מקום מרווח לשבעה-שמונה נוסעים. הדגם הבכיר עמוס באבזרי פאר ומותרות, מצויד במנוע 3.8 ליטר עם 288 כ"ס ובהנעה כפולה.

מרצדס GL

ב-687 אלף שקל מציעה מרצדס את סדרת GL הגדולה, שמיוצרת בארה"ב. גם זה לוויתן ענק עם מקום מרווח לשבעה מבוגרים, תא מטען בריא ומראה יוקרתי. במחיר הזה מקבלים מנוע טורבו דיזל בנפח 3 ליטר עם 258 כ"ס ומומנט מאיבי של 63 קג"מ

וולבו XC90 מודל 2015

מעבר לפינה נמצא רכב הדגל של וולבו, שיציע 7 מקומות ישיבה, שלדה מתוחכמת ומערך עתידני של אמצעי בטיחות וניהוג. המפרטים טרם פורסמו, אולם דגם אחד לפחות יצויד במנוע טורבו גדול עם כ-300 כ"ס ותיבה אוטומטית מתקדמת. המחירים יתחילו כנראה בכ-400 אלף שקל