הנקראות ביותר

טעות היסטורית: מאיפה קיבלה קק"ל את קרקעות המדינה?

עם כל הכבוד לשליחי קק"ל שהפיצו כבר לפני 100 שנה את הקופסה הכחולה וליקטו מטבע למטבע כדי לגאול את קרקעות המדינה, את מרבית הקרקעות קיבלה קק"ל מהמדינה, בתודה לערבים שברחו מכאן

קק"ל / צילום: יחצ
קק"ל / צילום: יחצ

חשוב לתקן טעות רווחת: לא כל קרקעות הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) נרכשו לפני הקמת המדינה העברית מכספי יהודים שנידבו את ממונם לקופסה הכחולה. אפילו לא רובן.

קק"ל היא הבעלים של 2.35 מיליון דונם, מרביתם במרחב הכפרי. מדובר על כ-11% מקרקעות המדינה (21.8 מיליון דונם). אבל בעת הכרזת המדינה, נכללו בגבולותיה כ-940 אלף דונם בלבד. מאיפה הגיעו כל השאר? בסיום מלחמת העצמאות השאירו אחריהם ערביי ארץ ישראל כ-4.5 מיליון דונם, קרקעות שנתפסו על ידי אפוטרופוס מטעם המדינה. חוק נכסי נפקדים תש"י (1950) הגדיר "נפקד" כמי שבין כ"ט בנובמבר 1947 ובין היום בו תסתיים שעת החירום "שהה או היה נתין של ארץ ערבית שהכריזה מלחמה על ישראל". נכסי הנפקד הועברו לניהול האפוטרופוס לנכסי נפקדים, שהיה רשאי למכור קרקעות ל"רשות לפיתוח הארץ".

כך, בשנת 1949 העבירה ממשלת ישראל מיליון דונם מנכסי הנפקדים לקק"ל למטרת התיישבות חקלאית. בהמשך, הציעה המדינה להעביר מיליון דונם נוספים לידי קק"ל ("המיליון השני"). קיימות גרסאות שונות מדוע הזדרזה הממשלה הצעירה להעביר חטיבות קרקע גדולות כל כך לידי קק"ל. פתיחת שערי הארץ לעלייה יצרה צורך מידי במקומות יישוב וביצירת תעסוקה ופרנסה לאלו שמקרוב באו. בשנים לאחר הקמת המדינה, תפקידה של הקרן היה בהכשרת קרקע וייעור - בין השאר למתן תעסוקה.

הסבר נוסף הוא מצב המחסור במזון והמחסור במטבע חוץ לקניית מזון מיובא, שחייב ניצול הקרקעות הנטושות לייצור תוצרת חקלאית. היה גם חשש שמי שברחו במלחמה יבקשו לחזור למקום מושבם הקודם, ולרשות הממשלה לא היה ארגון טוב יותר לביצוע מפעל הקליטה וההתיישבות המהיר של היהודים שזרמו בהמוניהם למדינה הצעירה.

יש הסבורים שעסקת העברת הקרקעות - מיליון דונם מרשות הפיתוח לקק"ל , מקורה בצורך להציג את תפיסת הקרקעות כעסקה כלכלית ולא כהפקעה, המנוגדת למשפט המלחמה הבינלאומי. כך או כך, "המיליון השני" הוצע למטרת גיוס מטבע חוץ למימון צרכי הביטחון של ישראל הצעירה. מתוך המיליון השני, הספיקו משאביה של קק"ל לרכישת 350 אלף דונם בלבד, וכך נמצאנו שהקרן הקיימת היא הבעלים של אותם 2.35 מיליון דונם.

מיליון דונם שהקרן רכשה עד לקום המדינה - ועוד 1.35 מיליון דונם שנרכשו מרשות הפיתוח, מרביתם במרחב הכפרי, באזורים הפוריים והמבוקשים ביותר של המדינה.

הכותב שימש כמנכ"ל הסוכנות היהודית לא"י, כמנהל מינהל מקרקעי ישראל, כמנכ"ל חברת השתתפויות בנכסים וכמנהל מינהל פיתוח הקרקע בקק"ל

היפרדות קק"ל מרשות מקרקעי ישראל: אפשרי ורצוי

כאשר נכרתה האמנה בין המדינה לבין קרן קיימת לישראל (קק"ל) בשנת 1960, והוקם מינהל מקרקעי ישראל, איש כמובן לא שיער שהקרקע תהפוך לפרת מזומנים המניבה יותר מ-5 מיליארד שקל בשנה, שמהם כמיליארד שקל מוזרמים ישירות לקק"ל.

אבל הסכומים האדירים, הביקורת על קק"ל והחיפוש אחרי מקורות הכנסה לקופת המדינה הניעו את ממשלת ישראל לתת לאחרונה את עינה בקופת הקרן, במטרה מוצהרת "לקזז" מיליארד שקל מקופתה. בינתיים, גם התרבו הסימנים שאין לקק"ל יכולת מעשית להתערב ולקבוע מה יעשה במקרקעין שבבעלותה. ייצוג הקרן הקיימת במועצת מקרקעי ישראל, הגוף האמון על קביעת מדיניות הקרקע של המדינה, הצטמצם בשנים האחרונות ל-2 חברים בלבד מתוך 10 (בעבר הרכיבו חברי קק"ל מחצית מהרכב המועצה), מהלך שעיקר את יכולת הקרן להשפיע על מדיניות המקרקעין ולפקח על ביצועה.

בתנאים אלו, ההודעה על הפרדת הכוחות היתה רק שאלה של זמן. כבר בשנת 1960 נקבע כי תוקף האמנה הוא לחמש שנים, והוא יוארך אוטומטית לחמש שנים נוספות עד סוף הדורות, אלא אם הודיע אחד מבעלי האמנה על רצונו שלא לחדשה. פג תקפה של האמנה, יוחזר המצב שהיה קיים ערב תחולתו של החוק, על כנו, והממשלה מתחייבת באמנה להציע לכנסת את החקיקה הדרושה לכך.

ואכן, בתחילת 2015 הודיע דירקטוריון קק"ל על הכוונה להביא לסיום האמנה.

התומכים בהפרדת הקרן מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) סבורים שתחרות בשוק הנדל"ן תמריץ ותייעל את שיווק הקרקעות לצרכי הציבור. מנגד, החשש הוא שהיפרדות תפגע באופן מיידי ביכולת רמ"י בשיווק, בעוד שהקרן הקיימת אינה ערוכה לנהל בעצמה את הקרקע שבבעלותה.

ההיפרדות לא היתה מתבקשת אילו רמ"י היתה ממלאת את תפקידה. לדאבון לב, על אף הרפורמות ומאמצי ההתייעלות, רמ"י נתפסת כגורם ביורוקרטי, אנכרוניסטי ושמרני. התוצאה היא האמרת מחירי הקרקע ועליית מחירי הדיור. לכן, למרות החששות, להערכתי ההפרדה היא אפשרית ואף רצויה. בעידן של ניהול נכסים ממוחשב, הפרדת הניהול היא בלחיצת כפתור. מה עוד שרשות המקרקעין מפעילה חברות ניהול העשויות לתת שירות באותה מידה גם לקרן הקיימת.

ובכל מקרה, חשוב שההפרדה תיעשה במתינות, בהדרגה ובשום שכל. יש מקומות בהם ההיפרדות תיצור קשיים בשל בעלות מעורבת של מקרקעי קק"ל ומקרקעי המדינה, אבל הם היוצאים מהכלל. היות והחלק הארי של קרקעות קק"ל מצוי בהתיישבות הכפרית והחקלאית, תהיה זו הזדמנות לנער את מדיניות הקרקע החקלאית העומדת ולהתאימה למציאות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות