היצוא לגוש האירו על פי תהום

אסור לבנק ישראל להשלים עם גורמים שמנסים לחזק את השקל

כסף / צילום: רויטרס
כסף / צילום: רויטרס

לפני מספר שנים, כאשר השקל נסחר קרוב לנקודת השיא לעומת הדולר, הציע שר האוצר דאז הד"ר יובל שטייניץ רעיון מעניין. היצואנים, כך אמר, צריכים לגוון את שוקי היעד שלהם ולייצא יותר לגוש האירו. רעיון הפיזור לכשעצמו אינו רע, הוא נכון לגבי נכסים בכלל ותיקי השקעות בפרט, אולם במקרה זה הבעתי את עמדתי הנחרצת נגדו מכמה טעמים.

ראשית, הוא אינו פותר שום בעיה, היות והבעיה הינה השקל החזק ומה שגורם לו להיות כה חזק. שנית, הצמד אירו-שקל לא נכנס תחת הזרקור באותה תקופה שכן האירו נסחר אז ברמות גבוהות מאוד לעומת הדולר ולכל בר דעת היה ברור שזה הולך להשתנות. ולבסוף, המצב הלא כל כך ברור וחוסר היציבות שמגלה גוש האירו בשנים האחרונות אינם מהווים קרקע פורה להגדלת היצוא לשם, בטח לא על חשבון השוק האמריקאי.

בשבוע שעבר הגיע האירו לשפל לעומת השקל שלא נראה כמוהו משנת 2002. יצואנים אשר גוש האירו הינו שוק היעד שלהם סובלים כבר זמן רב מהמשבר בגוש ומירידה בביקוש, ואם נוסיף לכך את חולשת המטבע לעומת השקל, לא נתקשה להבין כי היצוא לגוש האירו מתמודד מול בעיה קשה ביותר. יצואנים אשר נקטו בהמלצת שר האוצר לשעבר נכוו פעמיים. הם נפגעו מהיחלשות האירו ולא נהנו מהתחזקות הדולר.

"אבל מה אתה רוצה?", יאמרו הציניקנים, "האירו מתרסק מול כל המטבעות". אז זהו - שלא. אם נביט על סל המטבעות המשקף את מאזן הסחר של ישראל ומדינות העולם נגלה כי תוך פחות מחודשיים התחזק השקל לעומת סל המטבעות בלא פחות משישה אחוזים! שלושה מהם רק בשבוע שעבר. המשמעות היא שאם סל המטבעות היה נסחר פחות או יותר ללא שינוי, היה הצמד אירו-שקל נסחר ברמה של 4.67 ולא ברמה של 4.45 סביבה הוא נסחר היום. עבור מספר לא מבוטל של חברות פער זה לאורך זמן הינו בבחינת לחיות או לחדול.

האם הנתונים האובייקטיביים במדינת ישראל מצדיקים התחזקות כה משמעותית של השקל? בוודאי שלא. העודף בחשבון השוטף שגורם לשקל להתחזק אינו יכול להצדיק התחזקות כה חריגה. אז נכון שיש השקעות ואקזיטים בהיקף גדול בחודשים האחרונים אבל כבר הוכח בעבר שהיקף ההמרה כתוצאה מכך נמוך משמעותית מהיקף האקזיט.

גם ירידת מחירי חבית נפט גורמת לקיטון בביקוש למט"ח, אולם רכישות בנק ישראל ממשיכות והגנות שביצעו יצואנים מקטינים משמעותית את היקף ההמרות.

כבר לפני שבועיים הצגנו כאן מסמך המתאר פעילות חריגה ביותר המתנהלת באין מפריע בשוק המט"ח המקומי בעיקר בשעות הערב והלילה בהן מחזורי המסחר דלילים וניתן להשפיע על השערים בקלות. החשש שהובע כאן היה כמובן שברגע שהאירו יתאושש קצת מהשפל אליו הגיע בעקבות תכנית ההקלה הכמותית ויוון, יגיעו אותם גופים האחראים להתחזקות השקל ויעשו ככל העולה על רוחם. זה קרה ביום שלישי - מאז פרסום השער היציג ובמקביל לתיקון שביצע האירו לעומת הדולר התרסק סל המטבעות מול השקל תוך מספר שעות - שעות הערב כמובן, בהן המסחר דליל.

בגרף המצורף ניתן לראות את ההתרסקות. מהשעה בה נקבע השער היציג (סביב 14:00 בצהרים - 3.995) ועד חצות התחזק השקל כלפי הדולר בשמונה אגורות! כמובן שבמהלך אחר הצהריים ובימים הבאים שב הדולר להתחזק כלפי רוב המטבעות, בעיקר האירו והליש"ט אולם השקל בשלו וכתוצאה מכך נסוג מאמצע השבוע שעבר סל המטבעות ב-3% והאירו צנח לשפל לעומת השקל.

דולר שקל
 דולר שקל

אסור לבנק ישראל להשלים עם פעילות שכזאת. חוסר המעש יחזיר לכאן עוד ועוד גורמים שירצו לנצל את המצב ולחזק את השקל. התוצאה תהיה היחלשות הן של הדולר והן של האירו כלפי השקל. בסרט הזה כבר היינו ואף יצואן ישראלי או תעשיין מקומי לא רוצה לראות אותו שוב.

יוסי פרנק, יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

צרו איתנו קשר *5988