העברת נכסים בין אחים פטורה ממס שבח, גם אם הועברה "בעקיפין" מההורים

הורים לארבעה הורישו להם זכויות במקרקעין בחלקים שווים. הזכויות עברו מהאחים לחברה בבעלותם שכל רכושה היה המקרקעין (איגוד מקרקעין). בהמשך מניות החברה הועברו לשניים מהאחים, ואז שוב הועברו מהאחים שהחזיקו בזכויות בחברה לשני האחים הנוספים. לכל ההעברות הללו יש השלכות כלכליות בעולם המס. על פי חוק, העברת זכויות במקרקעין בין אחים פטורה ממס שבח רק אם מקור הזכויות בהורים, והן התקבלו מהם ללא תמורה או בירושה. וזו בדיוק הייתה השאלה עמה התמודדו ארבעת האחים - האם גם ההעברה האחרונה של מניות החברה ביניהם פטורה ממס שבח.

● בית המשפט המחוזי פסל הוראה של המנוח להוריש דירה לאשתו
● יש לכם דירה מלפני הנישואים? כך תדאגו שהיא תישאר שלכם גם בגירושים
● האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בעוד רשות המסים טענה שההעברה של זכויות איגוד המקרקעין משני האחים לאחים האחרים אינה פטורה ממס, ועדת הערר בחיפה דווקא קבעה שכן. "שתי המנות של המניות משקפות את אותו מקבץ של זכויות במקרקעין, שמקורו בהעברה במתנה מההורים", קבעה יו"ר הוועדה, השופטת אורית ויינשטיין, בהסכמת חברי הוועדה רפאל מרסיאנו ואבי כאכון.

רקע: המניות עברו מהאם לאחים ובניהם

הנכס שעמד בלב המחלוקת היה מגרש ברחוב הגבורה 11, באזור התעשיה קריית אתא, שרכשו הוריהם, יהודה וברכה מנדלסון, באפריל 1986. ביולי 2002 העבירו האב והאם, בחלקים שווים, 80% מהזכויות במקרקעין במתנה ללא תמורה לארבעת ילדיהם: ירון מנדלסון, איריס ארבטמן מנדלסון, נטע מנדלסון כהן וטליה מנדלסון נעים. האב העביר במתנה את יתרת זכויותיו, בשיעור 10%, לידי האם.

העברות אלו הוכרו על ידי מנהל מיסוי מקרקעין חיפה כפטורות ממס שבח וכחייבות בשליש ממס הרכישה.

בינואר 2003 הוקמה חברה על ידי האם, אשר החזיקה ב־24% מהמניות (250 מניות) וארבעת האחים, אשר כל אחד החזיק ב־19% ממניות החברה (200 מניות כל אחד) וכל זכויותיהם של בני המשפחה במקרקעין הועברו ללא תמורה לחברה. גם העברה זו הוכרה כפטורה ממס שבח.

ב־2009 הועברו ללא תמורה מניות החברה בין בעלי המניות: ירון קיבל מאמו 125 מניות ובנוסף 200 מניות מטליה; איריס קיבלה 125 מניות מאמה ובנוסף 200 מניות מנטע.

לאחר ההעברה הללו החזיקו ירון ואיריס בחלקים שווים בכל מניות החברה, כאשר כל אחד מהם מחזיק ב־525 מניות. העברה הוכרה כפטורה ממס שבח וכחייבת בשליש ממס רכישה.

באוקטובר 2020 העביר ירון ללא תמורה, את 125 המניות שקיבל מאמו לאחותו טליה ואיריס העבירה ללא תמורה את 125 המניות שקיבלה מאמה לאחותה נטע. בנוסף העביר ירון לטליה 137 מניות נוספות שהיו בבעלותו, ואיריס העבירה לנטע 137 מניות נוספות שהיו בבעלותה.

ההחלטה: העיקר שמקור הנכס אצל ההורים

סלע המחלוקת בין רשות המסים לאחים נגע בשאלה האם הפטור להעברת זכויות בין בני משפחה לפי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין חל על העברת המניות במנה השנייה מירון ואיריס לכל אחת משתי האחיות.

השופטת ויינשטין כאמור קבעה כי התשובה לכך חיובית.

סעיף 62 לחוק קובע כי על מנת שהעברה בין אחים תהיה פטורה ממס שבח, נדרש כי הנכס המועבר או הזכות המועברת מקורם יהיה בהורים או בהורי ההורים. מטרת הדרישה הנה לחסום תכנוני מס בלתי לגיטימיים וכסות לעסקאות שאינן בפועל עסקאות ללא תמורה, אך במקביל נועדה להבטיח כי ניתן יהיה להעביר נכסי מקרקעין משפחתיים בתוך המשפחה, מבלי להיפגע ממס שבח - כל עוד נשמר קשר ברור למקור ההורי של הנכס.

עם זאת, לשון הסעיף שותקת באשר לשאלה האם התנאי לפטור ממס הוא כי הנכס המועבר ללא תמורה מאח אחד למשנהו התקבל ישירות אצל המעביר מההורים או הורי הורים, או שמא ההעברה תהיה פטורה ממס ככל שמקור הנכס הוא בהורים גם אם הגיע לידי המעביר בעקיפין מההורים.

הוועדה קבעה כי גם העברה שהיא "בעקיפין" מההורים מיישמת את תכלית הפטור.

השופטת וינשטיין ציינה כי על ביהמ"ש להתייחס ולעמוד על המהות הכלכלית והמשפטית של העסקה ולא לעסוק רק בצורתה הפורמלית. לדבריה, "חובתנו לקבוע שומת מס אמת, המבוססת על המהות הכלכלית האמתית של העסקאות שבפנינו, ועל כן יש לקבוע כי אין מקום ליצור אבחנה בין העברת המניות של המנה הראשונה לבין העברת המניות של המנה השנייה, לצרכי הפטור ממס לפי סעיף 62 לחוק".

 עו''ד (רו''ח) דניאל פסרמן / צילום: יונתן בלום

בפסק הדין צוין כי תכלית הפטור שנקבע בסעיף 62 לחוק היא להקל על הסדרים פנים־משפחתיים ולראות בהעברות כאלה כהעברה בתוך המשפחה. "במקרה שלפנינו, על אף סדרת העסקאות וההעברות ללא תמורה שהתרחשה בעבר, עמדתי היא כי המניות המועברות מייצגות בפועל את המקרקעין המקוריים, שהיו בבעלות ההורים, ושהועברו מהאב והאם אחים", קבעה השופטת וציינה עוד כי "הן המניות שהועברו במנה הראשונה והן אלו שהועברו במנה השנייה - הן מניות זהות, בעלות אותו ערך, המשקפות את אותן מקרקעין".

השופטת הוסיפה, כי מהעדויות עלתה תמונה עובדתית לפיה כוונת ההורים הייתה להנחיל לילדיהם בעודם בחיים את נכסיהם באופן שיוויוני, ולא לבצע תכנון מס לא לגיטימי, וההעברות בין האחים שיקפו את יישום רצון ההורים.

המשמעות: משקל נכבד לשיקולים משפחתיים

עו"ד (רו"ח) דניאל פסרמן, ראש מחלקת מסים משרד גורניצקי ושות', סבור כי מדובר בפסיקה משמעותית שמרחיבה את תחולת הפטור בהעברות נכסים בין בני משפחה. לדבריו, "במוקד הדיון הייתה השאלה אם הפטור בסעיף 62 לחוק חל רק כאשר האח המעביר קיבל את הנכס המועבר במישרין מההורים או מהסבים, או שמא הפטור חל גם כאשר הנכס הגיע לידי האח המעביר בעקיפין מההורים.

"הוועדה קיבלה את עמדת העוררים, בקובעה כי הפטור חל כל עוד הוכח שמקור הזכות המועברת הוא בהורים, אף אם לא באופן ישיר, ובלבד שמתקיים קשר היסטורי ברור למקור ההורי. בכך אימצה הוועדה גישה מהותית ופרגמטית, שמכירה במציאות המשפחתית ובמורכבות הארגונית של העברות פנים־משפחתיות".

עוד מציין עו"ד (רו"ח) פסרמן כי "הוועדה הדגישה כי תכלית הפטור היא להקל על הסדרים פנים־משפחתיים, וממילא אין בהענקת הפטור כדי לפגוע בקופה הציבורית, שכן ממילא מדובר בדחיית מס בלבד, ובבוא היום, אם וכאשר יימכר הנכס לצד שלישי בתמורה, יוטל המס הרלוונטי. הוועדה אף הזכירה החלטת מיסוי של רשות המסים עצמה מ־2021, שבה ניתן פטור ממס שבח לאח שרכש דירה בכספים שקיבל במתנה מהוריו והעבירה לאחיו ללא תמורה".