בורחים מאחריות

אחד התפקידים המרכזיים של היועץ המשפטי לממשלה ושל מבקר המדינה הוא להטיל אחריות על נבחרי ציבור שסרחו, אם בדרך של העמדתם לדין פלילי ואם בדרך של כתיבת חוות דעת פומביות, שיחשפו את הליקויים בעבודתם ויביאו אותם להסקת מסקנות.

בימים האחרונים התברר, כי היועמ"ש הנוכחי, עו"ד יהודה וינשטיין, ומבקר המדינה הנוכחי, השופט בדימוס יוסף שפירא, אינם מסוגלים לקבל על עצמם את האחריות הדרושה בהטלת האחריות, לפחות ככול שהדבר נוגע לנעשה במעון ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

וינשטיין, שכשל גם בטיפול בפרשת "ביביטורס", שעסקה במימון הנסיעות של נתניהו ומשפחתו לחו"ל, התחמק מהאחריות לבצע בדיקה מהירה של "פרשיות מעון רה"מ". הוא העדיף, לגרסתו, להחזיר ביוני 2014 את החומרים לשפירא. שפירא התחמק מאחריות כאשר השתהה בבדיקת החומרים עד היום והעדיף לגלגל את האחריות בחזרה אל וינשטיין, תוך שהוא טוען כי התריע בפניו על המעשים כבר לפני כשמונה חודשים.

יהודה וינשטיין ויוסף שפירא הם אנשים שונים מאוד שהגיעו מרקע שונה. הראשון הוא תל-אביבי, חובב אגרוף שעשה את מרבית הקריירה שלו כסנגור פלילי, ואילו השני הוא ירושלמי, שמאז 2003 ועד מינויו למבקר המדינה, כיהן כשופט מחוזי.

אם יש משהו שמחבר בכל זאת ביניהם הוא שהם נכנסו לנעליים גדולות, גדולות מאוד, כאשר מונו לתפקידיהם הנוכחיים. וינשטיין החליף בתפקיד את שופט ביהמ"ש העליון, מני מזוז, שניהל כיועמ"ש מלחמת חורמה בשחיתות הציבורית והעמיד לדין, בין היתר, את שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, ואת רה"מ לשעבר אהוד אולמרט. שפירא נכנס כמבקר לנעליו של השופט מיכה לינדנשטראוס, שאף הוא התייחס בחומרה לשחיתות השלטונית וזכה בגין גישתו להתנגדות חריפה מצד גורמים שטענו כי תפקידו של המבקר אינו ליזום חקירות או לקדם הגשת כתבי אישום.

כאשר וינשטיין ושפירא נבחרו לתפקידיהם, היו מי שקיוו שהתנהלותם תהיה עדינה יותר כלפי נבחרי הציבור, מאשר של קודמיהם, מזוז ולינדנשטראוס. התנהלותם עד כה בנוגע לבדיקת פרשות מעון רה"מ הגשימה לפחות חלק מהתקוות הללו.