הורה גרוע זה פלילי?

מתי ילדים רשאים לתבוע את הוריהם על הורות גרועה?

גירושין / צלם: יחצ
גירושין / צלם: יחצ

פסקי דין רבים חייבו הורים מתעללים ואלימים בתשלום פיצויי נזיקין לילדיהם, אך מה לגבי הורים הגורמים לילדיהם נזק נפשי באופן עקיף? שאלה זו נידונה השבוע בבית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה, במסגרת תביעה בסך 200 אלף שקל שהגישו אח ואחות בשנות ה-20 לחייהם נגד אביהם, בטענה כי נטש והפקיר אותם בילדותם לאחר גירושיו מאימם.

הילדים טענו כי סבלו מילדות אומללה בשל התנהגותו המנוכרת של אביהם כלפיהם. לטענתם, האב נמנע מלהשתתף באירועים חשובים בחייהם, לא רכש עבורם מתנות לימי הולדת ולא תמך בהם כלכלית, מאחר שלא שילם לאמם עבור מזונותיהם.

הילדים אף העלו מספר אפיזודות מן הילדות. כך לדוגמה, לטענתם האב נטש את הבת לבד בחניון בשעת לילה מאוחרת, עת הייתה בת 12 בלבד, בשל ויכוח שפרץ ביניהם ברכב.

בית המשפט התרשם כי הילדים העידו באופן כן ומתוך כאב גדול, והשתכנע כי האב אכן עשה לא מעט טעויות לאורך הדרך, אכזב לא פעם את ילדיו ולא הרעיף עליהם חום ואהבה כפי ששיוועו לקבל.

אך האם התנהגותו של האב היא נושא שפיט, המצדיק פסיקת פיצויי נזיקין לילדים?

בשנת 1999 מדינת ישראל יצרה תקדים עולמי, כאשר בית המשפט העליון קיבל תביעת נזיקין של 3 ילדים ממשפחת אמין כנגד אביהם, בשל הזנחה פושעת. סיפורה הטרגי של משפחת אמין החל בהתאבדותה של האם זמן קצר לאחר לידת הילד השלישי, לאחריה האב העביר את הילדים, שני בנים ובת, לטיפולה של אמו. הילדים סבלו בבית הסבתא מהזנחה קשה, הוצאו מן הבית על-ידי רשויות הרווחה והתגלגלו בין מוסדות ומשפחות אומנות.

האב נישא מחדש וערך הסכם עם אשתו החדשה לפיו הוא ינתק כל קשר עם ילדיו מנישואיו הקודמים, וכך תנהג גם האישה לגבי ילדיה מנישואיה הקודמים. בהתאם להסכם זה בני הזוג לא נתנו דריסת רגל לילדים בביתם, ואף ערכו סצנות של מריבות קולניות כאשר הסבתא העזה פעם לארח את הילדים בביתה.

בצאתם מהפנימייה, הילדים היו יושבים על הגדר מחוץ לבית האב ורואים בעיניים כלות כיצד האב מרעיף את אהבתו על שני בניו שנולדו לו מאשתו השנייה וכיצד הוא דואג לחינוכם - בעוד שהם זנוחים ועזובים לנפשם.

כתוצאה ישירה מכך נגרמה לילדים נכות נפשית צמיתה, הם הידרדרו לסמים ועבריינות, וגם בבגרותם אף אחד מהם לא הצליח להשתלב בשוק העבודה. הטרגדיה אף המשיכה לדור הבא, שכן ששת ילדיה של הבת הוצאו מהבית בשל בעיית הסמים של אמם, אשר אינה מסוגלת לטפל בהם.

בית המשפט העליון דחה את טענת האב שגם אם התנהגותו לא הייתה ראויה, הרי שהוא הפר חובה מוסרית בלבד של אב לדאוג לילדיו, ולא חובה משפטית. החוק במדינת ישראל מחייב את ההורים לדאוג לילדיהם, ולכן הפרת חובה זאת היא שפיטה הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי.

לאור דברים אלה, בית המשפט העליון פסק כי האב יפצה כל אחד מילדיו בסך 300 אלף שקל, אך עם זאת הקפיד לסייג את התקדים המשפטי לנסיבותיו הקיצוניות מאד של המקרה.

בית המשפט מצא לנכון להתריע מפני יצירת מדרון חלקלק, שבמסגרתו כל ילד יתחיל לתבוע את הוריו בנזיקין, בגין נזק נפשי שנגרם לו בעקבות גירושיהם של ההורים ופירוק התא המשפחתי, למרות שנזק כזה, בדרגה זו או אחרת, צפוי וידוע מראש.

החל בגיל ההתבגרות, כמעט כל ילד "פותח חשבון" עם הוריו, אך לא יעלה על הדעת שהורים יישפטו על הדרך שבה גידלו את ילדיהם, גם אם על-פי זיכרונם הסובייקטיבי של הילדים הם כשלו בתפקידם - ובלבד שמדובר בהתנהגות של הורה סביר, שכוונתו הייתה טובה, לדאוג לילדיו כמיטב יכולתו והבנתו.

גם במקרה שנדון בשבוע שעבר, בית המשפט לא התרשם כי האב גרם לילדיו לנזק בר-פיצוי, גם אם לא ניתן להכתירו כ"אב השנה". הילדים אמנם זוכרים ילדות לא מאושרת, אך בפועל הם גדלו להיות אנשים מוצלחים ומתפקדים היטב בכל המישורים, ללא נכות נפשית או אחרת.

בית המשפט קיבל את טענת הילדים שתקופות ארוכות היה נתק בינם לבין האב, אך לא התרשם כי האב התנכר לילדיו או זנח אותם, שכן מרבית הזמן הוא היה עמם בקשר ונפגש עימם, וכן סייע להם כלכלית במימון לימודיהם, שיעורי הנהיגה, רכישת מכוניות ועוד.

לאור דברים אלה החליט בית המשפט לדחות את התביעה, וכתוצאה מכך לחייב את הילדים בהוצאות משפט, אך הציע להם להמיר את הוצאות המשפט בתשלום לטיפול משפחתי שלהם עם האב, כדי לשקם את יחסיהם לעתיד לבוא.

זוהי דוגמה נפלאה לשימוש יצירתי ונבון של זכותו של בית המשפט לענייני משפחה לחרוג מסדרי הדין לטובת ראייה כלל-משפחתית לטווח ארוך.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il

צרו איתנו קשר *5988