הדרמה של האינטליגנציות

בפוליטיקה, היא אומרת לי עכשיו, רוב הזמן האינטליגנציה השכלית לא פותרת לך את הבעיות. בלי אינטליגנציה רגשית וחברתית תמיד תמצא את עצמך במצב של חוסר, של משבר.

אינטליגנציה שכלית אינם משקפת את מגוון המיומנויות האנושיות הנדרשות לפתרון בעיות. פוליטיקה, למשל, דורשת צירוף די מורכב של אינטליגנציות: אינטליגנציה חברתית, רגשית, לשונית, לוגית, יצירתית ופרקטית.

האם ערמומיות היא אינטליגנציה מסוג אחר? וחוכמת החיים של חתולי הרחוב? כשאנחנו מדברים על אנשים חכמים, מבריקים, פיקחים, האם אלה בהכרח אותם אנשים שיקבלו ציון גבוה במבחני משכל?

מחקרים מלמדים שהאינטליגנציה השכלית תורמת רק לחלק מוגבל מהביצועים שלנו. יש שורה של יכולות מנטליות שתורמות להצלחה בחיי היומיום שקשה למדוד. האם נכון לדבר על אינטליגנציה כללית אחת? החוקר הווארד גרדנר פיתח מודל שמתייחס לאינטליגנציות מרובות. הרעיון הכללי הוא שאצל כולנו מתקיימת שורה של יכולות מנטליות, אינטליגנציות לצורך העניין, שאינן קשורות זו בזו בהכרח. הוא דיבר על אינטליגנציה מרחבית, תנועתית, מוזיקלית, חזותית, מתמטית, סביבתית, נטורליסטית, פנים אישית ובינאישית. ד"ר דניאל גולמן פיתח את מושג האינטליגנציה הרגשית ובהמשך הגה גם את רעיון האינטליגנציה החברתית. גם הפסיכולוג פרופ' רוברט סטרנברג קרא תיגר על רעיון האינטליגנציה הכללית האחת ומנה שלוש אינטליגנציות: אנליטית, יצירתית ופרקטית. לאחרונה התווספה לסצנה גם אינטליגנציה מוסרית-מצפונית.

מהי, בעצם, אינטליגנציה? בניסיון לענות על השאלה הזו פרסמו 52 חוקרים ידועים ב-1994 קביעה לגבי ההגדרה בכתב העת 'Intelligence'. אינטליגנציה, הם קבעו, היא יכולת מנטלית כללית מאוד, הכוללת את היכולת לחשוב בהיגיון, לתכנן, לפתור בעיות, לחשוב באופן מופשט, להבין רעיונות מורכבים, ללמוד מהר וללמוד מניסיון.

מבחני האינטליגנציה הראשונים (IQ) פותחו בשנת 1905 על ידי החוקרים אלפרד בינה ותיאופיל סימון בפריז, והם תקפים עד היום למטרות מיון והערכה. האם הישג גבוה בבחינה הזו יכול לנבא הצלחה של אדם בחיים האמיתיים? המחקרים מלמדים שלאו דווקא.

מה יודעים לעשות מבחני האיי.קיו? בעיקר לנבא באופן מהימן, יחסית, הצלחה בבית הספר ובאוניברסיטה. הם בודקים כשרים לוגיים, מתמטיים ולשוניים. אלא שבמקרים רבים נמצא שתוצאה גבוהה במבחני אינטליגנציה לא באמת מנבאת הצלחה בחיים שלאחר סיום בית הספר. מבחנים אלה נכשלים בזיהוי המוזיקאי המחונן והעילוי הספורטיבי, כמו גם איש העסקים הכוכב. המושג הנוכחי של אינטליגנציה לא מצליח להסביר תחומים מקיפים מאוד של העשייה וההצלחה האנושית. מבחני כושר שכלי אינם בודקים את כל ההיבטים החשובים של פעילות המוח. כל כך הרבה מהם נשארים מחוץ לתמונה - יצירתיות, חוכמה, אישיות, כושר חברתי, מנהיגות, כושר הישרדות.

תיאוריית האינטליגנציות המרובות מסבירה את תופעת האנשים המחוננים בתחומים שונים. כל אחת מהאינטליגנציות מאופיינת ביכולת ביצועית. אינטליגנציה מוזיקלית, למשל, מתייחסת לרגישות ליחסים שבין גובה הצלילים. אינטליגנציה תנועתית קשורה ליכולת תכנון תנועה.

לכל אחת מהאינטליגנציות יש גם זיקה ביולוגית, כלומר חיווט ספציפי במוח. האינטליגנציה המוזיקלית של מוזיקאים גדולים באה לידי ביטוי עוד לפני שרכשו השכלה מוזיקלית. תגובתם החזקה לצלילים מעידה על כך שמבחינה ביולוגית הם כבר ערוכים לכיוון הזה. כך גם בהתייחס לאינטליגנציה גופנית תנועתית. השליטה בתנועה הגופנית ממוקמת בקליפת המוח המוטורית. היכולת להשתמש בגוף כדי להביע רגש (כמו בריקוד), או לשחק משחק ספורטיבי, משקפת את האופי הקוגניטיבי של אינטליגנציה זו. כדי לפתור בעיה תנועתית נדרשים חישובים מפורטים. המוח מחשב מתי עוזב הכדור את מחבט הטניס של המגיש והיכן יוכל ליירט אותו, ובו בזמן ניתנות פקודות לשרירים לפעול.

ומהי אינטליגנציה בינאישית? זהו הכושר להבחין בהבדלים בין אחרים, במניעים ובכוונות שלהם. הידע הבינאישי, כך מלמדים מחקרי המוח, ממוקם באונות הפרונטליות. לימים, יתאר גולמן את האינטליגנציה הזו כאינטליגנציה חברתית. זאת בהבחנה מאינטליגנציה תוך אישית - הבנה שיש לאדם על ההיבטים הפנימיים של אישיותו - נגישות לחיי הרגש ולמנעד הרגשות שלו. אינטליגנציה תוך אישית מאפשרת לנו להבין את עצמנו ולעבוד עם עצמנו.

אינטליגנציית החוסן

ד"ר דב ינאי מתייחס אף הוא במחקריו לריבוי אינטליגנציות. הוא בנה מודל בשם 'סילבר אייס' על בסיס מה שהוא רואה כאינטראקציות בין האינטליגנציות. "אחד המאמצים הגדולים שהשקעתי הוא להכניס את כולן לקונספט אחד דו ממדי. על המבנה שפיתחתי יושבות שמונה אינטליגנציות. האינטליגנציה הרגילה המסורתית, איי.קיו, פורקה לתת אינטליגנציות - מתמטית, מרחבית ותפיסתית. ברור שיש לאלה מערכת יחסים עם האינטליגנציה היצירתית וגם עם הרגשית. מערכת יחסים כזו יוצרת, למשל, את תופעת 'הגאון האינפנטיל'. יש דרמה שלמה בין האינטליגנציות. אני רואה את המתח ביניהן".

אתה מדבר על אינטליגנציה של אנרגיה. איזו אינטראקציה מתקיימת בינה לבין זו השכלית?

"האנרגיה מזרימה דם לכל האינטליגנציות האחרות. אנרגיה לבדה, כשהיא לא מוזרמת לאינטליגנציה, הופכת אדם להיפראקטיבי. מצד שני, אם לאדם יש אינטליגנציה שכלית גבוהה ולא מוזרמת אליה אנרגיה, אז הוא לא אדם חכם. זה הופך אותו רק לאדם שקיבל ציון גבוה במבחן פסיכומטרי. כולנו פוגשים את האנשים מהסוג הזה - אנשים עם אינטליגנציה שמתנהלים כמו עץ מת".

פוטנציאל שלא עובר מן הכוח אל הפועל.

"כמו מנורה שלא מחוברת לחשמל. יש אנשים בעלי יכולת יצירתית, אבל אין להם הפשן, התשוקה, אז הם לא אנשים יצירתיים. אני רואה את האנרגיה כנושא מאוד מרכזי. וורן באפט אמר כבר: 'עזוב, אם אין אנרגיה שום דבר לא שווה'. בעולם המודרני האנרגיה והתשוקה יותר חשובים מהכול. על פי המודל שלי מקדם האנרגיה מורכב משתי אינטליגנציות - הידע לייצר אנרגיה, והיכולת לשמור עליה ולא לאבד אותה".

מה קורה במצב שבו יש אנרגיה גבוהה ואינטליגנציה שכלית נמוכה?

"גם אם האיי.קיו נמוך, האנרגיה תוביל להצלחה, מכיוון שאם יש לאדם אנרגיה ואין לו אחת מהאינטליגנציות, הוא ידע להפעיל אחת אחרת, להתחבר לאנשים וליצור צוות שיקדם את המטרות שלו".

ישנו משתנה נוסף במודל שלך: מקדם החוסן כחלק מאינטליגנציית האנרגיה.

"אינטליגנציית חוסן היא יכולת ההתמודדות עם מצוקה, משבר וכישלון. מכל סוגי האינטליגנציות זו תת האינטליגנציה שהיא האינדיקטור הכי גדול לניבוי הצלחה של אנשים וחברות. מקדם החוסן שלהם מצביע על יכולת ההצלחה שלהם. אין מנהיג משמעותי בעולם בלי מקדם חוסן גבוה. כלומר, עד כמה אתה יודע לחטוף ולהתעורר מחדש מחוסן. מיקרוסופט, למשל, ספגה ביקורת קשה על כל מוצר שהוציאה לשוק. היא התמחתה בהוצאת מוצרים גרועים, אבל ביקשה מהשוק לעזור לה לתקן אותם. היא ידעה לטפל במצבי כישלון. המסר שלי הוא: אם אתה רוצה לעזור לילדים שלך, למד אותם איך לטפל בכישלון".

הנובליסט דניאל כהנמן דיבר על שתי מערכות חשיבה: הראשונה - האינטואיטיבית והשנייה - הלוגית-רציונלית.

"האיי.קיו היא אינטליגנציה לוגית-ליניארית. המקבילה שלה במוח הימני זו האינטליגנציה האינטואיטיבית, הקשורה ביצירתיות, ומהותה יציאה מדפוסים. בעוד שהאינטליגנציה של המוח השמאלי יושבת קומה על קומה, האינטליגנציה האינטואיטיבית פועלת במקביל - 'גם וגם וגם'. שם אין תשובות נכונות, יש יותר תנועה. המוח השמאלי חושב, האינטליגנציה הימנית, יודעת".

ד"ר ינאי מדבר על אינטליגנציה התנהגותית שנגזרת מהיכולת שלנו להשתנות בהתאם למצב. "אדם יכול להתאים מאוד לתפקיד מסוים, אבל אם הוא לא משתנה בהתאם לשינויים בעולם - לא עוזרת האינטליגנציה שלו. אנחנו צריכים ללמד את הילדים שלנו שינוי. אל תלמד את ילדיך שהכול הולך להיות קבוע ויציב. לקחתי את הילדים שלי לגור בגליל כמה שנים, כי חשבתי שצריך לעבור איתם שינוי ולתת להם את הכושר לדעת איך לעבור שינוי ולא להיבהל מזה.

"מקדם השינוי והכאוס אומר איך בו-זמנית אפשר לעשות גם את זה וגם את זה וגם את זה. זה העולם שהולך להיות בעתיד. אנחנו הולכים לחיות בעולם שבו עושים הרבה דברים יחד. תראי את הנוער - מתכוננים לבגרות ומדברים במקביל בטלפון, רואים טלוויזיה ושומעים מוזיקה. היכולת לחיות בתוך כאוס וברדק היא אינטליגנציה חשובה בעידן העתידי. המקבילה לה משמאל היא אינטליגנציה של סדר וארגון ברמה ההתנהגותית - איך אני מארגן את היעדים והמטלות שלי בצורה אפקטיבית".

מול האינטליגנציה הרגשית אתה מעמיד את האינטליגנציה הערכית-מוסרית. למה?

"כי אינטליגנציה רגשית יכולה להיות מסוכנת, אם אתה פועל ללא המערכת הערכית- מוסרית של 'עשה ואל תעשה'. האינטליגנציה הערכית מאזנת את הרגשית".

אינטרסים, תקציבים, אופנה

פרופ' דניאלה קידר חוקרת מזה שנים את תחום האינטליגנציה הרגשית. בהגדרה הבסיסית שלה זו היכולת של אדם לנתב ולתעל את רגשותיו לתועלתו ולצרכיו. "ההתמחות של האינטליגנציה הרגשית היא ביכולת להבין גם את עצמך וגם את האחר, וגם להכיל את כל האינטליגנציות יחד".

ועדיין, מדוע נושא ריבוי האינטליגנציות אינו נפוץ ומקובל?

"זה קשור לאינטרסים שונים, לתקציבים, לאופנה. אבל יש לזה מהות מדעית, פסיכולוגית, סוציולוגית ונוירולוגית כבדה. ריבוי אינטליגנציות יוצר תהליכים רחבים, שמאפשרים לא להיות כבול לממד אחד בלבד. נהוג לתת משקל רב להישגיות, ואת זה מייחסים לאיי.קיו, שזו תכונה מולדת. לעומת זאת, כשמדברים על אינטליגנציה רגשית, 30% ממנה בקירוב מולד, ואת היתר ניתן לפתח".

החוקר שפיתח את רעיון האינטליגנציה הרגשית, דניאל גולמן, חקר בהמשך את רעיון האינטליגנציה החברתית. מהו הערך המוסף שלה, בעינייך?

"אינטליגנציה חברתית יכולה להתהוות על בסיס אינטליגנציה רגשית. נגיד שאני מרצה מכובדת ומישהו אומר לי בהרצאה 'את מדברת שטויות'. איך אני מגיבה? אם אין לי מודעות והדימוי העצמי שלי נמוך, אני אומר לעצמי: רגע, פגעו בי. מצד שני, אם יש לי אינטליגנציה חברתית אני אחשוב איך אני לוקחת את האדם הזה ומגייסת אותו אליי בתקשורת נאורה ומקרבת. אינטליגנציה חברתית עוסקת בהתמודדות עם האחר, עם קבוצה, מתוך מודעות עצמית. הקבוצה יכולה לעזור לי לחיות טוב יותר".

לאינטליגנציות הרגשית והחברתית יש השפעה אדירה לא רק על ההישרדות הנפשית, אלא גם הפיזית.

"87% מהמחלות הן תוצאה של מתח ולחץ. התקף לב, סרטן, מחלות קרדיו וסקולריות, לחץ דם. אדם שלא יודע להתנהל עם עצמו, כל דבר שאומרים לו - כל תהליך בינאישי שלא מתאים לעולמו - מעורר בו התנגדות. האינטליגנציה הרגשית מאפשרת לך לתעל את הרגש כדי להשיג תוצאות טובות יותר. יש לכך עדויות גם במחקרי מוח. באמצעות החלק הקוגניטיבי החושב אנחנו יוצרים דיאלוג עם החלק המרגיש. זו מערכת יחסי גומלין. היכולת שלי לשים את הרגשות במקום יותר גבוה זו מיומנות שניתנת ללמידה. רוב האנשים ברחוב פועלים מתוך אינסטינקט. כשאנחנו פועלים מתוך מודעות קוגניטיבית, כלומר מפעילים חשיבה ביחס לרגש שמתעורר בנו, אנחנו מפעילים רציונל שחיה לא מפעילה, בבחינת 'מותר האדם'".

גרדנר דיבר על אינטליגנציה מרחבית, תנועתית, מוזיקלית, מתמטית, סביבתית, גולמן דיבר על האינטליגנציה הרגשית והחברתית. לאחרונה התווספה גם אינטליגנציה מוסרית-אתית.

"תחום מדעי המוח, שמאוד התפתח בשנים האחרונות, מציג עדויות ב-MRI לאזורים במוח שמגיבים לכעס, שמחה, אמפתיה, ולכן היום האינטליגנציה הרגשית נחשבת למדע".

לנשים מיוחסת עליונות בנושא של אינטליגנציה רגשית. את מסכימה לכך?

"לנשים, גם גנטית, יש יותר אינטליגנציה רגשית מאשר לגברים, מבחינה כימית ונוירוביולוגית".

גם בגלל הורמון האוקסיטוצין?

"מבחינה כימית הוא נותן יתרון אדיר לנשים, כי הוא מעלה את היכולת האמפתית. היתרון הזה, עוצמת הרכות, מאוד חשוב להבנת אנשים בהרבה תחומים".

הכוח פוגע ברגש

פרופ' נירה ליברמן, ראש המחלקה לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת תל אביב, למה יש עדיין עליונות למדד האיי.קיו על פני כל המדדים האחרים להערכה?

"לוקח הרבה מאוד זמן עד שמדד מסוים נכנס לשימוש. הוא צריך להוכיח שהוא מצליח לנבא מה שהוא רוצה לנבא. לאינטליגנציה שכלית יש יותר מ-100 שנה באמתחתה. כל סוגי האינטליגנציה - לוקח זמן לפתח להם מדדים, כולל המדד האלטרנטיבי הכי מפותח של אינטליגנציה רגשית, שהוא קשה ליישום".

עד כמה ריבוי אינטליגנציות מעסיק אתכם כחוקרים?

"אני חקרתי מרכיבים מסוימים של כל מיני אינטליגנציות. בדקתי השפעות מצביות על תפקודים. כשאת מרגישה בעלת כוח או חסרת כוח - איך זה משפיע מצד אחד על זיהוי הרגשות ומצד שני על יכולות מנטליות מסוימות. הראינו שתחושת כוח משפרת ביצועים ביכולות מנטליות, אבל מפחיתה יכולת זיהוי רגשות".

כלומר, כשאתה שיכור מכוח, אתה פחות אמפתי לזולת.

"בדיוק. אבל מצד שני אתה יותר טוב במטלות מנטליות כמו ניווט".

הנוירופיזולוג פרופ' עידן שגב, המוביל את פרויקט המוח האנושי המנסה לבנות מודל מתמטי המדמה את המוח, תומך בתפיסת ריבוי האינטליגנציות. "כחוקר מוח אני יודע שחלק גדול ומשמעותי מהתגובות שלנו לעולם הוא רגשי וחברתי. רק חלק קטן הוא רציונלי אנליטי. מתחת לפני השטח יש עולם שלם שמפעיל אותנו, כשחלקו העיקרי הוא תגובות שעוסקות בצרכים הרגשיים, כמו הצורך להיות נאהב, למשל, שאולי אנחנו לא מודעים לו. העולם הרגשי הוא לא כל כך נגיש. אתה לא תמיד יודע למה אתה נמשך לאנשים מסוימים ונרתע מאחרים. רק חלק זעיר מזה הוא החלק שנקרא לו המוח הרציונלי-לוגי. חוקרי מוח יודעים שחלק גדול מהתגובות הן לא מודעות".

היית מגדיר אותן כאינטליגנציה אחרת?

"כן. במובן של ריבוי יכולות. חלקן נלמדות. יש אנשים מפותחים מאוד שיש להם נגישות לאזורים הרגשיים. תמיד חיברנו אינטליגנציה לאינטלקט, וכעת אנחנו מדברים על אינטליגנציה במובן של יכולות, כמו להגיב נכון לסיטואציה רגשית ולקרוא את הזולת".

'לתפוס בציפורניים'

ד"ר יואב כהן, מנהל המרכז למבחנים והערכה, שאחראי על המבחנים הפסיכומטריים. האם מבחני איי.קיו מנבאים את היכולת של אדם לשרוד בתנאים מורכבים לא שגרתיים?

"מבחני האיי.קיו מתייחסים בעיקר לפן הקוגניטיבי (תפיסתי) ולא למדדים אחרים".

אבל גם האינטליגנציות הרגשית והחברתית נשענות על יסודות קוגניטיביים.

"נכון. בשנות ה-90 התחילו להתייחס למדד ה-GRIT שפיתחה אנג'לה דקווסט. היא קראה לזה 'לתפוס בציפורניים'. מדובר ביכולת של אנשים להיתפס למשהו, להתמיד בו ולא לעזוב אותו עד שהם משיגים אותו. היום מצאו שזו התכונה שמנבאת הצלחה יותר מתכונות אחרות. לפי מחקרים היא הכי פחות תלויה ב-IQ".

אם אתה המעסיק ורוצה לבחור אנשים לתפקיד. מהי הדרך הטובה לבחירת הצוות האפקטיבי ביותר?

"אינטליגנציה שכלית תמיד חשובה, גילו שהיא הגורם הכי חזק בניבוי הצלחה. אחר כך יש חמישה גורמי אישיות עיקריים, כשהגורם השני בחשיבותו הוא מצפוניות וערכיות. אם תוסיפי לזה את ה-GRIT, אלה יהיו השלושה העיקריים, כאשר חשובה מאוד מידת המשיכה של העובד לתפקיד".

האינטליגנציה הגופנית-תנועתית לגמרי לא נבחנת במדדים המקובלים.

"בכל המדדים האלה נכנסת גם האינטליגנציה השכלית, ה-G פקטור הכללי. הספורטאים הכי טובים הם גם הכי אינטליגנטים מקרב הספורטאים. יש מתאם בין הדברים. הרקדנים המצליחים הם גם יותר אינטליגנטים מרקדנים פחות מצליחים".

האם מי שנמצא כבעל איי.קיו גבוה יותר במבחנים הפסיכומטריים הוא חכם יותר?

"אי אפשר להגיד עליו שום דבר חוץ מזה שבממוצע סיכוייו להצליח באוניברסיטה גבוהים יותר. אין מה לעשות, צריך כלי שיאפשר סלקציה".

אולי המהפכה הבאה תהיה כשהסלקציה תתבסס על אינטליגנציה רגשית, חברתית ופרקטית. בכל זאת, אולי רופא טוב יותר בתחומים מסוימים הוא רופא יותר אמפתי, גם אם ההבנה המתמטית שלו נמוכה יותר.

"היום כדי להתקבל לבתי ספר לרפואה כבר צריך לעמוד במבחנים שמנסים לבדוק יכולת עמידה בלחצים, אמפתיה ועבודת צוות. רופא טוב הוא לא רק מי שיש לו ציון פסיכומטרי גבוה, אלא כזה שיודע להתייחס לאנשים".

יש הוגים שמתייחסים למדד הערכיות והמצפוניות כאינטליגנציה בפני עצמה.

"אלה כולן תכונות חשובות, אך לקרוא לכולם אינטליגנציה מחליש את המושג".

מצד שני, הדבר מנתץ סוג של היררכיה המעניקה עליונות לאינטליגנציה הלוגית על פני האינטליגנציות האחרות.

"את צודקת, ולכן אנשי חינוך מאוד אוהבים את התיאוריה הזו. צריך להעריך את כל הכישורים, ולהוריד מעט מערכה של האינטליגנציה השכלית".

ד"ר דב ינאי:

"אינטליגנציית חוסן היא יכולת ההתמודדות עם מצוקה, משבר וכישלון. מכל סוגי האינטליגנציות זו תת האינטליגנציה שמנבאת הכי טוב הצלחה של אנשים וחברות. אין מנהיג משמעותי בעולם בלי מקדם חוסן גבוה"

"אינטליגנציה של אנרגיה מזרימה דם לכל האינטליגנציות האחרות. אם לאדם יש אינטליגנציה שכלית גבוהה ולא מוזרמת אליה אנרגיה, הרי שהוא לא אדם חכם. כמו מנורה שלא מחוברת לחשמל"

מה קורה במצב שבו יש אנרגיה גבוהה ואינטליגנציה נמוכה? "גם אם האיי.קיו נמוך, האנרגיה תוביל להצלחה, מכיוון שאם יש לאדם אנרגיה ואין לו אחת מהאינטליגנציות, הוא ידע להפעיל אחת אחרת, להתחבר לאנשים, וליצור צוות שיקדם את מטרותיו"

המוח החברתי

היכולת לתפוס את מה שמתרחש במחשבתו של האחר היא אחת המיומנויות האנושיות החשובות ביותר | מה בין אינטליגנציה חברתית לאינטליגנציה רגשית?

בתחילת המאה ה-20 ראו מדעני המוח בהתהגות החברתית תחום מורכב מדי למחקר. רק בתחילת שנות ה-90 החלו לחקור את הנושא. כך נולד המושג 'המוח החברתי' - סך כל המעגלים העצביים הפועלים בזמן אינטראקציה עם הזולת. המוח החברתי הוא המערכת היחידה בגוף שמכוונת אותנו ללא הפסקה לחוש את מצבם של האנשים האחרים בסביבתנו, וגם מושפעת מהם.

נמצא כי סוג מסוים של נוירונים, תאי כישור, מכוונים את ההחלטות החברתיות שלנו. תאי מוח מסוג אחר, נוירוני מראה, חשים ברגשותיו של האחר וגם בתנועה שהוא עומד לעשות, ומכוונים אותנו לחקות את התנועה ולהגיב לה. נוירוני המראה הם אלה שעושים את הרגשות למידבקים. אינטליגנציה חברתית תלויה בהם, כי הם מגיבים אפילו לרמז דקיק על כוונה לתזוזה ועוזרים לנו לעקוב ולגלות את המניע לפעולה אצל האחר.

היכולת לגלות מה מתכוונים אנשים אחרים לעשות ולמה, מספקת מידע חברתי עצום. ג'אקומו ריצולטי, מדען מוח איטלקי שגילה את נוירוני המראה, קבע כי המערכות האלה מאפשרות לנו להבין ללבם של אחרים באמצעות הרגשה, לא באמצעות מחשבה. נוירוני המראה גורמים לכך שברגע שאדם אחר רואה ביטוי לרגש על פנינו, הוא יחוש מיד רגש דומה.

אז מהי אינטליגנציה חברתית? הפסיכולוג אדוארד תורנדייק הגדיר אותה כיכולת להבין אנשים ולנהל אותם. מי שמתנהל רק על בסיס מה שמשרת אותו על חשבון האחר - לא מחונן באינטליגנציה חברתית. ד"ר דניאל גולמן, מחבר הספר 'אינטליגנציה חברתית', ניסה לחקור את המשמעות של היות אינטליגנטי בעולמנו החברתי. "עם הזמן נוכחתי לדעת שהכללה סתם של האינטליגנציה החברתית בתוך האינטליגנציה הרגשית מתעלמת ממה שמתרחש בזמן אינטראקציה", הוא קובע. "העובדה שיש ביכולתנו לעורר תגובה אצל אחרים, ולהיפך, מעידה על המכניזם החזק שבאמצעותו עוברים רגשות של אדם אחד לאחר. ההידבקויות הרגשיות האלה הן העסקה המרכזית בכלכלה הרגשית, שוק התן וקח הרגשי, שמלווה כל מפגש אנושי".

האמיגדלה שבמוח מחלצת משמעות רגשית ממסרים לא מילוליים, כמו שינוי בקול, הזעפת גבות או שינוי בתנוחה.

אחד הסימנים המעידים על כימיה טובה בין אנשים הוא אמפתיה הדדית: שני הצדדים חווים את היותם נחווים. במושג אמפתיה הכוונה היא לדעת את רגשות הזולת, להרגיש אותם ולהגיב בחמלה למצוקתו. התנועה מאמפתיה לפעולה עוברת דרך נוירוני המראה.

מי שמשיגים ניקוד גבוה בפענוח מסרים על פי העיניים מחוננים ביכולת אמפתיה וביכולת להצליח בתפקידים הדורשים זאת כמו דיפלומטיה, עבודת משטרה, טיפול ופסיכותרפיה. אנשים שמתקשים בפענוח המסרים הלא מילוליים שבבסיס אינטראקציות חברתיות, מתקשים לפעול בסנכרון. בגרסה הקיצונית של הבעיה יתויגו אנשים אלה כדיסמים. הם נראים מנותקים, חסרי טקט, מפספסים רמזים שמאותתים, למשל, שהשיחה הסתיימה.

דייקנות אמפתית היא הכישרון המשמעותי ביותר באינטליגנציה חברתית, טוען החוקר וויליאם אייקס. יש אנשים שרמת האינטליגנציה השכלית שלהם גבוהה מאוד, אבל הם חלשים בדייקנות אמפתית - הם אינם מסוגלים לחוש מה עובר בראשו של אדם אחר. מדעני מוח מגדירים את המיומנות הזו ראייה נפשית Mindsight. "אם אין לנו את היכולת הזו", אומר ד"ר גולמן, "אנחנו חסרי אונים במערכות יחסים, שלא לדבר על תחרות ומשא ומתן. במצב כזה אנחנו מתנהלים באופן מגושם אפילו במפגש חברתי קליל".

תפיסה חברתית חדה, הוא קובע, היא אחד ההיבטים החשובים של אינטליגנציה חברתית. "אנשים שניחנו בתפיסה זו יודעים מה הדבר המצופה ביותר בכל מצב חברתי. הם מיומנים בפענוח הדקויות החברתיות המגלות מי עשוי להיות האדם בעל ההשפעה הגדולה ביותר בקבוצה. הם מבינים את הפוליטיקה של מגרש המשחקים עוד בגן ובבית הספר. הם יודעים איך להתיידד ואיך כורתים בריתות".

אנשים בעלי פיקחות חברתית פועלים בזריזות בעולם הבינאישי. הם ממולחים חברתית, מבחינים בניואנסים ויודעים לחשב כיצד אנשים עשויים להגיב בכל מצב נתון. יכולת כזו, כשהיא אינה מלווה באמפתיה, מכשירה את הקרקע לטיפוסים מניפולטיביים ומקיאווליסטיים, שמנצלים ומתמרנים את האחרים.

"האינטליגנציה החברתית לסוגיה", מסייג ד"ר גולמן, "אינה תחליף לסוגים אחרים של אינטליגנציה או מומחיות שתפקיד כלשהו עשוי לדרוש. יש אנשים שיש להם כישרון להתחבב על אחרים, אבל אין להם מיומנויות אחרות הנדרשות לתפקיד".

האינטליגנציה של חתולי הרחוב

הם קוראים מצבים חברתיים, ואז יודעים לנגן על האינטרסים של המעורבים, להפעיל קצת לחץ על אחד, להתחבר לשני, לאיים על האחר

אתם בוודאי מכירים אותם: האנשים הממולחים והערמומיים, שיודעים להסתדר בכל מצב, שיש להם יכולת הישרדותית של תמרון ותושייה. אלה שהאינטליגנציה שלהם אינה נמדדת במבחני איי.קיו. "התיאוריה הדרוויניסטית שנהגתה ב-1762 טענה שלא החכמים ביותר שורדים, אלא אלה שמסתגלים מהר יותר לשינוי", אומרת חוקרת האינטליגנציה הרגשית, פרופ' דניאלה קידר. "אפשר לקרוא לאינטליגנציה הזו סתגלנית, בגלל שהעולם נתון לשינויים מהירים מאוד. הדרך שבה האדם מסתגל לשינויים אלה היא רק הדרך הפרקטית. זה אחד המדדים באינטליגנציה רגשית - גמישות מחשבתית".

לדברי פרופ' נירה ליברמן, ראש המחלקה לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת תל אביב, היכולות של 'חתולי הרחוב' מאפשרות להם להבין מצבים חברתיים, ואז "לנגן על האינטרסים של המעורבים בדבר, להפעיל קצת לחץ על זה, להתחבר לרצונו של זה, לתחמן את ההוא, ולאיים על האחר. האינטליגנציה הזו כוללת הפעלת רגשות של אנשים אחרים לטובת צרכיך".

ד"ר יואב כהן מגדיר זאת 'אינטליגנציה פרקטית'. "זו היכולת 'לטפל' בעולם, ולא רק לחשוב בצורה אינטליגנטית שכלתנית. אלה האנשים שמסתדרים בתוך ארגונים, יודעים לקרוא נקודות חולשה ועוצמה אצל האחרים, קוראים מצבים, מסתגלים אליהם ויודעים לנצל אותם, ולא בהכרח כי הם מאוד מבריקים במתמטיקה".

אומרים עליהם 'שכונה' או 'תת רמה', אבל במבחן חיי היומיום הם מגיעים להישגים הרבה מעל אחרים במושגי הצלחה מקובלים. יש לא מעט פוליטיקאים כאלה.

"הפוליטיקאים מהסוג הזה יודעים לקרוא אנשים ולקרוא מצבים, והם לומדים מהר. מהירות התגובה היא מדד מאוד חשוב בהיררכיה של הכישורים המשמעותיים".